The Butterfly Button
איך להתמודד עם קנאה וצרות עין?

שאלה מקטגוריה:

אני בת 26, נשואה באושר
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את קיומה של מידת הקנאה וצרות העין בתוכי, לצערי הרב!
האובייקט הראשון שכיוונתי מולו את התכונות הללו, זאת אחותי הקטנה ממני בשנה+. הדבר גרם ליחסים רעועיים וכואבים במיוחד ביננו (כמובן שאני זאת יצרתי בעיקר) עד לנישואיי שקצת נרגע…
כשהתחנתי לפני כשנה וחצי, התכונות הללו הותקו לגיסתי וכעת היחסים שלי איתה במשבר. אני חשה כלפיה רגשות שנאה, ניכור ובעיקר ריחוק. דבר היוצר בעייתיות יתר ביחסים עם בעלי ועם משפחתו, אם כי אני משתדלת מאוד כמה שפחות להפגין ולהחצין זאת.
חשוב לי לציין, גם אחותי וגם גיסתי לא עולות עליי כמעט באף נתון, למעט בכמה נתונים פיזיים. על אף שבמישור הזה לא חסר לי כלל! (בגלל שאני בעילום שם אני מרגישה בנוח לרשום את הדברים) וכל הזמן אני מקבלת פרגונים ומחמאות על המראה החיצוני, חכמתי ועוד’. כך שאני חושבת שאני יותר צרת עין, מאשר קנאית.
מתביישת לכתוב את הדברים הללו, אך זוהי מציאות חיי. קשה לי שלאחרים יש דברים מסויימים, על אף שגם אני התברכתי בהם.
אני מתפללת בלי סוף לסיעת הדישמיא בנושא ולגמילה מהבעיה הנ”ל. אני מנסה לעשות עבודה פנימית עם עצמי, אך שום דבר לא מרפא אותי או לפחות מפחית מן הקושי.
אולי אתם תפתחו את עיניי מכיוון וזווית אחרת ותייעצו לי כלים אחרים להתמודד נכון ויעיל. מקווה

תשובה:

שואלת יקרה מאוד

אני ממש מתפעלת מהמוסריות המפותחת שלך, מההתבוננות שלך שמתעקשת להסתכל למציאות בעיניים, ומהמוכנות לעמול עמל פנימי ולדייק את ההתנהגות שלך עד דק.

את מתארת תחושה עוצמתית של קנאה ושנאה, ואת מזהה שני מושאים עיקריים שכלפיהם את חשה את התחושה הזו.

ההוספה המעניינת שהוספת היא שלא חסר לך כלום באותם תחומים. לכן הגעת להגדרה של “צרות עין” שבמילים אחרות אומרת: כואב לי שיש להן, ולא מפני שאין לי. פשוט קשה לי לראות שעוד מישהו נהנה.

ניסית לשפוט את עצמך בלי להצדיק ובלי להצטדק. לכן הגעת למסקנה שבעצם אין לך שום סיבה להרגיש כך. אלו פשוט מידות רעות. וכעת את שואלת איך עובדים על זה.

אני רוצה להציע בפנייך דרך שלישית: לא הצדקה, ולא שלילה. הדרך הזו היא הבנה.

להבין מהי הסיבה שאת חשה את הכאב הזה.

אדם לא מצטער בטוב של השני סתם.

האדם בבסיס שלו הוא לא רע. אין מצב בעולם שבו אדם פשוט רוצה ברעת האחר “כי ככה”, מתוך רוע טהור.

צרות עין היא תוצאה שלילית בלי שום ספק, אבל המקור שלה הוא בכאב.

המקור שלה הוא באיזושהי תפיסה רגשית שחשה שה”יש” הזה אומר עלי משהו רע או חסר.

אינני יודעת באיזה אופן בדיוק, אבל ברור לי שמשהו בתוכך אומר לך: אין לי בעיה שיהיה לה טוב, אם לא שהטוב הזה שיש בה ויש לה מוכיח שמשהו אצלי לא טוב.

את מבינה? משהו באחותך ובגיסתך דורך על יבלת שלך. מה היבלת הזו? אני לא יודעת.

וברור שבמבט יותר בהיר על המציאות, זה יפסיק לדרוך לך על יבלת.

אבל כרגע, כל עוד הן דורכות לך על היבלת, את צועקת בצדק!!!

אם יש לאדם יבלת, ומישהו דורך עליה, אי אפשר לומר לו: פשוט תעבוד על עצמך שזה לא יכאב לך.

מה כן נאמר לו?

איפה בדיוק היבלת?

אולי נשים משחה על היבלת?

אולי תיעמד בצורה טובה יותר, כך שלא ידרכו לך עליה?

(שימי לב: אנחנו מנסים להעלים את הכאב שאצלך הוא מתבטא ב”צרות עין”, לא רק להבין ולהגיד שזה בסדר להשאיר את המצב כמו שהוא.)

ועכשיו בתרגום לתחושה שלך:

קודם כל כדאי לנסות להבין מה בדיוק הכאב הזה, איפה בדיוק היבלת אצלך.

מה יש בשתיהן שאין באנשים אחרים סביבך שמדליק אצלך את הכאב?מה את מרגישה שהן אומרות לך בלי מילים? מה את אומרת לעצמך כשאת רואה את ה”יש” שלהן?

האם יש דרך לרפא את המקום הזה אצלך? את המקום שבו את חשה שאת ניתנת לערעור, את המקום שבו אפשר לומר שאת לא מספיק טובה ומושלמת.

מה את יכולה לספר לעצמך, שיחזק את המקום המבולבל הזה?

הבירור הזה הוא העבודה. כך עובדים על המידות.

אחרי שתאמיני שיש לכאב הזה סיבה, בעז”ה תצליחי לרפא אותו.

את יכולה לפנות אלי למייל בשמחה, אם תרצי להרחיב.

מעריכה מאוד את העבודה הנפלאה, העמוקה והפנימית שלך.

ציפי

zipikin@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רוצה להתחתן אבל מפחדת להתנתק מהבית ומההורים
יש לי בעיה מצד אחד אני רוצה להתחתן ומצד שני אני ממש מפחדת להתנתק מהבית ומההורים אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית ותמיד הייתי עם ההורים שלי בקשר מאד קרוב לא נעים להגיד אבל אני מפחדת לישון בלי שאני יודעת שהם בבית אני אוהבת ממש להיות קרובה אליהם ומפחדת מנישואין...
אני לא רוצה להתחתן
אני מרגיש שאני לא רוצה להתחתן. לא שיש לי פחד מזה או משהו, פשוט זה לא מעניין אותי. לרוב, ממה שאני מכיר, אנשים מתחתנים כי הם רע להם לבד, או כי הם רוצים זוגיות, חום, אהבה, הערצה, תשומת לב, להעניק לאחר, לחיות חיים משותפים, לגדל ילדים, כל אחד ומה שמעניין...
איך להחליט נכון בלי להתלבט יותר מדי ובלי להתחרט על ההחלטה?
אני בנאדם שמתלבט על דברים כל כך המון וקשה לי להחליט החלטות אני יכולה להתלבט על משהו שעות ימים ושבועות וזה קשה לי ככה להתנהל בחיים איך אפשר להגיע להחלטה נכונה מבלי להתלבט יותר מדי ומבלי להתחרט אחר כך על ההחלטה? אני עושה רשימות של יתרונות וחסרונות ובודקת מה יותר...
איך לבנות חוסן נפשי לילדים שלי?
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ”ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
מרגישה ריקנות ומתישה את עצמי
אני מרגישה ריקנות ועצב חסר סוף חווה התקפי בכי פעם -פעמיים בשבוע ואני כל הזמן מגרדת את הראש ,הוא מלא פצעים ואני לא מצליחה להפסיק אין לי שליטה על זה אפילו שכואב לי וכבר יורד לי דם. אני לא מצליחה לשלוט על המחשבות ובגלל זה קשה לי להירדם הרצון היחיד...
סבל נפשי עמוק- איך יוצאים מהגיהנום הזה?
אני סובל כבר שנים ארוכות מסבל רגשי ונפשי, גם אם אני אפרט את רמת הסבל לא תבינו אותו כבר עברתי כמה מטפלים שכולם אולי הועילו משהו אבל לא יותר, גם תקופת התרופות לא עזרו לי הרבה ולא רציתי להמשיך עד שאמצא את המינון הנכון אז ירדתי מזה וכעת אני חי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן