בס”ד

שלום לך נערה יקרה ואמיצה,

אני קוראת את דברייך ומתרגשת מאוד עבורך על היותך, כנה ומודעת כל כך לנבכי מצבך ותחושותייך.

את מתארת נפלא את הקושי להתמודד מול העצב, מול הפחד ומהבלתי ידוע.

את יודעת מה את צריכה לעשות וכיצד עליך להרגיש במצב “נורמאלי” ומסוגלת להגדיר את המציאות הרצויה.

הכח שלך להיפתח, לכתוב, לתאר, להתנסח בבהירות ובהתמקדות, הוא כוח עצום, ומכוח זה בעזרת ה’ תמצאי גם מזור לנפשך וחייך.

ברור לי שהתקופה שאת חווה, מעיקה ומעציבה אותך. בואי נקווה שבזכות היכולת שלך לתאר את המציאות, בזכות החיבור הגדול שלך לעצמך, זו תהיה תקופה זמנית, ממנה תצמחי,

שתחלוף ובמהרה, בע”ה.

בכתיבתך את טוענת שאת מוצאת במאמרים באקשיבה כלים שיכולים לעזור לך לעצמך, אך בכל זאת, אינך מתאוששת.

יכול להיות שאת צודקת. שאת צודקת באבחנה שאת לוקה בדיכאון.

את מוצאת עצמך קוראת תשובות שנכתבו עבור אנשים במצב דומה לשלך ומוצאת בהם תועלת לתחושת ההזדהות, אך בכל זאת ההבנה של המציאות  של האחר, כדומה או זהה לא פותרת את הבעיה.

אני נוטה להבין את הדחיינות מצדך לקידום תהליך של היכרות בן זוג לקראת נישואין.

את אכן לא נמצאת במצב מספיק אופטימי כדי לחוות התחלה של קשר ובטח לא במצב של קבלת החלטות אודות זיווגך הראוי לך.

אני מסכימה עם רצונך לשנות את המציאות, ומאמינה בע”ה שכך יהיה.

מה עשוי לקדם אותך לקראת פתרון ורפואה בטווח קצר וארוך?

אני מבינה שאת לא רוצה להיעזר ברופאים אבל לא כך כך מסכימה עם הקביעה שלך “חס וחלילה”. הרי ניתנה רשות לרופא לרפא.

כשקראתי את דברייך, וזיהיתי בהם את המודעות הגבוהה חשבתי לעצמי שיכול להיות שהגיע הזמן לפגוש פסיכולוגית קלינית טובה.

יכול להיות שהגיע הזמן לפגוש מטפלת רגשית.

אחת כזו שכשתשבי מולה, תוכלי לתאר את כל תחושותייך ללא עכבות.

אחת כזו שכשתפתחי איתה קשר קרוב תחושי שאט בונה אט אט את אמונך בעצמך מחדש, שאת חוזרת למגוון הפעולות שביצעת בעבר והקיפו את עשייתך.

אחת שתסייע לך להגדיר את מצבך, ותפזר את הערפל הלוטה על חייך.

אחת שתוביל אותך בבטחה, מתוך כוחותייך, ומתוך מאווייך,  אל המחוזות שאת רוצה להיות בהם, ומתקשה לחזור אליהם . יחד תזהו את הקשיים, יחד תנסחו את הפעולות האמיצות לשוב לחיים, יחד תעקבו אחר ההתקדמות, והיא בוא תבוא בע”ה.

יכול להיות שבד בבד עם יצירת קשר עם פסיכולוגית קלינית, או דמות מקצועית אחרת מתחום הטיפול הרגשי, תצרי קשר מחודש עם בת משפחה קרובה או חברה טובה, ותנסי לחזור לחוות חוויות יום יומיות שהיו חלק מסדר יומך בעבר.

ועד פנייתך לאשת מקצוע, או תוך כדי טיפול, אציע לך להלן מעט פעולות מקדמות:

לפני הכל המשיכי להאמין בעצמך בכוחותייך, אהבי אותך!

המשיכי לדמיין את עצמך במיטבך, ושמרי בדמיונך את התמונה הטובה והמאירה שדרכה את רוצה לראות את עצמך.

הוסיפי לתמונתך כל יום היבט נוסף מאיר רצוי, ונסי לקרב עצמך למציאות לקראת השגתו.

את יכולה להשתמש בכלי הנפלא של כתיבה שהוכחת שאת יודעת לנצלו, ולכתוב לעצמך מידי יום את רשימת ההישגים שכבשת.

נהלי יומן, וקבעי בו משימות יומיות.

קבעי לעצמך כלל שבכל יום את יוצאת מהבית. היציאות יכולות להיות  מילוי משימות לטובת המשפחה או לטובתך. נסי להתרגל מחדש למציאות שבה את פעילה, יוזמת ובהמשך גם משתפת אחרים וחווה יחד.

חזרי אל הקריאה והכתיבה, אולי אפילו הרשמי לקורס לימודי או חווייתי, אחד קצר בתחום שאת רוצה ללמוד ולהתפתח.

אל תחכי שהפעולות תגענה אל סף דלתך היי את זו שיוזמת אותן את, מציאותן, ואת המחוייבות שלך לבצען.

ברור שבשלבים הראשונים תחושי מעט חרדה מההחלטות, מהביצועים, אך ככל שתצליחי לבצע יותר פעולות, תחושי טוב יותר עם עצמך.

נסי להסביר למשפחה מה את חווה, מה את מרגישה. שתפי אותם בהחלטה לגשת לטיפול רגשי.

שתפי אותם בהחלטה לצאת ללמוד, או לצאת לבילויי או משימות.

צרי קשר קרוב עם המשפחה, כזה שיעודד אותך להשתתף בחויות משפחתיות ואפילו קטנות. ארוחת ערב משותפת עם אח או אחות או הורים. שיחה קלילה תוך כדי ארוחה.

בקיצור שתי משימות ניצבות כעת בפנייך,

להחליט שאת מטפלת בעצמך,

להחליט שאת מתמסרת להחלטה.

מאחלת לך בריאות גוף ונפש ושמחה,

מקווה בשבילך שתתאוששי, ותשובי לכל מה שתרצי לעשות,

בע”ה הקב”ה יהיה בעזרך ויוציא אותך מחוזקת, אחרי כל פעולה טובה שתעשי למען עצמך.

קדימה פתחי יומן והתחילי, הכל בידייך! הכל למענך!

בהצלחה,

תקוה

[email protected]