The Butterfly Button
רוצה לדעת מה התפקיד שלי בעולם

שאלה מקטגוריה:

היי,
רוצה לדעת מה התפקיד שלי בעולם?
מה ה’ דורש ממני?
העולם כ”כ צבעוני ומבלבל ואני מוצאת את עצמי שנה אחר שנה ותוך כדי שואלת אבל למה אני כאן??
אני חושבת שהחיים זה עסק מידי רציני כדי שנעביר את היומיום ככה סתם. זוכרת תקופות שממש הייתי מתוסכלת, בשביל מה?
כיום אני רואה דברים באור אחר ואני מבינה שלכל אחד יש תפקיד המדויק רק לו ואני רוצה לדעת האם אני עושה את תפקידי שייעד לי בוראי?
האם הוא שמח בי?
פוחדת מהיום שאשמע שפספסתי את החיים והייתי יכולה להיות משהו הרבה יותר ואני רוצה לקחת את כל הכוחות והכישורים שאלוקים נתן לי ולנצלם במאת האחוזים ומרגישה שהחיים כ”כ סוחפים ומבלבלים ומקשים ולא מאפשרים אז איך אפשר? ומצד שני העולם מפוצץ בכ”כ הרבה חומר והנשמה זועקת ודורשת את שלה ובתוקף ואת מוצאת את עצמך נאבקת על כל דבר קטן.
ויודעת שאישה שקמה ומטפלת במסירות בילדיה ושולחת את בעלה בשמחה ומקבלת אותו באהבה וצומחים יחד זה סיפוק מטורף אבל בחורה רווקה שעובר יום ועוד יום ונכון שכל יום מקדם את המטרה אבל עדין הריקנות הזו והחוסר סיפוק והחוסר תועלת בעולם והחוסר קשר לכלום ולאף אחד גם אם אני סופר תועלתית ועושה המון.
רוצה להבין מה קורה איתי?
האם אני בסדר?
האם ה’ שמח בי?
מה תפקידי?
מה ה’ דורש ממני?
ואיך מתמודדים עם הבילבול הזה, איך מתמודדים עם הקשיים שנלחמים בך ומנסים להפילך בכח ומושכים אותך בחוזקה הכי למטה שרק אפשר ואת מנסה למצוא בעצמך כוחות ולטפס ולעלות למרות הכל אז איך? למה?עד מתי?
ואולי יתכן שיש אדם שתפקידו התמידי בעולם זה חיפוש?
כל הזמן לחפש…
לחפש קשר, שייכות, קירבה, אהבה, הכלה, אושר, לחפש מקום, לחפש שותף לחיים?

תשובה:

שואלת יקרה,

 

עוד לפני כל תשובה, אני רוצה להרים כוסית יחד איתך, על השאלות שבהן את עסוקה.

את מבררת משמעויות חיים, שואפת לחוות אותם, לדייק אותם.

מתעקשת לא רק לשרוד את ההווה, אלא לבוא כשימייך מלאים, במבט רוחני ונצחי.

לחיים!!!

 

אני מזמינה את עצמי להעמיק יחד איתך אל הנושאים שהעלית.

ראשית, בואי נסווג לתתי-כותרות. אם הבנתי אותך כשורה, אלה הנושאים המרכזיים שאליהם מתלווים השאלות שהעלית:

  1. רצון השם בעולם
  2. התפקיד שלי ברצון הזה
  3. כיצד אדע אם אני עושה את תפקידי
  4. מציאת כוחות להמשיך ולהיות בתפקיד

 

הנושאים הללו הינם מהותיים ואני נרגשת לענות לך וגם לי.

היריעה כאן לא תספיק להקיף את כל נושאי החיים הללו, אך נתחיל במסע עם עידוד להמשך למידה.

 

כבסיס הגיוני, אם יש בורא יש מטרה. ואם יש מטרה- מי שתפקידו לממש אותה צריך לדעת מהי המטרה הזו וכיצד לממשה.

 

מטרת הבריאה- רצון השם בעולם

הרמח”ל בספרו “דרך השם” מסביר כי מטרת הבריאה היחידה היא להיטיב. (וזו הכוונה ב”השם אחד”: יחיד במציאותו, בהשגחתו, ובמגמתו)

הבורא, שטובו שלם, מיטיב רק הטבה אמיתית.

לכן הוא יצר את מושג הבחירה: נבחר בטוב בעולם העבודה, ולאחריהן נתענג לנצח בעולם הבא.

מדוע בחירה היא בעצם טוב אמיתי?

כי טוב הוא להיות כמו המקור שלו- הקב”ה. הקב”ה לא קיבל את תכונת הטוב, אלא הוא טוב בעצמו.

כך גם אנחנו על ידי הבחירה, הופכים את הטוב לקנין בנפשנו. בכל בחירת טוב- עוד חלק מאיתנו נעשה שלם.

אמנם את השלמות והארת הנשמה בפועל אמנם רואים רק לאחר 120. כאן אנחנו בעבודה ובעמל, לא בתוצאות.

כדי שתהיה בחירה, חייב להיות צד טוב וצד רע, כדי שנוכל לבחור.

כל טוב מקרב אותנו אל אורו של ה’ ואל שלמותנו, וכל רע- מחשיך ומרחיק.

מהו טוב? – מידות טובות, מצוות, לימוד תורה ושימוש בעולם הזה באופן ראוי.

 

המסקנה היא, שתפקידנו לבחור בטוב, המאיר בנו ומביא לשלמותנו ולעונג הנצחי בעולם הבא.

הידיעה שאנחנו בעלי בחירה בטוב ושהוא נצחי, יש בכוחה למלא בשמחה כבר בעולם הזה, כי אנחנו בדרך.

 

ומה עם תפקידי היחודי?

בני האדם הם נזר הבריאה, משום שעליהם מוטלת האחריות והאפשרות לקנות את הטוב ולהשלים את עצמם. לכן רק לבני אדם יש בחירה.

לכל אחד מישראל יש חלק מיוחד שנשמתו זקוקה להשלמה. מצבך בעולם, התכונות, והנסיונות (וגם הייסורים)- כולם באים כדי לנתב אותך אל צמתי הבחירות שבהם את, ורק את, צריכה לעמוד.

 

וכיצד אדע מהו?

לקב”ה יש אג’נדה אחת: להביא את כל ישראל אל הטוב השלם- אל חלקם לעולם הבא. הוא לא מחפש אותך בפינות, או רוצה שתגששי באפילה. הוא מיצר את גבולות הבחירה רק כדי שהדיוק שלך יהיה ברור, שנדע מה בדיוק הוא כן רוצה ממך כרגע.

התפקיד הוא לא דבר ערטילאי. הוא מה שמונח לפנייך כרגע. כל חומרי החיים הם חומרי הבניה. ה’ מספק לך את חומרי הבניה הגשמיים והנפשיים ואיתם את בוחרת ויוצרת. בין אם מדובר בקושי, בדבר נעים, בהתמודדות או במתנה- בכולם יש יופי, בכולם יש בחירה והזדמנות.

לדוגמה, אם תתבונני סביבך, כל מפעל חיים וכל אדם שהגיע לרמת מיצוי גבוהה, עשה זאת מתוך פסיעות קטנות.

העלית את השאלה “האם אני בסדר?” אך מה נעשה, ואין מדד ל”בסדריות”?

הצלחה לא נקבעת לפי מה שכולם מסביבך עושים, היא גם לא ענין של ביצוע חד פעמי מרהיב.

הצלחה היא מוכנות שפוגשת הזדמנות.

השם רוצה שנהיה מכוונים לרצונו להיטיב לנו דרך המצוות, המידות והתמודדויות החיים. כשאת מוכנה וזרועותייך מושטות לקבל את ההזדמנויות ולבנות מהם, זוהי בניית המשכן בלבבך.

 

האם אני עושה את תפקידי?

אני מציעה לך לחשוב במונחים של הווה. כלומר: בכאן ועכשיו. הרי המשך החיים נעלם ונסתר, אין לנו אפשרות לבחור שם. ממילא ה’ רוצה ומכוון אותנו לעבודה כרגע. הוא מזמן אל ההווה שלך בדיוק את מה שאת זקוקה לו.

בדרך כלל האינטואיציה, ההגיון, והמידע שברשותך הם מספיקים כדי לדעת מהו הצעד הקטן הבא. לפעמים דרוש “תשועה ברוב יועץ” למקרה שבו את מתקשה לברר עם עצמך.

באופן כזה, החיפוש הופך להיות ממוקד ל”מה הצעד הבא בדרך שבה אני הולכת?”

תרגילים של קשיבות (mindfulness) יכולים לסייע מאד בקביעת עוגן של נוכחות והוויה.

ניתן ללמוד על כך בקורסים, ספרים ובאתרים שונים, וחשוב לתרגל באופן שיטתי כדי שהמיומנות תהיה זמינה.

 

מנין הכוחות?

הכח מגיע מהתבוננות במאקרו וגם במיקרו- zoom out, zoom in.

כלומר:

מחד: ראית התמונה השלימה והעמקה בה- רצון השם להיטיב הטבה נצחית.

ובו זמנית: גם ראית ההווה – מהו היופי הקיים עבורי עכשיו? מהו מרחב הבחירה שלי כעת, ובמה אני בוחרת?

אני מעיזה לומר לך שאם תתמידי בפוקוס כזה, את תמשיכי להיות בחיפוש, אבל החדשות הטובות הן- שגם תמצאי. כשתקשיבי ללב שלך ולרצונות הגדולים שלו, ויחד עם זאת תחפשי עכשיו מה קיים עבורך בגבולות הבחירה, את תחושי שאת פוסעת קדימה.

כי זו האמת: אינך דורכת במקום, גם אם משאלותייך עדיין לא התגשמו.

את רוקדת את המחול העדין והיפהפה של החיים: להיות מוכנה להזדמנויות שה’ נותן לך, לתפוס אותם ולבחור בהם.

 

על מנת להבין יותר לעומק ובבהירות את “מפת העולם והחיים” של הרמח”ל, אני ממליצה לך מאד לשמוע שיעורים בספר הזה (לדוגמה מאת הרב מרדכי ארם צובה, או בלימוד פרונטלי- אשמח להמליץ לך אם תפני אלי במייל האישי).

 

ולבסוף- אין לי ספק שלא עניתי על כל תהיותייך, ושקיימות בך שאלות ומקומות לא מובהרים. אלו יהיו הכח המניע אותך למצוא תשובות המתישבות על ליבך ומעשירות את חייך בעוד ועוד רבדים.

אני מקווה שבשורות הקצרות הללו מצאת לפחות קצה חוט של מענה, שאותו תמשיכי לטוות ולהעבות אותו לכדי חבל חיי נצח, יציב, מעוגן ומאושר.

 

מאחלת שחייך יהיו מלאים בכל הטוב שבו את חושקת,

ותזכי לחיות בשמחה פנימית ואהבה בלתי מותנית!

 

שפרה

smw.wohl@gmail.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. רחלי, תודה.
    אבל אני לא אישה רק בחורה בינתיים.
    וכן, נכון תשובה יפה מאוד שופכת אור על משמעות החיים.
    ממש נהנתי ממנה!
    קראתי את התשובה כבר שלוש פעמים וכל פעם מתחדד לי חלק אחר מהתשובה.
    מדהים!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן