The Butterfly Button
תשובה אמיתית בעשרת ימי תשובה איך?

שאלה מקטגוריה:

עשר שאלות על היהדות | הקדמה לספר הזוהר | בעל הסולם

שלום וברכה,
קודם כל תודה רבה על המדור הנפלא זה ממש עוזר..
השאלה שלי היא בקשר לעשרת ימי תשובה, שאומרים שיש את השלבים של התשובה חרטה ווידוי… וקבלה לעתיד. הרי יש לצערנו כ”כ הרבה חטאים שגם את חלקם אנו לא תמיד זוכרים וגם יש את העניין של קבלה לעתיד שלא לשוב עוד על החטא וכו’ השאלה איך אפשר לקבל לעתיד הרי זה כ”כ הרבה חטאים שהרי יכול להיות ואפילו בטוח שיחזרו על החטאים (אפילו בשוגג) אז איך אפשר לקבל לעתיד משהו שאי אפשר לעמוד בו, בקיצור כל העניין הזה של התשובה תמיד נראה לי כללי מידי אף פעם לא הצלחתי להבין לעומק איך זה עובד והאם זה על חטאים ספציפיים או משהו כללי על כל החטאים שבערך זוכרים…
ואיך בדיוק עושים את זה אם אפשר לקבל דוגמא מפורטת… לא רק משהו כללי כי את הלכות תשובה לרמב”ן כבר למדתי אבל איך ליישם זה עדיין לא ברור לי.
תודה רבה מראש.

תשובה:

שלום וברכה,

שאלתך שאלה חשובה שעכשיו בימי התשובה ראוי ביותר לעסוק בה.

שאלתך אם הבנתי נכון היא לגבי חלק התשובה שנקרא ‘קבלה לעתיד’ שכולל החלטה לא לחזור לזה החטא לעולם ובלשון הרמב”ם ‘שלא ישוב לזה החטא’

וקשה הרי אדם מכיר נגעי עצמו ויודע וכן הניסיון מעיד שהוא עתיד לחזור לחטאים אלו ואם כך איך שייכת תשובה.

חיזוק נוסף לשאלתך הוא לשון נוסח חתימת הברכה של קדושת היום הנאמרת ביום הכיפורים ‘מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה’, כביכול, אנחנו אומרים שאנחנו מתעתדים לחטוא והקב”ה מתעתד לסלוח לנו, ולכאורה איך תיתכן מחילה על עבירות אם אנחנו נחטא שוב וחסר כאן ב’קבלה לעתיד’ ובתשובה.

שאלה זו הטרידה הרבה אנשים ונאמרו בזה כמה דרכים, אחת הדרכים החשובות בהסבר עבודת התשובה היא דרכו של הגאון ר’ ישראל מסלנט ותלמידו הגאון ר’ איצלה בלאזער. בספר אור ישראל מכתב ט”ו כותב ר’ ישראל מסלנט ‘הֵן יְסוֹד יְמֵי הַתְּשׁוּבָה, קַבָּלַת עֲזִיבַת הַחֵטְא, וְהִיא הַקָּשָׁה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְהַכְּבֵדָה מִכֹּל הִיא עֲו‍ֹן גָּזֵל, אֲשֶׁר קֻפָּה מְלֵאָה עֲו‍ֹנוֹת מִי מְקַטְרֵג בָּרֹאשׁ גָּזֵל, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְכָל הַפָּחוֹת, בַּחֵלֶק הַיּוֹתֵר חָמוּר, וְהוּא לְפִי הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא, לְפִי הַנּוֹשֵׂא הוּא כָּל מַה שֶּׁנָּקֵל לְפִי שֶׁהָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵעֲבֵרָה הוּא יוֹתֵר חָמוּר, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר, כְּמַאֲמָרָם זַ”ל מְנָחוֹת דַּף מ”ג קָשֶׁה עָנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן יוֹתֵר מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת כוּ’ עַיֵּן שָׁם — לְפִי הַנָּשׂוּא קָשֶׁה יוֹתֵר גָּזֵל מֵהֶעָנִי כוּ’: —

וּמַה מְּאֹד כָּבֵד לִפְנֵי הָאָדָם לִמְצֹא דֶּרֶךְ בָּזֶה, וְאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה כוּ’ אֲשֶׁר בְּעָו‍ֹן גָּדוֹל כָּזֶה, לֹא יְקַיֵּם הָאָדָם לְכָל הַפָּחוֹת חֵלֶק מָה בְּקַבָּלָה גְּמוּרָה עַל הֶעָתִיד, לָזֹאת מַה טּוֹב אֲשֶׁר בָּא לְפָנֵינוּ תִּקּוּן חֲשַׁשׁ גָּזֵל, אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ בּוֹ שְׁנֵי הָעִנְיָנִים בְּיַחַד, מִצַּד הַנּוֹשֵׂא לֹא קָשָׁה הִיא כוּ’ בִּנְיַן הַבַּיִת כוּ’, וּמִצַּד הַנָּשׂוּא אוּלַי יִמָּצֵא גַּם אֶחָד אֲשֶׁר יִהְיֶה בִּרְצוֹנוֹ לִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ כוּ’, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ חָלִילָה בִּשְׁלֵמוּת אִם הָיוּ כוּ’ — אֵין לִפְטֹר בָּזֶה רַק כָּל אֶחָד לְפִי מַצָּבוֹ וְעִנְיָנוֹ, הַהֶכְרֵחַ לְחַפֵּשׂ דְּרָכִים, אֵיךְ לְקַיֵּם קַבָּלַת עֲזִיבַת הַחֵטְא, בַּעֲו‍ֹן גָּזֵל לְכָל הַפָּחוֹת בַּחֵלֶק הַיּוֹתֵר חָמוּר לְפִי הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:’

דהיינו שר’ ישראל מסלנט עומד על הבעיה הזו של קבלה לעתיד ומבין את הקושי שבה. ההצעה שלו היא שהאדם צריך להיות עובד ובמסלול עלייה, הקב”ה לא תובע מאיתנו דבר שמעבר ליכולות שלנו ‘הוא ידע יצרנו’, הנדרש מהאדם הוא להצליח בדבר שבו יכול לעמוד. לכן לטענתו יש ‘לפגום את העבירות’, בכל עבירה צריך למצוא מה הדבר הקל לעשותו והוא הדבר שהאדם יותר ייתבע עליו כי הוא מסוגל לא לעשותו ואת זה לקבל לעשות.

לכן המליצו רבותינו לקבל קבלה קטנה אחת שהיא מעמידה את האדם בסולם העולה בית אל, כל אדם לפי מצבו ודבר זה דורש התבוננות רבה וגם דבר זה לא פשוט כלל.

אבל זו עבודה פרטית ומדוקדקת, שדורשת השקעת זמן גם בימים אלו וגם במשך השנה לחשוב כיצד להתחזק.

אחרים הדגישו את רגעי התשובה שצריכים להיות באותו הזמן בהחלטה שלמה ומה שאחר כך האדם נופל, הרי אין בזה סתירה לרצון האמתי שמתגלה בימים אלו ואעתיק לך גם דברים נפלאים של הגרש”ז מלאדי בעל התניא ‘ומה שמשבחים ומברכים את ה’: “חנון המרבה לסלוח”, “המרבה” דייקא, וכמו שכתוב בעזרא: “ורב לסלוח”, דהיינו שבמידת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במידת הקב”ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים, כי המחילה היא ממידת הרחמים, ומידותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב: “כי לא כלו רחמיו”, ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, ומשווה קטן וגדול וכו’. ולכן מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, וכל החטאים שמתוודים ב”על חטא” מידי שנה, אף שחזר ועבר עליהם – חוזר ומתוודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה, וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דווקא, אלא כמו כן בכל יום ויום שלוש פעמים מברכים: “ברוך אתה ה’ חנון המרבה לסלוח”, וכמאמר רז”ל: תפילה כנגד תמידין תקנוה, ותמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה, ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מידי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות, והתמיד שהוא קרבן עולה – מכפר על מצוות עשה בלבד, וכן התפילה בזמן הזה עם התשובה, כנ”ל.

ואין זה “אחטא ואשוב”, כי היינו דווקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו, אלא שסומך בליבו על התשובה; ולכן, הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא, אין מספיקין וכו’. ואף גם זאת “אין מספיקין” דייקא; אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה, מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום “סלח לנו”, אנו מקדימין לבקש: “והחזירנו בתשובה שלימה לפניך”, דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה, וכן ביום הכיפורים מבקשים: “יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד”, מספיקין ומספיקין, כמאמר רז”ל: “הבא ליטהר מסייעין אותו”, “הבא” דייקא, מיד שבא. ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד.’

ר’ צדוק הכהן מלובלין כתב בפרי צדיק דברים פרשת וילך ושבת תשובה: ‘הא גדר התשובה הוא עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם כמו שכתב הרמב”ם (הלכות תשובה פרק ב’ הלכה ב’). אך כיון שבשעה זו היה בדעתו לעזוב רשעו ולשוב אף שנתגבר יצרו אחר כך וחזר לסורו מכל מקום ברגע זו נקרא צדיק.’האדם לפי זה נמצא במאבק מתמיד עם חולשותיו וחשוב הוא המאבק והרצון הפנימי לשוב אל ה’.

יש בזה עוד דברים ברבותינו, אבל אסתפק בדברים אלו לעת עתה.

חתימה טובה

רפאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן