הכרתי לפני חודש בערך בחור והחלטנו להמשיך את הקשר לנישואים ,,, שהודעתי ע'כ להורי הם התנגדו לכך נחרצות אבי הודיע לי שמכhוון שהבחור לא לומד בישיבה אלה רק חצי יום הוא לא מוכן לתת שקל לחתונה והוא מחוץ לתמונה ,ההורים של החתן קיבלו עליהם את הכל וקיבלו את הבחירה שלו...
בזמן האחרון היחסים שלי ושל אמא שלי לא טובים ,לאמא שלי יש כל הזמן טענות כלפי הערות בלי סוף השפלות לפעמים .ואני כל כך רוצה לענות לה ולהגיד לה מה אני חושבת בדרך כלל אני ילדה די חוצפנית שלפעמים זורקים הערה לא במקום אני ישר עונה סוג של "מתגוננת" אבל...
אתם חושבים שאפשר להיות בשמחה אם יש לי אמא עצבנית שצועקת על כולנו בבית"שטפי כלים" "תעשי כביסות" "בואי לפה לעזור לי מיד" וכדומה... ובייחוד ביום פורים אני חוששת שלא אוכל לנצל את היום הזה כמו שצריך.... ואני מאד רוצה לנצל ולהתפלל ביום הנשגב הזה! אבל גם שנה שעברה רציתי ונפלתי...
גדלתי עד גיל 17 בבית חרדי בבית ספר בית יעקב. אבא שלי חזר בתשובה לפני מלא שנים וכיום הוא חרדי ללא פשרות, לא מוכן להכיר דרך אחרת ובטח לא להכיר בשונה. אני בגיל 17 פרשתי. אני לא זוכרת מתי אבדתי את אלוהים. אבל כיום אני חיה בלעדיו. אני מרגישה שעבדו...
שלום, אני בחורה חרדית ולומדת באחד הסמינרים הגדולים.בשנה האחרונה אני בטיפול אצל פסיכולוגית חילונית עקב מריבות קשות בין הורי שגרמו לי לדיכאון שלא הצלחתי לצאת ממנו בעצמי ונזקקתי לעזרה. אני מרגישה שהטיפול הוא טוב אבל לפעמים יש לי יסורי מצפון: האם מותר לי ללכת לפסיכולוגית חילונית? אולי יש דברים בטיפול...
בשבת האחרונה הגעתי להבנה שכבר שנה קיים בי כעס עצום כלפי ההורים ( שבעיקר מתבטא בחוסר היכולת והרצון לתת בהם אמון אבל גם בזלזול ומרד כמעט בכל נקודת חיכוך איתם). הדבר נובע מכך שהם מנעו ממני דברים שרציתי לעשות שהיו חשובים לי מאד אך הם לא הבינו אותי עברה שנה...
אני נער בסוף ישיבה קטנה הולך לאחת הישיבות הגבוהות הנחשבות בציבור שלנו אני בא מבית פשוט כזה שאבי המשפחה עובד קשה, מפרנס במסירות נפש, מכבד את ההתחזקות שלי ואוהב אותי מאוד (לפעמים יש קצרים בינינו אבל אני בטוח שאכפת לו ממני ). הרבה פעמים אני מתוסכל ומיואש מזה שלא הלכתי...
אני חוזר בתשובה כבר שנה כמעט ואני נכנס לוויכוחים אם ההורים שלי. בעיקר אם אבא שלי הוא אמר לי אתה מאמין בגלגולי נשמות? אמרתי לו כן. אז הוא אמר לי אוייש שטויות זה של הגויים בכלל אסור ללכת בחוקות הגויים הוא אמר לי שזה בלבול שכל הוא אמר לי זה...
ני יודע שיש עלי חובת כיבוד אב ואם, אבל אין לזה גבול? אבא שלי מעיר לי בלי סוף. אף פעם לא מרוצה. פעם זה בלימוד, ולפעמים זה בנימוסים, ולפעמים בעזרה בבית. תמיד יש לו משהו רע לומר. נמאס. אפשר לחשוב שהוא טלית שכולה תכלת. אני מאוד רוצה לקיים את המצווה...
ההורים שלי עושים לי את המוות בכל מה שנוגע לצניעות. הם רוצים שאתלבש גם אחרי הצהרים לפי התקנון של משמר התורה ולא מוכנים לוותר על כלום אפילו לא על דברים שהם לפי ההלכה. אני מרגישה שההתנהגות שלהם איתי גורמת לי לשנוא צניעות ואני לא רוצה להרגיש ככה. האם אני חייבת...