שלום נערה יקרה!
וואו. מכתבך היה נוגע ללב, כתוב בצורה כנה ובהירה.
קראתי אותו מספר פעמים ולו בכדי לוודא שכתבה אותו מישהי בת 13 בלבד!
בשל הדחיפות שנשמעה בפנייתך השתדלתי לענות לו הכי מהר שיכלתי. מקווה שהמהירות והדיוק יחברו יחד לנתינת המענה מתאים.
אני מצטערת לשמוע כי עברת פגיעה שהיית צעירה כל כך, ועוד מאדם שקרוב אליך. נשמע שזו היתה חוויה לא פשוטה עבורך- וכי גם הטיפול היה מטלטל ומציף ולא נחווה כמשהו שעושה טוב או מקל עלייך.
אני שמחה שהיה מישהו אז בסביבה שרצה את טובתך ודאג לך לטיפול.
רוצה לציין כי חסרים לי הרבה פרטים בתיאור שלך (ואני לחלוטין מבינה מדוע לא פרטת יותר) ובכל זאת אנסה לענות כפי יכולתי.
במקביל אני מזמינה אותך ליצור קשר איתי אם תהי מעוניינת בהרחבה.
את מתארת לאחרונה קשיים נשימתיים, חווית פחד והימנעות ממצבים מסוימים(כגון בייביסיטר )
הדברים האלו יכולים להקרא ‘חרדות ‘. אבל, צריך להבין ממה נובעות חרדות. ממה הן מגיעות.
‘חרדה’ בלשון העם היא לרוב סימפטומים שונים של מצוקה שיכולה להיגרם מכל מיני סיבות .
במקרה הזה מה שאת חווה לדעתי, הם סימנים שהנפש שלך שולחת לך דרך הגוף.
סימנים שמה?
כנראה (בין השאר) שיש דברים שאע”פ שהמשכת בחייך הרגילים וניסית לשכוח-
הנפש (והגוף!) זוכרים ומתקשים לתפקד עם הדבר הזה שניסית להדחיק.
המערכות של הגוף והנפש שלובות יחד ומפעילות מנגנונים אוטומטיים כשהם חשים בסכנה.
זו הסיבה בין השאר שאנחנו הולכים לטיפול-
א. ללמוד לווסת ,להרגיע ולשלוט בתסמינים האלו כשהם מגיעים.
ב. להבין מה הם מלמדים אותנו על עצמינו ועל החוויה שלנו את העולם
ג. לנקז את הכאב והמוגלה החוצה כדי שהנפש תוכל להרפא ותוכלי לחיות חיים מלאים ושמחים.
ישנן נשות מקצוע מיוחדות שהתמקצעו בטיפול בפגיעות מיניות ובטראומות באמצעים שונים(דרך אומנות, דרך שיטות הכוללות את הגוף ועוד) וחשוב ללכת רק לכאלו שהוכשרו לכך וכמובן חשוב לראות כי יש חיבור בניכן מבחינת ההבנה והקשר האנושי.
אבל כמדומני שאת כבר יודעת את כל זה בצורה כזו או אחרת.
את נשמעת לי נערה נבונה ובוגרת מעמיקה ובעלת התבוננות פנימית.
אני מרגישה ששאלתך מבטאת בעיקר חשש ופחד מהכאב.
בנוסף-
יש בכולנו רצון לחוש שיש לנו את היכולת להשפיע ולשלוט במתרחש איתנו וכי איננו תלויים באנשים אחרים. נראה לי כי בין השאר ואולי בעקבות הפגיעה הצורך הזה מתגבר ואולי דווקא יכול להקשות עליך.
שליטה מאפשרת לנו הרבה פעמים תחושה של רוגע ויציבות ורובינו מחפשים אותה (מי יותר ומי פחות).
אנשים שנפגעו או שקרה להם משהו שלא היה בשליטתם למנוע- זקוקים לתחושה הזו עוד יותר מאחרים.
אני מרגישה כי את נערה חזקה .ואני חושבת כי יש בך כוחות נפלאים לגדול, להחלים ולחיות למרות הכל ואף על פי.
אי לא יודעת בדיוק מה איתך היום. אבל במה שכתבת, תיארת, כי אם עד היום הצלחת לחיות יחד עם הפגיעה הזו , וכי היא (באופן יחסי ) לא פגעה בתפקודים היומיומיים הרגילים שלך,
נראה שכרגע קיימת פגיעה באיכות החיים שלך- את נמנעת מפעילויות, חווה פחדים וקוצר נשימה, את מצמצמת את ההתנהגות שלך.
האם את יכולה לעזור לעצמך?
את בהחלט יכולה ואת בהחלט עוזרת לעצמך. איך?
א. פנית לקבלת עזרה. זה הכח הגדול ביותר שיש לנו כבני אדם.
לצערי לא כולם מסוגלים ויכולים לבקש ואני שמחה שעשית את זה ופנית לשאול ולהתייעץ.
ולא רק זאת אלא עשית זאת מוקדם-לא חיכית או המתנת עם זה זמן ארוך- ופעמים יקר עד שהסימנים יחמירו.
במיוחד-שאת עוד צעירה. ככל שאת יותר צעירה כך היכולת להשתנות והטיפול עוזרים יותר.
ב. את יכולה לא לוותר על עצמך.
טיפול הוא דבר מועיל ומקדם- אך לפעמים כדי לעזור לצאת ממצבים תקועים אנחנו צריכות לעבור אי נוחות ואולי אפילו כאב מסויים ע”מ להחלים.
ג. להשיג לעצמך תמיכה-מצאי אנשים טובים אוהבים וחיוביים סביבך שיתמכו בהחלמה , יעודדו אותך, ויוכלו ללוות את התהליך שאת עוברת. גם אם תרגישי שאת לא לגמרי את- יהיה מי שיזכיר לך מי את ויראה את הטוב.
ד. להחזיק את התקווה ואת האמונה- כל מה שקורה לך כרגע זו תקופה.
גם אם קשה בטיפול, גם אם קשה בחיים זה רק חלקי. זה יעבור .את עושה עכשיו עבודה כדי להיות בעז”ה אישה מצליחה רעיה ואמא. שיהיה לך מקום שלך שלם וטוב להיות בו.
בין השאר תוכלי לומר לעצמך אם זה עוזר לך- שהכל חלק מהתוכנית של הקב”ה. הכאב נגזר. מי שעשה את מה שעשה אני מקווה שיטופל אף הוא. הוא גם צריך לקחת אחריות על המעשה.
אבל במקביל- הדרך שאת עושה כדי לרפא את החלקים שנפגעו בתוכך יהפכו אותך לנערה בחורה ולאישה טובה יותר לעצמך ולאחרים.
אני מאמינה בך ,
כי תוכלי למצוא את הכח ללכת לטפל בחלקים האלו על ידי מי שלמדה ומנוסה במקרים כאלו,
ומתפללת שתצליחי למצוא את השליחה הנכונה עבורך.
ישנו קו סיוע המותאם עבור הקהילה החרדית והדתית
כמו ‘מגן לקהילות’ -02-372-4073
מזמינה אותך להתקשר אליהם.
שולחת לך המון כוחות מרחוק
מזמינה אותך ליצור קשר שוב [email protected]
ואוכל להפנות גם למרכזים טיפוליים ולמטפלות מהתחום שמותאמים לצרכים שלך.
בהערכה
הילה ב.
3 תגובות
כמתמודד נפש שגילה שנפגע רק אחרי גיל שלושים זאת שאלה קשה שגורמת כבר לי לקוצר נשימה
רק יכול להגיד שיש לי רצון חזק להתפלל על השואלת שיהיה לה רק טוב בהמשך חייה ושיהיו לה הכוחות להתמודד ולטפל בעצמה
וואו סיפור עצוב גם אני נפגעתי ואני יותר מבינה על מה מדובר רוצה להגיד שהשאלה ממש עזרה לי מכיוון שזה הייתה שאלה שהציקה גם לי כי לא תמיד נעים ויש אפשרות ללכת לטיפול . אני יתפלל עליך שבעזרת ה’ תצאי מיזה במהרה אמן .
אני איתך .
אני בגילך ונפגעתי באותו גיל.
התקפי חרדה זה לא משהו חדש אצלי.
אני אומרת את זה כדי שתדעי שאת לא לבד ויש עוד כאלו (לצערי)