The Butterfly Button
קשר שמפריע לרצות זוגיות

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה בת 25, חרדיה, שמרגישה בצומת דרכים מאד קשה, יחד עם הגיל מתחילות הבעיות, התהיות, הפחדים.
השאלה שלי מתחלקת ל -2:
1. מרגישה חוסר סיפוק נורא בעבודה, בחיי ומכל מה שאני עושה, יש לי רצון חזק ללמוד מקצוע “כבד” (סיעוד או קלינאות תקשורת) שדורש לימודים מפרכים, ראש, וזמן, אולם יודעת בתוכי שהריקנות הזאת שמפילה אותי עמוק בתוך הרצונות שאולי רק מרחיקים אותי מזיווגי, מה את ממליצה לעשות?
2.יש לי קשר עם בחורה שקטנה ממני בכמה שנים, הקשר שהיה טוב בהתחלה, מרגיש לי מאד חנוק לאחרונה, היא מאד אובססיבית עלי, מה שלעיתים מרגיש לי מאד לא טוב, כמעט כל המשאבים שלי מופנים כלפיה, ועם כל זאת, לא אשקר ואומר לך שהטרוף הזה שלה באיזשהו מקום, ממלא אותי, הקונפילקט הנורא הזה מחולל בי שמות, הרגש שלא בטוח שזה טוב, ומאידך שהקשר כן ממלא, וכן, אין לי כמעט חברות ונורא קשה לי המחשבה שאשאר לבד, ולעזוב משהי זה כמעט לא בא בחשבון – (ויש מתנגדים לקשר) אשמח מאד לדעת מה את מציעה כי המצב קשה ומורכב
תודה רבה, רבה,

תשובה:

שלום יקרה.

גיל 25 הוא גיל לא קל. את כבר לא ילדה, ועדיין לא בנית את הקן שלך. לא פה ולא שם, את מחפשת משהו למלא את הריק שבפנים, אבל הוא לא נותן מנוחה.

ואז מגיעה שורה של תחליפים: אולי עבודה? אולי ריגושים? אולי קשר? ובעצם מה שאת רוצה זה מענה לצורך בקשר, באהבה ובחום.

כמה קל ונוח לטמון את הראש בחול. להתמסר ללימודים תובעניים, להשקיע בחברות אינטנסיבית, לסתום את החור במשהו מזדמן, העיקר לא לפגוש את אותו חלל נורא.

ובכן, זו אופציה די מפתה וזמינה, אבל כדאי לחשוב רגע מה המחיר שמשלמים עליה: קודם כל זה לא באמת ממלא, זה רק מדחיק את הכאב. עמוק בפנים הלב יודע את האמת. מעבר לכך, אל תשכחי שהמשאבים שלנו לא אינסופיים והאנרגיות שאנחנו משקיעות בדברים מסוימים באות על חשבון דברים אחרים שיכולנו לעשות. בסופו של דבר הבחורה הצעירה תפנה לדרכה, כי אובססיביות, טרוף ותלות הם אף פעם לא בסיס לקשר בר קיימא, ואז – מה יישאר לך אחרי שכל המשאבים שלך הופנו אליה? סביר להניח שאת תרגישי בזבוז וניצול.

אבל בעיקר רציתי לומר לך, שמהשאלה שלך נראה שיש לך אינסטינקט חשוב מאוד, שאקרא לו “קול הבריאות”. ילד קטן יכול לשתות חומר ניקוי בלי להרגיש שמשהו כאן לא בסדר. ככל שהוא מתבגר האינסטינקטים שלו מתפתחים ומערכת פעמוני האזהרה מתחילה לעבוד. כשהוא מתקרב לסכנה משהו בתוכו לא רגוע. קול פנימי לוחש לו: זה לא זה. תיזהר. אתה משחק באש.

אצלך, יקרה, למרות שאת בתוך הקושי, הבדידות, הקונפליקט והפיתוי – את עדיין מצליחה לשמוע את פעמוני האזהרה מצלצלים ואומרים לך: משהו כאן לא בריא. הקשר הזה לא ייגמר טוב. תשקיעים במקום הנכון. חבל על האנרגיות שלך. זה לא רק האנשים סביבך שמתנגדים לקשר, זה קול הבריאות שלך שמשתחל בין המילים במכתב שלך ולוחש לך שוב ושוב: משהו כאן לא נכון.

אינסטינקט הבריאות הזה הוא מתנה יקרה שזכית בה. תתייחסי אליה בכבוד: תקשיבי לה, תגיבי לה, אל תכבי את פעמוני האזהרה. להיפך: תשקיעי את כל כולך בתהליך בריא של בנייה והתעצמות אישית. זה יכול לכלול לימודים שמתאימים לך, יצירת קשרים חברתיים בריאים עם גבולות תקינים, וכמובן גם הכנה לקשר זוגי. כך תשתמשי בריק ובקושי שיש כרגע בחייך כדי להגיע למקום מצמיח ובונה, ובעזרת ה’ בבוא הזמן יתמלא גם החלל ותיצרי קשר זוגי משמח וממלא.

מאחלת לך הצלחה רבה!

ברוריה

<8440143@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן