שלום לך לשואלת היקרה,
היטבת לתאר את המצוקה שלך ביצירת תלות, בקשרים או באמצעים כמו מייל או ווטצ׳אפ. אני בטוחה שזו חוויה מאוד מעיקה ולא נעימה. היא משליכה על היכולת שלך להיות בקשר עם דמויות משמעותיות בחייך, וכן מנהלת אותך ביומיום. זהו אתגר שאכן ראוי להתייחסות, ולכן אני מעריכה מאוד את ההחלטה שלך לכתוב ולשתף בכזו פתיחות וכנות!
לפני שאתייחס למעגלים הממכרים בחייך, אני רוצה קודם כל לכוון את הזרקור על היכולת המדהימה שלך לרפא ולהכיל את עצמך. כדי לרפא את עצמנו, אנחנו נדרשים לכמה שלבים: לזהות שישנו קושי, לסמן אותו, לתת לו שם ותיקוף, ולבסוף למצוא את הדרך הנכונה להירפא ממנו. כל אלו עשית בהצלחה מרובה כשהתמודדת עם המחשבות הטורדניות שהביא לך הקשר עם הרב שאתו נהגת להתייעץ. זהו ניצחון אסטרטגי לטווח ארוך, משום שהוא מלמד על המסוגלות שלך לצאת ממקומות וקשרים שלא מיטיבים אתך. יש לך את הכלים שנדרשים כדי לשבור את מעגל הקסמים הממכר של התלות. את בחורה רצינית, מכוונת ובוגרת. עם הרצון והיכולת לעזור לעצמך, להבין ולדייק את מי שאת, הדרך להצלחה סלולה בפנייך. גם אם זו תהיה ארוכה וקצת מעייפת.
כדי להבין איך להיחלץ ממעגלים של תלות, חשוב קודם לתפוס מה המחירים האישיים שהתלות גובה ממך. התלות מצמצמת את מרחב המחיה של הנפש. היא מכבה את היצירתיות, המעוף, המחשבות והרגשות, בכך שהיא משעבדת אותם לדמות או לאובייקט שכלפיו פתחנו תלות. מבלי שנתכוון, אנחנו מוצאים את עצמנו מתאימים את הצרכים, הרצונות וההתנהגות שלנו, למצופה מאתנו. לדוגמה, אדם שפיתח תלות בעישון סיגריות, יבזבז הרבה מאוד זמן ואנרגיות סביב העישון. הוא יעסיק את עצמו בפנטזיות על עישון, במחשבות על מתי הוא מעשן את הסיגריה הבאה, ואיך הוא צריך להתארגן כך שיספיק עוד סיגריה לפני השינה. את כל אותן האנרגיות שהוא השקיע בעישון, הוא יכול היה להוציא על דברים אחרים עם טעם ומשמעות מקדמת.
נוצר מצב שהמקום של ה״אני״ האמיתי מצטמצם מאוד, לטובת ישות אחרת שמשתלטת על התודעה.
בקשר שתיארת עם אותו רב, אפשר גם למצוא אלמנטים של שיעבוד. התלות יצרה מצב שבו הרב (ללא ידיעתו), השתלט על המחשבות, הדמיון והרגשות שלך. האנרגיות שהשקעת בקשר הזה, באו כמובן על חשבון תחומים אחרים שבהם היית רוצה ומסוגלת להתפתח, וחבל. מאגר האנרגיות הנפשיות שלך מוגבל, ומוטב שיתועל לדברים מקדמים. מה גם, שההרגשה שמישהו שהתנחל בתוך מנווט ומנהל אותך, קשה עד בלתי נסבלת. כמובן, שבמצב כזה, הקשר מפספס את המטרה שלו, וטוב עשית שגדעת אותו.
אם אלו המחירים, מה הסיבה שאנחנו מפתחים תלות? מה גרם לך להיכנס למעגל הזה שבו המחשבות, הרצונות וההתנהגות שלך משועבדים לקשרים או לווצאפ והמייל?
התלות יכולה להתפתח בעקבות מספר גורמים. להלן אפרט שניים מהם, ואני בטוחה שתצליחי למצוא את הגורם שמשחק אצלך תפקיד ראשי. אחרי שתצליחי לסמן את המניע, יהיה לך קל יותר לסלול את הדרך לפתרון המיטבי:
– אישורים חברתיים: כשהערך העצמי שלנו פגוע והאמונה במי שאנחנו אינה שלמה, אנחנו נוטים לחפש אישורים חברתיים כדי לפצות על כך. השאיפה להשלים את הערך העצמי שפגום בעיננו, מניעה אותנו לחפש אהבה והערכה אצל הסובבים אותנו. כדי לזכות בהם, אנחנו מוכנים להקריב הרבה יותר מידי. להקריב פשוט את מי שאנחנו. לבחור להתנהג באופן שיזכה אותנו בהערכה. לעשות הכל על מנת למצוא חן.
את מספרת שבעבר לא נטית לשתף, ובמיוחד לא קרובי משפחה. האם ייתכן שהסיבה הייתה שחששת לאופן שהם יתפסו אותך בעקבות השיתוף? אולי היית זקוקה מאוד לאהבה שלהם וחששת שמא ההיחשפות שלך תגרום להם לאהוב/להעריך אותך פחות? ייתכן שאותו דפוס התנהגות פגש אותך שוב גם בקשרים אחרים שלך. קשרים שגרמו לך לעסוק הרבה בשאלות כמו מה יגידו עלייך, או מה יחשבו עלייך.
הדרך להיפטר מאותן מחשבות מטרידות, עוברת דרך ההכרה בערך העצמי שלך. יש לך נפש מלאה ועשירה שכמהה להערכה שלך. תחבקי את עצמך חזק ותתחברי למקורות הפנימים והעמוקים ביותר שקיימים בך. את היחידה שיכולה לאהוב ולקבל את עצמך ללא תנאים. עצם החיבור וההכרה בייחודיות והמיוחדות שבך, יאפשרו לך להרפות מהצורך באישורים חיצוניים. תני לעצמך את האישורים המגיעים לך ביושר.
באשר לאותם הקולות והמחשבות שלא מרפים, אני ממליצה לך להרפות, לא להיבהל. בכל פעם שהם מגיחים לתודעה, תנסי לנהל איתם ״דו-שיח״ בינך לבין עצמך. תשאלי אותם מה הם רוצים ממך? למה הם מנסים לנהל אותם? ולמה בכלל הם שם? תספרי להם שהם פלשו לטריטוריה פרטית, ועל כן את מבקשת שיעזבו אותך בשקט. תרגול של צורת חשיבה כזו, יכולה לסייע לך בהחלט.
– ריגוש: הנפש שלנו צמאה לריגוש והנאה, וכמה טוב שכך. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתחילים לפתח תלות בגורם המרגש. כשהצורך שלנו בהתנהגות שתגרום לנו לריגוש מעסיק אותנו יותר ממה שהיינו רוצים. במצב כזה, צריך לבדוק שני דברים: כמה פעמים ביום אנחנו חוזרים על ההתנהגות שמביאה אותנו לידי ריגוש, ובאיזו מידה ההימנעות מאותה התנהגות מחוללת בנו סערה.
בחזרה לסיפור שלך, ההתנהגויות שמעוררות בך ריגוש והנאה, הן הפנטזיות, העיסוק המתמיד בווטצאפ ובמייל. כדאי יהיה לבדוק כמה פעמים בשעה את נוטה לפנטז על הקשרים שלך או לפתוח את המייל והווטצ׳אפ, ועד כמה ההימנעות מאותם הדברים גורמת לך לעצבנות וחוסר שקט. התשובות שתעני לעצמך, יספקו לך מידע באשר למידת התלות באותם ריגושים.
כדי לשבור את מעגל התלות, את צריכה לפעול בשני מישורים – לתרגל התנהגות נמנעת, ויחד עם זאת למצוא חלופות לגיטימיות לאותם הריגושים. תקבעי לעצמך יעדים קצרי טווח, ולאט לאט תגדילי את הטווח. בתחילה תחליטי שאת נמנעת במשך 10 דקות מלפתוח את הפלאפון, וכשתרגישי שכבשת את היעד הזה, תרחיבי אותו ל 20 דקות, וכן הלאה. במקביל, כשאת מרגישה שאותה הימנעות גורמת לך לחוסר שקט, תחפשי אפשרויות אחרות שיקנו לך סיפוק והנאה. לדוגמה, ספורט, אומנות, הרצאות שכייף לך לשמוע, התנדבות, או כל דבר אחר שמקדם ומספק אותך.
לשאלתך, האם להימנע מיצירת קשרים בשל האופי התלותי שאת מייחסת להם, התשובה היא שלא. קשרים חברתיים הם נכס יקר וקיומי, וחובה לטפח אותם במידה הנכונה.
המודעות הגבוהה לאתגר שלך ביצירת קשרים תסייע לך מאוד באיתור דפוסים תלותיים, כך שתוכלי לעצור בזמן קשר לא מקדם. קשר תלותי נמדד במידה שאת מרגישה שהוא לא מאפשר לך להביא את עצמך כמו שאת. להתנהג כמו שאת מצפה מעצמך, לחשוב כמו שאת רוצה. קשר קרוב (זוגי או חברי) שמבוסס על הדדיות, אהבה, וכבוד לשני, הוא נכון ובריא. בקשר בריא, שני הצדדים צריכים להרגיש שהם נתרמים מהקשר – מצליחים להתבטא ולהעניק. כך גם לגבי זוגיות.
לסיום, אצטט את רבינו בחיי שנותן לנו עצה טובה איך להיחלץ ממעגל של תלות: “שהבוטח על ה’ יביאו הביטחון עליו שלא להתרפס לזולתו, ויחדל לקוות לנבראים, ולכן לא ייכנע להם… אלא יתערטל מכסות חסדיהם וחובת תודתם והצורך לגמול להם, וכאשר יוכיחם… לא יבוש מהם ולא ישבח בעיניהם את השווא שבידם…”.
את בחורה מקסימה, עם הנתונים. המודעות שלך ליופי שבחיים נטולי תלות, יובילו אותך למצוא את הדרכים הנכונות כדי למנוע מצבים שכאלו. טוב עשית שאת מתייעצת, רק שימי לב שגם אז את זו שצריכה בסופו של דבר להחליט ולקחת אחריות על ההחלטות שלך. תהי אדון לעצמך, אל תתני לאחרים לנהל אותך. תסמכי על האינטואיציות שלך. את חכמה ונבונה ויכולה לתרום הרבה לעצמך וגם לאנשים שנמצאים איתך במערכות יחסים בריאות.
סומכת עליך שתצליחי,
דבורה.