שלום שואלת יקרה מאד.

לא נידבת הרבה פרטים על חייך, משפחתך, מלבד פרט אחד שהחיים שולטים בך.

אני מנסה לענות לך מגששת קצת באפילה, מנסה להתחבר לשורות הקצרות שכתבת ולהקל מעט מהכאב. לנסות להאיר אור קטן בתוך המנהרה החשוכה שאת מתארת.

ראשית כל הכבוד לך שעצרת וחשבת וכתבת.

כל הכבוד לך שכיבדת את עצמך ואת תחושותייך. שהקשבת לקול הפנימי שאמר לך: את נחלשת. תעצרי. זה לא חייב להמשיך ככה.”

אני מעריכה אותך על המודעות והקשיבות שלך לעצמך.

זהו מעשה גדול שמעיד על כבוד פנימי למי שאת.

ואת ראויה לכבוד הזה.

ננסה לבדוק במסע משותף מה קרה לו.

את מתארת חוסר כוח ומותשות נפשית. חוסר חיות והתנהלות מתוך הכרח.

אין ספק שהתנהלות מתוך חוסר כח וחוסר חיות מובילים לדבר אחד לעייפות נפשית.

והעייפות הנפשית מביאה מהר מאד לחרדה גדולה.

זהו מעגל קסמים שהרבה אמהות ובמיוחד אמהות לילדים קטנים נשאבות אליו.

עומס, שחיקה, עייפות, חרדה וחוזר חלילה.

אז בואי נצא לבדוק היכן וכיצד מתגלגל המעגל הזה ואיך אפשר לעצור אותו?

ראשית העומס- האם הוא הכרחי? היכן אפשר להקל?

לא ציינת מה מידת השותפות שלך עם בן זוגך. כאן המקום לבדוק, לעצור ולחשוב, אפילו אם אתם כבר נשואים זמן רב והכל מתנהל איכשהו. זו הזדמנות מצוינת לעצור ולנהל דיון על השותפות בהורות.

האם את יודעת להיעזר?

האם את מוכנה לבקש עזרה?

האם ניהלתם דיון מכבד על הצרכים של כל אחד כהורה?

אם לא, אז זו ההזדמנות לעשות זאת ברוגע, בשיחה בזמן מתאים. שתפי בקשייך חשבי על משהו ספציפי שיכול להקל עלייך, אפילו קטן בשביל ההתחלה .

אל תזלזלי בשום מחווה. היא התחלה טובה להמשך שיתוף פעולה.

את מתארת עומס, בידקי אותו שוב.

יש כל כך הרבה הספקים לאשה בדורנו, החיים תובעים מאמא רשימה כ”כ ארוכה וסיזיפית שהיא צריכה להספיק מידי יום.

בנוסף המצפון האימהי והפנטזיה שחלמנו על עצמנו וציפינו שככה נהיה מוסיפה לרשימה ההכרחית עוד רשימה ארוכה של משימות שגם אם אנו לא עומדות בהן הן נותרות על הדף עם אצבע מאשימה ואוכלות אותנו כל ערב: “איזה מן אמא את?” הן שואלות.

אז איזה מן אמא את?

חשבת פעם כמה את משמעותית בבית שלך? כמה דברים עומדים עליך? עשית רשימה של כל הפעולות הימיומיות שאת מספיקה?

חשבת כמה הן מועילות ומיטיבות למשפחתך?

זה הזמן קצת לטפוח על השכם ולומר לעצמך: יוו כל הכבוד כמה את משמעותית.

אל תזלזלי בשום פרט.

שבי עם עצמך ותני לכל הדברים הקטנים, הפעולות הפשוטות משמעות גדולה. את בונה חיים של הילדים שלך, ייתכן שעכשיו הם קטנים בשביל להכיר טובה על כך. היי את הפה שלהם אמרי לעצמך מילים טובות .

סגלי לעצמך רגע כזה כל יום שבו את בשקט עם עצמך שותה קפה או מתפנקת במשהו טוב עבורך ואומרת לעצמך כל הכבוד לך. היית היום אמא בונה עבור ילדייך במיוחד כש… ובמיוחד ל…

אין לי מושג מה מידת הפתיחות שיש לך עם בעלך . אבל זו שיחה שהוא יכול להיות לה עד. שותף. מבין ותומך . תוכלי לבקש ממנו להקפיד שתעשי את זה, שיהיה שותף למילים להעצמה.

זה נראה רגע שולי. אבל הוא לא.

נסי להכניס רגע כזה של משוב עצמי מחזק לסדר יומך. אפילו כשאת מצחצחת שיניים מול המראה, אמרי לעצמך מילה טובה.

הגענו לתחנה הבאה בגלגל- עייפות.

ראשית, האם בדקת את תחושת העייפות מבחינה פיזיולוגית? עשית בדיקת דם? הערכים תקינים? אין לך מחסור בברזל?

קודם כל כשהגוף מאותת לנו על חולשה , נעצור ונבדוק מה הוא מספר. מציעה לך לא לזלזל בו ולגשת לרופא משפחה שתפי אותו בתחושות שלך, יתכן שחסרים לך חומרים ביולוגיים שמשפיעים על האנרגיות שלך.

ושנית- מה אפשר לצמצם ברשימת המטלות כדי שתצליחי לנוח, להיכנס למיטה בזמן סביר.

האם יש מטלות שאת עושה והן כרגע מיותרות?

האם את רואה באמא ערנית מטרה חשובה?

יש סיפור חמוד שמתאר אם ששבה עם ילדיה ממסע קניות מתיש. היא נועלת את הדלת במטבח לכמה דקות. הילדים דופקים ומיללים בחוץ, מורטים ומושכים וקוראים : “אמא , אמא, אפשר להיכנס?”

“לא.” עונה האם מחוץ לדלת.” אני מכינה לכם מהו חשוב כאן.”

משתררת שתיקה.

אחרי כמה דקות יוצאת האם רגועה וחייכנית. שאריות הקפה על שפתיה.

הכנתי לכם אמא רגועה היא מודיעה לילדיה ומזמינה אותם להיכנס לארוחת ערב.

לפעמים אמא דוחקת את צרכיה הבסיסיים ביותר לתחתית הרשימה.

כך היא הופכת לאמא חלושה עייפה, נרגנת חסרת חיות.

אל תוותרי. הכיני לילדייך אמא.

הקפידי על שינה, גם אם רשימת המטלות לא הסתיימה, אל דאגה היא תמתין לך למחר.

אשה רעננה מחסלת את הרשימה במהירות גבוהה יותר מאשה מותשת.

וגם אם לא.

חשבי מהו הדבר החשוב ביותר לך ולבני משפחתך.

רשימת מטלות עשויה.

או אמא רעננה וחיונית?

נחזור למעגל. הפעם נשתדל לסובב אותו לכיוון אחר.

אמא שמוצאת לעצמה זמן לנוח, שנותנת לעצמה משוב וכוח, שלומדת לוותר, ולא פחות חשוב להיעזר. יש לה כח היא חיונית, היא אופטימית, היא בטוחה בעצמה ולכן לא נכנעת לרשימת המטלות אלא מאפשרת לעצמה לנוח, להיעזר, לפרגן לעצמה, יש לה כח וסבלנות לילדים, היא מרוצה מעצמה וחוזר חלילה.

ויש עוד פרט שלא שיתפת אותי ואנסה לכוון אותך לבדוק בעצמך.

ציינת שאת מרגישה ריקנות, שאת נבלעת.

זו הרגשה קשה.

זה איתות לכאב.

הקשיבי רגע לעצמך.

מה חסר לך?

מה יכול לתת לך מענה לחסר וליובש שאת חווה.

יתכן מאד שדיללת את הדברים שמטעינים אותך.

חשבי מה הדבר שיכול היה לספק לך אנרגיה ושמחה?

מפגש עם חברה?

יציאה זוגית משותפת?

נסיעה לחוף ים?

קריאה בספר?

שמיעת שיעור?

ואולי משהו אחר שמתאים לך.

אל תוותרי, זה יעלה כסף. זה יחיב את המשפחה להירתם. זה יחייב אותך לבקש עזרה עבור זה.

זה שווה .

כי את שווה.

את עקרת הבית. העיקר. הרוח הנושבת המניעה. המחייה.

אל תזלזלי בצרכים שלך ובתחושות הפנימיות . תני להן מענה.

אני סומכת עלייך שתצליחי למצוא את האיזון בין צרכי משפחתך לצרכייך.

יכול להיות שתוכלי להתחיל לפסוע בכוחות מחודשים בשביל חייך ויכול להיות שתרצי להיעזר במישהו מקצועי כדי לשוב למצוא את הכח שבך והחיות שאבדה לך. תוכלי תמיד להיעזר ואשמח גם להמליץ לך על אנשי טיפול מקצועיים אם תרצי.

מקווה שהועלתי לך בחשיבה משותפת ובאפשרויות שונות להעלות אור בחייך.

ואם תרצי אני כאן בשביל להמשיך לחשוב.

הרבה כח ואור.

אסתי

5381293@gmail.com