The Butterfly Button
רוצה להתקדם ועדיין לשמור על עצמי

שאלה מקטגוריה:

שלום לכולם אני בחור חרדי גרוש הלומד בכולל חשוב בירושלים מאז ובגלל הגירושין קשה לי מאוד להתרכז בלימוד, מחד גיסא אני לא מרגיש סיפוק כיוון שאין לי טעם בלימוד, וחבל לי על הזמן היקר, ולכן יש לי מחשבות לצאת לעבוד וללמוד לתואר אקדמי, אך מאידך גיסא אני מאוד אוהב את הסביבה התורנית, וחבל לי לאבד אותה, מה גם שאני בטוח שאם אצא לעולם הפתוח אני אידרדר רוחנית מבחינה משמעותית, וכואב וחבל לי על הדרך הארוכה בה בניתי את עצמי. אם מישהו חווה או מכיר מישהו שחווה את הפרדוקס הזה, אשמח אם יוכל לייעץ לי. תודה לכולם.

תשובה:

שלום לשואל,

יישר כח על פנייתך. מתוך השאלה נראה שהנחת, ובצדק, שיש גם אחרים שמתמודדים עם אותן שאלות. ואכן, קהילת הגרושים החרדים היא גדולה ומגוונת, אך טרם התאגדה לכדי קהילה מסודרת. דומה שכל אחד ואחד שעובר תהליך דומה, בוחר לעבור את התהליך הזה לבד עם עצמו, כאילו אין מי שיוכל לשאת אתו ביחד את המסע, לחלוק מחוויותיו ומניסיונו, ולהעביר לו טיפ או שניים מניסיונו האישי. ולכן, לשאלתך, ברור שהתשובה היא כן! יש אחרים שחוו את הפרדוקס הזה והם רבים, אך צריך למצוא אותם וליצור עמם קשר. ישנה התארגנות תחת השם 'עמם אנוכי' אותה מנהל גרוש חרדי צעיר בשם אברהם רקובסקי ואשלח לך את הנייד שלו אם תיצור איתי קשר בפרטי. סביר שלאברהם יש מידע רלוונטי, והוא יוכל לחבר אותך אם אחרים שעברו ועוברים אתגרים דומים.

באשר לשאלתך. ראה. אין לי ספק, כמי שחקר וחוקר את עולם הגירושין החרדי, שהתמודדות של גברים חרדים צעירים עם גירושין משליכה על עולמם הרגשי, החברתי, המשפחתי, הדתי והרוחני. הספרות המחקרית מצביעה על שורה של השלכות רגשיות הקשורות לעובדת הגירושין כמו למשל דיכאון וחרדה, ירידת ערך עצמי, תחושה של ריקנות ובדידות ועוד. יחד עם זאת אותה ספרות עוסקת גם במושג 'חוסן' ובחקרו, וטוענת שהצטרפותם של כמה וכמה גורמים ניתן יהיה לראות אצל בני משפחה שחוו גירושין – צמיחה מתוך משבר, ראיית הגירושין כהזדמנות חיובית לשינוי, והרבה סיבות לאופטימיות וחיוביות. לא אכנס כאן לכל גורמי החוסן אך כמה מהם שמפורטים בספרות המחקרית ראויים להתייחסות כאן:

א. תפיסת הגירושין בתודעה האישית והחברתית – באופן כללי נראה שהחברה החרדית בעידן הנוכחי תופסת עדיין את הגירושין כמשבר וכאסון, ואתה, שחי כמובן בחברה זו מושפע מתפיסה זו. אז מה עליך לעשות? לחבור לאותם אנשים בחברה החרדית, ויש כאלה רבים ב"ה, שתופסים ומדברים על גירושין במונחים הרבה יותר רגועים וידידותיים. זה נורמלי להתגרש. לא חטאת כלפי אף אחד ובוודאי שלא מגיע לך להתנצל על עובדת גירושיך. לא התאים והמשכתם הלאה. תם עידן ההתנצלויות.

ב. התמיכה החברתית – סביר שאתה אומר לעצמך שאלה שתומכים בך מבין חבריך רואים בך מסכן הזקוק לרחמים, ולא בא לך שירחמו עליך. מחשבות אלה גורמות לך לחשוב במונחים של התרחקות ויציאה לדרך חברתית חדשה. לעניות דעתי זו טעות. הימנעות מהחברה הידועה והמוכרת, ואף בחירה בחברה אחרת כתוצאה מהגירושין, עלולים ליצור תחושת בדידות בעולמו הרגשי של הגרוש ויצא שכרו בהפסדו. עליך להשתדל להמשיך לדבוק בחברה הקודמת שלך ולא לנסות את מזלך בהכרח בחברות אחרות. ומכאן התייחסות ישירה לשאלתך – זה נכון ותועלתי לצאת ללמוד ולעבוד, אבל עוד יותר נכון להישאר בחברה המוכרת והידועה שלך, שבמקרה זה היא חברת לומדי התורה. נכון, זה לא נעים, "כולם מסתכלים עליי ומצביעים מאחורי גבי", אך אם תאמר לעצמך שעשית את הדבר הנכון כשהתגרשת ועשית את הדבר הנכון כשבחרת להמשיך לשכון בין חבריך, דברים יירגעו.

מתוך המכתב אני מבין שהתגרשת ללא ילדים שזה כבר טוב לכשעצמו, אך אני מבקש לעודד אותך ולומר לך שתורתך ולימודה שווים תמיד, בין אם יש לך את מי ללמד בבית ובין אם לאו. התורה היא נשמת אפו של היהודי ולימודה מקנה חדווה ואושר פנימי. התורה הנלמדת באף היא שנשארת לאורך ימים ושנים. אני בטוח שתשלים את עצמך במהרה עם אבדתך הראויה לך, למרות קשיים שאולי יהיו, ואז תשמח על כל דף, הלכה, ומידע תורני כזה או אחר שצברת כאשר היית בימיך הפחות שמחים.

בשורות טובות וכל טוב!

בכבוד ובברכה

נתי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן