מאת:

התפרסם בתאריך:

15/12/2019

צורך עצום לקשר בגיל צעיר

שאלה מקטגוריה:

אני משתגע,אני ממש מרגיש צורך עצום לקשר עם בת,זה יצר חזק,אני מוכר לחברה בתור אחד עם גבולות מסוימים,וזה לא נעים ככה לחיות בין שני עולמות,תעזרו לי,אני יודע שאני לא אוכל לפתור את זה,בסך הכל זה יצר טוב אבל בגיל הזה הוא ממש מקשה לפתח חיים עם אישיות,עלה לי מחשבות על איך לשמור על קשר עם אישתי,איך לשמור על עבודה שאני רוצה לעסוק בה כל החיים,איך מגיעים למצב ששומרים על משהו בקביעות,זה בגלל אפשרי בדור שלנו שכל מה שאנחנו רוצים אנחנו משיגים בשנייה,זה נשמע לי מטורף חשוב פעם הבעייה העיקרית שלי היא הרצון לקשר קרוב עם נערה בגיל שלי,אם יש לכם איך לעזור לי בעניין אשמח לשמוע,מממש דחוףף

תשובה:

אחר תפילה לבורא עולם שישים את המילים הנכונות במחשבתי ובאצבעותיי, שיתקבלו הדברים על ליבך, שיהיה להם משקל כנגד הפיתוי הגדול והמעשי שמנגד ושלא תצא ח"ו מכשלה תחת ידי, אתחיל לנסות לענות לך בחור יקר ומיוחד.

ראשית, אני מעריך אותך מאוד על השאלה. עצם קיומה מעידה על ההתחבטות והבלבול שאתה עובר "בין שני עולמות" ועל כך שגם כאשר יצרך גובר אתה נאחז ב'קרש הצלה' ומחפש מישהו שיבוא ויושיט לך יד מסייעת ומכוונת. מקווה שאהיה השליח הנכון עבורך.

שאלתך מחולקת בעיניי לשני חלקים, האחד עוסק בנושא ה'בוער' לך, החשק  לנערה, והשני עוסק בנושא לא פחות חשוב וקצת פילוסופי, האם ומתי אפשר להגיע בעולמנו לקביעות ויציבות. מכיוון שהבנתי שחשוב לך יותר שאתייחס לנושא הקריטי לך בדחיפות, תשובתי תתחיל ותעסוק בעיקר בחלק הראשון ואילו לנושא השני אתייחס מעט בהמשך, בחלק על הפתרונות המעשיים בע"ה.

אז בא נצא לדרך.

חלק א: "למה זה קורה לי?…"

כפי שגם אתה כתבת בשאלתך אתה מבין ש"בסך הכל זה יצר טוב". אז נתחיל מכך שבשעה טובה קורה אצלך משהו טבעי ונורמלי, שמתרחש אצל רובם ככולם של הנערים המתבגרים בתקופה זו. יצר המין המפעפע בנו הוא בעצם יצר החיות והקיום, התסיסה הפנימית שמסמלת כל כך את גיל הנעורים והשאיפה לפרוץ ולהשפיע מעצמי על העולם כולו.

אבל זה כל כך קשה.

אתה צודק בהחלט.

גיל הבגרות והעוררות הפיזית הולך ומקדים עוד ועוד אצל בנות וגם אצל בנים מסיבות שונות, החל מחומרים משמרים שקיימים במאכלים המתועשים והן בגלל המודעות והחשיפה בדורנו לעולם התכנים הזה שקורה מהר מידי ובגדול מידי, כאשר הבשלות הרגשית והמוכנות המנטלית שלנו עדיין לא שם בגיל הזה ואולי אף מתאחרת למדי. הפער הזה גורם לחוסר איזון משווע ולקושי גדול מאוד שאתה חווה על בשרך ונראה לך כבלתי אפשרי ו'משגע'.

היה פילוסוף גרמני בשם ארתור שופנהאואר שדימה את עניין התשוקות ותאוות היצרים לשמש והכוכבים.

הוא טען שהתשוקות הן קצת כמו השמש החמה והבוערת שבשמים. ורק כאשר השמש נעלמת וכבה לה מעט ונעלמת לים, אתה מסוגל לראות פתאום את כל הכוכבים. אז מתגלים בפניך שמים זרועי כוכבים שלא ראית קודם לכן וכעת נפרשים לפניך, עולם שלא ראית בכלל קודם לכן כי לא היית מסוגל.

פילוסוף יהודי אחר קבע כי "ההיגיון אינו יריב שקול לתשוקה, עלינו למצוא דרכים להפוך את ההיגיון לתשוקה…" הוא הבין שאין לנו כח אמיתי להילחם במילים מול תשוקה מבעבעת, עלינו למצוא דרכים להצית את הסקרנות האנושית ולהפוך את חקירתו העצמית למושא תשוקתו של האדם.

גם לי קשה לפעמים להאמין בעצמי שבכוחם של מילים ומחשבות לשנות את היצר הכל כך חזק ומושך הזה שקיים בך, בנו.

האם כל המילים שבעולם, גם כאשר הן נכונות והשכל יודע ומעכל אותן, יספיקו כדי לגרום לך שלא לעשות מעשה? יספיקו כדי לתת לך כוחות להתגבר על תאווה ותסיסה של גיל הנעורים? על רצון לחוות ולממש כוחות טבעיים שבוערים בך. אני מקווה מאוד שכן.

זה תלוי גם הרבה מאוד בך, בצורה שבה תשקיע ותיקח אחריות על הדברים שתקרא כעת וגם בסביבה שבה אתה נמצא.

במידה ואתה נמצא למשל בחברה שמוקפת בבנות או במקום שהשיח על כך מוגבר ומועצם והאפשרות קיימת מאוד- חוששני שאתה בנקודת רתיחה שמובילה בדרך אחת לחטא. 'מה יעשה הנער ולא יחטא'? (בחלק של הפתרונות המעשיים ארחיב קצת על כך עוד בע"ה).

אני ממליץ לך להתנתק מעט מהחוויה הבוערת כמו שמש, ולנסות להביט על הדברים קצת כמתבונן מהצד, ולאחר מכן לקחת אותם בתבונה לרמה המעשית שלך.

ובחזרה לשאלה המנקרת. אם זה כל כך טבעי ונורמלי, ומזמין להיכשל אפילו, אז מה רוצים ממני?

התחושה שלי היא שחלק מהבגרות, החלק העיקרי והמשמעותי כנראה, לא נמצא רק בחלק ה'פיזי' שמתעורר בך בתקופת הנעורים, אלא דווקא נמצא ביכולות האישיות שלך שמתעוררות כתגובה אליו. הרגשות, הערכים, האחריות האישית, היכולת לדחות סיפוקים, לאזן, הדרך שבה אתה מגיב לנסיון לפני ואחרי החטא. אלו הם הדברים שמבגרים אותך באמת.

לצורך כך כל אחד מאיתנו זקוק לתקופה של 'טירונות' קשה, של התמודדות ומלחמה פנימית בוערת. הקב"ה לא רוצה "להפיל אותך", הוא רוצה לעזור לך ולתת לך לגלות כוחות שלך עצמך שמגיעים עם ההתגברות. הטעם של הניצחון הרבה יותר מתוק, כמאמר המשורר.

חלק ב: 'מתאווה לאהבה'

מלבד התועלת העצומה האישית בתקופה זו שמשמעותה פיתוח עצמך על הכוחות והחוזקות שבך, גם מערכת הקשרים העתידית שלך עם שותפתך לחיים עשויה להיות מושפעת מהחלטותיך בתקופה זו, לטוב ולמוטב.

בשלב זה, כפי שאתה מרגיש אתה תאב לקשר פיזי, הגדרה בסיסית של תאווה. כשגם אתה יודע, מבין ורוצה בהמשך החיים שיהיה אצלך קשר עמוק ומשמעותי יותר עם בת זוגך. קשר שמשמעותו חיבור ואהבה אמיתית ולא רק תאווה וחיבור פיזי (וזה לא אמור לסתור כשזה בצורה הנכונה).

כדי להסביר לך את ההבדל ואת המשמעות של מימוש הקשר מוקדם מידי, בצורה התאוותנית הקיימת אצלך כיום לעומת 'הדבר האמיתי', אני רוצה להיעזר בסיפור ילדים מוכר ואהוב כמשל:

האריה שאהב תות

מילים: תרצה אתר

פעם היה אריה שאהב רק תות.

לא בשר ולא גבינה, רק תות פשוט.

לא דיסה ולא קקאו, רק תות הוא רצה,

תות. לא לחם, לא אורז ולא ביצה,

רק תות.

וביער הרחוק ההוא, שבו הוא היה גר,

לא היה תות.

ישב האריה ובכה, ובכה, ואמר:

– אני רוצה תות.

באה אמא שלו, הלביאה, ואמרה לו, תשמע, חמוד,

– אין תות. ביער שלנו פשוט אין תות.

יש פטל, שזיפים, סגליות, מרק,

יש אורז, צ'יפס, קבב וארטיק ומיץ ממתק,

אבל תות אין. אין.

תפסיק לבכות ותפסיק להתאונן.

אבל האריה בכה ורצה רק תות.

ואת עיניו נגב ונגב כל הזמן בסמרטוט.

ורצה רק תות.

כל הזמן בכה, וכל הזמן רצה תות ותות.

פעם אחת הלכו ילדים קטנים לטיל ביער ההוא

ולילדים ההם היה תות.

כי במקום שבו הם גרו ושממנו לטיול יצאו

היה תות.

וכשהם יצאו לטיול, אמא שלהם שמה להם בתיק האכל תות

כדי שאם פתאום יהיו רעבים, יוכלו לאכל תות.

הרבה תות.

ראה האריה את הילדים והריח תות.

התקרב אליהם ואמר: תנו לי תות.

הילדים נבהלו מאד.

הם פחדו מחיות גדולות.

והם גם לא הבינו את שפת האריות.

ולא ידעו שהוא מבקש תות.

הם חשבו שהוא רוצה לטרוף אותם אולי –

אז הם ברחו. ברחו מהר, מהר ודי.

וכשהם ברחו, נפלו להם תיקי האכל עם התות

והאריה הרים את התיקים והתחיל לאכל את התות.

אכל האריה את התות,

ואכל ואכל עוד תות

ועוד ועוד תות,

עד שגמר הכל-

ואמר: פויה, אני לא אוהב תות.

אני בכלל לא אוהב תות.

זאת היתה פשוט

טעות

כל העניין הזה עם התות.

כעת לצורך העניין בוא נחליף את המילה "תות" ב"בנות", או ב"יצר" ונגיע ישר לנמשל.

אתה כעת אריה צעיר ומלא כוחות, לא רואה בעיניים כלום חוץ מהרצון ב"תות".

זה ממלא את כולך עד 'שיגעון', בלי יכולת ומסוגלות פנימית להקשיב לאמא, לאבא, לרב ולחבר מנוסה. רק רוצה "תות".

בסופו של דבר יגיע לך "תות" בדרך כלשהי. אף אחד מלבד עצמך לא מסוגל למנוע אותך מלהגיע ל"תות" הזה אם תרצה למצוא אותו ולטעום אותו.

אך חשוב שתדע שכשמגיעים אליו ונהנים ממנו בצורה מסוימת ולא בשלה, נהנים ממנו עוד ועוד, מחפשים תמיד את העונג שבו ואת המתיקות (שאגב, היא מתיקות טבעית כפרי בשל ולא מתיקות אליה הורגלנו בצורה מלאכותית ע"י ממתיקים כסוכר ושוקולד וכדו', ואת זה אני חייב להעיר ביחס לכך שהמדיה היום מכניסה לנו על התאווה הזו דברים אחרים שאינם נכונים ואמיתיים בצורה הטבעית ומרגילה אותנו לא להיות מסופקים ונהנים ממה שהיינו יכולים ליהנות והרגש מלא התערבות חיצונית).

בסופו של דבר הטעם של לאכול תות שאני כל כך תאב אליו, ולאכול ממנו עוד ועוד הוא- "איכס".

אתה עשוי לגלות בהחלט שלא מצאת את מה שחיפשת, כי מה שבעצם חיפשת הוא קשר אמיתי ולא מגע סתמי ואותו לא באמת מצאת בצורה כזו של איכס.

השריר העיקרי שיאפשר לך לחיות חיים זוגיות בריאים הוא שריר הדעת.

הוא זה שיאפשר לך להיות בן זוג טוב יותר, מכיל יותר, רגיש יותר, יציב יותר לחיים, כפי שאתה מייחל בעצמך (החלק השני של שאלתך).

אחוזי הגירושין כיום מעידים לצערנו שלא מעט בוחרים בדרכו של האריה שאהב תות ולא בחיבור אמיתי שבין איש לאשתו ומשלמים על כך מחיר.

לשם כך בדיוק אתה נמצא בשלב שבו עליך קודם כל לבנות את עצמך פנימה.

ההתעסקות עם המין השני עלול מאוד להסיח את דעתך, לבלבל אותך ולהרחיק אותך מהבניין העצמי שלך ולפגוע בך. אם בגיל הזה כל מין יעשה את התהליך העצמי שלו בנפרד ויבין את תכונותיו ועוצמותיו האישיות, בלי פיתויים חיצוניים, אז המפגש בין המינים לכשיקרה יהיה עוצמתי הרבה יותר ומענג לטווח הרחוק וגם לעומק הנפש והגוף גם יחד.

איפוק בשלב הזה יוביל אותך לכך שתהנה בהמשך החיים הרבה יותר מה"תות" המפתה.

חלק ג: פתרונות פרקטיים.

אז כמו שהבטחתי, אחרי שקצת התייחסנו לרקע הכללי של החשק שלך וגם לשאיפה התיאורטית כיצד אתה אמור להתייחס לכך, ננסה להגיע לשלב המעשי שבו תוכל למצוא עצמך ולאתר פיתרון מתאים וראוי בעיניך למצבך.

1. נתחיל במה שמכונה 'סור מרע' ונעבור ל'עשה טוב'. כדי לא להגיע לחטא חמור עלינו לדעת איפה לא לעמוד כדי לא להגיע למצב שבו כביכול כבר אין לנו שליטה ובחירה אם לחטוא או לא. ולכן אני חוזר על דבריי לעיל (שלא היו ברורים לי ממכתבך), במידה ואתה בחור שנמצא בחברה כזו שמאפשרת סביבת בנות כנורמה חברתית קיימת אתה עלול ליפול לחטא מהר ממה שחשבת, במידה ואתה בחור ישיבה שלא נחשף לבנות ברמה המעשית עדיין, זה שלב מוקדם יותר, שבו אתה עדיין יכול לנסות ולהתנתק, לקחת צעד אחורה, לנסות לחשוב על מצבך "מבחוץ" ולטכס עצות.

2. יש רצף שלם בין ה'רצוי' ל'מצוי' לצערנו. הרצוי הוא כמובן להפנים את חומרת האיסור ולא לחטוא בכלל, בכל תחום שהוא, לא רק ביצר המין המושך כל כך. אבל כידוע לנו, אין אנו חיים בעולם אוטופי מושלם והוא מלא בפיתויים ומכשולות שמביאים נערים ונערות רבים/ות לעבור את השלב של ה'רצוי' ולמצוא עצמם בתחנות מתקדמות יותר של החיים. לכן חשוב לדעת ולזכור אחרי מעשה (שלא נהיה ח"ו בגדר האומר אחטא ואשוב שאין מספקין בידו) שיש דרך תשובה גם למי שחטא בחטא חמור.

למעשה, דווקא החשש שציינת בהקשר אחר, שבעולם הזה היום כשהכל זמין קשה לשמור על עקביות ויציבות אמור לפעול קצת לטובתך אולי.

היכולת להתבונן על כל יום כיחידה נפרדת, של הצלחה או כישלון, להעצים את עצמך על הצלחה ועמידה בנסיון ולטפח אותה להתרחב יותר ויותר, ומנגד לעצור את הכישלון בזמן ולתת התחלה חדשה יום אחרי, בלי למשוך ולהידרדר עוד ועוד. זה שינוי תפיסה על החוסר קביעות הקיימת בעולמך כיום בצורה שאולי תוכל לשמש אותך מעשית ומחשבתית.

כמובן שהחשש שלך מהעתיד הוא בוגר מאוד אך מטבע הדברים אל תצפה שבגיל 16 יהיו לך כבר כל הכלים והיכולות להיות יציב וקבוע, בעבודה, בחיי הזוגיות וכדו'. אלו הם דברים ש"מתבשלים" ומתפתחים בנו בגיל מאוחר יותר, עם ההתמודדויות ונסיונות החיים, עם היכולת לקחת אחריות ושליטה על החיים. דווקא ההתגברויות שיהיו לך בע"ה בהמשך הדרך יובילו אותך כנראה להרגיש יותר בטוח ורגוע גם בתחום הזה ולהוכיח לעצמך שאתה כשיר ומסוגל בעתיד להיות דמות יציבה ומפרנסת, דמות אחראית כלפי אשתך וחיי הנישואין וגם דוגמא אישית לילדיך בע"ה.

3. כאשר אני ממליץ לך לנסות ולהיפרד מהתאווה הלא פשוטה שמבעבעת בך, אני לא יכול לעשות את זה באמת בלי לתת לך משהו כ"תחליף".

אז הסברתי שהתחליף הכי טוב הוא הקשר שלך בעתיד שיהיה הרבה יותר איכותי ועמוק, הסברתי גם שאתה בונה את עצמך דרך ההתגברות על הנסיונות וכעת אני רוצה לתת לך תחליף נוסף ומשמעותי מאוד: "קשר". כי זה בעצם הדבר האמיתי שאתה כנראה מחפש.

בורא העולם הטביע בנו את יצר המין כדי שהגוף ימשוך אותנו לאשה, המטרה עמוקה הרבה יותר, המטרה היא להשיג קשר וחיבור עמוק ומשמעותי איתה, שמין הוא רק אחת מהדרכים לממש אותו.

כלומר הצורך בקשר אמיתי הוא גדול ועמוק יותר מהקשר הפיזי. וזה משהו שתוכל לפתח ולעבוד עליו כבר כיום, להבין אותו יותר ולהתחבר אליו כך שתהיה מומחה בתחום הזה בע"ה ותרגיש ממש טוב וממומש כשיהיה לך בע"ה קשר טוב.

קשר יכול להיות באחד או ביותר מהמישורים הבאים, לבחירתך:

קשר עם עצמי– להכיר את עצמך יותר, לפתח מודעות לעצמך, להתבונן, לדבר עם עצמי על מה שאני מרגיש וחווה ועל פתרונות, מה אני מרגיש? מה התחושה שאני חווה בגוף ומתי? מה מניע אותי לפעולה? מה יכול לעצור אותי? מהי נקודת האל-חזור שלי? מה יכול להרגיע אותי, לפני ואחרי?

קשר עם אלוקים- אני ממליץ לך למצוא זמן ומקום לקשר הזה, "התבודדות" אישית זה לא רק 'ברסלב', זה גם להשקיע בזוגיות שלנו עם אלוקים ולהקדיש לכך זמן איכות. למצוא שפה אישית לכם, לפתח תפילה אישית שהיא רק שלך, לדבר איתו על הקשיים שלך, לבקש על ההצלחות, לדעת להגיד תודה וליהנות יחד מההצלחות המשותפות, להתפלל ולבקש גם בזמנים טובים וגם בזמני קושי ומצוקה, לברוח אליו ולא רק ממנו. כשיש קושי למשל ואתה מרגיש תאווה אפשר בהחלט לבקש: ריבונו של עולם תזכה אותי להרגיש תאווה כזו אליך, להשתוקק לחיבור אמיתי אליך, שככה אזכה להרגיש אליך. לא להתבייש להציג קושי ולבטא אותו גם מול הקב"ה, להיות אמיתי וכנה, זה משחרר ויוצר קשר עמוק. כדאי לך כל כך. ספר לי איך הרגשת אחרי…

קשר עם הסביבה– אחד הפתרונות הפשוטים והמדוברים ביותר ליצר שבנו הוא פשוט- להיות עסוק. כשאין לך זמן מיותר אתה לא מוצא זמן גם לחטוא, הראש מלא בדברים אחרים ואתה עמוס. אתה גם פחות מחפש וצורך את זה, כי השורש של היצר הזה הוא לפעמים להדגיש את הכאב והבדידות הפנימית שטבועה בנו וכאשר אתה לבד ולא ממומש ומסופק, אתה נוטה לחשוב שפתרונות כאלו ואחרים יספקו אותך. לרוב יש בהם הנאה רגעית, אבל לאחר מכן החלל והכאב עמוק ומהדהד אף יותר.

אני ממליץ לך לבחור את החברה שסביבך בתבונה. חברה טובה ומעצימה שתוביל אותך למחוזות טובים. לא כזו שתגרור אותך יותר לרעה באמצעות השיח או המעשים המדרבנים המועדים לנפילה. נסה לחשוב כיצד אתה תורם מעצמך ומיכולותיך לסביבה, לחברה, ולא רק איך אתה מקבל ממנה. מה בך יכול לבוא לידי ביטוי בצורה של התנדבות וסיוע לחלשים ממך. הכח של נתינה מעצמך ושל סיפוק יכול למלא אותך לא פחות ואולי יותר מהטעם של ה"תות" המדובר.

קשר עם תחביב/עיסוק יצירתי– נסה להפוך את היצר ל'יצירה' חיובית. ציור, אומנות, מוזיקה, גננות וכיו"ב שיכולים להיות עבורך כלים לחיבור אישי, התועלת בכך תהיה גם בכך שזה יספק לך איזו הסחת דעת חיובית וגם ימלא אותך נפשית, יתן לך חוויית הצלחה והתקדמות וביטוי אישי ליצרים.

קשר עם איש מקצוע- יתכן ואתה מרגיש צורך לחפש איש מקצוע שיוכל לסייע לך ולהוביל איתך שינוי. (לא כל רב בישיבה או משיב חביב ומתעניין עונה על הגדרה זו) איש מקצוע הוא אדם שעוסק בכך מבחינת ידע וכלים מקצועיים, שמבין את עולמך הפנימי ויכול לעזור ולקדם. יתכן ואנוכי או מישהו אחר מחברי 'אקשיבה' יוכלו לסייע לך בהכוונה לגורם מקצועי ואולי גם בנסיון לסיוע ואיתור דרכי מימון, כמו"כ במידה ותרגיש שאתה זקוק למישהו שיתווך בין החוויה שלך לבין היכולת לשתף את ההורים שלך או מישהו שמשמעותי לך כדי שיעזור לך לקבל סיוע חיצוני במידת הצורך.

תרגיש בנח לפנות אלי באישי אם תרצה להאריך יותר בנקודה זו או אחרת ולמצוא בי כתובת לעדכן בהתפתחויות.

שלך, בתקווה ובהערצה

אבי [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. רק רציתי להגיד שלאחר שיחות שהיו לי עם בעלי על התקופה שלו בתור בחור שהיה רואה דברים קצת פחות של "בת יעקב" הוא אמר בפה מלא שאילו היה יודע כמה טוב זה יהיה אחרי החתונה וכמה סיפוק זה נותן וכו' היה לו הרבה יותר קל להתמודד, וכיום הוא רק מנסה למחוק את אותם הבנות מזיכרונו….
    אז תחזיק מעמד כי זה יבוא וזה יהיה הרבה יותר טוב מכל דבר שתוכל להשיג בלי קשר של חתונה…
    בהצלחה רבה רבה!!!!

  2. תשובה מדהימה ויפה
    ועל הדרך מסבירה באופן בהיר ומתומצת מה זה קשר נישואין
    יפה מאד.

  3. מעריכה את השואל. את העונה.
    התגובה יפיפה ומעודדת גם בנות…
    ישר כוח עצום!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן