The Butterfly Button
רוצה להרגיש שלא חסר לי כלום גם אם אני מחושבת כספית

שאלה מקטגוריה:

איך אני מפסיקה לחשוב כל הזמן על כסף?

שלום,
אני באה מבית אוהב ונותן, ולא חסר לי כלום ב”ה.
אנחנו חיים ברמה לא נמוכה בכלל, אבל כן חושבים לפני שמוציאים כסף.
אצלנו לא מסתירים מהילדים דבר והם שותפים טבעיים. אנחנו לא חוששים ולא חיים בפחד מפני העתיד, אבל אני כן חושבת הרבה לפני שאני מוציאה כסף.
יש לילדים אצלנו עצמאות וגם נותנים לנו עצמאות, ככה שאני פה ושם עובדת ויש לי כסף משלי. כלומר, ברור שצרכים בסיסיים הם לא מהכסף שלי. אבל בילויים, מתנות, בגדים וכולי אני מוציאה משלי.
נהיה מצב שאני הרבה פעמים נמנעת מלעשות דברים עם חברות למשל, או סתם בילוי.
שמתי לב שתמיד כשחברות שלי רוצות לצאת אני מיד מחשבת כמה כסף אני אצטרך להוציא- ולפי זה יכולה/לא יכולה.
לא מזמן עשינו יום הולדת לחברה עם מתנה וכו וחברות שלי ממש לא מהסוג שחושבות על כסף.
מההתחלה ידעתי שיהיה לי מתח אתן.
לכן התלבטתי, לא רציתי להוציא הרבה כסף, אבל מצד שני אני לא רוצה לוותר על משהו כיף שאני לא עושה הרבה בגלל שיקולים כלכליים.
כשערכנו את הקנייה ידעתי שצדקתי.
חברות שלי לא מהסוג שחושבות ומחשבנות חשבונות כמוני.
חלק מהן לא צריכות- או כי באמת לא חסר להן כסף, או ההורים שלהן מממנים להן הכל, או שסתם, הן פשוט לא חושבות ולא אכפת להן.
הרגשתי קמצנית וענייה כשאני מנסה למתן אותן ולהוריד אותן מכל מיני דברים. התחרטתי על הרגע שהסכמתי להיכנס לזה. זה עשה לי רע והלקיתי את עצמי למה נכנסתי לזה.
בסוף כמובן יצא הרבה יותר ממה שחשבתי, ושילמנו וזהו.
חזרתי לבית עם הרגשה רעה ממש. הרגשתי נחיתית ומסכנה.
למה חברות שלי יכולות ליהנות בלי לחשוב על כסף?? למה אני מרגישה נחיתית לידן כשאני יודעת שבאמת לא חסר לי כלום וחלקן במצב כלכלי ממש כמונו?
למה רק אני צריכה כל הזמן לחשוב על הכסף, על ההוצאות, למנוע מעצמי הנאות שאחרות לא חולמות לוותר עליהן?
ושוב אני אדגיש שבאמת לא חסר לי כלום, ויש לי כסף משלי לממן בילויים וכזה עם חברות- רק שאני מעדיפה לשמור אותו לדברים נצרכים יותר.
אבל מה שהכי הפריע לי בהרגשה זה, שאני מתביישת לכתוב- אבל אפילו הרגשתי קצת קנאה….
ויש לי את ההורים הכי טובים בעולם!!!

פתאום רציתי שגם אמא שלי תביא לי כסף, שאני אוכל לעשות מה שאני רוצה בלי לדאוג ובלי להתבייש מחברות, שאני לא אחשוב כך הזמן על כסף….
זה ממש מפריע לי, ואני אשמח לתשובה מהירה (לא חייב ארוכה:)
אני יודעת שפרנסה וכסף זה משמים ואין לי מה לעשות בנידון.
אבל איך אני מתגברת על ההרגשה הנבוכה והמשפילה שאני מרגישה? איך אני מפסיקה לחשוב כל הזמן על כסף ונותנת לי ליהנות באמת? והכי חשוב- איך אני ארגיש באמת בלב שההורים שלי הכי טובים והכי נותנים כמו שהם באמת, וענין הכסף לא קשור…?
תודה רבה.

תשובה:

שלום לך שואלת חכמה ורגישה.

אני מבינה את ההרגשה שלך.

הסיטואציה שחווית אולי נראית כמו סתם אירוע חברתי חסר משמעות, אבל היא נגעה אצלך, כמו שניסחת בחכמה ובדקות, בסוגיות מאוד משמעותיות בחיי הנפש שלנו.

היחס לכסף, היחס להנאה, היחס בין הורים לילדים, עצמאות ואחריות, סטטוס כלכלי – חברתי ואולי עוד.

אז קודם כל, זה בסדר שהרגשת סערת רגשות. זה הגיוני. וטוב שטרחת לתמלל את הסערה הזאת ואפילו להתייעץ לגביה, כדי שתוכלי באמת להתבונן בנקודות האלו ולעבד אותן.

אז בואי נדבר רגע על העניין של כסף. כסף הוא מילה עם מטען מאוד חזק בשביל בני אדם.

הוא מבטא עבורנו את ה”יש”, את הכלי לאפשר לעצמנו הנאה ונוחות, את היכולת לשלוט בחיים שלנו במידה מסוימת, את תחושת החירות של “יש לי את כל האפשרויות”, ובעקבות כל המטענים הללו נוסף לכסף גם המטען של סטטוס חברתי. אם יש לך כסף, אתה במעמד יותר גבוה, כי כמו שאמרנו אתה בעל חירות ושליטה בחייך ובחיי אחרים וממילא גם בעל דעה ומעמד.

כסף וההתעסקות עמו מבטאים גם את המשא ומתן שמתנהל בין בני אדם, את האינטרסים ששותפים בו, את היושר או את המרמה וההונאה.

בגלל שכסף הוא מילת קוד לכל כך הרבה מטענים רגשיים, קהילות, משפחות ובני אדם פרטיים מעצבים לעצמם תפיסות ותרבויות שונות לגבי כסף. יש לכל אחד מערכת של אמונות, ערכים ותפיסות רגשיות לגבי כסף, המערכת הזו בנויה לתלפיות ולפרטי פרטים, מחוויות חיים, מההורים, מהחינוך, ומהסביבה.

ומה עם כמות הכסף שיש לי כרגע בחשבון? בתוך כל המערכת הסבוכה הזו כמות הכסף היא רק נתון אחד שאמנם עלול להשפיע, אך בדרך כלל הוא לא כל כך משמעותי.

בואי תנסי לחשוב. מהי תרבות הכסף אצל ההורים שלך? כתבת שאתם “חושבים לפני שאתם מוציאים כסף”, שימי לב! זה לא מילים שמתארות מצב כלכלי, זה מילים שמתארות את תרבות הכסף שלכם. כדאי גם שתנסי לחשוב איך מתעצבת תרבות הכסף שלך באופן אישי. מהן הנטיות שלך באופן טבעי, אילו ערכים נוכחים בחוויה שלך לגבי כסף, ואולי האם היית רוצה לשנות משהו.

האם ההורים שלך ו/ או את רואים ערך בלהיות אדם מחושב? בלהיות אדם שמגביל את הרצונות של עצמו ולא רוכש כל מה שבא לו טוב באותו רגע? האם החוויה של האיפוק והחישוב מעניקה לך ולהורייך תחושה שההנאה שלהם יותר נכונה? האם ההורים שלך שואבים תחושה של שליטה בחיים מתוך החוויה ש”אנחנו יכולים להשיג כל מה שבא לנו” או שאולי להיפך, הם זקוקים לעוגן ולהגנה של: יש גבולות למציאות שלנו, אנחנו מודעים לגבולות, וכך שולטים בחיינו”.

אלו רק דוגמאות. הכלל שאני מנסה לבטא הוא שהצורה שבה את/ הורייך/ חברותייך מתנהלים עם כסף אינם מספרים כמעט כלום על חשבון הבנק, אלא על ערכים, חוויות, אמונות ותפיסות.

העובדה שאת מחשבנת לפני כל הוצאה היא לא בגלל שאין לך, וכך גם, כנראה, העובדה שהחברה שלך לא מחשבנת היא לא בגלל שיש לה. אולי היא זקוקה לחוויה הזו שלא מגבילים אותה, אולי חסר לה קצת בחוויה העמוקה של “יש לי” (שלך ברוך השם יש את זה מאוד חזק) ולכן היא מנסה לרפא את זה ע”י ההרגשה שאני קונה כל מה שבא לי, אז סימן שיש לי.

אם נרצה להבין טוב את עצמנו, אפשר להעמיק בסוגיה הזו עוד הרבה, אבל מה שקריטי זה להבין זה שהאופן שבו אנחנו חושבים ומשתמשים בכסף מספר סיפור על הנפש והערכים שלנו ולא על חשבון הבנק.

עוד סוגיה יש כאן שהיא ההתנהלות של המשפחה לגבי אחריות כלכלית ועצמאות של הילדים.

את מתארת שאת עובדת ומכלכלת תחומים מסוימים בחייך, וחברותייך מקבלות מההורים שטרות מנצנצים וקונות בלי לעבוד על הכסף ובלי לחשוב עליו. גם כאן ההחלטה להתנהל עם הילדים בצורה זו או אחרת מאוד מושפעת מתפיסות העולם של ההורים.

יש משפחות שבהם היכולת לעבוד ולהתנהל לבד כלכלית ברמה מסוימת – כמו שאת מתארת שאת עובדת וקונה לעצמך דברים שונים – היא ממש סימן לזה שהנער הוא בוגר, אחראי ומסוגל ולכן ההורים מכוונים את הילדים למקום הזה ומנסים לפתח אותם שיהיו מסוגלים לכך. יש משפחות שלא רואים בזה עניין כל כך משמעותי, ומאפשרות סוג של חופש בחירה לילד אם לעבוד קצת או להיות תלוי רק בהורים, ויש משפחות שאפילו נרתעות קצת מהאפשרות הזו, אולי חוששות מאפשרויות בחירה נרחבות מדי, בעבודה או בהחלטות לרכוש דברים, אולי חוששות שהילדים לא יתמודדו נכון עם האינטרסנטיות ו”תאוות הבצע” שנלווית לפעמים למלאכת צבירת הכסף ולשימוש בו.

יש הורים שהכסף הוא דרך בשבילם לבטא אהבה ונתינה לילדים, ומרגישים שכך הילד מרגיש אהוב, ולכן הם משפיעים עליהם כסף, כמה שיש, ולפעמים גם יותר מזה, אם הם מרגישים שלמנוע מילד אפשרות לרכוש זו חוויה שלילית. יש הורים שחושבים שלהגיד לילד לא לקנות משהו בגלל הכסף, זה חינוכי ומעצים, ומשדר לילד שהוא שותף, שהוא אחראי ושהוא מסוגל להתאפק.

יש כאן שילוב של המבט של ההורים על כסף, למבט שלהם על הורות, על התבגרות ועוד.

עד עכשיו הצגתי את התפיסות השונות בצורה קצת אובייקטיבית. במבט מהצד שלא שופט מה טוב ומה לא. ואכן, אלו לא דברים מוחלטים, ויש אמת מסוימת בכל אחת מן התפיסות.

עכשיו אחרי שהבנו את העיקרון, צריך לנסות להבין מהן התפיסות, הערכים, הרגשות שלך שמניעים את ההתנהלות בבית שלכם.

ואז בשלב הבא להתחבר אליהם ברמה הרגשית. את לא חייבת להזדהות עם הורייך בכל חלק, אבל את יכולה בהחלט להבין את החוויה שלהם. להרגיש מה הם רוצים להעניק לכם בצורה שבה הם בוחרים לנהל את התחום הכלכלי, לחוות את הערכים הלא מדוברים שהם רוצים להעביר לכם בהתנהלות הכלכלית בבית.

ועוד הערה חשובה, לפעמים אנחנו מזהים בעצמנו שני רצונות מנוגדים. חלק אחד בנו רוצה להיות אחראי, ומאופק, אבל יש גם חלק אחר, אולי הילד הקטן שבנו, שחולם על חופשיות מוחלטת, על לקנות בלי לחשוב על כסף, על לקנות כי בא לי ולא כי צריך…

אי אפשר להיענות לגמרי לשני הרצונות, אבל מה כן אפשר? א. לקבל את הרצון. מותר לך לרצות לבזבז כמה שבא לך. זה רצון לגיטימי והגיוני. ב. למלא את משאלות הלב על דרך הדמיון – לומר לעצמי: “איך הייתי רוצה שיהיה לי עכשיו אלף שקל לבזבוז ביום אחד…” ג. לתת מענה חלקי – לדוגמה: להפריש כסף לקופת בזבוזים, ואז פעם בחודש לעשות יציאת בזבוזים ולהשתמש בכולו בכיף. אני אתן לך דוגמה ממשהו שקרה לי לאחרונה. חברה נתנה לי מתנה, כרטיס לארוחה במסעדה בסכום שהוא אגדי בשביל המושגים שלי, שאלתי אותה אם אני יכולה לחלק את זה לארבע פעמים, והיא אמרה לי: לא. הרעיון של המתנה הוא האפשרות לקנות כל מה שבא לך בלי חשבון. ובאמת היה בחוויה הזו משהו מיוחד, כמובן בלי סתירה לזה שביום יום אני מעדיפה להיות שקולה ומחושבת…

יש לך הרבה שיעורי בית למחשבה ?, מקווה שיהיה מעניין ומועיל.

ציפי.

zipikin@gmail.com>;

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. היי רציתי רק לספר לך. את דעתי
    תוכלי לבדוק אותי…
    שככל שיש לאנשים כסף באמת.
    לא שהרגע נהיה להם. אלא אנשים שדורי דורות עשירים ממש.
    הם אלו שהכי פחות יחצינו
    כי כמו התשובה למעלה המעולה
    כשיש למישהו יש לו כבר את ההרגשה של היש.
    שזה לא חדש שיש לו או שאין לו אז יש צורך להראות לאחרים ולעצמך בצורה של בזבוזים.
    יש לי חברה טובה שאבא שלה אחד המליונרים בעולם. היא קונה רהיטים בעיקר יד שניה
    לעומת זו יש לי חברה עם משכנתא שכל הריהוט חדש. מה למה? איפה ההגיון.
    החדש של העניה זה הביטחון שלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
ההורים שלי משתפים אותי במריבות ביניהם
יש בין הוריי לאורך השנים קונפליקטים , התחושות שלי לגבי זה קשות, צד אחד משתף אותי מתוך מצוקתו ובמהלך השנים אני השתדלתי להקשיב ולתמוך, הוא לעיתים מתוך כאב מוציא רגשות כעס וביקורת על הצד השני, אני לא נשואה ומרגישה שכל זה משפיע עלי, הייתי רוצה לא להיות מעורבת אך לעיתים...
קשה לי עם אבא שלי אחרי מה שראיתי בפלאפון שלו
אני נערה חרדית מבית חרדי יום אחד פתחתי את הפלאפון של אבא שלי (לא כשר) והייתה שם תמונה מאוד בעיתית מבחינת צניעות ותמיד אמרו לי שמה שההורים עושים לא קשור אלי וזה בינם לבין אלוקים אבל תכלס זה העלה בי רגשות מאד קשים כלפיו ואני אמורה לכבד אותו ואני מבולבלת...
אני מסודרת ואמא שלי פחות....
יש לי בעיה שמתעוררת כל שבוע מחדש. אני בחורה מאד נקיה מסודרת ומתוקתקת. זה ממש חלק מהDNA שלי… לעומת זאת אמא שלי הרבה פחות….יותר נכון הפוכה ממני כל פעם בהכנות לשבת זה מתעורר. אני רוצה לעבוד מסודר ונקי לאמא שלי חשוב שיהיה שפע של מאכלים ופחות איך נראה המטבח. כל...
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה
שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות! אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת. היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי. אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת...
ההורים שלי כועסים על בעלי
אני אישה צעירה נשואה שנתיים ואמא לתינוקת בת חודש. בגדול טוב לנו יחד לי ולבעלי ואנחנו שמחים אחד בשני הבעיה היא סביב ההורים ההורים שלי נעלבים הרבה מבעלי בעלי לא מאד רגיש בכללי גם כלפי זה יוצר לפעמים אבל אני למדתי לחיות איתו טוב אבל ההורים שלי לא ממש מעריכים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן