אחות יקרה,
מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה-
האם חומה היא? האם דלת היא?
בשיר השירים כנסת ישראל נמשלת לעיתים ל"חומה" ולעיתים ל"דלת", לפי מצבה הרוחני.
חומה היא חזקה, רחבה, יצוקה, שמורה ומגנה.
דלת הינה תנועתית, מגנה חלקית, סבה על ציריה.
אחותך מצויה במצב שבו אין לה הגנה רוחנית כלל,
אין לה בסיס רגשי יציב והרוח פורצת. וקר לה.
במקום שכזה, ההגנות הרגשיות עולות, כדי לאפשר לה חיים כלשהם. היא מגיבה בכעס, התגוננות, האשמה.
הכאב עצום, ועל אף שאני מנסה להבין ולהרגיש את מצבך, אין ספק שאני רחוקה מאד.
אני בתפילה שהחונן לאדם דעת יאפשר לי לעשות לפחות מעט סדר בדברים, כדי שתוכלי לכוון את צעדייך.
אחותך ובשרך-
על אף המשאלה הבוקעות מלבבות שבורים שהיא תיישר קו עם רצון הבורא,
תמיד יש – ותמיד תהיה לה – בחירה אישית.
מלבד זאת, אף אחד מלבדה לא יודע את שבליבה ונפשה.
אין לאף אחד מושג מה היא עוברת בדיוק, עם אילו כלים וחוזקות נפשיות שיש לה ואין לה.
ומילה על גבולות הבחירה:
לכל אחד יש בחירה, בכל מצב.
אבל הנתונים הפנימיים (רגשות, מחשבות, מצב נפשי) והחיצוניים (מעמד חברתי, כלכלה, משפחה) – נקבעים על ידי הקב"ה.
לפעמים הנתונים מצטמצמים כך שמרחב הבחירה קטן אף הוא.
כלומר: ייתכן ואדם שבוחר לא להדליק אור בשבת, מתגבר הרבה יותר מאדם שבוחר לא לנסוע בשבת.
נניח שהראשון הינו בעל תשובה שאך עתה למד הלכות בסיסיות, ואינו רגיל עדיין בשמירת המצוות. ואילו האחר- הנסיעה איננה בכלל שיקול דעת עבורו מכיוון שהוא שומר תורה ומצוות ושמח בהם.
הגבולות משתנות עם החלטה אלוקית לקראת התיקון האישי של כל נשמה,
ועם העבודה העצמית שכל אחד עושה לקראת התיקון הזה.
את נמצאת כרגע בנקודת זמן, מקום, וסיטואציה ספציפית. כל הנסיבות שבתוכך ושסביבך הם האמצעים שבזכותם את תממשי את תפקידך כרגע. דרך ההתמודדות בכל נקודת זמן – את יוצרת עוד פיסת שלמות בך ובעולם. זה נכון גם אם אינך רואה את התוצאות מיד. כעת אנחנו בעולם העבודה, ואת פירות עמלנו במלואם- נראה רק בעולם הבא.
כיצד אדע מהו מרחב הבחירה?
כל אדם, בהתבוננות פנימית, יכול להבחין במרחב הבחירה שלו כרגע.
השאלה הרלוונטית היא: "מה אני יכולה לעשות כרגע?" בדגש על:
אני- ולא אחר,
יכולה- ולא 'לא יכולה' כלומר: מה אפשרי?
לעשות כרגע- לא אתמול או מחר.
לכן-
למרות הכאוס, הבלבול והקולות המנוגדים,
השאלה הראויה אינה איך לגרום לאחותך לבחור בטוב.
אלא "מה אני (את) יכולה לפעול בנתונים שקיימים עבורי?". כלומר: העבודה כאן היא שלך מול הנתונים. איך את יכולה לבחור בטוב?
כעת נבחן את הזויות השונות.
את מכירה את עצמך, את אחותך, ואת הקשר ביניכם טוב יותר מכל אדם חיצוני. מכיוון שכך, אני אנחה בשאלות שאותן תשאלי את עצמך. כמובן שאת בוחרת מה לשאול, ואת יותר ממוזמנת להוסיף שאלות בירור משלך.
השיח הפנימי יכול להתבצע בדיבור לעצמך (זה בסדר, רובנו מדברים גם לעצמנו (: ) או בכתיבה חפשית- לבחירתך.
- את מול עצמך:
– איך אני מרגישה כרגע?
– מה המצב כרגע מעוררת בי?
-אילו רגשות?
– אילו תחושות גוף?
– מחשבות?
– מאיזו עמדה פנימית- מחשבה או רגש, הייתי רוצה לפעול?
- את מול אחותך:
– מה אחותי מייצגת עבורי? באופן כללי, וכרגע?
– האם יש לה ולמה שהיא מיצגת מקום בליבי? מהו המקום הזה? איך הוא נקרא, איך הוא נראה?
– למה היא זקוקה ממני כרגע?
– למה אני זקוקה כדי שאוכל לתת לה את צרכה?
– מהן נקודות האמת שאת מרגישה בחוויה שלה?
– מה הלב שלך אומר בהקשר של כמה אפשר לרצות (ר' בפתח) גם את עצמך, את חברותייך, ואת המשפחה?!
- את מול המשפחה:
– אילו קולות אני שומעת מבני משפחתי? (פרטי אותן)
– מה את עונה לכל אחד מהקולות?
– מה הפחד הכי גדול בהקשר של המשפחה?
– האם יש משהו שביכולתך לעשות (או לא לעשות) מול השיתופים הסוערים בפרטי האירועים?
*
אחותי,
השאלות שלעיל מטרתן לסייע לך לראות שיש לך מרחב בחירה, לבחון מהו, ולהיות רגועה שאת עושה את תפקידך.
חשבי ביצירתיות, הקשיבי ללב ולראש- משכן הנשמה.
כעת אוסיף גם מהתרשמותי, שאותה תבדקי בקשב פנימי: האם היא מתיישבת על ליבך?
אני מרגישה שאת מחזיקה בקצה הנים הדק שמחבר את אחותך לשורשיה.
לכן אני חשה אחריות ייחודית ובלעדית להמשיך ולהחזיק בקשר היחיד שיש לאחותך עם משפחתה ועמה.
יחד עם זאת, אחותך עושה פעולות מסוכנות לנפשה בעולם הזה ובבא.
לכן חלק הכרחי מהעזרה שלך לאחותך הוא במסר הברור והמבהיר: "אני כאן איתך ובשבילך, אבל לא כהסכמה למעשייך!"
אם תפרידי בין תמיכה והסכמה, תוכלי לתמוך בה ממקום בריא לשתיכן. ייתכן וגם בני המשפחה האחרים יוכלו ללמוד ממך כיצד לתמוך מבלי לחוש איום מכך שתמיכה מהווה אישור לבחירותיה.
*
אני תפילה יחד איתך לדעת ותבונה,
לכוחות ובהירות הכוונה.
שתזכי לפעול מתוך רוגע וביטחון
שאת בדיוק במקום הנכון, מעצם היותך בו.
שהזרעים שאת בוחרת לטמון באדמת הלב,
עוד ישובו ללבלב.
(אך זכרי שאת אחראית רק על בחירת הזרעים, לא על התוצרים!)
בהערכה להתמודדותך הכל כך מורכבת,
ובאמונה נפעמת שמי שנתן לך אותה-
מאמין בך עד כדי כך.
שפרה
[email protected]
דלג לתוכן
