בס”ד
שלום רב!
ראשית, ברצוני לברך אותך על העוז לקום ולעשות מעשה, תוך הצבת השאלות הללו בצורה מפורשת וללא כחל ושרק. רכיב משמעותי בהתמודדות עם שאלות, הינו העלאתן, הזכרתן ועריכת דיון משמעותי בהן, בעוד הדחקת שאלות אינה תורמת, מזיקה לדתיותו של המאמין ואף עלולה להביא אותו לכפירה מוחלטת. חשוב שתזכור: אסטרטגיות התמודדות כמו אלו שהזכרת בשאלתך: הדחקה, “השתגעות”, או אף בריחה לבחירה דתית חלופית (אפרופו הרפורמים שהזכרת), אינן תורמות למציאת התשובות, אלא הופכות את ההתמודדות עמן למורכבת יותר. דווקא השיחה, העיון וההתמודדות הישירה עם השאלות, עשויה להביא מזור ופתרון להתמודדות המורכבת.
לגופם של דברים: חשוב לדעת כי השאלות שהנך מעלה אינן נחלתך בלבד. שאלות אלו מעסיקות יהודים רבים וטובים משומרי התורה והמצוות ברחבי העולם, ולא רק בתקופה האחרונה. העולם המודרני המתפתח, הטכנולוגיה המהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, והעובדה כי כיום יש צורך בתואר אקדמי כמעט לכל משרה (ובכל תואר אקדמי מועברים קורסים ארוכים על התפתחות המדע והנחותיו הבסיסיות), גורמים לחשיפה גדולה של שומרי תורה ומצוות למדע, להנחותיו, ולשאלות ביחס לדברים שונים שהזכירו חז”ל. השאלות קיימות בתחומים שונים: פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה ואף שאלות פילוסופיות שונות.
התחושה של יהודי שומר תורה ומצוות כלפי המדע הינה מורכבת, כאשר מצד אחד נאלץ הוא “להאמין” בו ובהנחותיו ולהשתמש יום יום בפרי ההמצאות הנובעות ממנו, ומצד שני לא מעט דברי חז”ל סותרים לכאורה הנחות מדעיות ידועות. תחושה מורכבת זו גם נגרמת מכך שהמדע מוצג פעמים רבות על ידי מייצגיו כ”פיתרון הרציונאלי לגאולה מן הדת”. הדת מוצגת כמי ששלטה באנושות בימי קדם כאשר הייתה זו אנושות “אמוציונלית ופראית”, ואילו כיום עם התקדמות המדע הפך האדם לרציונאלי ונאור והצליח לשלוט בטבע בצורה תרבותית ומתקדמת. מצג זה אינו נכון, שכן רבים מהמדענים הן כיום והן בעבר, הן מבין היהודים והן מבין העמים האחרים, היו והינם דתיים ומאמינים באלוקים. כמו-כן רבות מההנחות המדעיות הנראות לכאורה כסותרות את הדת, לא די בכך שאינן סותרות אלא אף משלימות ידיעות הנמצאות בדברי חז”ל.
חשוב לדעת: הדת והמדע נמצאים על שתי סקאלות שונות שלעולם לא ייפגשו ביניהם. הדת מבוססת על חוסר ידע ולכן נקרא האדם הדתי “מאמין”. אדם שיודע אינו צריך להאמין שכן יש לו ידיעה ברורה, ומכך נגזר כי הדת מגיעה מחוסר ידיעה הדורשת אמונה. לעומת זאת ההגדרה של “מדע” היא ידע, כלומר, שיטה לאיסוף ידע באמצעות תצפית, הסקה, ניסויים ודרכי מחקר שנועדו לפתח שטח זה. אמונה וידע הינם שתי מערכות שונות שאין ולא אמור להיות ביניהם מן המשותף.
כמו-כן יש להבחין בין מדע ניסיוני שמתאר ומסווג תופעות קיימות, למדע שנשען על הנחות הקשורות לתופעות בלתי ידועות, שלעיתים אף לא ניתן לשחזרן במעבדה. רבים מההנחות עליהן מתבסס המדע הינן “תיאוריות” שטרם אוששו בוודאות ונסמכים בינתיים על “אי-הפרכה” בלבד. גם המושג “הנחה מדעית” הינו סותר את עצמו, שכן לא ניתן להגדיר “הנחה” כידע במובנה הצר של המילה. לכל היותר, הנחה מדעית יכולה לתאר תאוריות שהתקבלו מעובדות ידועות ויושמו בתחום הבלתי נודע. כך שגם הנטיה לראות את המדע כיום כ”תורה מסיני”, אינו נכון ואינו מדוייק.
בניגוד למדע, משמעות המילה “דת” היא אמונה בדבר מסוים. ביהדות, הכוונה לאמונה שהתורה ניתנה מהבורא; שהתורה שנמסרה לבני ישראל ע”י משה, היא מהשמיים. לפי זה, התורה היא חכמה אלוקית וכשם שה’ הוא אמת, כך תורתו היא אמת והתורה מגלה את אמיתותו. אם איננו מאמינים כי האלוקים אמת והוא ראש וראשון לכל דבר אמיתי, מתמוטט מגדל הקלפים עליו בנויה האמונה הדתית. אמונה זו חייבת להיות על בסיס רגשי-קוגניטיבי של רצון להאמין.
משתי הגדרות אלה נלמד כי המדע עוסק בתאוריות והנחות, בעוד שהתורה עוסקת באמיתויות מוחלטות. מכאן שאין כל אפשרות לגשר בין שני קטבים מנוגדים אלה. תורה היא תחום האמת המוחלטת: כל מה שכתוב בה הוא אמת, לא בגלל שהדבר הוכח מבחינה מדעית ככזה, אלא משום שאנו מאמינים כי כך הוא הדבר. המדע אינו עוסק במוחלט או בהסבר מדוע נעשו דברים מסויימים כפי שנעשו, אלא בחקר תופעות נצפות והמסקנות לגביהן. זאת בעוד הדת מסבירה את משמעות החיים ודורשת אמונה ביחס לכוח העליון המנהל אותם.
יש עוד רבות להאריך אך מקוצר היריעה של תשובה זו איני רוצה להיכנס לפרטים כי רבים הם. אך ברצוני לתת תשובה שתניח את דעתך, אפנה אותך למקורות שדנים בשאלות אלו בהרחבה.
ישנם שלושה סוגי מאמרים שנכתבו על הנושא: כאלו שנכתבו בידי אנשים דתיים שאינם מדענים, כאלו שנכתבו בידי מדענים שאינם דתיים, וכאלו שנכתבו בידי אנשי אקדמיה דתיים שבעבודתם משמשים כמדענים. מטבע הדברים סביר להניח שסוג שלישי זה של מאמרים הינו האובייקטיבי ביותר, ולכן אצרף קישורים למאמרים מסוג זה.
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=290&ArticleID=388
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/pkaav.pdf
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/stirot-2.htm
ולסיום, ברצוני לשוב ולהביע את הערכתי על האומץ שלך להתמודד עם הדברים באופן ישיר, ולאחל לך התמודדות מעניינת ומאתגרת עם שאלת הקונפליקט בין תורה למדע. במידה ותרצה לדעת עוד או להעמיק חקר בסוגיות ספציפיות, אשמח להמשיך לענות ולהפנות.
מועדים לשמחה וחג שמח
דניאל
akshiva1976@gmail.com
2 תגובות
תשובה נפלאה, המאמרים המצורפים מצוינים.
אך אולי קצת חסרה כאן הבהרה שהאמונה היא “למעלה מן הדעת”. לא “למטה מן הדעת” – כמו רגש בנאלי, (פתי יאמין לכל דבר). ישנו ידע והוא מוגבל בכלים אנושיים. האמונה מתיימרת לייצג את ה”מעבר” לדעת, את האמת המוחלטת שכיום יותר מתמיד נדע ש”אמת” ובכלל “מוחלט” לא קיים בכלים אנושיים. אז האמונה איננה “חוסר ידע”, אלא במקום ש”הדעת” הכללית מסתיימת, היא מתחילה, האלוקים הוא מעל כללי האנושיות והוא מדבר משם. לאחר שאנו יודעים אותה, היא מוסברת “גם” בשכל וידע, כי היא איננה לא הגיונית אלא על הגיונית. שזהו דבר שגם השכל יכול לקבל, (שהרי הוא מכיר במוגבלותו), גם אם לא תמיד להבין.
ולכן – נכון, שהאמונה לא בנויה על שכל, אבל היא יכולה להתחיל גם ממקום שכלי, שמכיר שיש משהו מעליו. ולא רק מרצון ורגש.
היא בנויה בעיקרה על תפיסה על שכלית, נכון !, ולהתחבר לשם צריך רצון שמוכן להיות מובל לשם, ולא להתעקש על ראיה מוחשית שכלית, נכון ! אבל זה לא שבבסיסה היא רגשית ומחוסרת ידע. אדרבה היא מעל.
שלום וברכה, תשובה לא לעניין בכלל!
מלבד זאת שהתשובה לא ממש עונה על השאלה, היא גם בעיני גרועה ומטעה!
מלבד המודל האמוני המוצג שהוא “מין רגש טפשי” “שמבוסס על חוסר ידע”!?!?
נו באמת, האמונה היא צעד הגיוני מאוד, עם שכל ישר, וטבעיות בריאה.
מלבד זאת אכן יש בדברי חז”ל בגמרא ובמדרשים טעויות מדעיות שמבוססות על מה שהיה ידוע או קיים בימיהם, (למשל בליעה בכלים וודאי שבסירים של פעם אכן הכלים בלעו דבר שניכר לדעתי למשל בסיר “פויקה”, אך יתכן שימצאו או ישנם מתכות או חומרים שלא בולעים)
מלבד זאת יש טעמים רבים (נגלים ונסתרים, למשל עיינו בבן איש חי בעניין ברכת מעין שבע)להלכות מסויימות שגם אם אחד מהטעמים הנגלית התגלה כשגוי מדעית נותרו טעמים נוספים.
עצם הניסיון הטפשי להציג את כל דברי חז”ל וגם בתחומים מדעיים כ”אמת צרופה אלוקית שירדה משמיים” הוא לא מכובד ולא חכם. אלוקים לא זקוק לעורכי דין הוא מסתדר לבד.
בנקודות מסויימות של הלכה או דין (דרבנן או מנהג) ספציפי, ההלכה (במקרה ובאמת מבוססת על ידע מדעי שגוי) כנראה לא תשתנה אבל מטעמים של מנהג נוחות או שמרנות לא מטעמי טמטום, במקרים קיצוניים מאוד לא הייתי שולל שינוי מסויים.