The Butterfly Button
נמצא במקום שלא מתאים לי

שאלה מקטגוריה:

אני בחור ממשפחה עצניקית מאוד בירושלים יש לי ששה אחים בחורי ישיבות וכולנו לא מתייצבים
אני בככלל לא בקטע שלהם ולא מבין את הקיצוניות הזו.
לא אכפת לי מי צודק אני לא מעונין בזה וזה רק עושה לי רע ומרגיש לי שזה מרחיק אותי מהשם.
אני גם לומד בישיבה עצניקית חשובה, וכולם שם קיצונים ופונדמנטליסטים. ואין לי שום אפשרות להביע דעה בעניין.
אני אוכל את עצמי כל פעם שצריך ללכת להפגנה ולעשות חילול השם. ושאני צריך לעבוד בשבילם בבחירות נמאס לי כבר מזה מה אני יכול לעשות. (יש לי עוד כמה חברים במצב דומה ואפי' מסובכים יותר ממני.)

תשובה:

שלום לך בחור יקר שביקרים.

אני מבין שמיותר מצידי לענות לך שאתה אדון לעצמך, ושלאף אחד אין זכות לכפות עליך את דרך החיים וצורת ההתנהלות וההתנהגות בכל נושא שהוא.

זאת כיון, שאתה כנראה יודע זאת היטב. כמו כן, נראה שהדבר פחות נתון לבחירה אצלך בתקופה זאת של החיים.

אני עצמי איני יודע כל כך איך הדברים עובדים במקומך, האם מכריחים את כולם לעבוד בבחירות, האם כולם חייבים לצאת להפגנה, מה יקרה אם לא תצא, וכדומה.

איני יודע אפילו את גילך.

מה שכן, אני מתפעל מבין השורות, שמה שמפריע לך זה חילול השם, ושזה מרחיק אותך מה'. ממש מתפעל. כל הכבוד שבמקום הזה אתה מונח.

*

קשה לי לתת לך עצה פרקטית לגבי העתיד הקרוב שלך, כיון שלהמליץ לך לעזוב את הישיבה יהא זה חוסר אחריות מצידי, כיון שאיני מכיר אותך ואת הרקע שלך וכו', וסביר להניח שאולי אין זה הדבר הנכון לך לעשות.

מה שכן, נוכל לשוחח מעט על הנושא בכללותו. נושא הקיצוניות.

איני רוצה להיכנס לעניין המחלוקת הגדולה ששורה בציבור שלנו. אין בכך כל טעם.

דבר אחד נראה לי, הקיצוניות מכל סוג שהיא מעולם לא הביאה לדברים טובים, יתכן שהיא שמרה על העם או על מקומות מסוימים, אך כשמדברים אחד על אחד עם כל אדם שהוא, ברור שהקיצוניות אינה בריאה לנפש.

הדרך הטובה ביותר היא דרך האמצע, דרך המלך.

האמת תמיד נמצאת באמצע, ממש באמצע, בין לבין.

אלא שללכת כל החיים באמצע ולשמור על עצמך מכל משמר, לדקדק בהלכה, לעשות מה שצריך, לחיות נכון, לעשות רצון ה', זה דבר שהוא קשה ביותר. הרבה יותר קל להיתפס לאיזושהי מסגרת קיצונית לכאן ולכאן, וממנה לקחת את האמוציות להתקיים ולהתקדם.

רוב הציבור אינו יכול להתקיים באמצע, משום שהאמצע תמיד נותן תחושה שאתה לא בשום מקום, לא כאן ולא שם.

האמצע תמיד משדר חוסר דעה, חולשה, פשרנות ואין אונים.

וזה מאוד מאוד קשה. אדם רגיל מוכרח איזה קצה להיתפס בו ועליו.

שים לב שכך הוא הדבר בכל העולם בכל מקום בכל נושא כמעט.

האמצע תמיד נתפס כלא כלום, כחוסר שיטה, כחוסר בדעה.

ואילו הצדדים ימין ושמאל תמיד מלאים בתכנים באמוציות, וברוח להבה של דעה וכוח.

ובפעמים שהאמצע מצליח זה רק משום שגם הוא נוטל איזה דגל קיצוני בנושא מסוים ורוכב עליו להצלחה, אבל אמצע כאמצע זה דבר שתמיד קשה לקיום.

זה אתה צריך לדעת ולנסות לשמר מכל וכל, לא להיתפס לקיצוניות. וכפי שאני מבין ממך, כזה אתה בדיוק, אינך נוטה לקיצוניות אלא נמשך אתה אחר המתינות, ולכן איך שאני רואה אותך, אתה תצליח בדרכך, ותראה רק אור.

*

מה שמוטל עליך בשלב זה לדעתי זה לעשות עבודה פנימית. להתנתק מעט לעצמך כלפי פנים..

לחשוב על כל נושא ונושא, ללבן אותו, וללמוד לדעת לקבל החלטה..

עליך לנהוג כפי שאתה חושב, במה שאתה יכול לכל הפחות..

ובמה שאתה בינתיים לא יכול, שמור את דעתך חזק בלב, ואחוז בה עד שתוכל לפרוץ.

אל לך להילחם לעולם לא לכאן ולא לכאן, שמור כל כוח וכוח שלך לעבודה אישית-פנימית-אמיתית-כנה. וזה יהיה סוד ההצלחה שלך.

אתה לא נמצא במצב פשוט, אבל כולי הערכה אליך.

אני מאחל לך מקרב לב הצלחה ומיקוד הכוחות לעבודת ה' באמת.

ואני כאן לכל שאלה עצה או תמיכה.

דוד

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. בחור יקר!!
    חייב להגיב, דבר ראשון, אתה גבר שבגברים. כל הכבוד על האומץ לעלות כזו שאלה
    לפני כמה שנים, למדתי בישיבת קול תורה שבזמן ההוא, הייתה במרכז הפילוג בציבור החרדי.
    מצד אחד, רבנים גדולי תורה, שכינסו כנסים על כך, שחובה להצביע ג. מצד שני, רבנים גדולי תורה שהצהירו שמי שמתייצב אין לו חלק לעולם הבא .
    ובכל הדבר המזעזע הזה, ראינו אני וחברי הקרובים, גועל נפש אמיתי.
    אתה פשוט חייב להפנים, ומנסיון אני אומר.- לימוד תורה, יראת שמיים, בין אדם לחבירו, ודקדוק הלכה, לא נמצאים לא בלשכת הגיוס, ולא בהפגנות מתחת לגשר המיתרים.
    לימוד תורה ושאר הדברים, נמצאים בך. אם תשב תלמד, אם תתגדל ותנצל בצורה הטובה ביותר שיש את הזמן הזה של הבחרות אני מוכן להישבע לך שיהיה לך מקום בגן עדן יחד עם גדולי תורה ותלמידי חכמים גדולים וטובים.
    פרקטית. מנסיון, עצתי לך. תגיע להפגנות… אבל תעמוד בצד. תמשיך לעבוד בבחירות…אבל בשנייה שיש לך הזדמנות תתפלק החוצה .
    תבין, שגם מי שאין לו שכל אם הוא יראה אותך יושב ולומד ואתה תגיד לו אני מאד רוצה לבוא להפגנה, אבל אני חייב ללמוד אם הוא יהודי כשר הוא ירד לך מהגב מאד מהר..
    ואם לא (ואני יודע מנסיון שיש לחץ חברתי מאד חזק לצאת להפגנות) צא להפגנה תפוס לך איזה בית כנסת ותלמד. ואם אתה לא כזה אוהב ללמוד כנס לבית כנסת תתפלל ערבית תגיד תהילים צא החוצה לטייל ואם משהו פתאום יראה אותך וישאל תגיד לו ששניה אתה חוזר לצעוק "נאצים" רק יש לך שיחת טלפון קטנה "משנים מפני השלום"
    בבקשה תעדכן אותי אם עזרתי אפילו קצת
    יחיאל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

תשובה חרדית לאדמו"ר מסאטמר
אני חוזר בתשובה בשנים האחרונות ברוך השם יתברך, ובתקופה האחרונה אני לומד את ליקוטי ויואל משה. הטיעונים שהאדמו"ר הגאון מעלה נראים חזקים ושלמים, וכאשר פניתי למרשתת לחפש תשובות, מצאתי דברים שרחוקים היו מלהשביע את דעתי. מסיבות ברורות, איני מחפש תשובה ציונית. יש לציין כי ניסיתי, אך אלו לא רציניות, לעניות...
השתייכות מגזרית לחרדי או לדתי לאומי
אני בחור ישיבה, ומתלבט לגבי ההחלטה שלי בנושא ההשתייכות המגזרית, האם עשיתי נכון. אשמח לעצה ממי שמכיר את שני הצדדים או שעשה תהליך של שינוי. גדלתי במשפחה דת"ל ולמדתי בישיבות דת"ל רציניות, ובגיל 26 עברתי לישיבה חרדית, כבר 7 שנים עכשיו. עברתי בעיקר בגלל שהתפעלתי מהמסירות לתורה של הציבור החרדי,...
אני לא אוהבת את ההשתייכות למגזר החרדי אבל גם לא לציבור אחר
גדלתי בבית חרדי לגמרי אך פתוח יחסית. אף פעם לא אהבתי במיוחד את ההשתייכות למגזר החרדי, למרות שהחיבור שלי לדת עצמה סביר (לא מאמינה ב-100% אבל בהחלט רוצה לשמור אורח חיים דתי, בעיקר מתוך אהבה והוקרה למסורת). אנסה לפרט את הדברים העיקריים שהפריעו לי (אולי לא תסכימו איתי שאלו בעיות...
האם בימי מלחמה אין מקום לחיזוק ותוספת לימוד בישיבות ובכוללים מתוך העקרון של תורה 'מגנא ומצלא'?
המסורת הליטאית רואה בלימוד התורה את התרומה הרוחנית העליונה לעם ישראל – "מגנא ומצלא". לימוד התורה נתפס לא רק כעיסוק אישי, אלא כשליחות למען העם, ובפרט בשעות משבר וסכנה. תפיסה זו משמשת כהצדקה לפטור משירות צבאי, מתוך האמונה שתלמידי הישיבות והאברכים מגִנים על העם בכוח התורה. אבל בימים אלה, כשעם...
מתוסכל מהתנהלות הציבור החרדי בזמן המלחמה
השאלה שלי עלתה, כמו אצל רבים, לאחר שמחת תורה: האם הרבנים עיוורים לכך שהם שונאים כל כך את הצבא? כששמעתי על ישיבת החשמונאים—כל כך שמחתי. אבל כששמעתי את הביקורת חשתי צמרמורת. הרהורים החלו לצוף, האם החברה החרדית אינה מונחית על פי ההלכה, אלא פועלת כמפלגת כוח? התחלתי לזהות נקודות רבות...
מה אני אמורה להגיב על הטענות נגד החרדים?
מה אני אמורה כחרדית ליטאית טובה , ירא"ש, רצינית, משתדלת, רוצה להקים בית של תורה יכולה להגיב כשאני רואה סירטונים של איש תקשורת שמאשים את החרדים בסחיטת כספים,בהאשמה חמורה בנושא הגיוס בכך שהם לוקחים תקציבים אבל לא מתגייסים, התבלבלתי ביותר. וברור שלי שאני נשארת חרדית ושזה לא אמור להזיז או...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן