שואלת יקרה,

ראשית התנצלות עמוקה על העיכוב הרב בתשובה,

שנית אני מלא הערכה לעבודתך, ולאכפתיות מעבודה זו הניכרת בכל שורה ומילה משאלתך. הרצון לסייע, לעודד ולהכווין בצורה נכונה, כמו גם הרצון ללמוד ולהתייעץ הם כה חשובים במקצוע שאת עוסקת בו, ונפלא לראות שאכן הנערות בידיים טובות, טובות מאוד.

ולשאלתך. מה שעשתה הנערה ראוי להערכה ומעורר השראה. לנערה במצב שתיארת, אין שום דבר שימנע אותה מלהגיע רחוק יותר מהמקום שהיתה בו, יש לה קשר עם בנים, רואה סרטים וכו' ולמרות הכל היא החליטה ביום בהיר לקום ולחתוך הכל.

אך מצד שני אני מבין מדברייך שאינך מסכימה עם הצורה הקיצונית שהיא עשתה זאת, ללא שלבי ביניים. כבעל נסיון רב בתחום, גם אני מסכים לחשיבה זאת, חז"ל אומרים שרק דברים שמימיים כמו עץ הקיקיון של יונה הנביא צומח בלילה אחד ונעלם למחרת, אך בתהליכים שקשורים לנפש האדם ולמקום שלו מול עצמו ומול החברה שחי בה הכל צריך להגיע בשלבים.

במקרים בהם אדם עושה מהלכי שינוי מהירים יתכנו סיבות רבות, יתכן שזה חיקוי של דמות אחרת, ויתכן שהודרכה על ידי מישהו אחר והיא עצמה לא באמת נמצאת במקום בו יש לה רצון מבוסס להשתנות, יתכן שהיתה לה הרגשה לא טובה ולא נוחה במקום שלה, והיא רצתה שינוי והבינה מידע קודם שלה על החיים, או מהתייעצות עם מישהו אחר שלהפסיק עם כל הדברים  "הלא טובים" יגרום לה להרגיש יותר טוב, אבל היא לא השלימה באמת עם התהליך הזה , הוא לא שלה , היא לא מתחברת אליו, וזה מסביר את ההרגשה שלה כיום, הרגשה של חנק.

מנסיוני, עם בחורה שכבר עברה תהליך כזה, ובאה אלייך עם תחושת החנק הזו, כדאי לשבת לשיחה משמעותית ולהעלות ולדון ברגשותיה לפני הצעד שעשתה, כלומר לא להתחיל את השיחה "למה דווקא הפסקת קשר עם בנים סרטים וכו'", והאם זה טוב או לא, אלא ללכת שלב קודם, ולהבין מה קרה שם קודם, ומה גרם לה להחליט לעשות את הצעדים הללו, ובנקודה זו לנסות לקרוא לאותם רגשות בשמות, אם זה ייאוש, או כעס, או בדידות, או עוד אין ספור רגשות שיכולים להיות לנערה בגילה ובמצבה, ואת אותם הרגשות לעבד, לשקף, ולמקד. המיקוד לא יהיה על הצעדים הקונקרטים שעשתה, אלא על הגורם להם. ומיתוך הדיון באותם גורמי השינוי, לדון איתה האם וכיצד היא מעוניינת להשתנות בחייה.

באותה נקודת שורש לעודד ולהעמיק, ומשם לנסות לשקף מה הדרך שבה היא באמת, מתוך רצון ובחירה וחשק, היא רוצה ללכת.

באופן כללי ישנם סגנונות שונים של שינויים התלויים במידת הדחיפות הנדרשת לשינוי. ברכב, כל פניה הנעשית במהירות עלולה להביא להתהפכות הרכב ולתוצאות עגומות, אך יש מקרים בהם אין ברירה אלא לקחת את הסיכון – מקרים של פיקוח נפש ודאי, של קיר שאנחנו בוודאות הולכים להתנגש בו. יש מקרים בהם הפניה החדה צריכה להעשות במהירות, אנחנו מתקרבים לסכנת התנגשות בקיר או נפילה לתהום, אך עדיין לא שם, עוד יש לנו את האופציה להאט קצת ולהפחית מסכנת ההתהפכות, ויש מקרים בהם אנחנו יודעים שאנחנו לא במסלול הנכון ונדרשים לבצע פניית פרסה, ויש לנו את הזמן לבצע את הסיבוב בביטחה ובזהירות הנדרשת.

כאשר בחורה נמצאת על סף תהום רוחני או נפשי, תהום במשמעות של סכנה שאין לצאת ממנה ללא טיפול משמעותי, תהום שתשאיר צלקות עמוקות בנפשה או תעמיד אותה בסכנה ממשית (סמים, זנות, קשרים בעייתיים ומסוכנים וכדומה), אין זמן לתהליכים, יש לחתוך, לברוח, לבצע פניית פרסה כדי להנצל מהתנגשות ודאית עם הקיר. ככל שפניה זו תעשה עם סיוע ועזרה ובהדרכה נכונה, כך סיכוייה לשרוד גדולים יותר, אך היא חייבת להעשות מהר ובצורה מוחלטת.

אך במקרים המצויים יותר, של מצב רוחני הדורש תיקון, בוודאי שיש את הזמן והפנאי לבנות את תהליך השינוי בהדרגה, לעבור מסלול בנחת, תוך ביסוס נכון של התהליך, נפשית, רוחנית ולעיתים גם פיזית. למלא את החללים שנוצרים עקב השינוי בצורה נכונה (לימוד, חסד, סיפוק מדברים חיוביים וכדומה), ובכך לעבור את פניית הפרסה בלא פגע.

גם כאן, שינוי כזה טוב שייעשה בהדרכה נכונה של מורה, הורה, או אדם בעל נסיון והבנה שהנערה סומכת עליה/ו, תוך התייעצות בכל נקודות המשבר ונקודות השינוי בתהליך.

במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ובחורה שזיהתה את הצורך בהתחזקות ובשינוי ומוכנה לעשות זאת בלב שלם ונפש חפצה, אין גדול מזה. תהליך של שינוי הינו קשה ומורכב ונערה שמוכנה לעשות אותו אין ספק שזה מגלה על הכוחות הטמונים בה. אין ספק שאת הכוחות הללו את יכולה לזהות ולשקף ובכך לעודד אותה ולהעצים את התהליכים שהיא עוברת, אך שימי לב שאינך דוחפת אלא משקפת, אינך נוהגת במכונית המבצעת את השינוי אלא רק מלווה אותה ומסייעת לה, לרצונה ובחירתה.

מאחל לך שתלווי בנות רבות בתהליכים חיוביים אלו, ואני בטוח שתוכלי לתת להם הכוונה נכונה ובריאה בשליחות המדהימה שאת מבצעת.

בהצלחה רבה!

אבנר