שלום לך,

אני רק רוצה להיות קודם בטוח שאני מבין נכון. אתה גדלת בבית ששמירת תורה ומצוות לא הייתה עניין חשוב במיוחד, אתה בהחלטה אישית אמיצה ומחייבת, ערכת שינוי מהותי בחייך, והיום אתה לומד כמה שעות כל יום בית מדרש למרות שזה ממש לא מה ששאר החברים שלך עושים, ואתה שואף וחותר למצוינות בתורה וביראת שמיים. ואחרי כל זה באים אנשים שלא עמדו בחייהם אפילו באחוז אחד מהניסיונות שאתה עומד בפניהם, אנשים שלא חרגו מהמסגרת שבה גדלו והתחנכו, והם מחווים דעה לגבי מה טוב לך ומה ה’ שואל מעמך? אם היית מקשיב לכל מה שאומרים לך אנשים, האם היית מגיע לאן שהגעת היום?

מה שאני מנסה לומר הוא שהוכחת כבר שיש לך עמוד שדרה ודבקות במטרה, ושאתה יודע לפעול ולעשות שינויים בחיים כאשר אתה רואה אתם כנכונים. המלצתי החמה מאד אליך היא להמשיך כך,

לשקול בעצמך מה טוב ונכון עבורך ולא לפעול על פי דעותיהם של אנשים ששולחים אותך בכיוונים שאולי טובים להם אך לא בהכרח טובים לך.

יש משל מוכר על אדם שרכב על חמורו כאשר בנו הולך לצידו. ראה אותם עובר אורח ונזף באב “כיצד לא תבוש לרכב בעוד בנך הקטן והחלש הולך ברגל?” ירד האב מהחמור והרכיב עליו את בנו. עובר האורח הבא ראה אותם ונזף בבן “איה כיבוד ההורים שלך? אתה רוכב ואביך הולך ברגל?”. ירד גם הבן והלכו שניהם לצד החמור. ראה אותם אדם שלישי ולעג להם “שניכם הולכים לצד הוד מעלתו החמור ואף אחד לא רוכב עליו? אולי כבר תרכיבו אותו עליכם…” נטלו האב והבן את החמור ונשאו אותו על כתפיהם… והנמשל ברור. כך יקרה למי שמכלכל את מעשיו לפי מה שאחרים אומרים. חשוב מאד להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך היטב ושאתה מעריך את דעתם, אבל סתם דברים שעוברי אורח מפריחים באוויר ללא הבנה, ללא ניסיון וללא אחריות, אין להתייחס אליהם כלל וכלל.

סיימת את התיכון בשעה טובה והחלטת להמשיך בישיבת הסדר, ואני מניח שהייתה סיבה טובה לבחירה הזו. גם אם רמת לימוד הגמרא שם היא פחותה מאשר בישיבות חרדיות, הרי שאם הצלחת ליצור לעצמך מסגרת לימודית חזקה כשהיית בישיבה תיכונית, תוכל ללא ספק לעשות זאת בכל ישיבה שבה תהיה. בחרת בישיבה כזו כנראה בגלל שאתה סבור שתרגיש יותר בנוח, וזו סיבה טובה מאד.

אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות שינוי בהמשך. יתכן בהחלט שאכן תוכל למצות טוב יותר את יכולותיך ולמלא את שאיפותיך בישיבה חרדית שרמת לימוד הגמרא שם בדרך כלל גבוהה יותר,

אבל ההחלטה הזו צריכה להתקבל על ידך מתוך יישוב הדעת, לאחר בדיקה, לאחר שכנוע עצמי ומניע פנימי שלך ולא בעקבות לחצים חיצוניים. אם לאחר כמה חודשים בישיבה תרגיש שאתה לא מסופק מהלימוד שם, לך לכמה ימים לבדוק מקומות אחרים, כולל ישיבות חרדיות, ותראה לאן רגליך מוליכות אותך ולאן נפשך נוטה.

עלית ב”ה על מסלול טוב שיוביל אותך בעז”ה להתפתחות רוחנית ולחיים מאושרים, אך כמו בנסיעה במכונית צריך להיזהר מפניות חדות שעלולות לגרום להתהפכות ולתאונות. אילו היית אומר שחפצך הפנימי הברור הוא להמשיך בישיבה חרדית ושאתה מרגיש ששם תתפתח יותר ושאתה יכול למצוא שם את מקומך, הייתי משתף אתך כמה נקודות וזוויות ראיה שיש לתת עליהן את הדעת לפני שעושים מעשה כזה. אולם אני מתרשם מדבריך שאתה שלם עם הבחירה שלך, ואם כך הרי שאין להתרגש ממה שאומרים אחרים. המשך בדרכך, ותוכל לחשב מסלול מחדש בעוד מספר חודשים.

ועוד הערה אחת. התלבטות והתחבטות לגבי הדרך בחיים איננה תופעת לואי של החיים, מעין רע הכרחי שחייבים לעבור.

ההתלבטות הזו היא תמצית החיים, והיא זו שבונה את נפשו של האדם ומעניקה לו את הכוח ואת היכולת לעשות שינויים באורחות חייו, בהדרגה ובקצב התואם את מבנה הנפש שלו.

אילו היה יורד מלאך משמיים ומציע לך לפתור את ההתלבטויות שלך, הייתי ממליץ לך לשלח אותו חזרה לשמי מרום ולהותיר אותך כפי שברא אותך הקב”ה – יצור חושב ומתלבט ומתחבט ונופל וקם ועולה.

זה צלם האלוקים שבך שעושה אותך שותף למעשה בראשית.

אני מאחל לך המון הצלחה בדרכך, ושתדע לדעת להמשיך בבטחה בדרכך, ויחד עם זאת לדעת מתי נכון לעמוד, להתבונן ולחשב מחדש חשבונו של עולם.

בידידות,

גרשון