The Butterfly Button
פחד דיכאון לחץ.....

שאלה מקטגוריה:

שלום רב קודם כל תודה שיש את האופציה הזו לכתוב ולשאול….
אז אני בחורה בת 23
אני מתמודדת יום יום עם דיכאון
פחד מהעתיד
אני לא מוצאת עבודה שאני באמת אוהבת ונהנית אז לכן יש לי מן פחד כזה שמחר אני יקום בלי כסף
תופעה שבאמת קורית…
קל לי להתעצבן על כל דבר קטן וגם המשפחה המורכבת שלי לא עושה טוב למצב…
בגלל שאני בבית הרבה אז זה יוצר הרבה ויכוחים והיתקלויות עם אמי ואחיותי.. שזה מביא אותי לדיכאון לא קטן.
הרגשה שלי שאני לבד כזה בעולם ושאף אחד לא אכפת ממני משהו שלא כזה נכון.
ובמצבי דיכאון אני נוטה להאמין לזה. מצד שני אני בחורה מלאת שמחת חיים צחוקים וכיף
אוהבת לבלות מאד רק שלא תמיד זה יוצא לפועל…
לגבי שאלתי איך אצא מהדיכאונות ואחשוב רק חיובי איך באמת אגשים את חלומותי גם כשאין לי כסף
ואיך אדע להבליג ולא להתפרץ לכל אחד שמדבר איתי…..
תודה רבה!!!!

תשובה:

שלום יקרה,

כשקראתי את שאלתך, עלתה בי מיד האמרה: "שאלת חכם- חצי תשובה"

הפניה המורכבת אך המחודדת שלך מגלה טפח על מתנות יקרות שקיבלת, ואני דולה את תשובתי מתוכם.

הכאב שעולה מורכב, בין היתר, מחוסר בהירות. אשתדל בע"ה לשקף ולסדר מחדש את דברייך, כך שתוכלי לקחת את צידתך איתך למסע חייך.

את מתארת את פגישתך עם דיכאון יום יום,

ובחכמתך מזהה את החומר השחור-אפור שהוא מכסה בו את הכל, גם מה שהיה יכול להיות טוב ויפה עבורך.

את מזהה את הנטיה השקרית שאומרת: "את לבד כזה בעולם, לאף אחד לא אכפת ממך"

על מנת להבהיר את הערפל ולאזן את האמת, מה שדרוש הוא לשים נקודת כובד על האמת: על היותך בעלת בחירה. אכן את מצויה כעת במקום מורכב ומאתגר מאד, אך את גם רומזת למודעות שלך לגבי האושר שאינו תלוי בנתונים אובייקטיביים.

העמל הוא בבחירה. ההזדמנות היא בכל רגע מחדש. וכל בחירה שכזו הינה יצירה רוחנית, נשמתית, נצחית. היא שלך, להתענג עליה מעתה ועד עולם. אני בטוחה שישנם כבר רגעים כאלה בחייך, שבהם את בוחרת להתנהל כפי שאת רוצה להיות בתוכם. השעני עליהם כמקור כח, ובכל מצב מחדש תשאלי את עצמך: "מה יהיה ההשג שלי כרגע?" – זה יכול להיות מבחינה מעשית (פעולה), מחשבתית (לחשוב חיובי, לדון לכף זכות, להתעלם,) או רגשית (להתבונן, לקבל ולאפשר מעבר של הרגש)

להלן אפרט את ההבטים הללו בדוגמאות, אשר רק נותנות טעם ובאופן חלקי מאד, אך עם עוגנים ביצועיים. אני סומכת עלייך שתקחי רק מה שמתאים לך:

1. כשאת קמה בבוקר, קומי לתוך הנתינה:

למי אוכל לעשות טוב היום?

במה מתאים לעזור?

ההתמקדות על נתינה לאחר – יש בכוחה להפיג הרבה מאד משקל.

העשיה למען הזולת תחליש את קולו של השקר המקטין אותך, כשאת תווכחי לראות כמה אנשים נהנים ונתרמים ממך.

זוהי העשיה החיצונית שתזלוג לך פנימה בעזרת השם.

2. מבחינה שכלית, את מביע משאלה: "איך אחשוב רק חיובי, אגשים את חלומותי בכל מצב, אדע להבליג". לצערי אין בידי נוסחת קסם, אך ישנם דרכים להפגת המתח שמחשבות מעמיסות לנו, כמשקל מיותר.

שימי לב למחשבה שמניעה אותך וגורמת לסערה וקושי. רשמי אותה לפנייך בפשטות. למשל: "משפחה לא אמורה ל…."

כשאת מתבוננת באמירה הזו, אפשרי לספק לזלוג לתוכה. האם זה באמת כך? האם את יודעת ללא ספק, כמתבוננת-על וצופה את כל הדודות, שכך זה אמור להיות?

וכשאת כבולה למחשבה הזו- ראי איך המתח בתוכך עולה, תחושת המסכנות והבדידות סוגרת עליך.

לכן, ברגע ש"לכדת" את המחשבה המפעילה שלך, את חופשיה לבחור האם להמשיך להחזיק בה או לא, או באופן חלקי- כפי מה שמתאים לך.

אפשרי לעצמך להפיג את נחרצותה ואפילו לצחוק עליה. אולי המצב דוקא צריך להיות כך, ולא אחרת? אולי יש כאן משהו בשבילך, לטובתך? אולי יש כאן מישהו כאוב שזקוק לנחמה?

מיקוד התפיסה המכאיבה תאפשר לך למצוא דרך לשחרר את האחיזה שלה בך.

3. הנביעה הפנימית-

האמת היא, שהחיים עשויים גם מרגעים לא נעימים. אין טעם להציב מטרה של 'מיגור הרע', כי הרע נותן את טעם הבחירה בחיים.

מה שמדויק הוא, לבקש ולעבוד על כך שהקושי ישאר בגבולותיו ולא יתפשט.

מבחינה מעשית, הכוונה היא לאפשר לרגש השלילי לעבור בתוכך, כמו גל.

כשאת נלחמת ברגש שהגיע (בדידות,עצב, כעס, תסכול…) את בעצם מנציחה אותו; את כועסת שאת כועסת, מאשימה את עצמך על הבדידות והעצב.

אינך בודדה במלחמה העקרה הזו. כולנו שותפים לסחף האוטומטי הזה. על מנת להיות בעלת בחירה, קחי עמדה של צופה, מתבוננת מהצד על הגל שעובר בך: איפה בגוף הרגש מופיע? לאן הוא מתפשט? כמו מה הוא מרגיש בגוף? שימי לב לנשימה שלך – לכך שאויר נכנס ויוצא. נשמי אויר לתוך המקום בגוף שמרגיש חזק. המשיכי להתבונן ברגשות ובתחושות שמשנות את צורתן. הן תמיד משתנות כשמתבוננים בהן בענין.

בכך את מקבלת את המצב כפי שהוא. לא כקבלה פסיבית וחסרת-אונים, אלא כקבלה של "ככה זה עכשיו". זו אמונה ש"זה רצון ה' עכשיו". ובחירה של הצעד הבא משם.

לסיום, אני מצרפת כאן שיר שכתב צארלי צאפלין, קומיקאי שרכש תובנות אנושיות עמוקות, רבות מהן בעקבות ילדות קשה. ביום הולדתו ה-70 הוא הקריא את השורות הבאות (תרגום מאנגלית). כל בית כאן הוא שיעור:

כאשר אהבתי את עצמי באמת,

הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון,

בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות.

היום אני יודע שיש לזה שם: הערכה עצמית.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי

הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.

היום אני יודע שקוראים לזה אותנטיות.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים

והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי.

היום אני יודע שזה נקרא בגרות.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו

לעשות את מה שאני מבקש,

למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן.

אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.

היום אני יודע שלזה קוראים כבוד.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי:

מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה.

בהתחלה לבי קרא לזה- “גישה אגואיסטית”.

היום אני יודע שזה אהבה עצמית.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

חדלתי להתייסר על הזמן החופשי,

הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים,

ממש נטשתי את ה”מגה” פרוייקט של עתידי.

היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון,

מה שאני אוהב, בקצב שלי,

היום אני יודע שקוראים לזה פשטות.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק

וכך טעיתי הרבה פחות

היום גיליתי שלזה קוראים צניעות.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן

למה שיהיה בעתיד.

עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכל.

היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים שלמות.

כאשר אהבתי את עצמי באמת

הבחנתי שהחשיבה שלי

יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד,

אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי,

היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי

ולזה קוראים לדעת לחיות.

*

יקירה,

העבודה שלך אינה נמדדת בהשג חיצוני. היא שווה בעצם היותה תהליך אמיץ ובוגר שאת עושה עם עצמך בתוך גבולות המציאות.

קחי איתך את האמת: כל בחירה שלך היא נצחית.

אני מאחלת לך מכל ליבי שתשכילי לחיות את חייך מתוך חיות פנימית נובעת ובלתי תלויה בנסיבות ובאחרים,

וה' הטוב ירעיף עלייך שנה של חסד ומתיקות מורגשת, אמן!

שלך,

שפרה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. איזה תשובה יפה, כמה חשוב שכל אחד פשוט ירפה מדברים לא חשובים ויתמקד בלעשות לעצמו טוב.
    אני לא זוכרת איפה קראתי פעם, על כוחו של הדימיון, שלא סתם הגיע לעולם.
    לפעמים אנשים מחליטים משהו טוב, למשל לא לכעוס יותר על מישהו שמכעיס אותם תמיד.
    ואז, הם מרגישים שהנה מהיום הם ממש ישתדלו לא לכעוס עליו… אבל… ברגע האמת, הכעס עולה ומתפרץ ללא כל אזהרה מוקדמת.
    וכאן בא הדימיון ככח עזר עוצמתי. ואיך? פשוט צריך "לעשות חזרות" בראש, לדמיין סיטואציות שממש הכעיסו אותנו או דברים שנאמרו שממש לא יכולנו להבליג עליהם, ולהמשיך ולדמיין איך אנחנו נשארים שווי נפש ורגועים למרות הכעס שמנסה להתפרץ. עד שהכעס שוכך ונעלם.
    עשו מחקר על גולשי סקי מקצועיים, שבכל שנה מחדש כשמתחילה עונת הסקי, לוקח להם זמן לחזור לאותה מקצועיות ומיומנות שהיו להם בסוף העונה הקודמת. שנה אחת, במשך העונה היבשה שבה הם לא גולשים, הם היו צריכים להמשיך להתאמן בדימיון בלבד, ואכן, כשהחלה עונת הסקי, הם ניגשו לתרגילים בשטח במיומנות רבה כאילו רק אתמול הסתיימה העונה הקודמת.
    מסתבר שבאמת כוח הדמיון יכול לבוא לעזרינו בסיטואציות כאלה שעוד לפני שהן מתרחשות אנחנו מדמים אותן בראשינו ומתאמנים ובכך מקדימים רפואה למכה.
    כדאי לנצל את האפשרות הזאת למטרות שלנו, שהן "קצת" יותר משמעותיות מלעשות סקי… 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מתוסכלת מהאפליות במשפחה ומהחיים שלי
אשמח מאוד לעיצה מה לעשות עם חיי שנראים לי ממש מתישים … אני בת 41 אמא ל7 ילדים, בבית בו גדלתי אפלייה זה צורת חיים הכי מקובלת ורצויה , אין שום בעיה להפגין אהבה לילד אחד ממש בגלוי ומהשני להתעלם, להזמין מישהו שבת אחרי שבת ומישהו אחר לא להזמין חצי...
לדווח או לשתוק?
אני בת 16 ויש לי משהו שמאד מפריע לי אני סובלת מהפרעה פוסט טראומה מורכבת שזה כולל ניתוק רגשי תחושתי חוסר זיכרונות מהילדות בעיות קשרים עם אנשים ועוד הרבה ולכל מי שהתבגר אצלינו במשפחה יש בעיה נפשית לאחותי הגדולה יש אנורקסיה ואז אני ואז אח שלי בן 15 הוא נראה...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן