מאת:

התפרסם בתאריך:

10/12/2021

כל החיים הלכתי לפי אחרים לפי איך שקבעו לי-איפה הקול שלי?

שאלה מקטגוריה:

שלום ערב טוב. יש לי שאלה לגבי זהות. כל החיים הלכתי לפי אחרים לפי איך שקבעו לי או לפי פחד שידעתי שאם לא אתנהג בצורה כזו וכזו אענש חזק. אף פעם לא באמת ידעתי מה אני באמת רוצה מה באמת מתחשק לי מה נעמה חושבת? לא ידעתי. הלכתי לפי האחים שלי שהתחרדו ולפי ההורים שלי שלקחו מהם השראה. ההורים שלי התגרשו שנה שעברה ומאז הרגשתי שנפתחה לי דרך לטעויות. אם פעם הייתי צריכה להיות מושלמת והיה לי הדרך לחיים מושלמים כי "ככה אמורים להתנהג" ו"ככה צריך להיות מהלך החיים" אז היום אני מרגישה שאני יכולה לטעות. לעשות טעויות להתחרט עליהם ולטעות בשביל אחר. אני מרגישה שסוף סוף אני יכולה להתנער מהחיים המושלמים והמודרכים שהיו יכולים להיות לי ופשוט לצעוד אל הלא נודע. מעתיד של בחור ישיבה שאכיר בשידוך ונחייה כחרדים הגעתי להווה שאני בכנות לא יודעת מה יהיה העתיד שלו כי ההווה עצמו לא ברור לי. התחושה טובה ומשוחררת אבל בכל זאת אני מרגישה שהחופש קצת הלך לי לאיבוד ומרוב שלל האפשרויות והנתיבים שאני יכולה לבחור קצת איבדתי את הנתיב שבאמת סללתי לי. בתקופות הקשות שלי (ויש הרבה כאלה) שאני לא מוצאת טעם באנשים סביבי או בכלל בעצם קיומי אני מצליחה להתחבר לקב"ה הכי טוב והוא פוקח לי את העיניים בצורה חדה ככה שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה ולאן אני שואפת. אבל כשהתקופה הקשה עוברת אז הקשר עם הקב"ה נשאר אבל ההחלטיות נאבדת לי.. השאלה שלי היא איך אני מוצאת את הקול שלי? לשבת ולחשוב מה אני באמת רוצה לא הולך לי כי אני לא יודעת מה אני באמת רוצה אני בקושי יודעת מה אני אוהבת ומה לא. הלכתי כל חיי בצל של אחרים או בדרכים שסללו אחרים. אני יכולה לסלול לי לבד דרך אני כבר עושה את זה אבל אני מרגישה שהיא יותר מדי מזוגזגת ממה שהיא הייתה צריכה להיות בתכלס. אז איך אני מוצאת את הקול שלי? איך את הדרך שלי? איך אני מצליחה להעביר את המסקנות וההחלטיות שלי בשעת קושי ובדידות ליומיום שלי? את החוסן שאני מגלה באותה עת איך אני מצליחה להחזיר אותה גם כשטוב לי? אני רוצה למצוא את זה את ההחלטיות והעצמאות גם כשטוב לי ולא רק כשרע. אשמח ממש שתעזרו לי אני לא רוצה למצוא את עצמי מבולבלת גם בעוד 10 שנים. אני רוצה למצוא את עצמי עכשיו כדי שאוכל כבר להתפתח ולפרוח אני רוצה להתקדם בחיים ואני צריכה שתעזרו לי למצוא את המושכות. כל עוד אין לי מושכות אני יכולה להתקדם אבל סחור סחור כמו לטחון מים. חסר תועלת. ואני כבר רוצה לפרוץ קדימה! אני מרגישה תקועה כבר כמה שנים בבקשה עזרו לי

תשובה:

שלום נעמה יקרה.

קראתי את פנייתך כמה וכמה פעמים. שאלה מורכבת ומעניינת מאד שמציפה נושאים שונים ועמוקים ביותר.

את נראית לי כאחת שמעמיקה לחשוב וזה נהדר בעיני שזה כך. את רוצה למצוא את הדרך שלך בעולם, ולא ללכת בשביל שסללו אחרים. וזה נכון: קיבלת משמים יכולות ותכונות בהרכב מסוים מהקב"ה שאין לאף אחד אחר ואין סיבה שתלכי בדרך שכבשו אחרים כי זו מותאמת להם ולנתונים שהשם נתן להם.

הייתי רוצה קודם כל לברר ביחד איתך מהי מהות הבחירה.

עולמינו הנפלא קרוא 'עולם'. עולם- מלשון העלם. תעלומה. לא תמיד (יותר נכון: כמעט תמיד לא) הכל ברור וסלול והדרך פשוטה בלי התפצלויות של ימין ושמאל, כן ולא. בכל צומת, בכל מצב, בעצם- תמיד, בכל רגע ורגע אנחנו נמצאים במצב של נעלם, וצריכים (אין לאף אחד ברירה אחרת) לבחור: מה לעשות, מה לחשוב, מה להרגיש. גם כשנראה שלא, ואחרים בוחרים עבורינו ואנחנו לא נמצאים במצב של בחירה בין דברים- אנחנו כן בוחרים. בוחרים שאחרים יבחרו ובוחרים לשאת את הבחירות שלהם. (בדיוק כמו שלא להחליט- זו בעצם החלטה). למה זה כך?

כל מטרת בריאת העולם הנעלם היא אפשרות הבחירה בין טוב לרע. כדי שלא נגיע ישירות לעולם הבא ונהנה מזיו השכינה- ברא השם את העולם! כדי שנוכל לבחור, להחליט ולא להגיע למצב שנהיה ב"נהמא דכיסופא" נאכל לחם בושה, כלומר שנהנה לא בתור שכר אלא 'סתם'. כאן בדיוק נמצאת האפשרות לעלות, להתעלות, או חלילה לרדת, ובכך לזכות בתמורה.

בתחילה, הבחירה הייתה קלה: היצר היה בחוץ, מה טוב ומה רע- היה ברור מאד. ממש שחור ולבן. לאחר חטא אדם הראשון, נכנס היצר לתוכנו והכל התחיל להתערבב… פתאום לא ממש ברור לנו מה נכון… האפור הוא זה ששולט והבחירה נעשתה קשה מאד.

(אינני רוצה להכנס לנושא החטא, מדוע קרה ואיך. מדובר בנושא רחב ועמוק שראוי להתייחסות משלו וגדולי עולם עוסקים בו)

כתוב בחומש דברים: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" (ל, טו) "ובחרת בחיים למען תחיה " (שם, יט). אומר רש"י הקדוש: אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על החלק היפה. הספורנו מדגיש שמדובר ב"חיי עד"- כלומר, חיי נצח. גם האור החיים מאריך בעניין זה שמדובר גם על העולם הזה וגם על העולם הבא. גם בפירוש ה"כלי יקר" מובאים דברים נפלאים בעניין.

כלומר, הקב"ה ברא את העולם ונתן לנו את הבחירה כדי שלא נתבייש ונקבל תמורה למעשינו ולא נקבל לחם חסד, אבל מבקש ממנו- לטובתינו- שנבחר בחלק הטוב. בחיים.

מעבר לכך, כותב רבינו יונה בספר "שערי תשובה" שעצם הבחירה- היא מצווה. לא רק 'מעלה'. (שער שלישי אות י"ז) עם ישראל נקרא "העם הנבחר" מהרבה סיבות, בין היתר- כי הוא בוחר.

יש עוד הרבה הרבה מה להרחיב ולפרט בעניין, אך כרגע נסתפק בזה.

ישנה נקודה נוספת שעליה הייתי רוצה להרחיב והיא מושג ה"ימי אהבה וימי שנאה".

ספר הישר מדבר על כך ומרחיב בעניין (בסוף השער השישי) גם הרב דסלר בספרו הידוע "מכתב מאליהו". לכולנו יש זמנים קלים יותר וקלים פחות. אינני מדברת על קל וקשה מבחינת נסיבות חיים ומאורעות, אלא על זמני קרבה להשם, בהירות בבחירת הדרך הנכונה, ניסיונות, ועוד ועוד. כל אחד והתחומים הנוגעים לו. ימי האהבה שבהם הכל ברור, ומובן, ומוחשי- הם בעצם מתנה מהקב"ה, מתנה שהשם שולח לנו על מנת שנחוש את הטעם המתוק בטוב ובנכון, כדי שבימי השנאה- בזמנים שקשה ויש כמו ערפל שמקשה על הראיה והכל נראה מטושטש- נדע לאן לשאוף, למה להתגעגע. (כמובן שלא מדובר דווקא על ימים אלא על תקופות- זה יכול להיות גם שעות, אולי שבועות, חודשים אפילו..).

וכאן נגיע אליך. עד עכשיו- כלשונך, כל החיים הלכת לפי אחרים, לפי איך שקבעו, מובלת מפחד שאם לא אתנהג בצורה כזו וכזו איענש חזק. אבל מה באמת באמת נעמה רוצה? מה היא חושבת? מה הרגשות שלה לגבי כל מיני דברים? איפה היא?

אז ככה. בחירה יש לך, והייתה תמיד. עד גיל כלשהו היא בכלל לא הייתה מובעת בשום דרך ובשום כיוון- וזה מצוין, ככה אנחנו. תארי לעצמך שתינוק, פעוט, אולי גם ילד היו צריכים להחליט לעצמם הכל? זה לא הגיוני ולא מעשי.

וברוך השם, בגיל מסוים (כנראה זה השלב שאנשים אוהבים לקרוא לו גיל ההתבגרות, אבל אצל כל אחד זה מגיע בזמן אחר ולפעמים לפעמים בכלל לא… עצוב מאד, לא?!) הקול שלנו הפרטי מתחיל לצוץ ורוצה להשמיע את קולו. הטבע האנושי שרוצה לבחור ולהביע את עצמו קם לתחייה. הרי בשביל זה אנחנו כאן, ובשביל זה העולם כולו כאן- כדי שנבחר, נכון?…

אז עד עכשיו הלכת בדרך שהתוו אחרים. עד כמה שאולי זה לא נראה, באיזשהו מקום בחרת ללכת בה. זה קל, זה נוח, זה נראה נכון. מה רע?

רק מה, כעת זה קצת התערער. הדרך כבר לא ברורה תמיד, יש מקום לבחירות מוטעות. ואני לא רוצה לטעות! אבל מה נכון לי? מה באמת אני רוצה? וצריכה?

את מתארת מצב, שבתקופות הקשות את מצליחה להתחבא לקב"ה הכי טוב והוא פוקח לי את העיניים בצורה חדה ככה שאת יודעת בדיוק מה את רוצה ולאן את שואפת. (ציטוט מדויק שלך) וואוו איזו מתנה נהדרת!!

אבל כשהתקופה הקשה עוברת אז הקשר עם הקב"ה נשאר- זה ממש לא מובן מאליו. ממש ממש לא! (תרשי לי לקנא) אבל ההחלטיות נאבדת לי…

מה עושים אז? איך אני מצליחה להעביר את המסקנות וההחלטיות שלי בשעת קושי ליומיום? את החוסן שאני מגלה באותה עת- איך אני מצליחה להחזיר אותה גם כשטוב לי? אני רוצה למצוא את ההחלטיות והעצמאות גם כשטוב לי ולא רק כשרע. אני רוצה למצוא את עצמי. (שוב- ציטוט מדויק מילה במילה)

אז ככה. לבחור- את יודעת טוב טוב למה (ואם לא- תראי מה כתבתי למעלה) וגם מה, אבל רק ב"ימי אהבה" שאצלך הם תקופות קשות שבהם הכל ברור ונהיר. מה עושים ב"ימי השנאה"? שאלת השאלות. אצל כולם.

והתשובה- מצאתי כתוב ב"מכתב מאליהו": האדם עלול תמיד לעליות וירידות במצבו הרוחני וזה מה שקראו "גדלות המוחין וקטנות המוחין" וכן "ימי אהבה וימי שנאה". העצה היא שבהיות האדם במצב גדלות יתפלל מעומקא דליבא לסייעתא דישמיא שיעזור לו הש"ית כשתגיע שעת קטנות. אבל האדם הוא בעל גאוה… ובהיותו בשעת גדלות יחשוב כי כך יהיה תמיד ובעצמו יעמוד בחיזוקו ובהגיע זמן קטנות הוא נופל. ותפילה לס"ד ברוחניות תמיד נשמעת ובדוק ומנוסה הוא, רק בזה ננצל לכשיגיע זמן קטנות.

(האמת היא שתחילה כשעיינתי במה שכתבת עלו לי כל מיני עצות "פרקטיות" וטיפים, כמו אולי שכדאי לך לכתוב לעצמך מה שאת יודעת בזמן של "קרבה" או לעשות לך סימנים, אולי לקבל קבלות… אבל מי לנו גדול שגם מכיר היטב היטב את נבכי נפש האדם כהרב דסלר שכתב את התשובה בברור? )

חזקי ואמצי! בהצלחה בהכל,

שרה

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן