לשואלת הנכבדה שלום וברכה,
קיבלתי את שאלתך שאלת חכמה המוסברת בטוב טעם ודעת.
אחלק את התשובה למקורות הלכתיים בעניין שער של אשה פנויה, ולאחר מכן אתייחס לשאלתך בעניין האורך הרצוי ודוגמת האמהות בתנ"ך וכו'.
- הרמב"ם פרק כא מהלכות איסורי ביאה הלכה יז כתב: 'לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש' וכן כתב השולחן ערוך בחלק אבן העזר סימן כא סעיף ב'. מפשטות הלשון נראה שדין אחד הוא לפנויות או לאשה נשואה ושניהם צריכים לא ללכת פרוע ראש. דין זה מוקשה מהמנהג הרווח בישראל שנשים פנויות אינן מכסות שיער ראשן וכן מבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן עה סעיף ב' שבתולות הולכות פרועות ראש. כמו כן המשנה במסכת כתובות (טו עמוד ב) מציינת את הנוהג הרווח שנשים בתולות הולכות לחופתן 'וראשן פרוע' ופירש רש"י שם: 'שערה על כתיפיה כך היו נוהגין להוציא את הבתולות מבית אביהן לבית החתונה' ונראה שהיו הולכות עם שיער פזור על הכתפיים.
שתי דרכים מרכזיות נאמרו בפוסקים, א. לחלק בין 'פרוע ראש' לבין כיסוי הראש. כלומר הנידון בהלכה זו איננו על דין כיסוי הראש אלא על דבר אחר הנקרא 'פרוע ראש' שבזה אין הבדל בין פנויה לאשה נשואה. (מגן אברהם סימן עה ס"ק ג) ב. להעמיד דברי הרמב"ם והשולחן ערוך לא ברווקה שלא נישאה אף פעם אלא 'פנויה' במובן של מי שכבר איננה נשואה כגון שהתגרשה או התאלמנה. ולפי זה פנויה בתולה כלל לא נאמרו עליה הגבלות אלו. (מרדכי, ב"ח, חלקת מחוקק, בית שמואל, וכן נראה קצת להוכיח מתוס' בנדרים דף ל עמוד ב)
על הדרך הראשונה עדיין קשה מהמשנה במסכת כתובות שמבואר שבתולות הולכות 'פרועות ראש', ויש שתירצו שזה היה מיוחד לטקס הנישואין וייתכן שאף היה בתוך חצר וכדו' ולא ברחוב.
יוצא לפי זה שלדעת רוב הפוסקים לא נאמרה הלכה המגבילה את צורת השיער של נשים רווקות, (פתחי תשובה אבן העזר סימן כא) אבל לדעת המגן אברהם אף רווקות צריכות להקפיד ללכת בקליעת שיער ולא 'פרועות ראש'. המגן אברהם שם הוסיף שדין זה של שיער הפנויות אינו מן התורה 'רק שמדת צניעות היא לבתולות שלא לילך כן'.
'מידת הצניעות' אכן קשורה גם לעניינים שבמנהג והאופן בו נתפס דבר זה בעיני הסביבה, ולכן יש מקום להסביר את ההבדל בין המנהגים כמו האופן שבו ראית בסביבתך הקרובה לבין ההנהגה בסמינר בו את לומדת ואין בכך סתירה בקיומה של ההלכה כיוון שדרך הצניעות של רווקות תלוי במנהג ולא בהלכה פסוקה, אולם במקום בו המנהג ללכת באופן מסוים יש להקפיד לשמור על המנהג ועל מידת הצניעות וכך ההלכה.
- לגבי המובא בספרי הסוד, דרכה של פסיקת הלכה המקובלת היא לדון במקורות ההלכה ולא להסתמך על ספרות הסוד שלא מובאת בפוסקים והרבה פעמים יש המביאים דברים בטעות מספרי הסוד ובחוסר הבנה של דבריהם. המשנה ברורה בסימן עה הביא מדברי ספר הזוהר שראוי להקפיד גם בתוך הבית לא ללכת בלי כיסוי ראש, אבל הכוונה לאשה נשואה. (ובמסכת נדרים דף נ עמוד א בסיפור על אשת רבי עקיבא במתבן שהיה רבי עקיבא מוציא את התבן משערותיה בבוקר, נראה שהייתה בבית בגילוי שיער ושיערה היה ארוך.)
- לגבי דרכן של אמהות האומה והנשים הגדולות הנזכרות בתנ"ך קשה לדעת כיצד הלכו עם שערן. בגמרא מסכת שבת דף צה כתוב שהקב"ה קלע שערותיה של חוה כשהביאה לאדם הראשון ונראה שזה היה תיקון ויפוי והכנסת כלה לחופה וכך כתב בתורה תמימה בראשית ב כב. ונראה קצת ששיער לא מסורק ומסודר היה בו גנאי. בגמרא במסכת עירובין דף ק עמוד ב' נראה לכאורה שנשים מגדלות שיער ארוך אלא שמכסות אותו ולא גוזרות אותו. ועוד פירש בצפנת פענח על הרמב"ם הנ"ל 'גידול שיער' שהיו הולכות 'מגודלות שיער' במובן של קליעתו וקשירתו ולדבריו זה היה ההבדל בין פנויות לנשואות, שפנויות היו הולכות ברחוב בקליעת הראש ונשואות בכיסוי ראש. ובגמרא במסכת כתובות דף סו עמוד ב (וכיוצא בזה בספרי על דברים לא ובאבות דרבי נתן פרק יז) מסופר על ביתו של נקדימון בן גוריון בזמן החורבן שהתעטפה בשערה לפני רבן יוחנן בן זכאי ונראה שנהגו לגדל שער הראש. ובגמרא חגיגה ד עמוד ב ושבת קד נראה שהיה מקצוע מיוחד של נשים שהיו 'מגדלות' דהיינו קולעות שיער מקצועיות ונקראו על שם המקצוע.
בשיר השירים פרק ד פסוק א נאמר:
וברש"י שם כתב: "מבעד לצמתך שערך כעדר העזים" – הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת לחתן מבפנים לקישורייך שערך נאה ומבהיק כצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן ההרים ושערן מבהיק מרחוק. ונראה מדבריו שהכלה הולכת בשערה קשור בצמה ומשבח אותה שהוא שער נאה ומבהיק מבעד לצמה ניתן לראות איך זה יראה פזור. ועייני שם ברש"י בביאור המושג צמה שאינו דווקא צמה באופן שאנחנו קוראים היום לצמה אלא דבר המצמצם את השיער. וברשב"ם שם כתב: "שערך כעדר העזים, אין לך שער הגון ונאה באשה כשער שחור כשער עיזים, שרובן שחורות, כענין שנאמר למטה 'שחורות כעורב'. וכן דרך נשים שמשימות מן השער שלהן סביב עיניהן אצל מעטה הצעיף ליופי". וראי עוד שם במפרשים.
אם כן, לכאורה היו הולכים בשיער ארוך אבל קלוע ואסוף, ורק בת נקדימון וכדו' שהייתה ענייה הוצרכה לפתוח את קליעת שיערה כדי להתעטף בשיער. יכול להיות שיש גם קושי לטפח שיער ארוך מפוזר במהלך העבודות השונות וכדו' ועוד שיקולים שלכן קשרו את השיער. ייתכן כפי שכתבת שכאשר פשט המנהג של נשים לא נשואות ללכת בגילוי הראש (ייתכן וזה קשור לעליית גיל הנישואין), הקפידו ללכת עם השיער אסוף ולא פזור או לקצר אותו ולא ללכת איתו ארוך, וכפי משמעות דברי רש"י במסכת כתובות היה מנהג ללכת בשיער פזור עד הכתפיים, ולכן יש שאמרו לא ללכת בשיער ארוך יותר.
- לגבי מה שכתבת על אינדיבידואליות, אני מסכים עם דברייך ואכן הקב"ה ברא פרצופיהן שונים וחביב אדם שנברא בצלם, כל אחד בצורתו המיוחדת ואף בשערו, ואין צורך להיראות אותו דבר ולא זו דרכה של תורה, ושמעתי מגדולי תורה (הגר"מ שפירא בהספדו על הגר"א פרבשטיין זצוק"ל ועוד) שהקפידו בישיבות שחינכו על גדלות האדם למצוא כל אחד אופי מיוחד בבגדיו ושלא יראו כולם אותו דבר, ודבר זה תורם להתפתחות האישיות.
וכן שמעתי ממו"ר הגרש"ז ברוידא על יוסף שהיה מסלסל בשערו כדרך נער שהקפדת התורה עליו הייתה 'אביך שרוי בצער ואתה מסלסל בשערך' אבל במצב רגיל כך ראוי לאדם לטפח את מראהו וכדברי הגמרא במסכת שבת דף נ ע"ב 'רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו' וביאר שם רש"י: 'בשביל קונהו – לכבוד קונהו דכתיב (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה וגו' ועוד דהרואה בריות נאות אומר ברוך שככה לו בעולמו:
כל פעל ה' למענהו – הכל ברא לכבודו'
אז יש חובה לכבד את צלם האלוקים שבאדם ואת מראהו וזה כבודו של השם יתברך שמברכים אותו בראיית בריאות נאות. וכידוע תמיהתו של שמעון הצדיק שהגמרא במסכת נדרים (ט ע"ב) מספרת: 'פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה אמר לי רועה הייתי לאבא בעירי הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם אמרתי לו רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה העבודה שאגלחך לשמים מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו'.
ומבואר ששמעון הצדיק תמה עליו שהוא משחית את שערו הנאה, אלא שצריך להיזהר שהיופי והעיסוק בו לא יוציא את האדם מהעולם, מהעיסוק בדברים החשובים ולכן נשקו על ראשו כאשר עשה זאת כדי להתגבר על יצרו.
ובדברים אלו את צריכה להפעיל שיקול דעת כפי שניכר מתוך מכתבך, כיצד להתנהג בהנהגה נכונה ואני מברך אותך שתזכי למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוה' ואדם.
בברכה
רפאל
דלג לתוכן
תגובה אחת
תודה על כל מילה בשאלה!!! השואלת ממש דיבבה אותי. מלבד המשפט בסוף-שאת לא מפחדת מאף תשובה.
אני, מפחדת, ועל כן עדיין לא קוראת את התשובה…