התפרסם בתאריך:

31/10/2021

איך מסבירים פער בין ערכי התורה להבדיל לערכי העולם המערבי?

שאלה מקטגוריה:

רציתי לשאול
איך מסבירים פער בין ערכי התורה
להבדיל לערכי העולם המערבי
והדוגמא שמציקה לי היא של פי ערכי התורה ילד בגיל 13
הוא בר עונשין ואפילו למיתות בי"ד וכו'
ואילו בעולם המערבי הוא נחשב קטין
ואין לו אחריות לקבל עונש וכו
והפער כאן הוא מאוד גדול
ברור שכיהודי מאמין ערכי התורה הם הקובעים
אבל בכל אופן אני מרגיש שיש כאן איזה פער שטעון הסבר

תשובה:

ישראל היקר. ראשית הרשה לי להודות לך על האומץ. האומץ שלך להתבונן בכנות וביושר על מציאות העולם והתורה, להבין שיש כאן דבר שאינו מובן לך דיו, משהו המצריך הסבר, והשבה אל הלב. זה אינו דבר המובן מאליו. לעיתים אנו מוצאים את עצמנו מתקשים ולא מבינים דברים מסוימים מהתורה, או כי הם אינם נהירים לנו דיים, או מפני שהמציאות של ימינו נראית כסותרת לתורה, אך איננו מעיזים לשאול. בתוכנו מקנן החשש שאולי לא תהיה תשובה מספקת לשאלתנו, וכך אנו נותרים עם השאלה, ללא מענה. לא זו היא דרכה של תורה. הדרך להתפתח ולגדול היא רק כפי שאתה נוהג. לשאול להתבונן, ולחקור. וכך מתגלות להם מסילות חדשות של בהירות ואמת. רק מי שמעז ושואל, רק מי שיש לו את האומץ לחפש תשובות, מבלי לחשוש להשתנות, רק הוא יכול להתקדם ולקנות חלק יציב בתורה. ולשאלתך: התורה היא חכמת אמת נצחית שהביאה לעולם יושר והגינות עוד הרבה לפני שאלו היו בעולם. עוד לפני אלפי שנים כשהעולם עדיין היה שקוע במלחמות שבטיות וחוק הגזל והכוח היה החוק הרווח בעולם, ניצבה לה התורה והציבה גבולות ברורים של חוקי צדק, וחתירה מתמדת ליושר. אך אין להתעלם מכך שיש לא מעט דברים בתורה שעשויים להיראות כלא רלוונטיים וארכאיים. ציינת את גיל העונשין בתורה, שנראה נמוך מאוד בהשוואה לתפיסתנו כיום את בגרותו של נער בר מצווה, זה אכן עשוי לעורר תמיהה. אך ישנם עוד לא מעט דברים כאלו בתורה. הגיל שבו מציינת המשנה באבות שבו הנער צריך להתחיל וללמוד גמרא ומשנה, גם הוא לא תמיד נראה לנו כתואם למציאות ימינו. ועוד כהנה רבות. ואכן נדרש הסבר רוחבי שייתן מענה לפער הנראה לכאורה לעינינו בין המציאות כפי שהיא משתקפת בתורה, לבין המציאות הנראית לעין בזמננו. אנסה להסביר זאת על פי הרעיון הבא: ר' לייב מינצברג מזקני ירושלים היה נוהג לומר, "כי אם העולם היה מתנהל כתיקונו על פי תורה, לא היינו זקוקים לצאת לחופשות". ואסביר את דבריו: נפש האדם היא נפש מורכבת. יש לה צרכים רבים שצריך למלא. יש לנו צורך באתגרים, בטיולים, ובמנוחה, ועוד צרכים רבים שהמדע המודרני מנסה כל העת להבינם, ולהתאים להם מענה ראוי. ר' לייב מינצברג מסביר, כי חיים מלאים על פי התורה מספקים מענה הולם, לכל צרכי האדם יותר מכל דבר אחר. כל אחד מאינספור הצרכים של נפש האדם, אמור לבוא על סיפוקו, כאשר מתקיימים להם חיים יהודיים מלאים. הקב"ה הוא זה שברא אותנו בני האדם, הוא יודע יותר מכולם מהם צרכינו האמיתיים והמדויקים, והליכה בדרך התורה, וקיום המצוות נותן רווחה נפשית לאדם, באופן המיטבי ביותר. אציין למשל כדוגמא: בזמנים בהם עם ישראל זכה ובית המקדש היה קיים, עם ישראל כולו היו יוצאים למסע רגלי ארוך שלוש פעמים בשנה, ונפגשים כולם לחוויה יוצאת דופן בבית המקדש. לא מן הנמנע שחוויה ייחודית כזאת עשויה להעניק לאדם רוחב דעת שעשוי לייתר הרבה מתעשיית הנופשים שקיימים היום. איננו יכולים כמובן לשים את האצבע במדויק אלו מצוות פתרו כל בעיה בגוף ובנפש, אך ככלל ניתן לומר שחיי תורה מלאים כאשר עם ישראל על אדמתו, וכוהנים בדוכנם ולווים בזמרתם, יצרו אקלים שונה לנפש האדם מכפי שאנו מכירים אותו כיום. וכן. גם הבגרות והבשלות הנפשית פעם היו שונים מכפי שהם כיום בחשכת הגלות. ישראל היקר! אין ספק כי נער בר מצווה כיום איננו בוגר דיו, ואיננו בשל ואחראי על מעשיו. אך זה לא היה נכון תמיד, וזה גם לא יהיה נכון תמיד. המציאות היום שונה מאוד מהמצב האידיאלי, וזה איננו מצב שיעמוד לנצח. בעולם המתנהל על פי תורה, נער אמור להגיע למצב של בשלות נפשית הרבה לפני המצב כפי שהדבר היום. איננו יודעים איזה חלק של איזה מצווה אמור לגרום זאת, אך מה שברור הוא שיוצר האדם מכיר אותנו הכי טוב, והוא זה שהבין, שבמצב תקין גיל שלוש עשרה, הוא הגיל שבו מגיעה הבשלות ועימה היכולת לקבל אחריות. אך יש להוסיף דבר נוסף: לא דיי בכך שאנו לא בעולם רוחני אידיאלי שאמור לעצב את רוחנו כראוי, יש לנו היום גם השפעות שליליות הרסניות נוספות. אנו חיים כיום עמוק בחיקה של התרבות המערבית ומושפעים ממנה רבות במודע ושלא במודע. התרבות המערבית רואה באדם יצור דטרמיניסטי שאיננו אחראי למעשיו. היא רואה בו ככלי משחק של כוחות נפש שאין לו עליהם שליטה כלל. כשזה האופן שבו האדם נתפס, אין מנוס מכך שהוא גם לא ייקח אחריות על מעשיו, ועד גיל מאוד מתקדם הנער יישאר חסר רסן, ואינו בשל לקחת את חייו ברצינות. זהו המצב כעת. זהו מצב שבו חלק בלתי מבוטל מהנערים ברי המצווה אינם מגיעים לגיל שלוש עשרה, בשלים. כשזו המציאות, כנראה שאין באמת ענישה חד משמעית לכל נער המגיע לגיל מצוות, אלא למי שראוי ובשל לכך. יש להניח שרק נער שהגיע לבשלות\ והוא מסוגל ליטול אחריות על חייו, יידרש לכך משמים. שים לב. שבהתאמה לכך שהבשלות הנפשית נתאחרה, גם הענישה נתבטלה. לצערנו, אין לנו היום בית דין שיכול לדון דין תורה כראוי. כאשר נזכה והבורא ישוב ויפרוס עלינו את כנפיו, ונזכה לשוב ולחיות חיי יהדות מלאים, והשפעותיהן המזיקות של תרבויות זרות, תיעלמנה, גם המציאות תשתנה, ודרך התורה תתאים במדויק למציאות האדם. מעריך מאוד את הנכונות לשאול ולהבין, ומזמין אותך לשוב לשאול ולדון יחד אם הדברים אינם מתיישבים על ליבך. דניאל אברהם

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן