The Butterfly Button
לאחרונה אני פחות מתחברת לתפילה

שאלה מקטגוריה:

שלום,
אני באה ממשפחה חרדית אמריקאית ולמדתי במוסדות של בית יעקב המדגישים את חשיבות התפילה. בכיתה התפללתי והייתי מסיימת את התפילה כאחת מהאחרונות, אבל בשבתות, חגים וחופשות אולי אמרתי ברכות והיה נדיר שאני יתפלל את כל התפילה. השנה בסוכות השתדלתי להתפלל את כל התפילה ובדרך כלל הצלחתי. כשכל הקורונה התחילה והיה ברור שלא נחזור ללימודים בזמן הקרוב החלטתי שאני מקפידה להתפלל לפחות תפילת שחרית מתחילה ועד הסוף, ובדרך כלל הצלחתי ואפילו כיוונתי כמה שיותר.
עד לחודש האחרון. לפני שלוש שבועות נסעתי לבד לאמריקה לבקר את המשפחה המורחבת שלי, ומאז שהגעתי היה אולי שבוע שהתפללתי את כל התפילה ולא רק ברכות וגם אם התפללתי את כל התפילה לא הצלחתי לכוון אפילו ב״שמע קולינו״. אני לא מרגישה מחוברת ואני רוצה להתפלל כראוי במיוחד בימים אלו שלפני חודש אלול ובאמצע כל הבלאגן… אבל אני לא מצליחה להרגיש מחוברת לבורא עולם ואת ההרגשה שהרגשתי בישראל
איך אני מתחברת יותר לתפילה?
תודה רבה !

תשובה:

שואלת יקרה מאוד.

בתחילת השאלה את מתארת תופעה נפוצה בקרב בני נוער [ואולי גם מבוגרים…] רבים. בשעה שהם נמצאים בקרב חבריהם, הם מאריכים בתפילה, וכשהם לעצמם המצב שונה.

בדרך הלצה היו אומרים על כך, שהתמזל מזלנו שאת האתרוג נוטלים בבית הכנסת ואת המרור אוכלים בבית, משום שאלמלא כן היינו נאלצים לאכול כביצה חזרת ?.

הרב וולבה זצ”ל כותב בספרו עלי שור, שאין קשר בין אריכות בתפילה לכוונה בתפילה. גם חז”ל לא ראו ענין מיוחד באריכות בתפילה.

כל הדברים הללו הינם הקדמה.

לאמיתו של דבר, בגלל שאנחנו מתחילים להתפלל כבר מגיל הגן, וכל השינוי בין הכיתות מתבטא רק בהוספת קטעים לתפילה, לעיתים קורה שתפיסתנו על מושג התפילה נשארת תקועה אי שם בתפיסות הילדות המוקדמת.

התפילה נתפסת בעינינו כשעת דת, או כשעת בקשת צרכים מהבורא. ממילא בגילאי הסמינר, שבו מרגישים יותר את הצרכים, התפילה מתחילה להתארך. אבל בקשת הצרכים היא רק חלק אחד ממרכיבי התפילה.

תרגום המילה “תפילה” הוא חיבור [על פי דברי רש”י על התורה בביאורו למילה נפתלי]. האדם העסוק בשגרת יומו עלול לשקוע בחומריות העולם הזה ולשכוח מקיומו של הבורא. על כן רצו חכמינו ששלושה פעמים ביום [לפני היציאה לעבודה, באמצע העבודה, ובסיום העבודה] נעמוד לפני ה’ ונשנן לעצמנו את הדברים היסודיים שהוא מלך העולם ושאנו עבדיו, וכל מה שיש לנו מגיע ממנו.

חז”ל ידעו היטב שאין זה מהמלאכות הקלות שבמקדש. אין זה קל להתחבר לה’. וכבר הם התאוננו על כך שהשגרה מטשטשת את המטרה. אולם קושי אינו פוטר אותנו מלנסות להצליח.

על פי המקובל בידינו, השאיפה לכוון תפילה שלימה בבת אחת היא למעלה מדרגתנו. מה שאנחנו צריכים לשאוף, הוא לנסות להתבונן בפירוש המילים.

עצתי היא – תיקחי ברכה אחת מתוך תפילת שמונה עשרה [עדיף את הראשונה שבה חובת הכוונה יותר חשובה], תתבונני בה לעצמך לפני התפילה, מה בעצם באים לומר בה?! ככלל, מוטב לא לצנוח לתפילה מאמצע משהו, אלא להסדיר מעט את המחשבות, ואז להתפלל. לאחר התבוננות כזו [שאת תופתעי לראות ולגלות דברים חשים שלא ידעת] תיגשי להתפלל. ולאט לאט תוסיפי עוד קטעים שאת מכוונת בהם.

כשתתפללי באופן זה, תרגישי עד מהרה שאין זה משנה לך אם את מתפללת בין בנות או ביחידות. זמן התפילה ייהפך לך לזמן אינטימי. זמן של קשר עם הקב”ה.

מאחל לך הרבה הצלחה בעבודת התפילה.

בניהו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
שום מעשה טוב לא עשיתי?
אגש לעניין לא לפני שאקדים ואומר שאינני בא חלילה להתריס ולא ממקום של גאווה אני שואל, חלילה וחס. בתפילת יום הכיפורים בוידוי דרבנו ניסים אמרנו “אני יודע בעצמי שאין בי לא תורה ולא מצוות וכו וכו ואני רשע ולא צדיק רע ולא טוב ושום מעשה טוב לא עשיתי” ברגע שאמרתי...
עולות לי שאלות קשות על אמונה בקב"ה
אני אשה חרדית בגילאי ה40. לאחרונה עקב תהליכים שונים אני עוברת תהליך ברור עם עצמי לגבי תפיסתי את השקפתי היהודית. לאחר מחשבה חילקתי זאת לחרדיות, להלכה, ולקב”ה. כל מיני דברים שקיבלתי כמובנים מאליהם ועם סימן קריאה, מתקבלים אצלי עכשיו עם סימן שאלה. כאן בפורמט זה ברצוני לשאול אתכם לגבי 2...
מרגישה לא ראויה להתפלל בתקופה החשוכה שעוברת עלי
אני בת 20, מתמודדת עם דיכאון מג’ורי קרוב לשנתיים. אני אדם רוחני, מאד. תמיד הייתי כזו. מחפשת קשר קרוב עם אלוקים. קשר קרוב מתבטא בעיקר בתפילה. אני אוהבת להתפלל. מחוברת לתפילה, ומאמינה בה מאד מאד מאד. אבל באזשהו שלב, קצת אחרי שהדכאון נכנס לחיי, הפסקתי להתפלל. ולא בהדרגתיות. לא מסוגלת....
לא מחוברת לתפילה ולא מרגישה בוחרת
אני בת 25, מבית חרדי מאוד. מוצאת את עצמי עם המון ספקות ובלבול. יש לי שתי נקודות שהייתי שמחה אם תתייחסו: 1. בנושא תפילה – אני לא מחוברת לתפילה וכמעט ולא מתפללת, אני רואה סביבי הרבה שאומרים שהם רואים בחוש את הכוח של התפילה, אבל כשהם נותנים דוגמאות אני לגמרי...
לבעלי יש קושי עם תפילות ולי יש קושי עם זה....
התחתנתי לפני כשנה וחצי, לאחר שנים ארוכות של שידוכים. ב”ה זכיתי-זכינו ויש לנו זוגיות נפלאה. יש לי בעל אוהב ותומך ומכיל ועוזר כמה שרק יכול וב”ה אנחנו כבר הורים לאוצר נפלא. ב”ה בעלי תלמיד חכם אמיתי, קובע עיתים לתורה כפי כוחו ויכולתו ובאמת מונח בתורה (למרות שבפועל הוא גם עובד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן