The Butterfly Button
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה

שאלה מקטגוריה:

*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה.

אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה.
עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם.
אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר לקרוא להם “הוכחות”, לפחות בשבילי, כי הוכחה פיזית זה לא, ואני מאמין שטוב שכך, כי אם הייתה הוכחה פיזית זה היה מחייב אותנו, מוריד את זכות הבחירה וכולי’.
אך עם כל הטוב האדיר, ההצלחות והאושר האינסופי שהתורה הקדושה מביאה לי בחיים, יש לי מחשבות אפיקורסיות וערעורים באמונה שגורמים לי המון בלבול לגבי קיום ומציאות האלוקים, קבלת התורה מהשמיים, ובריאת האדם והעולם.
אני קורא לבעיה שלי בעיית ה”שחמט”, שזה בעצם בעיה של מבוי סתום.
אנשים שלא מאמינים אומרים שהעולם נוצר ע”י פיצוץ, עם כמה שינסו לסתור את זה ולהסביר איך זה לא ייתכן ע”י הסברים כמו שראיתי אצל הרב אמנון יצחק לדוגמא – שאם נשפוך דלי צבע על הרצפה, מה הסיכוי שתצא צורה מסויימת? סיכוי אפסי.
ולפי זה נבין שאין שום סיכוי שאדם כל כך מורכב נברא מפיצוץ וכדומה.
הטיעון שלי זה שעם כל הסיכוי האפסי, זה פשוט “חייב להיות”, ויש אינספור זמן שזה יכל לקרות ולהתחיל אי שם.
כי אם לא, לא היינו כאן…
כנ”ל על חיות בבריאה, מצבי טבע וכל שאר המציאות – אומרים שזה פלא הבריאה ותראה איזה יופי שהכל מושלם והכל נברא *בדיוק* כפי שצריך להיות.
אך זה הקטע, שזה באמת “בדיוק” כמו שצריך להיות, כי אם זה לא היה בדיוק ככה, זה לא היה.
השתלשלות הזמן גרמה לכל המציאות להיות כפי שהיא כי זה מחוייב, ככה חייב להיות בשביל שהמציאות תתקיים כמו שהיא היום.
כנ”ל יצירת האדם, המון דברים השתנו והתגלגלו במציאות עד שאיכשהו נוצרנו והתפתחנו והגענו למה שאנחנו היום.
זה נשמע לי מטומטם שוב ושוב כשאני חושב על זה לעומת הטענה שפשוט יש אלוקים והוא ברא את העולם והוריד לנו תורה מן השמיים.
אבל זה עדיין סיכוי וערעור במוח שלי, ולא מצאתי טענה מספיק חזקה שתפריך לי את הטיעון הזה.

על כל זה אני חושב המון בגלל ההסתר פנים שמרגיש לי כל כך מטורף, וההרגשות שאולי אני מדבר ומתפלל לעצמי, ועובד אף אחד חס ושלום.
והכי אבסורד זה שהכל הולך כמו שצריך, אין לי איזה קושי מיוחד או בעיות בחיים שגורמים למחשבות האלה על ההסתר פנים, אני מרגיש שהשם שומע אותי והולך איתי יד ביד בכל, אך בכל זאת היצר הרע והאפיקורס שבתוכי גורמים לי תמיד לשכוח את כל הדברים ש”מוכיחים” לי את קיום האלוקים, ואת כל הדברים שראיתי, שאני שומע ורואה בחיים, ונתפסים על טענות כל כך קטנות וזעירות שגורמים למחשבות האפיקורסיות האלו שעליהם אני מדבר.
וה”שחמט” – המבוי סתום שדיברתי עליו, זה בעצם האמירה והשאלה הבאה: “מה רצית שיהיה?”
כל כך הרבה שאלות שמגיעות למבוי הסתום הזה.
“צדיק ורע לו רשע וטוב לו”, מה רצית שיהיה? שכל צדיק יהיה לו טוב ולרשעים רע? אז למה שיהיו רשעים?
האם אני רוצה שהשם יתגלה אליי? זה פוסל את כל ה”משחק”, שכר ועונש וכדומה.
הקטע זה שבני ישראל בדורות קודמים כן ראו את האלוהות הרבה יותר מכיום, לדוגמא בחטא העגל או בתקופות שממש היו נביאים או אנשים שדיברו עם השם ישירות, ועם כל זאת עדיין חטאו והיה מה שהיה…
אני חוקר ובודק המון בכל פעם שצצים לי ערעורי אמונה, במציאות השם וכנ”ל, לומד חוקר ומתחזק בכל פעם מחדש!
אני שמח בזה כי זה גורם לאמונה שלי להיות הרבה יותר חזקה מאשר אם הייתי מגיע מבית דתי ולא היו לי שאלות כאלה.
אני יודע שהשם נותן לי לחוות את כל הקשיים האלה באמונה וכל השאלות האלה וההסתר פנים הזה לטובתי.
ולמדתי וקראתי על כמה ואיך שההסתר פנים הוא דבר טוב בעצם, שיגרום לנו להתחבר יותר להשם ולהכיר אותו יותר, מתוך ההסתרה, מהקושי וכדומה.
אך שאלות כאלה אני מרגיש שאני חייב לפתור, כי קשה מאוד לחיות חיים שלמים כעבד ה’ עם ספקות כאלה באמונה, במיוחד בימים שלא עלינו יהיו ניסיונות הרבה יותר קשים.
מקווה לתשובה כאן, תודה רבה!!!

תשובה:

בס”ד

מציאות ה’

יהודי יקר ואמיץ! קראתי היטב את מכתבך, והתרגשתי. מכתב כל כך כנה ואמיתי. בשביל מסע בירור עמוק כפי שאתה עורך צריך התמדה ואומץ שניכרים מבין השורות; כאלה שראויים להערצה. אין לי ספק בכלל, שרק מסעות חיפוש כאלה יובילו אותך אל האמת. אל תיבהל מלהמשיך ולחפש ולחתור אליה.

אני אשתדל בע”ה להתייחס לכל חלקי שאלתך, ואם אתה מרגיש שלא עניתי על משהו מסויים, אשמח להרחיב.

יש משהו מעניין בשאלה שלך שצד מיד את עיניי: אתה שואל ומספר על קושיות שיש לך, ומיד אתה עונה בעצמך תשובה על השאלה; אבל מתאר שזה עדיין לא מרגיע אותך.

אתה מעיר שההוכחות הן לא “פיזיות”, אבל יודע לענות גם למה זה רק מחזק את האמונה ולא להיפך.

אתה מספר על ההצלחות והטוב האדיר שזכית (אשריך!! כל כך משמח לשמוע!), ועל האושר האינסופי. אתה מאריך לספר על הקושיה שמנקרת לך בראש ושעוד לא מצאת טענה חזקה שתפריך אותה, אבל יודע גם לומר, ש- “זה נשמע לי מטומטם שוב ושוב כשאני חושב על זה, לעומת הטענה שפשוט יש אלוקים והוא ברא את העולם והוריד לנו תורה מן השמיים”.

ולמרות שאתה יודע להשיב היטב לשאלותיך שלך, עדיין זה קיים במוח שלך ומערער לך את האמונה.

אני מבטיח בל”נ להתייחס גם לשאלה שלך עצמה, וגם לנסות להציע לך כיווני חקירה נוספים ונקודות למחשבה. אבל לפני זה אני רוצה דווקא להתחיל ממה שעומד מאחורי השאלה.

אנחנו יודעים, וכך זה עובד בדרך כלל, שעל שאלה- צריך תשובה. תשובה היא פיתרון לשאלה; היא משהו יבש ולעיתים אפילו מתימטי של- “היה חסר לי ידע, אז שאלתי; עכשיו קיבלתי ידע חדש- תשובה- וכבר אין לי שאלה”. ככה זה אמור לעבוד. אבל ברוחניות ובאמונה משום מה זה לא ככה. משהו מציק אז אני שואל שאלה, ולפעמים אני מוצא את התשובה או את המשפט שאמור “לסדר” לי את הראש ולמלא את החיסרון- אבל משום מה זה לא עבד. קיבלתי תשובה, ואפילו תשובה הגיונית- אבל משהו בלב ובמוח מנקר בעקשנות ולא נותן מנוח. האין זאת מה שאתה מתאר?

אז נכון. ברוחניות זה לא תמיד עובד כמו בשאר דברים. שאלות באמונה הם לא רק לוגיקה ואיסוף ידע. הן כמובן מתבססות על זה, וללא קרקע הגיונית אין מה להתקדם לשום מקום. אבל ייתכן גם שלמרות ההיגיון הספק עודנו קיים. תופעה ייחודית.

את התופעה מתאר רבי נחמן מברסלב, אחד מבעלי ההגות ותורת הנפש המפורסמים; לבטח שמעת עליו:

“ואפלו אלו הקושיות שיש עליהם תשובה, לפעמים נסתמו שבילי השכל, ואינו יודע להשיב, ונזרקה בו אפיקורסות, ואינו יודע מה להשיב על אפיקורסות. וזאת האפיקורסות היא לכל אחד לפי בחינתו, יכול להבין בין רב למעט” (ליקוטי מוהר”ן, חלק ראשון, סימן ס”ב)

איך זה יכול להיות? או נשאל אחרת: למה זה ככה?

לזה קוראים- יצר הרע. יצר הרע זה לא רק כוח אפל שמסית לעבירות, יצר הרע זה גם משהו שמטיל ספק. שלא נותן לנוח. שלמרות התשובות, הגיוניות ככל שיהיו, הלב לא שקט, וכביכול הוא לא קיבל תשובה בכלל. “לכל אחד לפי בחינתו”, מלמד רבי נחמן. כי כן, ברגע שהשאלה היא כבר לא כל כך על פי הלוגיקה, אז זה כבר משתנה- לכל אחד יש משהו אחר שטורד את הלב מלקבל את התשובה. והמשהו אחר קשור לרובד עמוק יותר של האמונה, משהו יותר מורכב מאשר רק חוסר ידע.

באמונה יש רבדים. יש את הידיעה הבסיסית במציאות ה’. להכיר בעובדה הזו, ששום דבר לא נוצר לבד, ולא מסתדר לבד בצורה כל כך מורכבת. ברובד הזה משחקים בעיקר כללי לוגיקה. אבל יש עוד רובד, שהוא המשמעות העמוקה יותר של המילה “אמונה”: להתחיל לחיות בצורה הזו. להתחיל להפנים, להתחיל להרגיש. לא רק להבין בשכל שמאד הגיוני לפנות לאלוקים, אלא להתחיל להרגיש את הטעם המתוק של קרבת אלוקים. להרגיש שאתה מדבר למישהו, שמישהו שומע, שמישהו אוהב. שהתורה והתובנות שרכשת בשכל- “יורדות” ומתיישבות על הלב, ומסלקות את כל הקושיות. כי ללב לא עונים בשכל.

אז אני אבהיר, שלא תהא טעות: אין בכוונתי לומר, שלא צריך לענות תשובות הגיוניות, ושמספיק הרגש הסובייקטיבי כדי לסלק את כל הקושיות. ממש לא; זוהי טענה נוצרית מפורסמת, והיהדות הפוכה ממש- ליהדות יש הוכחות ברורות הגיוניות לאמיתותה, וכמו שכתבתי- אתייחס לזה בהמשך. אבל ברגע שאנחנו רואים שהשאלה מנקרת בראש למרות שהתשובה שניתנה לה הגיונית במידה רבה מאד, כנראה שאלה בדיוק המצבים שהזכיר רבי נחמן: שלפעמים גם קושיות שיש עליהן תשובה, משהו “נסתם” פתאום והלב מבולבל.

בהמשך השאלה שלך כתבת, שוב- מתוך ניתוח אמיתי ומיוחד שלך כלפי עצמך, שזה קורה בגלל “ההסתר פנים שמרגיש לי כך כך מטורף”; וזה מחדד לי עוד יותר את הנקודה הזו: כן, נכון. ההסתר פנים הוא גדול, הריחוק שאנחנו מרגישים מן הטוב והחסד הוא עצום, ובדיוק על הכר ה”נוח” הזה צומחות כל השאלות האלה: למה? עד מתי? מה יהיה? מי אמר? אלה שאלות של נסיון ושל היצר הרע. ובעצם אין משפט מתאים ומדוייק יותר מהמשפטים שכתבת:

“אך בכל זאת היצר הרע והאפיקורס שבתוכי גורמים לי תמיד לשכוח את כלהדברים ש”מוכיחים” לי את קיום האלוקים, ואת כל הדברים שראיתי, שאני שומע ורואה בחיים, ונתפסים על טענות כל כך קטנות וזעירות שגורמים למחשבות האפיקורסיות האלו שעליהם אני מדבר.”

ודברי פי חכם- חן!

אז מה עושים? איך משיבים תשובה על שאלה מן הסוג הזה? אז קודם כל, מן הראוי שכבר נביא את העצה של רבי נחמן בעצמו, שם בדבריו: הוא מייעץ ללמוד תורה ובדגש על פסקי הלכה. יש בזה כח רוחני כדי “לנקות” שאלות מן הסוג הזה. יש ספרים רבים של פסקי הלכה נגישים בשפה פשוטה ולפי כל המנהגים, בטוח תמצא כאלה בחנויות הספרים. זוהי עצה מיסטית, סגולה עם כח רוחני חזק בדיוק לדברים האלה.

אבל כמובן- צריך לחזק מאד את ההרגשה שלנו ביהדות. את התורה האישית שלנו. את ההרגשה שהקב”ה שומע ומקשיב. ואת זה עושים- בלימוד תורה ושמיעת שיעורים ממרצים או רבנים שאנחנו אוהבים, ובעיקר, קשר יומיומי ושיח עם הקב”ה, על כל דבר, ובפרט על הנקודות האלו ממש. לספר לו על השאלות שיש לך עליו, על הקשיים, כמו גם על הדברים הטובים. להודות ולבקש. לפתח שיחה וקשר. אם הקשר הופך ליומיומי גם האמונה מתחזקת, על כל רבדיה, והלב משתחרר ונרגע.

ובעיקר לדעת את האמת- שאלה אינן שאלות של סבירות או היגיון, אלא ניסיון באמונה ממי שאינו מתעייף- היצר הרע. וממנו אסור להיבהל, אלא צריך להיות מחושב ולהבין את המהלכים שלו..

עכשיו אגש לנקודה השנייה, שהיא השאלה שיותר קשורה לעצם ההיגיון. וגם בזה אשמח ללכת איתך לכיוון מעט אחר.

הקב”ה הוא איננו מושג. אין שום דבר בעולם שממנו אנחנו יכולים להקיש או להסיק איזושהי מסקנה לגבי הקב”ה, לגבי מעשיו ודרכיו. “כי לא מחשבותי- מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי”. הוא אינו משהו שאנחנו יכולים לחוש ולחוות, אין לו תכונות פיזיות, הוא יוצר החומר וממילא נעלה מן החומר וללא שום שייכות אל החומר.

ולכן, כל הנושא של הוכחת מציאותו או הסבר דבריו בדעת אנושית, אולי עובד כמעט תמיד אבל לא תמיד, ואולי אצל רוב האנשים אבל לא אצל כולם. ההגיון האנושי שונה משמעותית אצל כל אחד ואחד, ולכן, גם בנושאים האלה לא תמיד השכל מצליח להסתדר עם כל הטענות. וגם אם חברִי מרגיש עם זה בנוח, אני לא תמיד מצליח. ולא תמיד אני מבין איך הוא מבין את מה שאני ממש לא. וזה נשמע שגם אתה מתמודד עם כזה דבר.

אז קודם כל, אנחנו אף פעם לא מחפשים הוכחות 100 אחוז לשום דבר. גם זו טענה שמשום מה שימושית רק לגבי היהדות: “זה לא 100 אחוז!”

אז מה? אז מה אם זה לא 100 אחוז? ואם זה רק 90 אחוז? לא מספיק? האם בכל החלטה אחרת בחיים, אנחנו מכוסים 100 אחוז ששום דבר לא ישתבש והכל ילך לפי התוכנית? האם סבירות גבוהה מאוד מאוד- לא מספיקה? למה רק באמונה אנחנו מחפשים 100 אחוז?

כמו בכל החלטה אחרת בחיים, והרבה יותר, גם כאן- גם אם נניח שזה לא ודאות מוחלטת, זה בוודאי כמעט מוחלטת. וזה רק בשביל ההתחלה, קצת להשתחרר מחיפוש הודאות הגמורה. מספיק לנו גם ודאות כמעט גמורה (ושוב- יש אנשים שאצלם זה נקרא ודאות גמורה, ויש כאלה שלא, זה אינדיווידואלי).

ועכשיו למהות:

כיוון שהשכל האנושי שונה ומשתנה, מאדם לאדם ומעת לעת. וכיוון שהוא נגוע באינטרסים (“להיות דתי זה לוותר על החיים”..:), ודווקא כי אלוקים הוא כל כך נעלה ונשגב, לא תמיד השכל האנושי יספיק. אז מה יתן לי ודאות הגיונית אם לא השכל? העֵדוּת.

את הרעיון הזה כתב רבי אהרן הלוי בספרו, אחד מן הספרים המוכרים והיסודיים ביותר בארון הספרים היהודי: ספר “החינוך”.

אני אביא חלק מדבריו הרלוונטיים, מתוך ההקדמה לספרו.

“האמת הברורה במין האנושי, הוא מה שהסכימה עליו דעת רב בני אדם שבעולם [כלומר, כדי ללמוד מהו “היגיון”, נחפש מה נקרא הגיוני אצל רוב המין האנושי]. וכבר הסכימה דעת כולם, להאמין עדות אנשים. וברבות המעידים על הדבר שיעידו עליו, אז יתאמת הענין יותר בעיני שומעיו, ובהיות המעידים מועטים- יפול קצת ספק בדבר לפקחים. [כלומר- חוזקה של העדות תלוי בכמות העדים: ככל שיש יותר עדים לדבר, העדות תתחזק, ולהיפך]. והענין הזה [כלומר- להאמין לעדות] נתחזק כל כך אצל בני אדם, עד שקבעו בנמוסיהם כל אומה ואומה להמית איש אחד על פי שנים עדים או שלשה, ואם מן השלשה- הכי נכבד. גם תורת משה השלימה צותה כן [גם ביהדות העדות חזקה כל כך עד כדי הריגה לאדם על פי עדים]. וגם כן הסכימה דעת הכל מטעם זה לקבל מפי אבותיהם זקניהם עדותם במה שמספרים להם, שאירע בימיהם או בימי אבות אבותיהם. ואין ספק כי בהיות אבות המעידים רבים, ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים השומעים. על כן כשרצה האלקים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים, מלבד טף ונשים רבים, להיות כלם עדים נאמנים על הדברים”.

עד כאן: כדי לחפש מהו היגיון, נלך לבדוק אצל רוב העולם איך הוא מקבל מסקנות. והכח החזק ביותר להגיע לודאות עובדתית אצל רוב העולם, הוא על פי עדות. וככל שירבו העדים, תתחזק העדות, עד רמת ודאות שמספיקה להרוג על פיה; כך עובד המשפט האנושי. כמו כן, העדים הנאמנים ביותר הם אב לבנו: אב לא מכניס את בנו לסכנה, אב לא משקר לבנו בשקר שיש לו השלכות חמורות לדורות. נמשיך:

“כי אמתת ענייני העולם [כלומר, ידיעת האמת על החיים והעולם], נודעת מפי רבוי בני אדם המעידים על אותה אמת, יותר מהמכריחים [=מהמוכיחים] דבריהם מצד שכלם וחקירתם. כי בהיות האדם חסר השלמות אין שכלו משיג אל תכלית הדברים, ועל כן, הדרך הנבחר לאדם- לעשות ככל דברי התורה המקובלת מן העדים הנאמנים אשר נתן אדון החכמה לבני אדם, ובם נכלל כל דעת יקרה וכל חכמה מפוארה”.

השכל שלנו לעיתים מוגבל. בטח כשמדברים על דבר מורכב כמו העולם והיקום ובטח כשמדברים על משהו נשגב כמו אלוקות. ולכן הדרך הפשוטה והחזקה יותר היא לפנות אל העדים. שהם גם נאמנים ואוהבים לנו- אבל בעיקר רבים מאוד, שהיו שם על הר סיני, ראו את אלוקים, הגיעו להכרה ודאית במציאותו וביחודו, וקיבלו עליהם את מצוותיו. את העדות הזו, שיש לה השלכות מעשיות נרחבות- מצוות ואזהרות, שכר ועונשים- הם העבירו לנו ומסרו נפש על העברת העדות במדויק ובפרוטרוט. והעדות היא הכח החזק ביותר להסיק מסקנות.

אומר זאת בדרך אחרת, על ידי “משל הגשם”:

אם תספר לי, שבקיץ 2023 ירד גשם בקיץ בנגב, יש שתי דרכים שבהם אוכל להאמין לך. הדרך האחת, אם יש לי ידע במטאורולוגיה, ואני יודע לקרוא מודלים של תחזיות מזג אוויר איזוריות; לפי הנתונים מסתדר לי שהסיפור שלך נכון. אבל יש עוד דרך. אם יעידו בפניי עדים נאמנים, חברים ומכרים, שהיו שם בנגב בשעת ירידת הגשם; כך אאמין בוודאי, גם אם אינני מבין דבר וחצי דבר במזג אוויר. כי הם סיפרו לי, והאמנתי. וככל שירבו העדים, וככל שיתמעטו האינטרסים האישיים לסיפור, וככל שתתעצם ההקרבה האישית של אותם עדים למען הנחלת הסיפור לדורות, אאמין יותר ויותר. כך גם ביהדות.

גם אם אני לא מצליח להשיב לעצמי על כל השאלות, אני יודע את האמת, שאותה שמעתי מאבי והוא מאביו והוא מאביו וכך במשך יותר משלושת אלפים שנה. והמסורת עברה במדויק- האין זו עדות חזקה מן הכל?

זוהי עדות שמחזקת את ההיגיון על היצירה והסדר, משלימה אותה מכיוון נוסף ועוצמתי. דיברת על שחמט- אני אציג את הפאזל: כשהעדות וההיגיון משתלבים יחד עם הרגש והחיבור הפנימי. זוהי אמונה שלמה על כל רבדיה.

הפאזל הזה יכול ליישב את כל הקושיות והמבוכות, גם את אלה שבלב וגם את אלה שבמוח, גם את הספיקות וגם את הרצון להבין את דרכי ה’ הנעלמים שהזכרת- את סוד הצדק העליון ואת הנהגת ה’. לא לוותר על אף חלק מן הפאזל, כל אחד לחוד וכולם ביחד.

ידידי, הרשה לי- קודם כל להעריך אותך על הבירור שלך; וגם ללמוד ממך על חיפוש אמת וכנות פנימית. מאחל לך הצלחה תמיד; תוכל בשמחה להמשיך ולשאול ולברר, אשמח להיות לך לעזר עד כמה שאוכל.

חזק ואמץ!

נתן

נ.ב. ממליץ לך, אם עוד לא קראת, לעיין בספריו של הרב מרדכי דוד נויגרשל- “מסע אל פסגת ההוויה” ו- “מסע אל פסגת הר סיני”; מאמין שתמצא שם כיוונים חדשים וטובים והרחבות לנקודות שהעליתי כאן.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני אגיע לגהנום?
לאחרונה התחלתי לחשוש מאוד מכך שאגיע לגיהינום. אני חייב להבין כמה דברים-נכון שבסוף אף אחד לא באמת יודע מה זה, אני יודע שכל תיאורי האש וכו זהו מקור נוצרי ואצל היהודים זהו עונש יותר רוחני. אבל חייב לשאול- אני בסך הכל בן אדם שומר מצוות-אוכל כשר, מניח תפילין בבוקר, לא...
עקרון הסיבתיות - הסיבה הראשונית
אני לא יודע עד כמה אתם עוסקים בתחומי פילוסופיה כאלה אבל אשמח לשמוע את דעתכם בעניין, רציתי לשאול בנוגע לעקרון הסיבתיות. פילוסופים רבים טענו שעיקרון הסיבתיות לא נובע מהניסיון אלא מהתבונה ולכן אמור להיות שייך בכל מצב ומקום ואם כך משליכים זאת על הסיבה הראשונית ליקום וחוקי הטבע וכד’ ומגיעים...
עד מתי כל הניסיונות האלה?
אני בן 20, לפני 10 שנה אמא שלי חלתה למשך כשנתיים והבריאה ב”ה ,לפני 5 שנים אבא שלי חלה במחלה בערך שנה והבריא ב”ה ומאז היו עוד כמה סבבים.. ושבוע שעבר בן דוד שלי חייל נהרג במלחמה ואחרי כמה שעות אחותי היה לה הפלה, בראש אני יודע שהכל לטובה, אבל...
איזה ערך יש לאמונה שאסור לשאול עליה שאלות?
רציתי לשאול בנוגע לאיסור המובא בהלכה של קריאה בספרי מינים. לא פעם אנשים רוצים לבדוק את אמונתם ולכן מעיינים בצידו השני של המיתרס ולא דרך פילטר של אתרי חזרה בתשובה וכד’ (שהרי לא תמיד יודעים אם מביאים את הצד השני בצורה אמיתית ומדוייקת). ולא ברור לי, אם ההלכה מבקשת מהאדם...
איך אפשר להאמין שהכל לטובה?
רציתי לשאול. קודם כל רציתי להודות לה’ על בית משפחה ילדים אוכל בגדים כסף וכל מה שהיה נותן לי תודה על הבריאות אפילו שלפעמים יש לי זריקות או כדורים. רציתי רק לשאול. “כשם שמודים על הטוב יש להודות על הלא טוב” כי הכל לטובתנו. את זה הבנתי כבר. אבל זה...
אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן