מאת:

התפרסם בתאריך:

08/12/2021

בעיות רציניות עם הורים

שאלה מקטגוריה:

אני ילדה ממשפחה חסידית שמורה מרובת ילדים. ההורים שלי מחנכים אותנו בדרך כזו וכל אחי ואחיותי גם כך. לי מאד קשה לקבל את זה שאני הולכת לחיות בכזו דרך, ואני רוצה לחיים שלי משהו יותר ליברלי ולפי הסגנון שלי, שלא תואם את משפחתי. במהלך התקופה האחרונה חוויתי מריבות וויכוחים רבים עם הורי על דברים קטנים כגון לבישת בגד מסוים חיבת לציון, שלא נוגד את ההלכה, יותר בסגנון פחות חסידי והם לא הסכימו לכך, וכן על דברים גדולים כגמו שאני רוצה לעבור סמינר מחסידי שמור לפתוח יותרר, הורי בתחלה לא התנגדו למעבר ורצו לסייע לי בכך, אך בשלב מסוים הבינו שזה יזיק לאחיותי הבאות ובשידוכים של אחותי וכדומה.
קשה היה לי בבית בתקופה האחרונה ובגלל זה התפרקתי פעמים רבות.
אתמול לאחר ויכוח עם אבי, החלטתי לא לחזור הביתה באותו ערב, והלכתי לישון אצל חברה והייתי שלמה בכך.
היום אימי התענינה בי אך לא הכריחה לחזור עם אבי עדין לא דיברתי.
אני מאד מבולבלת מה לעשות הלאה, הן מבחינת ההורים שלי, והן מבחינת הסמינר וגם אני רוצה שינוי עם עצמי אבל לא מבינה איך לעשות אותו ומה בדיוק.
אני כולי בבלבול גדול ובורחת מהמציאות כשאני מתחילה לחשוב.
מה עלי לעשות כרגע? לחזור הביתה?
מאד משמועתי אצלי הסיפור הזה, ואני רוצה מאד שיצא מזה שינוי ולא שזה יסחב ויעבור חזרה לשגרה המבלבלת.
אשמח לכל יעוץ ותשובה לגבי המשך טוב יותר.

תשובה:

שואלת יקרה שלום וברכה, ממכתבך אני מבינה שאת בת סמינר ושאת מעוניינת להתפתח בכיוון שהוא יותר פתוח וליברלי מהכיוון של המשפחה שלך. כמו כן, אני מבינה שהרצון שלך להתלבש באופן שמתאים לך נמצא בתוך גבולות ההלכה אלא שאת נתקלת בהתנגדות מצד הורייך. אמנם את מודעת לכך שאת בתקופה מבולבלת ויחד עם זאת, את מבקשת לעצמך עתיד טוב יותר. כל מה שאת מתארת הוא חלק מתהליך טבעי ונורמלי של התפתחות האישיות שלך בגיל ההתבגרות. בוודאי שמעת על "גיל ההתבגרות" – זהו מושג שמשתמשים בו הרבה כדי לתאר את תקופת המעבר מהילדות לבגרות. כל אדם חווה שינויים בתקופה זו כאשר הוא עובר ממצב של ילד עם המגבלות והתלות שיש בגיל זה לקראת גיבוש אישיות ייחודית ועצמאית כאדם בוגר. השינויים מתרחשים בכל תחומי החיים: הורמונליים, גופניים, רגשיים, התנהגותיים, חברתיים ואפילו קוגניטיביים (יכולת החשיבה השכלית). לעתים השינויים מופיעים בתהליך איטי וממושך ולעיתים יש שינויים ש"מתפרצים" אל תוך החיים במהירות ואולי אף בצורה מפתיעה ולא מוכרת ואז קשה לנו ולסביבה לעכל אותם. התקופה שאת נמצאת בה היא מאוד חשובה להתפתחות שלך כבחורה ובהמשך לקראת היותך אשה בוגרת שתוכל לבחור את דרכה בחיים כרצונה. לא לחינם את כותבת שזה "מאד משמעותי אצלך הסיפור הזה". את שואלת האם לחזור הביתה ואת מציינת שחשוב לך לעשות שינוי ולא לחזור לשגרה מבלבלת. בואי ננסה לעשות סדר בדברים ואולי כך יהיה לך קל יותר לקבל החלטה שקולה שתוכלי להיות שלמה איתה. כתבת שבעבר ההורים שלך היו מוכנים לעזור לך לעבור לסמינר אחר אך הם חזרו בהם מפני שהם חששו להשלכות של מעבר כזה על שאר הילדים במשפחה. ייתכן שאת מתוסכלת מהמצב הזה, אבל אפשר ללמוד מזה דבר חשוב על ההורים שלך. הם כן ראו והבינו את הצורך שלך במסגרת גמישה או פתוחה יותר והם אפילו ניסו לעזור לך בכיוון הזה. חשוב שתביני שההורים שלך עוברים יחד איתך את התקופה המבלבלת שעוברת עלייך (גם אם הם לא תמיד מראים את זה כלפי חוץ).ייתכן שאם תחזרי הביתה ותשתפי אותם ברגשותייך ובמחשבותייך זה יקל עלייך וגם יאפשר להם להבין אותך טוב יותר ולהתקרב אלייך. ציינת שאימך התקשרה והתעניינה כשהיית אצל החברה. האם תוכלי לשתף אותה במה שעובר עלייך? האם את יכולה למצוא זמן שקט עם אימך או אביך ולשוחח איתם על הרצון שלך למצוא סמינר שתרגישי בו יותר שייכת, יותר שמחה לקום בבוקר לקראת היום שמצפה לך בו ושאת בסך הכל מבקשת לגבש לך את הסגנון שמתאים לך? האם זה אפשרי? – תחשבי על זה… לפעמים הורים לילדים מתבגרים נרגעים מהפחד או מהלחץ החברתי כשהם מגלים שיש ערוץ תקשורת בינם לבין הילדים שלהם. "לברוח מהמציאות" למקום אחר יכול להועיל לזמן קצר (כמובן בתנאי שנמצאים במקום אחר שהוא מוגן ובטוח) – בסופו של דבר, המציאות מחכה לנו שנתמודד איתה. אגלה לך סוד קטן. דווקא להתמודד עם המציאות בדרך שמכבדת אותנו ואת האנשים שנמצאים סביבנו זה מה שגורם לאישיות שלנו להתפתח בצורה טובה יותר ולעשות שינויים משמעותיים יותר. ועוד דבר חשוב שכדאי לדעת אותו בכלל בחיים ולא רק בגיל ההתבגרות – לא כדאי לקבל החלטות נחרצות וחשובות כשכועסים ונסערים. מוטב לתת קצת זמן ללב להירגע, ולאפשר לשכל לחשוב בצורה צלולה ושקולה ורק אז לקבל החלטה. יש דברים שעושים או אומרים מתוך בהילות ואפילו פזיזות ואז קשה לתקן אותם. לא תמיד אפשר לשלוט ברגשות אבל אם זוכרים לפחות לא להחליט החלטות קיצוניות זה יכול למתן את התגובה שלנו כלפי המצב ואז גם האנשים שסובבים אותנו רואים את הניסיון לווסת את הסערה שמתחוללת והם יכולים לעזור יותר. מקווה בשבילך שתמצאי את הכוחות ואת הדרך להתמודד ולגדול דווקא מתוך המצב שאת נמצאת בו. בהצלחה! שירה ק.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן