התחתנתי מוקדם מדי?

בשנות הבחרות הייתי בישיבה, אהבתי מאוד ללמוד והצלחתי בתורה, ולא הלכתי כמעט לחופש או לבלות עם חברים, כי הייתי כל הזמן במסגרת הישיבה.

אחר שהתחתנתי – בגיל הצעיר של 19 שנה – נפל עלי עול הפרנסה, בפרט אחר שנה כשנולד לי הילד. הצטרכתי להתחיל לעבוד להביא כסף בבית, לפרנס את אשתי והילד. לא היה לי שום עזרה כספית מהורים ומשפחה. אשתי לא עובדת רק כמה שעות ביום, וזה מביא הכנסה קטנה מאוד, אז אני בעצם חייב ליקח את עול הפרנסה עלי, אני עובד הרבה שעות ביום, כי אין לי ברירה.

אני מרגיש לחוץ מאוד. יש לי עול גדול על צווארי. אני נורא לחוץ. אין לי פנאי אף רגע לעצמי.

חוץ מעניין זה של עול הפרנסה, אני בכלל מרגיש לחוץ נורא בחיים. חיי הנשואין מלחיץ אותי מאוד ומכביד עלי נורא.

אני לא יכול לסלוח את עצמי על שהתחתנתי בגיל צעיר כזה. אני מרגיש שהרסתי לי את החיים. חיי הנישואין הוא עול גדול, ואני לקחתי אותו בגיל נורא צעיר כשלא הייתי מוכן לזה עדיין. הלוואי שהייתי עדיין רווק, חופשי ללא שום עול.

הייתי מחלק את הבעייה לשני דברים, יש בעצם שני בעיות עיקריות בעניין זה:

1) אני פשוט לחוץ מאוד ואין לי פנאי ליהנות מהחיים. אני פוגש כל הזמן בחורים בגיל שלי ואפילו יותר מבוגרים, שפשוט אין להם שום עול בחיים, רווקים חופשיים, עושים מה שבא להם. קמים בבוקר בשעה שהם רוצים, הולכים איפה שרוצים, משוחחים כל היום ומבלים עם חברים, כיף כיף כל היום. אני סגור וכלוא בחיי הנשואין, חייב לעבוד קשה כל היום לפרנס את אשתי והילד, אני שב הביתה מאוחר בלילה עייף מאוד, אין לי רגע פנוי לבלות עם חברים, וזה קשה לי מאוד. אלוקים, אני עדיין ילד קטן בן 23, ולמה זה מגיע לי שלא אהנה מהחיים כמו כל בחורים הרווקים בגיל שלי!!! עד החתונה לא היה לי הזדמנות לבלות ולעשות חיים, כי הייתי במסגרת הישיבה, ועכשיו כשהתחתנתי גם אין לי רגע ליהנות, אני לחוץ נורא!!!

2) בעייה השניה היא, כי בגלל שבישיבה נצלתי כל הזמן רק ללימוד תורה, אז חסרים לי עוד הרבה ידע והמון דברים שאני צריך לידע וללמוד בחיים. ועכשיו כשיצאתי מישיבה אני כל כך עסוק, וממש אין לי רגע פנוי להשלים הפערים. אני רוצה ללמוד נהיגת רכב, ללמוד מחשבים, ללמוד קצת מתמטיקה, קצת היסטוריה, ועוד הרבה דברים שחשובים לי ולא למדתי אותם עד עכשיו, ופשוט אין לי רגע להשלים פערים. בישיבה למדתי כל הזמן רק תורה, ועכשיו העת להשלים וללמוד את מה שאני רוצה לידע וללמוד בחיים. אבל אני עסוק וטרוד, אין לי פנאי. הלוואי שהייתי עכשיו רווק פנוי, ואוכל להשלים פערים וללמוד מה שאני רוצה.