The Butterfly Button
הרב פוסק לי אחרת ממה שאני לומד בהלכה

שאלה מקטגוריה:

מה אני אמור לעשות כשאני רואה בהלכה דעה מסויימת שנכתבה ללא חולק ואז הרב פוסק לי לעשות הפוך?
ובחדא מחתא מחד גיסא מעודדים את הציבור ללמוד הלכות, ומאידך גיסא מעודדים אותם שלא לפסוק ע”פ ההלכה שלמדו אלא להציג כל שאלה לרב. ממה נפשך. אם אני לא אמור לפתוח ספר ולפסוק למעשה למה בעצם שאפתח בכלל את הספר מראש? לא עדיף להשאר אהבאל?
דוגמאות יש למכביר. לצורך העניין וע”מ להיות יותר ממוקד אשתדל להתמקד במה שעולה בראש באופן אקראי ללא סדרי עדיפויות
א) אם תמיד גדלתי על זה שאת העבודה מסדרים לפי דרישות ההלכה ולא להיפך פתאום אפשר לעבוד גם אם זה דורש להתפלל מנחה “יוצא-זיין”. ולעיתים גם ביחידות. וגם אם זה דורש לחזור הביתה להדלקת נרות.. (בלשון גוזמא כמובן, אבל העיקרון הובן) ופתאום זה הפך ל”דבר האבד” ואפשר ללכת בחוה”מ. ומעניין שבישיבות הקדושות מפסיקים את הלימודים לצורך תפילה ראויה לשמה ולצורך הכנות מספקות לש”ק. וחוה”מ מאן דכר שמיה. אבל העבודה, נו מה לעשות. “פרנוסע ברייוח”. זה מה יש.
ב) יש סעיף בשו”ע “איסור יחוד” בין גוי לכלי בישול. ההלכה לא סומכת על הנכרי שלא ישתמש בכלים של ישראל לבשל איסור. אבל העוזרת הפילניפית…. צריך הרי שמישהי תנקה את הבית. ואי אפשר לכבול את הרבנית תליט”א ללוח הזמנים של המנקה (דלת פשוטה בפתח המטבח יכול לפתור את הבעייה אבל “זה ממש לא שייך”). ספציפי לגבי זה שמעתי בשיעור מרב חשוב שאין שום איסור להשאיר את הארנק ואת מגירת התכשיטים על שולחן בסלון כשהיא מסתובבת שם ואין שום היתר להשאיר את הכלים ללא השגחה. ושרוב השאלות שמגיעות אליו בעניין כשרות התחילו מעוזרת שהדיחה כלים.
ג) נטילת ידים אמורה להיות במקום האכילה.וכשיש קידוש זה גם נושא של “קידוש במקום סעודה”. העצה הפשוטה, והיקרה, זה לעשות כיור בסלון (ראיתי כאלו). הבנתי. התקציב לא מאפשר זאת. להביא קערה עם ספל לשולחן שבת הינו פתרון יותר מעשי. אבל “זה לא מקובל”. אפשר להכנס למטבח.
אוכל להמשיך. דומני כי העיקרון הובן. ולכל א’ מהם יש מקום להקל ראשית כל האם אנחנו מחפשים למצוא היתרים או לקיים את השו”ע כפשוטו? ומעבר לכך המכלול יוצר תחושה חמוצה. כאילו בכל דבר נשים את כל מה שלמדנו מאחורה, נמחוק את הסעפים הללו מהשו”ע נעשה הכל בדיעבד ונחיה את חיינו תוך התרכזות בנוחות העכשווית.

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר

שתי שאלות שאלת, ואתחיל בשנייה. אתה שואל מדוע מעודדים ללמוד הלכות אם מלמדים אותנו לא לפסוק לבד אלא לשאול כל דבר שאלת רב. ובכן, אינני יודע היכן מלמדים כך. ודאי שישנם נושאים מורכבים יותר שצריכים להציג לפני רב ולשאול, אבל באופן עקרוני הלכות רבות מאד צריך ללמוד לבד כי לולי שילמדו לא ידעו אותם, אלו שאלות שאין צורך לשאול רב, הם הלכות פסוקות ולא מורכבות, אם לא ילמדו לא ידעו מה לעשות. ולכן צריך ללמוד, היום עמוס בהתנהלות הדורשת ידע הלכתי, בתפלות בשבת ובמועד, במטבח ובשאר ענייני אורח חיים ויורה דעה הנוגעים לבית. בכדי לדעת להתנהל צריך ללמוד ולדעת. ברור שישנם מקרים בהם הנושא מורכב, וגם אחר לימוד מי שלא הגיע להוראה לא יכול להורות ולכן צריך לשאול רב. אבל הלכות פשוטות כל אחד צריך ללמוד ולדעת ולעשות על פי מה שהוא לומד, ואם לומדים טוב אפשר גם להכריע בהרבה שאלות. מי שלא לומד הלכה ודאי שעובר על הלכות מסוימות כי הוא פשוט לא יודע שיש בזה שאלה, וגם אם הוא ידע שיש שאלות הו יהיה צריך ללכת צמוד אל הרב, כי ממש כל הזמן יכולים להתעורר שאלות פשוטות, ולכן בשביל לא להיות תלוי ברב, ובשביל לדעת את ההלכה הפשוטה שחיינו מתנהלים על פיה, יש ללמוד הלכה הנוגעת לכל תחומי החיים.

כעת ביחס לשאלה הראשונה שלך, איך יתכן שישנם הלכות שכשהם נלמדים נראה דבר אחד והלכה למעשה הרב פוסק אחרת. ובכן אינני יודע על מה אתה מדבר. אני מורה הוראה ולא מכיר מציאות שאני פוסק שלא כפי שכתוב חלילה. יתכן ולאדם שלא לומד את ההלכה על בוריה נראה לפעמים דברים כקולא נגד ההלכה, אבל חלילה מלפסוק ולשנות אפילו מקוצו של י’ מההלכה הפסוקה. נכון, פעמים וריבוי פרטים יכול לשנות את ההלכה להיתר או לאיסור, מבט שטחי על השאלה יכול להטעות ולפעמים רק מי שלמד בעיון ויודע את כל הפרטים, יודע גם מתי אפשר להקל, או להחמיר.

אנסה לדבר על הדוגמאות שהבאת:

א. אין לעבוד בעבודה שגורמת לאדם להתפלל תפלה שאינה אלא “יוצא זיין”!!! כמובן שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יתירו התירים מסוימים, במקרה בהם יש עוני ומחסור, במקרים בהם יש בעיות נוספות שאין ענין לפרטם בכתב, כי זו הוראה ליחיד, כי כן אמנם ישנם שיקולים של שעת הדחק ויש התירים שניתנים במקרים מסוימים והרב יודע לשקול בחכמתו ובידיעת התורה שלו בכל מקרה ומקרה מהם סדרי העדיפות ופעמים ויש להורות הוראות פרטיות המתחשבות בגורמים נוספים, אך חלילה מלומר שיש הוראה כזו. וההוראה הנכונה המדויקת היא, שכשאדם מחפש עבודה שיחפש עבודה כזו שהוא יכול להתפלל כראוי. [ואמנם גם בהלכה יש מקום לתפלה של םועל ראה גמרא ברכות טז, א, ושולחן ערוך או”ח סימן קי סעיף ב ואמנם ראה משנה ברורה שם].

ב. אסור לעבוד בחול המועד, אלא אם כן זה דבר האבד, ופעמים ויש היתר משום דבר האבד, אבל לרוב העבודות אין היתר זה.

ג. יש מלאכות שכתוב שלא לעשותם ביום ששי, ויש מלאכות שמותרות, הפרטים על כך כתובים בשולחן ערוך ומשנה ברורה סימן רנא. ודאי שגם מלאכות שמותר לעבוד בהם ראוי להגיע מוקדם מספיק להתארגן כראוי לכבוד שבת קודש. אינני מכיר מי שיפסוק ויורה לא כן.

ד. ההלכה לגבי עובדת זרה הנמצאת בבית כאשר בעלת הבית יוצאת ונכנסת והיא יראה ממנה פסוקה בשולחן ערוך (יו”ד סימן קיח סעיף י) להשאיר את העובדת זרה בלא שמירה ובלא אפשרות שבכל עת יכולים לצאת ולהכנס ישנה בהחלט בעיה, אך לא צריך להתקין דלת בכדי שזה יהיה בהיתר.

ה. קידוש במקום סעודה באותו החדר בו קידשו, וכמו כן נטילת ידים באותו החדר בו נטלו זו מעלה, וכך נהג החזון איש. ויש מעלה בזה, אבל אין זה עיקר הדין, וכמבואר במשנה ברורה סימן רעג סעיף ג וביאור הלכה שם ד”ה לאלתר, לגבי קידוש במקום סעודה, וכמו כן לגבי נטילת ידים בשולחן ערוך ומשנה ברורה סימן קסו. ויש פנים אמנם לחומרא להביא את המים לנטילה בסלון, אבל יש פנים גם לאידך גיסא, וזה מהדברים שיש ללמוד ממה שנהגו העולם שיש להקל, ואם תחפוץ לחפש חומרות והידורים אפשר למצוא למכביר, אבל להוציא לעז על ישראל ולומר שמי שלא עושה כך לא עושה כראוי אין זה נכון.

סוף דבר ההלכה לא משתנה, פסיקת ההלכה כמו גם לימודה בעיון שווה, יש הרבה הידורים אפשריים, אבל עיקר הדין לא משתנה בגלל שקשה או שלא נעים לעשות זאת. כל שאלה שנשאלת בבית ההוראה נשקלת בפלס על פי העיון הראוי בהלכה ובלי וויתור על קוצו של י’. נכון אמנם שישנם הידורים שרווחים יותר ויש שרווחים פחות, בדרך כלל יש מסורת גם בזה, במה להחמיר ובמה להקל, אבל לעשות נגד ההלכה חלילה וחס.

אני מציע לך שאם נראה לך שפסקו לך אחרת ממה שכתוב תשאל ותברר ותמצא שהפסיקה שפסקו לך תואמת לגמרי את הכתוב בספרים. וככל שתלמד יותר בעיון תדע להכריע גם לעצמך את המעשה אשר תעשה.

בברכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com‏

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
איזה קושי הוא בידי ומה בידי שמיים?
ממה שהצלחתי להבין כל קושי ואתגר, שהאדם עובר בחיים הוא מאת הקב”ה. עוד דבר שאני מקווה שהבנתי נכון הוא שדרך התורה הוא בכיבוד האחר,בעזרה לאחר ובכללי בעשיית טוב לאחר בין אם זה חברים קרובים משפחה וכו. השאלה אם יש גבול מסוים או שפשוט לקבל שכל דבר מאת הה’ יתברך? האם...
מותר גם סתם להנות ולהתבטל מבלי שנחשוש לבזבוז זמן?
אשמח לקבל הבהרה תמיד יש שאלה מציקה שאולי אנחנו אמורים ללמוד עד המקסימום ולהיות ממש מחושב על הדקה וגם על כל מילה של דברים בטלים צריך פיקוח וכן סתם הנאות העולם הזה מעבר למה שנצרך תמיד יש את התשובה שצריך להיות נורמלי אבל החרדה שוב עולה שאולי אפשר להיות במינימום...
האם אפשר שתהיה תכלית לחיים בלי חיבור לקב"ה?
כחרדים ויהודים מאמינים אנו יודעים שיש תכלית לאדם בעולמו , שיש עולם הבא , שכר ועונש וכו.. השאלה שלי היא למה בעצם אומרים שלחילונים אין תכלית בחיים? להתחתן זה לא תכלית? להביא ילדים? להקים משפחה, למה לכאורה זה לא נחשב לסיבה מספיק טובה לתכלית האדם בעולם, הרי זה המשכיות זאת...
איך לא נפחד מהמוות אם יש מצב לגיהנום?
תודה שיש כאן מקום לשאול- יש לי שאלה, יש לי פחד גדול מלמות , פחד שמורכב מהמון נקודות כמו החוסר וודאות , כמו האיבוד שליטה , כמו לא להגשים את עצמי ועוד ועוד. ככל שעובר הזמן אני מבינה, שכשאדם מפחד ככ למות, הוא הרבה פעמים לא זוכה לחיות.. כי הוא...
ירידה רוחנית לפני חתונה
אני שלושה שבועות לפני חתונה. ציפתי להיכנס לחתונה מתוך עבודת השם מתוך עליה רוחנית ולא ירידה. אלא שאני מרגיש חוסר חשק לתפקד אני קם מאוחר בקושי לומד ובעקבות זאת חושש מהעתיד- איך אקים בית של תורה. זה מאוד מתסכל. ואני מאוד מפחד שלא אצליח ללמוד בכולל ושלא אנהל סדר יום....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן