The Butterfly Button
עד כמה החברה חשובה

שאלה מקטגוריה:

שלום רב.

[סליחה מראש על השאלה הארוכה]

ב”ה אני נשוי לאישה מדהימה מכל הבחינות, ואני רואה מיום ליום יותר ויותר איך שהיא כ”כ מתאימה לי מכל הבחינות!!
אולם יש בעיה אחת, שאינני בטוח אם זו בעיה שלי או שלה. מה שברור זה שברגע שלאחד מאיתנו יש בעיה – זו בעיה של שנינו, שאנחנו צריכים לעבוד עליה יחד.

אשתי היא לא טיפוס חברותי ולא חברתי. היא מסוגלת להתחבר לאנשים בלי בעיה, אבל לא מעניין אותה החברה בכלל, והיא לא נהנית סתם להתחבר לאנשים, למרות שהיא יכולה בלי שום בעיה (היא מסכימה עם זה שהיא יכולה).

עד כאן אין שום בעיה. הגיוני בהחלט שאדם לא מעוניין להתחבר סתם עם אנשים, הוא מחפש את האיכותיים שבהם, או שלוקח לו יותר זמן להתחבר לאנשים, או כל הסבר בריא אחר.

ברם, מחמת כמה סיבות חשובות, אנו חושבים על מעבר למקום מגורים אחר, מקום די רחוק ממשפחתה וחברותיה, ואני בטוח ששם היא תצטרך להתחבר לנשים בכדי שהמרחק ממשפחתה וחברותיה לא יעיק עליה. היא לא בטוחה בזה, והיא לא מוכנה לחשוב על הרעיון של התחברות לנשים אחרות. היא טוענת שיש לה חברות ממקומות אחרים, והיא לא צריכה חברות הנמצאות לידה. מספיק לה הקשר בטלפון.

יש כאן שני בעיות: א’, בעיה טכנית – שהמרחק יעיק עליה, וחבל שהיא לא תיהנה במקום המגורים החדש, ואולי אפילו תסבול, עד כדי שנאלץ לחזור למקומנו, מה שימנע אותנו מהמעלות של המקום החדש. ב’, בעיה שורשית – אני חושב שאדם נורמלי אמור להתחבר לאנשים הנמצאים בסביבתו. נכון, הגיוני בהחלט שאדם שקט יותר או מופנם יותר יתחבר פחות לאנשים, הן בעוצמת ההתחברות והן בכמות החברים אליהם הוא מתחבר, אבל לא להתחבר בכלל??? זה נשמע לי הזוי, לא בריא, ולא נורמלי (אין כוונתי “לא נורמלי” מבחינה יחסית לשאר האנשים בעולם, כיון שבימינו, עם התפתחות המדיה החברתית, כבר הרבה יותר קשה למצוא מישהו שיודע באמת לפתח קשר בריא עם אנשים, כוונתי היא “לא נורמלי” מבחינת הטבע האנושי שטבע ה’ בבריאה, שאדם צריך חברה, במידה זו או אחרת [אני חושב שככה גם משמע מהרמב”ם (רפ”ו מהל’ דעות), למרות שלא כתב זאת בפירוש]).

כשדיברנו על זה, הבאנו דוגמה של אדם המגיע למקום עבודתו, ולמרות שהוא עובד שם כבר חודשים ארוכים, הוא לא מתקשר עם אף אחד סביבו מלבד קשר טכני קר (כגון: בוקר טוב, ערב טוב, וכדו’). לדעתי מדובר במצב לא בריא, לדעתה מדובר בדבר הגיוני ובריא בהחלט, כל עוד יש לו חברים ממקומות אחרים. אני אמנם מסכים שכשיש לאדם חברים ממקומות אחרים לא מוכרח להיות שהוא יפתח קשר עמוק עם מי שנמצא בסביבתו, היות ואת הצורך של קשר עמוק עם חבר (שזה סוג שונה מקשר עמוק עם בן/בת זוג) הוא כבר מילא, אבל בכל אופן לפתח מינימום מסוים של קשר עם סביבתו (יותר מאשר קשר טכני קר), אני חושב שזה דבר בסיסי ביותר. כמו”כ יתכן שיש אדם שלא נצרך לקשר עמוק עם חבר, אבל אני בטוח שקשר מינימלי עם חבר הוא דבר בסיסי בטבעו של אדם.

יתכן בהחלט שאני טועה, אבל אשמח לדעת למה אני טועה. היא לא הצליחה להסביר לי למה אני טועה, ואילו אני חושב שהצלחתי להסביר לה למה אני חושב שאני צודק. לדעתי, היות וטבע האדם הוא להצטרך לחברה במידה מסוימת, ממילא ברגע שהוא לא מתקשר עם סביבתו, הוא פועל נגד טבעו. וזה לא בריא. כמובן שיש מקומות בהם האדם אמור לעשות דברים נגד טבעו, אבל את זה התורה מלמדת אותנו, מתי ואיך. בכל דבר אחר שהאדם פועל נגד טבעו – הרי זה לחלוטין לא בריא.

בשורה התחתונה שאלתי נחלקת לשניים: א’. על הצד שאני טועה, אשמח לדעת למה אני טועה, ואני בטוח שזה יפתור את הבעיה. ב’. אם אני לא טועה ואשתי כן טועה (כי יתכן ששנינו צודקים, ואשמח לדעת למה אשתי צודקת), הרי יוצא שאשתי בעצם מתנהגת בצורה לא בריאה. וא”כ מה בעצם אני עושה עם זה? האם עלי להעביר לה את המסר הזה או להניח לזה. אם עלי להעביר את המסר, איך אני עושה את זה בצורה הטובה ביותר, ושהיא תפנים את זה ותפעל על פי זה?

תודה רבה!

תשובה:

שלום לך שואל יקר.

ראשית רציתי להודות לך על הפניה המעניינת והכנה. אריכות דבריך בהירה ונעימה למקרא, ומעבירה היטב את נקודת מבטך. כמו”כ היא מעידה על פתיחות מחשבתית ורגשית, דבר אשר יקל עליך לקבל ולעבד את הדברים שאציע בפניך.

אתה מדבר על בעיה ביחסי אנוש שקיימת אצל אשתך לפי נקודת מבטך, (הצודקת ?!), היא אינה מחפשת חיי חברה, ואתה חושש לעתידכם בעקבות המעבר. ראה נא, כמדומני שאתה מבלבל בין שני מושגים: “חברתי” “וחברותי”, ואכן כרכת אותם יחד. אלו הם שני מושגים שונים לחלוטין ולא תלויים זה בזה, היכולים לבוא בנפרד או ביחד ולכל אחד מהם חסרונות ויתרונות.

וביתר הרחבה (אתייחס לכל מושג בנפרד ובמנותק מהמושג השני, יתכנו כאמור שילובים של השניים).

“חברתי” הינו אדם המעורב חברתית עם הבריות סביבו, הוא מעורבב עם החברה, הסביבה היא צורך חיוני באישיותו, הוא ניזון מהחברה ומזין חזרה ביחסי גומלין. אדם כזה יכול להיות המוני או ערכי, חכם או טיפש, עם או בלי כישורי חיים. הצד השווה שבכולם היא השפעת החברה עליו. הצד החיובי יכול להתבטא במגוון נקודות, כגון: יכולת להשפיע טוב על הסביבה, הפעלת מהלכים חברתיים והיותו “מעורב בדעתו עם הבריות”. הצד השלילי לעומת זאת עלול להתבטא בעדריות, חוסר מחשבה ויישות אישית והיותו “שפוט של חברתו”. לרוב הוא חושש מאד “מה יאמרו…” דבר שעלול לסרס את יכולתו לצאת מהכח אל הפועל אף כאשר הוא כן בעל מחשבה ויישות עצמית.

“חברותי” לעומת זאת, הינו אדם בעל כישורי חברה, יכולת תקשורת מצויינת והרגשת נעימות לשהות בקרבתו. הסביבה איננה צורך חיוני באישיותו, הוא בעיקר ניזון מעצמו, מכוחותיו, ערכיו ויכולותיו, ומהחברה המצומצמת אותה הוא בחר להיכלל באישיותו. צד החיסרון הוא בעיקר עד כמה שהאדם מונע את עצמו מכל חברה למרות כישוריו (חרדה חברתית וכדו’). צדדי המעלה רבים הם עד למאד, למשל: הוא שומר על אישיותו העצמית, על קו מחשבה ודרך חיים אישית ואינו נבהל מגחמות ותהליכים חברתיים שליליים. הוא בוחר עם מי להתחבר, מקבל מהם ומשפיע עליהם, וכדברי הרמב”ם שהזכרת.

“דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר משלי יג כ [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרועַ ואומר אשרי האיש וגו’ וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא”כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים”. (הל’ דעות פ”ו הל’ א’).

כלומר דברי הרמב”ם, מכיוון שאין אנו חיים במנותק מהעולם ומהסביבה, ודרכו של האדם להיות מושפע מהסביבה, עליו לוודא שהוא יהיה ‘איש בין אנשים’, כלומר הוא חייב לשמור על אישיותו שלו, והוא זה שיבחר עם מי להתחבר ואת מי לעזוב, ממי לקבל וממי לא. אישיותו העצמית צריכה להיות איתנה, אינדיווידואלית ובלתי תלויה, עד כדי כך שבמקרה הצורך הוא יוכל לפרוש למקום נטול חברה כלל, ולשבת לבדו יחידי.

ממה שאתה מתאר, רעייתך היא חברותית ולא חברתית. היא לא סובלת מחרדה חברתית חלילה, אלא בוחרת את חברתה בקפידה ובהתאמה אישית. בעיניי אתה מתאר אישה בעלת מעלה וייחודיות גדולה. זכית והיא בחרה ובוחרת בך להיות חברה לחיים, ואני מציע להתמיד מצדך בקו חברותי וחברתי זה, ע”ד מאמר הכתוב “ואמרתם על מה על כי ה’ העיד בינך ובין אשת נעוריך…. והיא חברתך ואשת בריתך” (מלאכי ב’ יד’).

לדעתי אין לך שום סיבה לחשוש מהמעבר, רעייתך מוצאת סיפוק בך ובחברותיה שבחרה, ובאמת שאין לה צורך ביצירת קשרים חדשים. יכולת התקשורת הטכנולוגית, רק מקלה על עניין זה. לבד מכך, אין סיבה להניח שלא תמצא לעצמה חברה אחת או שתיים כלבבה במקום החדש.

לסיכום, הרגע נא יקירי, לא רק שאשתך נורמלית לחלוטין, היא אף ברת מעלה ורעיה נאמנה. “ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש” (קהלת ט’ ט’). הערך את אשתך ושמח איתה, וכמובן אל תפסיק לשמח אותה.

אני מאחל לך הצלחה רבה במקומכם הפיזי החדש, והמשך הצלחה רבה במקומכם הזוגי המיוחד.

לתוספת הבהרה, אתה מוזמן ליצור קשר ישיר ככל שתחפוץ בכך.

בידידות רבה.

אברהם

aysadvice@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי מתלונן שהוא לא מרגיש חיבור ורגש אלי
אני אישה חרדית בת 25, נשואה כשנה וחצי. אני אשת קריירה, בעלי אברך. מתחילת הנישואין אנחנו במצב מתמשך של חוסר חיבור רגשי מצד בעלי. בעלי מתלונן שהוא לא מרגיש מספיק חיבור אלי. זה מציק גם לו וכמובן גם לי. אני מרגישה חוסר ביטחון רגשי וחרדת נטישה. באזור 11 חודשים אחרי...
פערים עצומים ביני לבין בעלי בתקשורת
שלום אקשיבה ותודה על הפלטפורמה הכ”כ חשובה הזו, פשוט חסד גדול. בעלי ואני נשואים קצת יותר מחצי שנה אחרי שנה של קשר. הוא איש מתוק עם לב טוב אכפתי שדואג לי, אך מנגד ישנם פערים שהולכים וגדלים בנינו. בעלי איש עם שכל ישר שמתקשה מאוד לדבר ולהבין רגש. הוא מתייחס...
האם חייב בהכרח להיכנס לחברה מסוימת בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
יש לי הרבה ציפיות וכעסים על בעלי ובעיקר מאז שילדתי
מאד נהנת מהתוכן שבאתר. תבורכו. אני בת 30, התחתנתי לפני כשנה וחצי ותוך 3 חודשים הריון ברוך ה’. הזוגיות שלנו לעיתים סבילה ולעיתים טובה. יש לי הרבה ציפיות וכעסים על בעלי, הלידה במלחמה בכלל היתה אתגר. מלהיות רווקה פעילה ששמלאה את החיים בעשייה, מתנהלת כלכלית לבד וקונה מה שנראה לי,...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
אני ובעלי לא מסכימים על מקום מגורים
נשואה טרייה לבעלי, אנחנו לא מסתדרים אנחנו רבים על איזור המגורים העתידי שלנו ללא הצלחה, אנחנו בטיפול זוגי, לי חשוב להקים את העסק שלי באיזור שהוא מאוד ספציפי בין שעה לארבעים דק נסיעה מהאיזור שלנו , בעלי לא מוכן לשמוע הוא רוצה לגור ליד אמא שלו , הסברתי לו כשיהיה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן