The Butterfly Button
עד כמה החברה חשובה

שאלה מקטגוריה:

שלום רב.

[סליחה מראש על השאלה הארוכה]

ב”ה אני נשוי לאישה מדהימה מכל הבחינות, ואני רואה מיום ליום יותר ויותר איך שהיא כ”כ מתאימה לי מכל הבחינות!!
אולם יש בעיה אחת, שאינני בטוח אם זו בעיה שלי או שלה. מה שברור זה שברגע שלאחד מאיתנו יש בעיה – זו בעיה של שנינו, שאנחנו צריכים לעבוד עליה יחד.

אשתי היא לא טיפוס חברותי ולא חברתי. היא מסוגלת להתחבר לאנשים בלי בעיה, אבל לא מעניין אותה החברה בכלל, והיא לא נהנית סתם להתחבר לאנשים, למרות שהיא יכולה בלי שום בעיה (היא מסכימה עם זה שהיא יכולה).

עד כאן אין שום בעיה. הגיוני בהחלט שאדם לא מעוניין להתחבר סתם עם אנשים, הוא מחפש את האיכותיים שבהם, או שלוקח לו יותר זמן להתחבר לאנשים, או כל הסבר בריא אחר.

ברם, מחמת כמה סיבות חשובות, אנו חושבים על מעבר למקום מגורים אחר, מקום די רחוק ממשפחתה וחברותיה, ואני בטוח ששם היא תצטרך להתחבר לנשים בכדי שהמרחק ממשפחתה וחברותיה לא יעיק עליה. היא לא בטוחה בזה, והיא לא מוכנה לחשוב על הרעיון של התחברות לנשים אחרות. היא טוענת שיש לה חברות ממקומות אחרים, והיא לא צריכה חברות הנמצאות לידה. מספיק לה הקשר בטלפון.

יש כאן שני בעיות: א’, בעיה טכנית – שהמרחק יעיק עליה, וחבל שהיא לא תיהנה במקום המגורים החדש, ואולי אפילו תסבול, עד כדי שנאלץ לחזור למקומנו, מה שימנע אותנו מהמעלות של המקום החדש. ב’, בעיה שורשית – אני חושב שאדם נורמלי אמור להתחבר לאנשים הנמצאים בסביבתו. נכון, הגיוני בהחלט שאדם שקט יותר או מופנם יותר יתחבר פחות לאנשים, הן בעוצמת ההתחברות והן בכמות החברים אליהם הוא מתחבר, אבל לא להתחבר בכלל??? זה נשמע לי הזוי, לא בריא, ולא נורמלי (אין כוונתי “לא נורמלי” מבחינה יחסית לשאר האנשים בעולם, כיון שבימינו, עם התפתחות המדיה החברתית, כבר הרבה יותר קשה למצוא מישהו שיודע באמת לפתח קשר בריא עם אנשים, כוונתי היא “לא נורמלי” מבחינת הטבע האנושי שטבע ה’ בבריאה, שאדם צריך חברה, במידה זו או אחרת [אני חושב שככה גם משמע מהרמב”ם (רפ”ו מהל’ דעות), למרות שלא כתב זאת בפירוש]).

כשדיברנו על זה, הבאנו דוגמה של אדם המגיע למקום עבודתו, ולמרות שהוא עובד שם כבר חודשים ארוכים, הוא לא מתקשר עם אף אחד סביבו מלבד קשר טכני קר (כגון: בוקר טוב, ערב טוב, וכדו’). לדעתי מדובר במצב לא בריא, לדעתה מדובר בדבר הגיוני ובריא בהחלט, כל עוד יש לו חברים ממקומות אחרים. אני אמנם מסכים שכשיש לאדם חברים ממקומות אחרים לא מוכרח להיות שהוא יפתח קשר עמוק עם מי שנמצא בסביבתו, היות ואת הצורך של קשר עמוק עם חבר (שזה סוג שונה מקשר עמוק עם בן/בת זוג) הוא כבר מילא, אבל בכל אופן לפתח מינימום מסוים של קשר עם סביבתו (יותר מאשר קשר טכני קר), אני חושב שזה דבר בסיסי ביותר. כמו”כ יתכן שיש אדם שלא נצרך לקשר עמוק עם חבר, אבל אני בטוח שקשר מינימלי עם חבר הוא דבר בסיסי בטבעו של אדם.

יתכן בהחלט שאני טועה, אבל אשמח לדעת למה אני טועה. היא לא הצליחה להסביר לי למה אני טועה, ואילו אני חושב שהצלחתי להסביר לה למה אני חושב שאני צודק. לדעתי, היות וטבע האדם הוא להצטרך לחברה במידה מסוימת, ממילא ברגע שהוא לא מתקשר עם סביבתו, הוא פועל נגד טבעו. וזה לא בריא. כמובן שיש מקומות בהם האדם אמור לעשות דברים נגד טבעו, אבל את זה התורה מלמדת אותנו, מתי ואיך. בכל דבר אחר שהאדם פועל נגד טבעו – הרי זה לחלוטין לא בריא.

בשורה התחתונה שאלתי נחלקת לשניים: א’. על הצד שאני טועה, אשמח לדעת למה אני טועה, ואני בטוח שזה יפתור את הבעיה. ב’. אם אני לא טועה ואשתי כן טועה (כי יתכן ששנינו צודקים, ואשמח לדעת למה אשתי צודקת), הרי יוצא שאשתי בעצם מתנהגת בצורה לא בריאה. וא”כ מה בעצם אני עושה עם זה? האם עלי להעביר לה את המסר הזה או להניח לזה. אם עלי להעביר את המסר, איך אני עושה את זה בצורה הטובה ביותר, ושהיא תפנים את זה ותפעל על פי זה?

תודה רבה!

תשובה:

שלום לך שואל יקר.

ראשית רציתי להודות לך על הפניה המעניינת והכנה. אריכות דבריך בהירה ונעימה למקרא, ומעבירה היטב את נקודת מבטך. כמו”כ היא מעידה על פתיחות מחשבתית ורגשית, דבר אשר יקל עליך לקבל ולעבד את הדברים שאציע בפניך.

אתה מדבר על בעיה ביחסי אנוש שקיימת אצל אשתך לפי נקודת מבטך, (הצודקת ?!), היא אינה מחפשת חיי חברה, ואתה חושש לעתידכם בעקבות המעבר. ראה נא, כמדומני שאתה מבלבל בין שני מושגים: “חברתי” “וחברותי”, ואכן כרכת אותם יחד. אלו הם שני מושגים שונים לחלוטין ולא תלויים זה בזה, היכולים לבוא בנפרד או ביחד ולכל אחד מהם חסרונות ויתרונות.

וביתר הרחבה (אתייחס לכל מושג בנפרד ובמנותק מהמושג השני, יתכנו כאמור שילובים של השניים).

“חברתי” הינו אדם המעורב חברתית עם הבריות סביבו, הוא מעורבב עם החברה, הסביבה היא צורך חיוני באישיותו, הוא ניזון מהחברה ומזין חזרה ביחסי גומלין. אדם כזה יכול להיות המוני או ערכי, חכם או טיפש, עם או בלי כישורי חיים. הצד השווה שבכולם היא השפעת החברה עליו. הצד החיובי יכול להתבטא במגוון נקודות, כגון: יכולת להשפיע טוב על הסביבה, הפעלת מהלכים חברתיים והיותו “מעורב בדעתו עם הבריות”. הצד השלילי לעומת זאת עלול להתבטא בעדריות, חוסר מחשבה ויישות אישית והיותו “שפוט של חברתו”. לרוב הוא חושש מאד “מה יאמרו…” דבר שעלול לסרס את יכולתו לצאת מהכח אל הפועל אף כאשר הוא כן בעל מחשבה ויישות עצמית.

“חברותי” לעומת זאת, הינו אדם בעל כישורי חברה, יכולת תקשורת מצויינת והרגשת נעימות לשהות בקרבתו. הסביבה איננה צורך חיוני באישיותו, הוא בעיקר ניזון מעצמו, מכוחותיו, ערכיו ויכולותיו, ומהחברה המצומצמת אותה הוא בחר להיכלל באישיותו. צד החיסרון הוא בעיקר עד כמה שהאדם מונע את עצמו מכל חברה למרות כישוריו (חרדה חברתית וכדו’). צדדי המעלה רבים הם עד למאד, למשל: הוא שומר על אישיותו העצמית, על קו מחשבה ודרך חיים אישית ואינו נבהל מגחמות ותהליכים חברתיים שליליים. הוא בוחר עם מי להתחבר, מקבל מהם ומשפיע עליהם, וכדברי הרמב”ם שהזכרת.

“דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר משלי יג כ [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרועַ ואומר אשרי האיש וגו’ וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא”כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים”. (הל’ דעות פ”ו הל’ א’).

כלומר דברי הרמב”ם, מכיוון שאין אנו חיים במנותק מהעולם ומהסביבה, ודרכו של האדם להיות מושפע מהסביבה, עליו לוודא שהוא יהיה ‘איש בין אנשים’, כלומר הוא חייב לשמור על אישיותו שלו, והוא זה שיבחר עם מי להתחבר ואת מי לעזוב, ממי לקבל וממי לא. אישיותו העצמית צריכה להיות איתנה, אינדיווידואלית ובלתי תלויה, עד כדי כך שבמקרה הצורך הוא יוכל לפרוש למקום נטול חברה כלל, ולשבת לבדו יחידי.

ממה שאתה מתאר, רעייתך היא חברותית ולא חברתית. היא לא סובלת מחרדה חברתית חלילה, אלא בוחרת את חברתה בקפידה ובהתאמה אישית. בעיניי אתה מתאר אישה בעלת מעלה וייחודיות גדולה. זכית והיא בחרה ובוחרת בך להיות חברה לחיים, ואני מציע להתמיד מצדך בקו חברותי וחברתי זה, ע”ד מאמר הכתוב “ואמרתם על מה על כי ה’ העיד בינך ובין אשת נעוריך…. והיא חברתך ואשת בריתך” (מלאכי ב’ יד’).

לדעתי אין לך שום סיבה לחשוש מהמעבר, רעייתך מוצאת סיפוק בך ובחברותיה שבחרה, ובאמת שאין לה צורך ביצירת קשרים חדשים. יכולת התקשורת הטכנולוגית, רק מקלה על עניין זה. לבד מכך, אין סיבה להניח שלא תמצא לעצמה חברה אחת או שתיים כלבבה במקום החדש.

לסיכום, הרגע נא יקירי, לא רק שאשתך נורמלית לחלוטין, היא אף ברת מעלה ורעיה נאמנה. “ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש” (קהלת ט’ ט’). הערך את אשתך ושמח איתה, וכמובן אל תפסיק לשמח אותה.

אני מאחל לך הצלחה רבה במקומכם הפיזי החדש, והמשך הצלחה רבה במקומכם הזוגי המיוחד.

לתוספת הבהרה, אתה מוזמן ליצור קשר ישיר ככל שתחפוץ בכך.

בידידות רבה.

אברהם

aysadvice@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
לא מתקדם בקשר מחשש להחליט
אני לא חרדי האומנם אבל אני צריך תשובה אמיתית אני צריך תשובה אמיתית לצד היגיון ואמונה אני בזוגיות כבר שנה יש לציין שאנחנו לא נשואים אני שמתי לעצמי זמן יעד לזוגיות כדי להחליט להקים בית אני לא סמכתי על עצמי בהתחלה לכן נתתי לעצמי זמן להחליט זמן להכיר את הצד...
אשתי מדי צנועה וסגורה בשבילי
אני אברך חסידי שאשתי מאוד יר”ש ומאוד צנועה (ובשבילי זה מידי), בעבר היה יועץ שפתח אותה קצת בהתנהגות הזוגית אך זה רק היה לתקופה קצרה שלאחריה אמנם המשיכה אבל רק כמו שכפאה שד, גם בנושא הלבוש שלה בבית וגם בנושא כל ההתנהגות שאני כמה ליותר אהבה שתתבטא בין השאר גם...
קושי עם שמירת שבת מול בעלי והילדים
אני נשואה ויש לנו ב”ה שני ילדים בני 10 ו12 חזרתי בתשובה ממש לאחר נישואי ולבעלי ממש קשה עם זה. יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא בכלל ובעיקר בכל מה שקשור לשמירת שבת וחגים. ב”ה הילדים שומרים שבת ככל יכולתם כבר כמה שנים. וזה נושא שעוד יותר מעלה כעסים ,גם...
איך מפרקים נישואים שיש ילד בתמונה?
אני ואשתי נשואים כבר מעל שנה יש לנו ילד בתמונה ומאז שהגיע לעולם אשתי לא מתייחסת אלי יפה, זה מתבטא בדיבור קולני בחוסר סבלנות אלי, כבר המון פעמים ריבים שלנו הגיעו לשיחות על גירושים , ונראה שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם, אני יודע עמוק בתוכי שאם לא היה ילד בתמונה...
בעלי מסתיר ממני
אני נשואה כבר מספר שנים הזוגיות שלנו טובה. אני אוהבת ומעריכה את בעלי. הוא אדם מכובד בקהילה שלנו ובאמת טוב לנו. לאחרונה גיליתי שבעלי מסתיר ממני משהו משמעותי מעברו. כשניסיתי לשוחח איתו על כך, הוא נמנע מלשתף אותי בפרטים וטען שהוא מטפל בעניין בעזרת גורם מקצועי. אני מתלבטת כיצד להגיב....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן