The Butterfly Button
מי שלא לומד צריך ללכת לצבא?

שאלה מקטגוריה:

למה חרדים לא עושים צבא

האם בחור חרדי שלא לומד וגם לא עומד ללמוד צריך ללכת לצבא או לא?

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר

מתנצל מראש על האיחור במתן התשובה מסיבות אישיות.

שאלתך היא שאלת לב הקונצנזוס הנסתר בשיח על גיוס חרדים לצה”ל, וזאת מסיבה פשוטה, את לומדי התורה באמת רוב החילונים וכל הבכירים בצה”ל לא רוצים להוציא מבית המדרש, כולם מבינים שבהם לא נוגעים, מתי הבעיה מתחילה, בהגדרה מהו נקרא לימוד תורה של בן ישיבה, האם זה רק בבוקר, או גם אחה”צ, או אולי גם ערב ולילה, והאם אפשר חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד, ויש ששאלו בבדיחותא שאלו האם אפשר חצי יום לא ללמוד וחצי יום לא לעבוד?!

אם היה פתרון לשאלות אלו הגשר בין הציבור החרדי לצבא היה נבנה ממזמן, הבעיה היא שהשאלות הללו הם לב ליבו של המחלוקת, ובעומק הדברים השאלה היא, האם שעת לימוד תורה מצדיקה להישאר מחוץ לצבא, ונסביר את השאלה מהכיוון החילוני ומהכיוון החרדי.

כאשר בן גוריון הבטיח שיהיה פטור לאותם 400 לומדי תורה הוא דיבר (מי זה ההוא זו שאלה בפני עצמה) על בחורי ישיבות שתורתם אומנותם! עד לפה אין מחלוקת-

אבל, מה זה תורתו אומנותו?

המונח תורתו אומנותו מתאר בתלמוד ליחידי סגולה העוסקים אך ורק בלימוד תורה. כך מופיע במסכת שבת: “…דתניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה”.

המושג שאול אם כן מדגתו של רשב”י הקדוש שאפילו רבי יוחנן אומר שהוא לא בדרגה הזו, אלא שהלשון היא לשון מושאלת ולכן היא ניתנת לפרשנות, להלכה יש משמעות ממשית להלכה זו:

בטור ובשולחן ערוך נפסק שמי ש”תורתו אומנותו” פטור מתשלומי מיסים ומחובות ביטחוניות, וכן פטור מעבודות חובה קהילתיות כמו חפירת בארות מים (אולם חייב לשלם לפועלים החופרים, אם שכרו כאלה).

אבל כאמור הלשון מושאל ונתון לפרשנות ומשכך מובנים דברי הרמב”ן שמביא את דברי הר”י מיגאש בשם הרי”ף “תלמיד חכם שתורתו אומנותו כלומר שתורתו קבע ועסקו עראי אבל לא במי שעסקו קבוע ואין תורתו קבע.” בעקבות זאת פסק הטור: “אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על דברי תורה ולומד תדיר נקרא תורתו אומנותו”. דברים אלו נפסקו גם בשולחן ערוך.

יוצא א”כ שנפסק להלכה שתורתו אומנותו הוא מי שחייו נעים סביב ציר התורה או ליתר דיוק לימוד התורה, וגם כשאינו לומד והוא עסוק מטרת העסק היא בשביל לאפשר לו לשוב וללמוד ברגע שיתאפשר לו, ורגילים לומר שזה כוונת הברכה “אשר קדשנו לעסוק בדברי תורה” שהתורה תהיה העסק שלנו כל היום, מצב זה של “תורתו אומנותו” נחשב לאידיאל של לומדי התורה. בתפילה הנאמרת בסיום לימוד מסכת אומרים “יהי רצון מלפניך שתהא תורתך אומנותנו”.

מי רשאי להכלל בין לומדי התורה? כבר פסק הרמב”ם בסוף הלכות שמיטה ויובל: “ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י”י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה”ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים”.

זאת אומרת התורה מונחת בקרן זווית כל מי שרוצה לבוא וללמוד תורה יותר ממוזמן, ומי שלומד תורה כל היום ומתבטל רק בשביל שיוכל להמשיך ללמוד קיבל מהרמב”ן תעודת “תורתו אומנותו” שהנפקה מינה להלכה היא שהוא פטור מלשרת ופטור ממיסים וכו’.

ומי שלא לומד? חייב בהכל! פשוט מאוד! הפטור הוא למי שלומד, גמרא מפורשת.

האם בן גוריון התכוון לתורתו אומנותו כמו רשב”י ברור לי שלא היה מושג לזקן הזה בתורת רשב”י הקדוש, מה גם שלא בן גוריון יקבע לנו את ההגדרות התורניות שלנו, אבל מה שברור שמי שעמד מצד לומדי התורה באותם הסכמים ידע את הגמרות הללו וכיוון אליהם, שאם לא כן איזה פטור יש לו לאדם לחיות על חשבון האחר?? מי שלומד אשריו ואשרי חלקו יהי חלקי עמהם, אבל מי שלא לומד תורה לכבוד מה הוא מרשה לעצמו ליהנות מפרזיטיות שכזו, שיש אחרים שעושים את השתדלות השמירה עבורו?? והדברים פשוטים.

הבעיה הקשה שלנו היא לא בברור השאלה הזו שהתשובה עליה ברורה וכבר התבטא עליה זקן ה”ה מרן הרב שך זיע”א ואמר דבר זה, אלא יש לברר במה אתה אמור לתת את חלקך האם רק בשעת מלחמה? האם אנחנו מוגדרים כבזמן מלחמה? או שמא זה הנתינה לתושבים ולא משנה באיזו דרך, והדברים פשוטים שאנו נמצאים בין האומות אלו מצפון ומדרום ואיראן ועוד ועוד, ושלכך אין ספק שמבחינת חובה זו קיימת חובה על אף שאנחנו גם בתהליכי גאולה ללא ספק, אבל עדיין העזתיים והסורים והלבנונים לא חושבים כך ומזכירים לנו את קיומם.

ובתוך זה יש שאלות נוספות: מה היא הדרך שאני צריך לתת את חלקי במערך זה? ומה עם הפגיעה הרוחנית האפשרית במהלך השרות צבאי? מה עם שאלות של צניעות ובנות, וכידוע שיש שפקפקו בכוונותיהם של ראשי צה”ל בדבר הרצון לשמר את החרדים כחרדים והשפעה עליהם במהלך השרות (מרן הגראי”ל שטיינמן זצוק”ל)?!

ובזה אשמח לחלוק איתך את התמצותי וידיעותיי הרבות בתחום זה-

1. אתה יכול לשרת בשרות אזרחי, קרי: ארגוני ההצלה והחסד וכדומה שבזה אתה מסייע למערכת הציבורית הכללית ונותן גיבוי לכוח העורפי של המדינה.

2. בדבר ההשפעה של ראשי מערכות צה”ל על חייך מומלץ לבחור שרות כזה שהוא טכני, ובמסלולים של יומיות (חוזרים הביתה כל ערב ולא משרתים בשבתות וחגים), ובכך מתמעט הסיכוי להיחשף לבעיות צניעות ולהיות שייך לאג’נדה הצהלי”ת שכאמור יש שחוששים מזה.

3. בהמשך להמלצה על מסלול טכני, היום צה”ל עם מנהלת חרדים מעניקים אפשרות ללמוד מקצוע נחשב ולשרת דרכו ובכך לקבל ניסיון במקצוע, מה שמוביל לאלמנט חשוב אחר שזה שהשרות הופך להיות חלק מלימודי מקצוע עבורך שיסייע לך להתפרנס בהמשך.

4. המורכבות מתחילה בשרות קרבי, שלשם אסור ללכת ללא הכוונה מראש ולימוד במוסדות שכאלו שמכוונים מנתבים ומיישבים את הדעה בהתמודדות עם שאלות של אמונה/ דעות/ הלכה ועוד, ולכן המלצתי החדה לאחר ניסיון של שנים בתחום הוא לא לשלוח נער שומר תורה ומצוות לצבא בעיקר למסלול קרבי (וגם באופן כללי) ללא לימוד במוסד מכוון רוחני קודם שגם ילווה אותו במהלך השרות הצבאי.

לסיכום, שאלתך: האם בחור חרדי שלא לומד וגם לא עומד ללמוד צריך ללכת לצבא או לא מבחינה מוסרית והלכתית?

תשובה: בחור חרדי שלא לומד ובוודאי כזה שמצהיר שלא עומד ללמוד חייב ללכת לשרת מבחינה מוסרית והלכתית, מה, איפה, כמה, ולמה, בתשובה למעלה.

בהצלחה רבה וסייעתא דשמיא

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...
איך לשמור על עצמי כשאהיה בצבא?
האמת שאין לי מושג אם זה המקום לפנות אליו לשם שאלה כזאת כיוון שזה מקום להצפת נושאים שקשורים לציבור החרדי והשאלה שלי לא כל כך רלוונטית לציבור החרדי אז ככה אני חרדי למדתי במוסדות חרדיים קלאסיים עד גיל 15 מאז ועד היום מדדה בין ישיבות חצי יום לישיבות חוצניקיות חשוב...
אני אמורה להקשיב למה שהרב אמר אבא שלי?
מסלול החיים שלי בתור דתייה לאומית בהגדרה, עד לפני זמן מה, כבר היה די קבוע מראש. יסודי, חטיבה, תיכון ו… שירות לאומי או צבא. אבא שלי התייעץ עם הרב, מעין מנטור שלו וחרדי כמדומני, כדי לדעת מה עדיף עבורי, והרב אסר את שניהם ואמר שאגש ישר לאוניברסיטה. מצד אחד, נורא...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן