שואלת יקרה, שלום.
ראשית אתנצל על העיכוב הגדול בתשובה. לא הייתי במיטבי, אבל הפכתי בשאלתך כל הזמן הזה משום שהיא מורכבת ואכן דורשת התייחסות ראויה. את מתארת תמונת מצב מאוד בודדה ולא פשוטה. רווקות מאוחרת, ותחושה של חוסר השתייכות לחברת המוצא. אולי השניה היא נגזרת של הראשונה, אולי להפך. לא משנה. זהו מצב לא קל הן בהרגשה והן מבחינה אוביקטיבית.
אחלק את שאלתך לשניים: האחת היא, שאלת הזהות וההשתייכות המגזרית, השניה – מעשית: היכן אמצא בחור שהוא רציני, יר”ש וגם פתוח, כמוני.
ברשותך, אתמקד בשאלתך הראשונה. להערכתי, התשובה לשאלה השניה היא נגזרת שלה, וכאשר שאלת הזהות תהיה ברורה יותר אצלך, האחד שלך בוא יבוא.
אני מזהה אצלך מין חוסר בהירות: אז לאן, אחרי כל החיפושים והטלטולים והתזוזות, אני שייכת למעשה? מי אני ומה אני צריכה לחפש? מי יראה אותי כפי שאני, בלי המסכות וההגדרות החיצוניות, בלי השיוכים והתיוגים?
הניסיון להתאים את עצמך נחל כישלון. לא סיפרת באיזה אופן ומדוע. אולי אחרים ראו בך את השונות ואת חוסר ההתאמה, ולא היו פתוחים מספיק לקבל אותה. בכל אופן, גם אחרי החבטות הכואבות שספגת, אינך מוותרת על זוית הראיה שלך. אינך מוכנה להשתבץ חזרה בתוך מערכת שאולי נוחה ויעילה, אבל אינך מזוהה אתה בכל הפרמטרים. זה אומר שעשית כברת דרך רצינית, שבחנת את העולם סביבך בעיניים ביקורתיות, לקחת את הטוב ושמטת את מה שבעינייך שלילי. יש בך בגרות רגשית ורוחנית, ואת בעלת חשיבה עצמאית ומפוכחת. ואת צודקת. בגילך, הניסיון להשתבץ במערכת שיש לך ביקורת עליה, הוא חסר סיכוי. כבר פקחת את העיניים, התרחבת, למדת להעריך שונויות ולראות צדדים נוספים של המערכת – צדדים שאינך מעריכה ואינך רוצה בארסנל שלך. אינך יכולה לסגת אחור. מצד שני, עוד אינך בטוחה בדרכך, את שופטת את עצמך דרך עיני המערכת. את כאובה ומחפשת דרך לצאת. כל זה מוביל בקלות לתחושה של לא כאן ולא שם.
למעשה, מדברייך מהדהדת שאלה שלא נתת לה ביטוי מלא: מי אני ולאן אני שייכת. אני רוצה ערכי אמת ותורה ופשטות, אני רוצה מבט רחב ומכיל, והזדהות עם הדרך שעברתי. מצד שני, אותם ערכים נמצאים בחברה שאינני מזדהה עמה בכל. אז איך להגדיר את עצמי? איך להציג את הדרישות שלי? איך לזהות פתיחות אצל האחר, אם גם הוא כמוני משייך את עצמו חיצונית למגזר?
אז קודם כל, זו לא שאלה של אני בסדר או לא בסדר, זו שאלה של רחבות מחשבתית, שהיא תוצר של התפתחות אישית ותהליכים פנימיים עשירים. הבחינה של בן אדם על פי יכולותיו הכלכליות, או על פי העיסוק של אחיו ואחיותיו – הוא מצומצם וקרתני, ואין בינו לבין עבודת ה’ ולא כלום. ייתכן שהקושי למצוא בחורים מן הזן שלך גורם לך לתהות אולי הלכת רחוק מדי, אולם הרחוק הזה שלך הוא דוקא סוג של חיפוש והתקרבות, לא להפך. טבעי שתרצי לחיות את חייך לצד אדם שעשה תהליכים מקבילים, של חיפוש ושל עבודה עצמית פנימית. אדם כזה יחפש אותך ואת שכמותך, ולא את הסטנדרט הקיים, גם אם יש לצדו דירה ואחים המוברגים היטב במערכת…
את מבקשת את הליבה, את התמצית. כשאת מגדירה חסידות, את מבקשת חיבור פנימי ועמוק. זה אומר הרבה עליך, על מצבך הרוחני ועל שאיפותייך בחיים. כבר אינך בוחנת אדם לפי המסכות שהוא מלביש על עצמו; את מחפשת את הפנים, את ההתקשרות הרוחנית החזקה. זה אומר שעשית עם עצמך עבודה רוחנית עמוקה, ואת רוצה אדם שיהיה אתך במקום הזה. שיבין את מה שאת מבינה, שירגיש כמוך. את רוצה עבודת חיים משותפת ואמתית. זה הכי יפה ולגיטימי ונכון. הלוואי והיינו כולנו במקום הזה.
עשי עם עצמך עבודה מתקדמת. היי שלמה ושלווה עם המקום שהגעת אליו. זו לא שאלה של מקום – אני פה או אני שם – כי אם של ערך. כלומר, כמה עמוק אני רוצה ללכת, וכמה אינני מוכנה שעבודת ה’ שלי תוגדר על ידי תכתיבים חיצוניים. המקום הזה, כשתרגישי אותו בעומק, אמור למלא אותך בתחושה של ‘אני בבית’. לא תצטרכי לבחון את עצמך דרך עיני החברה. זה לא ישנה לך. כשהדבר האמתי ישנו, כל השאר לא מותיר רושם.
כשתרגישי טוב באמת עם עצמך, יהיה לך יותר קל להגדיר מה את מחפשת, על מה את מוכנה לוותר ועל מה לא. היכולת לפתיחות מחייבת אותך לראות את השני גם כן בפתיחות, להתבונן אל התכנים הפנימיים שלו ולא להיתפס לסימבוליקה החיצונית: צבע בגדים או השתייכות קהילתית. בחור פתוח אולי יגדיר את עצמו כמוך, לא שייך ולא מנוהל, אולם מה שחשוב לך צריך להיות שם: אדם ירא שמים, מקושר לתורה, לערכי אמת, ובעיקר מחויב לעבודה רוחנית מתמשכת.
את מבינה שהאדם האחר עשה דרך משלו, והיא לא בהכרח מקבילה לשלך אחד על אחד. מה שחשוב הוא שהזיקה הפנימית תישמר, שהאדם מחובר, מחויב לערכיו, ויש לו מידות טובות ורצון להתקרב לקב”ה; שהטענות על חוסר ההשתייכות, או הביקורת על החברה, אינן סתם סיפור כיסוי לרצון לפרוק מחויבות.
מעשית ניתן לפנות לארגון בנין עולם, העוסק בשידוכים מורכבים יותר, או לשדכניות פרק ב’ ורווקים מתבגרים, שכולם נושאים מורכבות. שדכניות העוסקות עם גילאים מתבגרים יודעות שעולמם של אלה כבר מורחב ומורכב, ושאדם עשה כברת דרך בתקופה הזו, והן לא מצפות לרשימת ‘וי’ים מסודרת ופוטוגנית.
אבל באמת, כשאת תהיי בטוחה בדרך שלך, במקום הנכון שאת נמצאת בו, האחד שלך כבר ימצא את הדרך אליך. כשאת תשדרי את התחושה שאת נמצאת היכן שאת מבחירה שלמה ויציבה, ואינך סתם ‘פליטת המערכת’, השדר הזה יעבור הלאה בעצמה. היי בטוחה שגם הוא מחפש אותך, ובע”ה תמצאו זה את זה בקלות ובמהירות.
מאחלת לך כל טוב,
אורית
תגובה אחת
שלום יקרה,
מכוח תחושתי כי כמוך-כמוני, אני רוצה להאיר מספר כיוונים:
– בזוגיות את פוגשת אדם שלם שגם לו יש זיקה ייחודית ומשתנה לחברה אליה הוא משתייך.
– בירור בסוג ואופי החינוך אותו היית רוצה להנחיל לילדיך בעז”ה, וכן אופי הקהילה אליה היית רוצה להשתייך בעתיד יכול להעניק מיקוד להגדרת הפרמטרים החשובים לך בבן זוג.
– עניין נוסף, כאינדיבידואל לא שגרתי הייתי ממליצה לך להיעזר באתרים וקבוצות וואטסאפ בהם את יכולה להיחשף למגוון גדול של בחורים מבלי להסתייע בשירותי שדכנית שאת מקווה שהבינה את הדיוקים של אישיותך הרוחנית והנפשית, ולבחור מכוח האינטואיציה העדינה שלך באיש שמאיר ומהדהד לך.
בברכה ובתפילה!