גילי היקר,

ראשית, אני מתנצל על איחור תשובתי לשאלתך המעניינת והחשובה עקב טרדות שונות.

השאלות ששאלת מצביעות על רצינות ועל בירור אמתי בנושא שנוגע להשקפת התורה והיהדות.

ברשותך אתייחס בעיקר לשתי השאלות הראשונות, האחת כמה אפשר לסמוך על עצת ‘מקובל’ והשנייה אם מותר לשאול ‘מקובל’ או אסור.

א. נצטווינו בתורה ‘תמים תהיה עם ה’ אלוהיך’ (דברים יח יג) שפירושו ללכת בתמימות עם ה’ וחז”ל למדו מכך שאין שואלים בחוזים בכוכבים (בבלי פסחים קיג ורשב”ם שם) וכתב שם רש”י ‘התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו:’

ישנה מחלוקת עקרונית בין הראשונים האם האיסור הוא מכיוון שדברים אלו הם דברי שטות שאין לסמוך עליהם או שאף אם יש ממש בדברים אלו, צריך האדם לא ללכת אחרי דברים אלו אלא להתנהג בתמימות ולא לקבוע את פעולותיו באמצעות מגידי עתידות למיניהם.

השיטה הראשונה היא שיטת הרמב”ם שכתב בהלכות עבודה זרה פרק יא הלכה טז ‘ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו’, כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה’ אלהיך.’ וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קע”ט סעיף א’.

השיטה השנייה היא שיטת הרמב”ן הסבור שאף אם יש ממש בדברי החוזים בכוכבים ומגידי העתידות הרי שאין ללכת אחריהם ויש ללכת בתמימות אחר הנהגת ה’ את העולם ולא לחקור אחר דברים אלו. לגבי חוזים בכוכבים ישנה דעה בראשונים (תשובות המיוחסות לרמב”ן סימן רפ”ג) שאין איסור לשאול בהם ומכל מקום מסקנת הפוסקים כפי שכתב הרב עובדיה יוסף בשו”ת יביע אומר חלק י – יורה דעה סימן נח ‘מכל מקום האיש הנבון והמשכיל בתורת ה’, יש לו להתרחק מכל דברי הבל והזיות שנהגו בהם הנשים מחוסרי הדעת, … וכן כל הדברים שיוצאים מההיקש הטבעי והשכלי, יש להרחיקם הרחק כמטחוי קשת. וכמ”ש הרמב”ם במורה נבוכים (ח”ג פרק לז).’ ובין אם יש בדבריהם ממש או שאין בדבריהם ממש נצטווינו ללכת בתמימות לפי התבונה וההיגיון ולא לחקור אחר דברים אלו.

ב. כל דברים אלו שכתבתי הם בנוגע למגידי עתידות וכדומה ואין הבדל בין אדם הקורא לעצמו ‘מקובל’ לאדם הקורא לעצמו מגיקון או מסיר כשפים וכדומה, כולם בכלל מה שנצטווינו ‘תמים תהיה עם ה’ אלוהיך’. אולם בכל מה שנוגע לקבלת עצה, הרי כל עצה שניתנת על פי ההיכרות עם המקרה הפרטי העומד לפניו מתוך הבנה של צדדי המקרה וכדומה הרי היא בכלל עצת חכם ואיננה בכלל גילוי עתידות. לכן, אם האדם שאתו התייעצת הוא איש חכם הרי שטוב לילך אחר עצת חכם כנאמר במשלי פרק יב ‘דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם’.

אולם נראה כי העצה שהוא נתן לך לעזוב את ארץ ישראל עומדת בניגוד לדעת התורה וההלכה המפורשת שאין לעזוב את ארץ ישראל אלא כדי להתחתן או כשלא מוצא פרנסה וכן כדי ללמוד תורה (רמב”ם פרק ה’ הלכה ט’ מהלכות מלכים) ואמרו חכמינו ‘ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות’ ועוד כיוצא בזה הפליגו מאוד בשבח מצוות ישוב ארץ ישראל שמקיימים בכל רגע שזוכים להיות בנחלת ה’ לכן באופן כללי נראה שעצה זו אינה כדרכה של תורה אלא אם כן זו עצה שניתנה לאחר עיון בפרטי המקרה ובדיקת הצדדים השונים כדרכם של חכמים.

לגבי שאלתך על המילה ‘תיקון’ אין לי עסק בנסתרות ומה שלמדוני רבותי שעיקר התיקון הוא להרבות בעשיית טוב, בהתחזקות בשמירת התורה והליכה בדרכי ה’ ולהשתדל לתקן דרכיו ככל שהוא יכול ו’האדם יראה לעיניים וה’ יראה ללבב’

ויהי רצון שתזכה להמשיך ולקיים מצוות ישוב הארץ מתוך בריאות אושר ושמחה ולראות ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך.

המברך בכל לב

רפאל

<refael.kroizer@gmail.com>