The Butterfly Button
שאלות מהותיות, שוני בין הדורות, זוגיות

שאלה מקטגוריה:

היי,

מגיל מאוד קטן מתעסקת בלי סוף בשאלות מהותיות שמהדהדות בפנים וגורמות לי לבטל חשיבות כמעט מכל דבר: חתירה לרכוש גשמי, עשייה שדורשת השקעה מעבר לאזור הנוחות וכו’.
תמיד השאלה שמרחפת- היא אם בסוף מתים, אז למה בכלל?
ואז נופלת לתהומות של התעסקות בנושא בו אני חסרת שליטה אבל בעל חשיבות גדולה מאוד.
מידי תקופה- מסיחה את דעתי בעוד מטרת ביניים שמציבה לעצמי, כמו לסיים תיכון בהצלחה, מקצוע , הקמת בית וכו’, אבל בין לבין , ובמיוחד כשקצת קשה- מרגישה שלא מוכנה ‘לשלם’ מחיר אפילו קטן, אם המטרות חסרות החשיבות (לטווח רחוק) באות על חשבון הנוחות או ההרגשה העכשווית.
מרגישה מאוד רע עם ה’עצלנות’ הנגררת, לא בטוחה באילו תשובות להיתלות? מחפשת את ה’אני מאמין’ החזק שלא ניתן לערעור במיוחד כשקשה, ומתקשה למצוא במה להיאחז.
כשמספרים לי על ‘עולם הבא’, מרגישה שנותנים לי תיאוריה שהיא לא בהכרח אמיתית רק כדי להתמודד..

באותו נושא- האם זה נכון שהדור הקודם התעסק קצת פחות בעומק הדברים? שומעת מסביב שהדור שלנו נוטה לעסוק בשאלות מהותיות ותוהה אם זה פחות טוב? מה השתנה?

ומפערי הדורות לבררנות בזוגיות..
גם כאן, אומרים כי בעבר היה ‘קל’ יותר, ששאלו פחות שאלות- מה שהקל על התהליך שמעלה לי שלל של ספקות: ידוע שהרבה מהשידוכים לא נעשו מתוך ‘אהבה’ או ‘משיכה’ , רצון לנתינה דווקא לבן הזוג המיועד אלא מתוך ברירת מחדל(סיפורים של הדור הקודם במשפחה).
יוצאת כיום עם בחור, שמלא בהרבה תכונות פנימיות שהייתי רוצה: אמת, רוגע, סבלנות, וכו’
אך לא מרגישה את ה ‘פרפרים’ בבטן. מניחה שבעבר לא ייחסו לזה הרבה חשיבות, מה בנוגע להיום? להמשיך, מרגיש לי כמו סיכון ההזדמנות הטובה יותר..

אשמח מאוד למענה, קראתי כמה מהתשובות שניתנות באתר ומתחברת מאוד לרוח הדברים שמתבטאת במילים נכונות.

תשובה:

שואלת יקרה,

 

השאלה העמוקה שמעסיקה אותך מגיל צעיר הינה שאלה קיומית ומהותית שבה התעסקו פילוסופים והוגים בכל הדורות.

היא מעידה על נפש בריאה שאינה מכילה אלא אמת צרופה. היא מעידה על מח חושב ומעמיק שאינו מרפה עד שתנוח דעתו.

בדור האחרון, כתב ויקטור פרנקל את ספרו האגדי “האדם מחפש משמעות”. גישת הלוגותרפיה שפיתח כפסיכולוג שעבר את אימות השואה, טוענת כי אם האדם מוצא משמעות, אזי חייו אפשריים ובעלי ערך בכל רגע. הוא מעודד בחירה מתוך האפשרויות הקיימות, מה שמאד רלוונטי ונכון.

אבל גם הוא אינו פותר את המבוי הסתום שאליו הגעת כבר מזמן: ומה קורה אחרי שמשיגים את המשמעות שלשמה היה שווה לחיות??

וכאן נגמרים מעיינות הפסיכולוגיה להרוות את הצמא.

רק מענה שמגיע מהרובד הנסתר, זה שאין לנו מגע איתו בעולם הזה- יכול להכיל מידע שחורג מגבולות העולם הזה.

אני לא יכולה להמליץ לך בחום גדול יותר ללמוד את הספר “דרך ה'” לרמח”ל, הממפה את כל סיפור החיים. לאחר שתלמדי אותו בעיון והשקעה, אשמח מאד מאד שתחזרי ונפרוש את התהיה מחדש, עם המידע הבסיסי והקריטי שחסר לך. ממליצה עם פירושו של הרב ספינר, או הרב אפרתי.

וכאן אני מבקשת להתנצל קמעה, שתחת תשובה – קיבלת משימה.

אבל את מבקשת אמת, וכך היא. כי אם ארחיב כאן – אחטא לידע שמגיע לך ביושר, והוא קיים. קחי לך.

הנושא השני שהעלית נראה לי כיחידה נפרדת מעט, ואתיחס אליה: כאדם עמוק ולא שטחי, חשוב שתדעי מהו ההבדל בין “אהבה” ל”התאהבות”

אהבה – היא תוצר של השקעה לאורך זמן, מבוססת על נתינה ורצון להיטיב.

התאהבות- היא תוצר של משיכה והורמונים שמטרתם לעורר תהליך של אהבה.

כלומר: התאהבות היא כמו גפרור, ותפקידו להצית מדורה גדולה ועמידה של אהבה. כשהיא עומדת לבדה ללא אהבה- אין לה אחיזה והיא מתפוגגת במהירות, משאירה טעם של בזבוז אנרגיה ומשאבים.

אהבה היא אש שאפשר להצית גם ללא גפרור. גם קרני שמש יכולות להצית. השמש פחות דרמטית, אבל כוחה רב.

התאהבות אומרת שיש עם מה להתחיל. אבל מה שחשוב באמת- זה כל ההמשך.

לכן במבט מעמיק אל החיים, ההתניה אינה פרפרים בבטן, אלא יכולת לראות פוטנציאל של קשר ארוך ומיטיב.

השאלה הבאה יכולה לעזור לך להבחין ולהתבהר:

כשאת מדמיינת את עצמך בעוד 20 שנה עם הבחור הזה, מה את רואה?

מה התמונה, התחושה שעולה לך?

– זה יתן לך אמת מידה הרבה יותר נאמנה מאשר התאהבות ופרפרים.

להרחבה, ממליצה שתקראי תשובה מצוינת https://akshiva.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9d/

שלך בתפילה לחיבור שלם של כל רבדי ההוויה שלך: גוף-נפש-רוח

אל השכינה,

וחיבור של שלמות עם חצי נשמתך,

והכל- באהבה רבה ומבט אמיתי.

בהערכה ועידוד,

אל תפסיקי לדרוש אמת,

הלב שלך הוא מצפן שקיבלת במתנה מה’. תמשיכי להקשיב לו!

שפרה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מובחנות בזוגיות תעזור לי לא להיפגע מבעלי?
עד הנישואין הרגשתי שהלב שלי הוא ברשותי. היתה לי גישה מאד בוגרת . לא נפגעתי מאחרים בקלות. הייתי סולחת בקלות . לא הייתי מושפעת מלחץ חברתי . (לדוגמה התחזקתי מבחינה דתית יותר מהחברה בתיכון שבו הייתי והלכתי עם האמת שלי ולא היה חשוב לי כהוא זה מה חושבים עלי ....
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
פערים שהולכים וגדלים ביני לבין אשתי
כבר תקופה ארוכה שמפריע לי משהו בזוגיות שלנו שלי ושל אשתי. אז קצת רקע על הזוגיות שלנו :יש לנו זוגיות יחסית טובה אני מגדיר את זה הכי טובה, כי בשבילי זה טוב. אנחנו הורים ל-2 תכף לשלושה ברוך ה’, שנינו בערך באותו גיל התחתנו לפני 10 שנים, סך הכל הפערים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן