The Butterfly Button
איך לשמור על תקשורת טובה מבלי לעשות מה שהם רוצים?

שאלה מקטגוריה:

שלום,
אני עומדת לפני פרק חשוב בחיי וזהו “שידוכים”.
אבל השאלה האמיתית היא לא על השידוכים, אלא זה רק הטריגר שפתח בפניי את השאלה המורכבת.
אתחיל בכך שמאד חשוב לי קשר טוב במשפחה שלי, אם זה בין אחיי, גיסותיי והוריי. (אני בת יחידה לשני אחים גדולים ממני שנשואים ב”ה.)
ומכאן עולה השאלה איך לשמור על תקשורת טובה, איכותית ושמחה כאשר יש לפעמים חילוקי דעות ורצון “לרצות” את הסביבה.
לדוגמא: בנושא של שידוכים, כשהתייעצתי עם אחי וגיסתי הגדולים הם מיד התנגדו ואמרו: “למה לך להכנס עכשיו לכל זה?”
ומצד שני, ששאלתי את אחי וגיסתי הקטנים מהם, הם עודדו ותמכו. (וכך גם הוריי.)
ומשום מה אני מחכה לאות “ירוק” מכוווולם בשביל להחליט מה לעשות.
מדוע? מה אין לי אישיות משל עצמי? אין לי בחירות משל עצמי? למה אני צריכה “אישור” מהסביבה?
אולי ואני משערת, כי אני מחשיבה את דעתם של אחי וגיסתי הגדולים יותר מהשאר? (גם אם 90% מסביבתי יגידו לי “תשמעי שידוכים!” ורק הם יגידו לי “לא לשמוע” אז זה מבחינתי לא.)
איך ניתן לצאת מהפלונטר הזה? אני לא רוצה לחשוב עליהם על כל צעד ושעל מ”מה הם יגידו” ולא לסמוך על עצמי.
אודה לתשובתכם.

תשובה:

שלום לך

בהחלט שלב חשוב בחיים!

שאלת פה כמה שאלות :1. איך לשמור על תקשורת טובה במשפחה גם כשאת לא עושה מה שאותו אחד המליץ לך לעשות.

2.למה את מרגישה שאת צריכה אישור מהסביבה

3. איך לעזור לעצמך להחליט לבד מבלי להזדקק לאישור מכולם.

אז בואי נתחיל לחשוב יחד.

האם תקשורת טובה עם מישהו משמעו לרצות אותו? לעשות את מה שהשני חושב?

זו שאלה חשובה במיוחד בפרק בו את נמצאת. האם תרצי תמיד לרצות את בעלך? (פתח ב-ר) ואם דעתך תהיה שונה?

יחס למשפחה זה הרבה יותר פשוט, אם למשל את מחליטה כן לשמוע שידוכים למרות המלצת אחיך וגיסתך כדאי שתבואי אליהם לפני ותגידי להם: שמעתי את מה שהמלצתם לי שעדיף לי לחכות והאמת שחשבתי על זה בכובד ראש.

חשבתי על הדברים שאמרתם ובאמת הם כבדי משקל, אבל ופה תגידי את האבל שלך-כמו- אני מרגישה שאני כ”כ רוצה את זה שאני כן בוחרת להיכנס לזה עכשיו למרות שאולי זה לא הזמן האידיאלי כעת, ואני כ”כ אשמח להמשיך ולהתייעץ אתכם גם בשלבים הבאים והחשובים.

תאמיני לי שאחרי מונולוג כנה כזה אין שום סכנה בקלקול היחסים שלך איתם, כי מה בנ”א רוצה לדעת? שסופרים אותו, שמעריכים אותו, שמחשיבים את דעתו, ואת כל זה היה בדברים הנ”ל, אנשים לא צריכים שתעשי את מה שהם אמרו לך אלא שדעתם חשובה לך.

וכאן אנו מגיעים לנושא שאני הכנסתי במאמר מוסגר, האם גם מול בעלך תעשי כל מה שהוא אומר כדי לשמור על תקשורת טובה איתו?

ממה שאני מכירה בעלים אוהבים שיש מולם אישה, לא סמרטוט. אשה עם דעות, עם אמירה, עם אישיות, כמובן שלא בקיצוניות, ואגב, תוכלי להעמיק בנושא הזה עוד מהתשובה הזו https://akshiva.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94/%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99/

אם לדוגמא בעלך מבקש שהשבת תלכו להורים שלו ולך יש סיבות מצוינות למה את לא רוצה ללכת אליהם השבת, אם תגידי סתם לא, לא בא לי שנלך אליהם זה פוגע ומקלקל. לעומת זאת להגיד: אה, זה היה יכול להיות רעיון טוב ללכת להורים שלך השבת. וממש חשוב לי לשמח אותך ושנלך אליהם אבל תקשיב בדיוק השבת…(יש לי שבוע עמוס/ אחותי מגיעה לאזור/ יש שם גיסה שאינני מסתדרת איתה וכו..) זה פחות מסתדר, מה אתה אומר נשמע לך שאולי נדחה את זה?

לתת כבוד לדעה של השני גם אם איננו מבצעים אותה זה הבסיס לתקשורת טובה.

כי מה אנשים רוצים ? שיגידו שהם צודקים ושיעריכו אותם.

שאלת למה את מרגישה שאת צריכה אישור מהסביבה? כי את עדיין צעירה, כי כולנו רוצים שהקרובים אלינו יהיו מרוצים מאיתנו ושמחים עם החלטותינו, זה טבעי מאד. רק טוב שאת מבחינה בנקודה הזו ובודקת מתי זה סביר ומתי כבר מוגזם.

את כותבת שאת מעריכה מאד את דעתם של אחיך וגיסתך הגדולים, וזה בסדר גמור, רק יש משהו שחשוב שנזכור כשאנחנו שומעים עצות מאנשים אחרים.

הרבה פעמים אנשים מייעצים לנו את מה שהיו רוצים שאחרים ייעצו להם.

לדוגמא- אולי אחיך וגיסתך מרגישים שהם נישאו מוקדם מדי, שהם לא היו בשלים ומוכנים לנישואין אז לך הם יגידו חכי מה בוער, כשבעצם הם מנסים לעשות תיקון לעצמם ולהיות לך ליועץ שלא היה להם בזמנו והמליץ להם לחכות עוד.

שימי לב לזה בהרבה תחומים, גם בבחירת מקצוע, אנשים סביבך ייעצו לך לפי החסכים מהחיים שלהם,

זו שאין לה מקצוע תגיד לך:”העיקר שתלמדי מקצוע, שתהיה לך תעודה”

זו שיש לה מקצוע ועבודה מפרכת “תלמדי מקצוע שייתן לך זמן למשפחה”

ואפשר ללמוד מניסיון של אחרים, זה מצוין. אבל בערבון מוגבל. את שונה מהם,

אולי הם לא היו בשלים אבל את כן?

אולי באמת יש טעם בדבריהם ויש לך במה להעשיר את עצמך ולגדול לפני שתכנסי למערכת כזו מחייבת?

איך יודעים? לא תמיד יודעים….

פועלים לפי האינטואיציות שלנו, לפי עצות מאנשים חכמים, לפעמים מצליחים מיד, לפעמים טועים..

כידוע לחיים שלנו אין חזרות גנרליות, וכל מה שאנחנו עושים נכנס מיד להצגה הגדולה.:)

עוד משהו קטן,

תבדקי פנימה אם צעד שאת הולכת לקראתו משמח אותך, עושה לך התרגשות של ציפיה ברוכה, או מפיל עליך אימה וחרדה.

זה גם יכול להיות מפתח לדעת מה נכון לך.

שיהיה בהצלחה בכל מה שתבחרי!

תמר

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
עד מתי לגור אצל ההורים?
היי, אני בת 26 רווקה וגרה עדיין אצל ההורים. לאחרונה קשה לי שאמא שלי מביעה יותר מידי את דעתה על החיים שלי, שמכתיבה לי מטלות לי מה שנוח לה ולא תמיד מעניין אותה אם קשה/פחות נוח לי עכשיו. אני מודעת לזה שהיא אמא שלי או שזה הבית שלה ואני אמורה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן