שלום לך יקרה!

השאלה שלך נפלאה ביותר, משום שהיא נוגעת לבירור מאוד יסודי בחיים של כולנו.

כי באמת, ברמה כזו או אחרת, כולנו נתקלים בתכונות מסוימות אצלנו שלעתים הן חריגות ולעתים נותנות לנו הרגשה שהחיים היו טובים יותר – בלעדיהן….

אז מה בעצם קורה כאן?

מה שקורה להרבה אנשים שכשמגלים תכונה כלשהי בעצמם, הם שופטים אותה ואת עצמם.

שפיטה, משמעותה, מתן ציון והשמת תווית כמו: טוב או רע / נורמלי או חריג / בעיה או כשרון וכן הלאה….

השפיטה הזו גורמת למיקוד חיצוני, לזלזול עצמי, התנצלויות בלי סוף, חוסר קבלה, ערך עצמי נמוך וכמובן, רצון גדול להעלים את התכונה, למגר אותה ואולי כך להצליח להיות "אדם מן השורה"….

אולם האמת היא שאין דבר כזה "אדם מן השורה". כל אחד הוא ייחודי. ולכל אחד יש תפקיד אחר שהקב"ה ייעד לו בזה העולם. וכמו שהתפקיד שונה, כך גם הכלים שונים. ותכונות – הינם כלים.

ולכן, במקום לשפוט ולבקר את הנטיות שלנו, מוטב שנשאל פשוט: "לאיזה תפקיד התכונה הזו מכוונת אותנו".

בעניין זה, נוכל לראות את השקפת התורה שמלמדת אותנו שאם אדם נולד במזל מאדים ויש לו רצון לשפוך דמים – אדרבה, לא נקרא לו רוצח כי אם נשאל עניינית: "לאיזה דבר טוב המזל שלו יכול להוביל אותו?" וככה, נכוון אותו לשפוך דמים – אבל לתועלת ולצורך מצווה והאדם הזה יגדל ויהיה מוהל ושוחט.

כך גם את, קיבלת מתנה מהקב"ה – את מחפשת עניין, לא מוצאת סיפוק בריגושים קלים, מוכנה להשקיע במספר קשרים בודדים בצורה מקסימלית, מחפשת סיפוק ותועלת מטיפול רגשי וערך אמיתי לנישואין.

התכונות האלו, והשעמום שמגיע כתוצאה מאי-מענה עליהן, הן אינן בעיה. וודאי לא רצינית.

זו הכוונה משמים. וכן – דווקא רצינית :)

וכדי שנוכל לקבל את ההכוונה של ד' אלינו, עלינו ללמוד להקשיב לעצמנו ברצינות ובכבוד.

כבוד לעצמנו אומר אפילו להחליף שימוש במילים מסוימות, כי השפה משפיעה על המחשבות שלנו.

וכשנדבר אל עצמנו ועל עצמנו בצורה מכובדת, נוכל למצוא את הסיבה והמטרה של הנטייה שמציקה לנו וממילא מה הכיוון הנכון לנו..

לכן, היות ואת בחורה שאוהבת גיוונים ומחפשת משמעות – אל תבקרי את עצמך על נטייתך להשתעמם מהר ולחפש משמעות כי אם הודי לד' על התכונה הזו והתחילי במסע לגילוי הדברים שמשמחים אותך ומעניקים לך סיפוק פנימי ועמוק.

גם בנושא האנושי, האינטואיציות שלך הן בריאות ויכולות לשמש אותך נהדר כשתתחילי להגדיר לעצמך מהו הסגנון חברתי המתאים לך, מהי מטרת הטיפול ומהו הדגש שבנישואין.

כי השעמום שלך בנושא אינו משובה חולפת כי אם מצוקה פנימית שהדברים אכן לא מתאימים לך כמות שהם.

ולכן, בנוגע לחברויות – היות וכתבת, כי את חשה סיפוק ומוכנות במספר מועט של קשרים, אז אדרבה: קבלי את עצמך עם הרצון הזה ואל תכפי על עצמך סגנון חברתי שאינו מותאם לך ובכל פעם שמתפתחת שיחה נחמדה או קשר נחמד היי מודעת ואמיצה מספיק כדי להגדיר לעצמך ש:"בקשר הזה אני לא מעוניינת להשקיע – וזה בסדר". זה גם ילמד אותך להעמיד גבולות לנתינה היפה שלך וממילא לדייק אותה יותר.

וכן, כמובן – הפגישות והנישואין – אם כרגע אינך מוצאת את הסיפוק בפגישות (אפילו מהנות) – הקשיבי לקול הזה ברצינות, והתחילי ללמוד על מהות הנישואין ועל מטרת הפגישות. ותראי עוד, שכשתגיעי לפגישה מודעת יותר למהות שלה, מודעת יותר לעצמך, ממוקדת נכון ומכוונת לנישואין יהודיים מתוקנים – תתחילי למצוא עניין ותוכלי גם לקשור קשר מספק עם המיועד לך. אולם כרגע, הלב שלך מאותת לך ש"זה עדיין לא אמיתי" – הקשיבי לו וחפשי אחר האמת. (תוכלי לכתוב לי באישי ואשמח לעזור לך למצוא טיפול מתאים שייתן לך מענה הן לצורך העצמי והן להכנה לנישואין. )

כך שניתן לסכם שהשאלה שלך היא הצעד הראשון לתחילתו של תהליך.

תהליך שכולו מסע להיכרות וקבלה עצמית וממילא זיהוי האמת הפנימית המתאימה לך כאן בעולם.

זהו דבר נהדר, והאהבה שלך לאתגרים וריגושים עוד תאיר את דרכך למציאת החוויות הפנימיות, המרגשות והממלאות ביותר!! השעמום יחליף את מקומו לאתגר ועשייה.

זה לא קורה ביום, אולם כמו שכתבנו, הכבוד לעצמנו הוא המפתח הראשוני – התחילי בכך ויישמי בשטח החברתי והטיפולי מסקנותייך. בטוחה אני שד' יוביל אותך גם הלאה להמשך הדרך הנכונה.

ו… בנוסף, אשמח להרחיב כאן כמה מילים על הנישואין (כי איך אפשר בלי…):

מה שקורה בנישואין, זה שילוב של שני קצוות – מצד אחד נישואין הם אכן חוויה שמתחדשת כל הזמן ותמיד וכשיודעים להשקיע בהם נכון הם מספקים לנו הרבה שמחה וגיוונים כל יום. ומהצד השני, הם גם מספקים כר נרחב להיכרות עצמית, מודעות עצמית והשקעה תמידית וכשיודעים לפעול נכון הם ממנפים אותנו ומגדלים אותנו לתפקיד האמיתי שהקב"ה הועיד לנו.

מה שאומר, שגם נישואין הם מתנה שמכוונת אותנו לתפקידנו. והיות והתפקיד שלנו הוא תמידי לאורך כל החיים, הקב"ה מתאים את בן הזוג אלינו בצורה המקסימלית כל יום מחדש. עד כדי כך, שבן הזוג ממש משתנה בהתאם לשינויים שלנו עצמנו!!

כי איש ואישה הם נשמה אחת. וצורך של חצי נשמה תמיד משפיע על חצי הנשמה השנייה.

כך שאפילו את, שאוהבת גיוונים וזקוקה להמון חוויות, תמצאי בעז"ה את בעלך לעתיד כפרטנר טוב לצרכים שלך… אם זה ע"י כך שהוא יהיה סוער כמוך וביחד תחפשו את הגיוון היומי. ואם זה ע"י ההיפך, שהוא יהיה יציב ורגוע וישמש לך כאיזון ממתן.

כך או כך, זכרי שהקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד" ויתאים עבורך תמיד את בן הזוג והנישואין עצמם בצורה הטובה ביותר. לכן, אל תחששי! עלייך רק להכין כלים – ואז, בעזרת ד', תמצאי את המיועד לך ותוכלי לקשור איתו קשר בצורה יציבה, מספקת וממלאה עד מאוד! התפללי על כך והאמיני בעצמך שאת ראויה ומסוגלת לקשר כזה.

אני בטוחה שתראי רק טוב ומאחלת לך מעומק לב המון סיעתא דשמיא, תבונה ואומץ להקשיב לעצמך, למצוא את האמת שלך ולהגיע למקומות נפלאים!!

שלך באהבה,

חן.

[email protected]