The Butterfly Button
מתמודד עם שאלות מציקות באמונה

שאלה מקטגוריה:

היי,
אני בחור ישיבה.
מזה תקופה אני מתמודד עם קושי ושאלות באמונה.
אני באמת לא רוצה לשאול. גם כי ברור לי שאני בסך הכל לא כל כך חכם ומן הסתם אני טועה.
וגם שבטבע שלי אני אדם שמאוד לא נהנה מוויכוחים ואני מעדיף לבלוע כל דבר ובלבד שלא להתווכח.

אני גם לא רוצה להישמע מתקיף ואו לעורר שאלות למישהו אחר שיקרא את הדף הזה.
אני בסך הכל מחפש תשובה.

כאן אשים כמה שאלות שמציקות לי.

1. מי אמר שיש…?!

2. הרי גם לנוצרי ברור שהוא צודק בדרך שלו וגם מוסלמי בטוח שהוא עושה את מה שנכון. גם ‘מזרחיסט’ (להבדיל?) חושב שהדרך שלו היא נכונה וגם חבדני’ק וכו’.
הטבע האנושי הוא “לא לעזוב את הלהקה” (החברה, המשפחה).
אבל כשאני כנה עם עצמי – מי אמר שבאמת הדרך שלי היא הנכונה?
(ובוא נודה בזה שאם הייתי נולד כנוצרי – מן הסתם לא רק שהייתי נשאר שם אלא גם הייתי שואל את אותם השאלות מהצד השני…
לפעמים אני תוהה אם המרצים המחזירים בתשובה היו נולדים כבודהיסטים או מוסלמים – יש סיכוי קטנטן שהם היו מדברים באותה הנחרצות עם השקפה שונה לחלוטין?).

3. המספר פאי הוא מספר לא רציונלי ואינסופי.
טור ארוך ארוך ארוך ארוך של מספרים עד אין סוף.
נניח שאני אעשה את הגימטריא של השם שלי ואז אחפש אותה בטור המספרים האינסופי הזה – אני אמצא אותו!
(הטור הוא אינסופי ואיפשהו נמצא שם המספר הזה…).
גם אם אני אכתוב את הכל הסיפור חיים שלי (או שלכם! או אפילו שניהם יחד!) – הגימטריא הזאת תופיע שם במספר האינסופי הזה (זה נכון ודי מרשים).
כי באינסוף אפשרויות יש באמת אינסוף אפשרויות…
אבל אם העולם הוא אין סופי בזמן שבו הוא קיים – אז כל הסדר שסביבנו הוא גם יכול להיות מקרה… לא?
(בדיוק כמו שזה מדהים למצוא את הגימטריא של הסיפור חיים שלי בטור מספרים אינסופי – אבל אם באמת נחפש בטור כזה אנחנו בסוף נמצא את מה שאנחנו מחפשים כי יש בתוכו אינספור אפשרויות.
אם כן גם ביקום שנניח קיים אינספור שנים או נצח או משהו אחר – גם שם בסוף יכול שתיווצר מערכת של חיים כמו שלנו… או שלא?).

4. נניח שאני אקח כוס עם צבע ואשפוך אותה על הרצפה באופן אקראי, ונניח שתצא איזו שהיא צורה מעניינת.
ואז בוא נאמר שאני אשאל מישהו האם הצורה הזאת מסמלת משהו והוא יאמר שזה קצת מזכיר את האות למ”ד.
ואז אני אבוא ואגיד: “וואו! סימן שמישהו ישב כאן וצייר את האות למ”ד הזאת! הרי מה הסיכוי שנשפוך כוס של צבע על הרצפה והיא תיצור צורה כזאת בדיוק?”
ואני אוסיף ואטען לו “כמה פעמים נצטרך לשפוך כוס כזאת של צבע ותצא כזאת צורה מושלמת של למ”ד? – אין כמעט אפשרות כזאת!
-אם כן חייב להיות שהלמ”ד הזאת נעשתה בכוונה ובתכנון!”.
כשלמעשה במקום למ”ד יכול היה להיות בכלל צורת אות חי”ת או נו”ן. (תמיד יהיה אפשר לומר “מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?!”).

(ולעניינו, אולי בכלל היינו יכולים להיווצר יצורים נמוכים, אפורים, עוורים, שמתקשרים זה עם זה בעזרת מחיאות כפים, מתגוררים בכוכב מרקיב שממוקם במערכת בלי שמש ואור ומים.
גם אז היינו אומרים “ואו! אנחנו בדיוק בגובה המתאים שלנו! נס! ובדיוק עם חמש כפות ידים כדי לתקשר כמו שצריך! נס!והצבע האפור שלנו בדיוק מתאים לסוג הקרקע שסביבנו! נס! ויש לנו מצח שקולט חום וממיר אותו לאנרגיה כדי שנוכל לחיות! נס!”.
הבנתם את השאלה…?).

5. מה אנחנו עושים עם מלא דברים שלא מסתדרים?
לדוגמא, בתכל’ס נראה שהעולם קיים הרבה יותר מששת אלפים שנה… (מהרבה עובדות פשוטות)
מה עושים עם זה?
(יש מנהג מגונה אצל רבים מאנ”ש שכשהמדע מתאים לנו אנחנו אומרים שהיהדות הקדימה את המדע, וכשהוא סותר אנחנו מתחילים לתרץ כל מיני דברים דחוקים.
לדוגמא, מה שאומרים שהשחיטה היהודית היא הכי מלאת רחמים שיש. ושפכו נהרות של דיו להוכיח שככה הבהמה הכי פחות סובלת ובדיוק בבהמות הכשרות העורקים בצוואר הם במקום שבו הם נחתכים הכי מהר, וההלכה היהודית היא שיא הרחמים וגו’.
אך במחילה מכבודם – שכחו ש”בן פקועה” מותר לאוכלו אבר מן החי בלא שום שחיטה כלל. ולפי ההלכה מותר לי לתלוש לו רגל בלי שום שחיטה ולאכול – זה רחמים זה?! (אני לא כותב את זה מצמחונות אלא רק מקשה על הסברא…).

6. איך אנחנו אמורים להיות בטוחים ולדעת (ולא להאמין כעוורים)?
(הרי אני מודע לכך שאני צעיר חסר ידע והשכלה ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. גם אם אני אחקור בפיזיקה ויחפש את הבורא ואז אסטרונומיה וביולוגיה והסטוריה ואנסה למצוא שיש בורא אני לא אצליח כנראה לעולם…).

7. אנחנו חיים היום בכלל בלי כל משמעויות התורה באמת, ועם זאת אנחנו עוצמים עיניים (מתוך נוחות?) ולא שמים לב להרבה נפקא-מינות:
א. עבדות. לפי התורה העבדות (“עבד כנעני”) היא דבר מקובל ופשוט. איך היום אני אגיב אם ימכרו אותי לעבד? ודאי שאני אתנגד! וגם אם ימכרו את העובד הסודני מהישיבה אני אתנגד (כמו כל מי שקרא את “אהל הדוד טום”..?).
מה עושים עם זה?
ואנחנו חיים לנו עם דמוקרטיה נחמדה ומנופפים מבלי משים בדברים שאנחנו בכלל לא יורדים לסוף משמעותם..?
ב. מעמד הנשים. אברך אחד דיבר נגד הפמיניסטיות וכו’ אז אמרתי לו שבלעדיהן אשתו לא היתה יכולה לעבוד והוא לא יכול היה לשבת וללמוד תורה בכולל. (במקום לענות הוא התעצבן עלי…).
אבל באמת מה?
ג. כולם כל כך מזדעזעים מטרור וג’יהאד ורק שאני לא מבין משהו;
על עממי הארץ נאמר בחומש שהם אכזריים כי הם מקריבים את בניהם למולך וכו’ (זה גם מופיע בתהילים איפשהו).
דעאש הורגים בני אדם וכל העולם מתחלחל מהאכזריות וכו’.
ואני שואל: הלא הם בטוחים שאלוהים שלהם ציווה אותם ע”י נביא להשליט את דת מוחמד בחרב (או להקריב ילדים למולך).
ואם כן הם בסך הכל עושים את מה שהאלוהים ציווה, ואיפה האכזריות?
וכבר שכחנו את אבי האומה שכבש את רחמיו וכמעט שחט את יצחק כי כך ה’ ציווה?!
(וזה באמת דבר לא נתפס בגדלותו מה שעשה אברהם כדי למלא את ציווי הבורא!!)
אך למעשה אם מחר יבוא המשיח אנחנו נלך ונהרוג את כל העמלקים.
האם זו לא תהיה אכזריות להרוג תינוקי עמלק קטנים?
(אני לא חושב שהייתי מסוגל לעשות דבר כזה… ובשורה התחתונה – מה ההבדל ביני לבין מחבל מתאבד? שנינו לשיטתנו מקיימים את ציווי הבורא…).

הייתי מוסיף והולך אבל נראה לי זה גם ככה יותר מידי…
אני לא יודע מי יקרא את זה אבל אני ממש מבקש שלא יווצר הרושם כאילו שאני בא לקנטר.
כי אני ממש לא.
אני הייתי מעדיף שהשאלות הללו לא היו באות אצלי אבל עכשיו לכשהן כאן – אני באמת רק רוצה להבין.

 

תודה לכם על הכל מראש!

 

תשובה:

שואל נכבד ויקר מאד.

אני מוכרח לומר לך שהתפעלתי ממך מאד. מתוך השאלות שהנך מעלה צפה ועולה דמות של ‘מבקש אמת’. אתה מסתכל סביבך ובוחן את האמיתות שגדלת וחונכת עליהם, ורוצה לצאת למסע חיפוש ותהיה, לצורך ביסוס האמונה.

שאלות הינן כלי מצוין ועוצמתי להשגת ידע ולהבנה. שאלה מעוררת ענין וסקרנות, ומייצרת תשוקה לפתור את החידה הנעלמת הזו ששמה ‘היקום’. חידה שהעסיקה רבים משחר ההיסטוריה ועד ימינו אנו. חשוב לדעת – שהתשובות שאנחנו עונים לעצמנו משתנות במהלך השנים. ככל שהאדם מתבגר ורוכש ידע והבנה, זווית הראיה שלו נהיית עמוקה ונבונה יותר. יתכן מאד שתשובה שענית לעצמך בשנה שעברה לא תספק אותך בשלימות בשנה הבאה. זהו חלק מ ‘מסע החיים האמוני’ שתחילתו בראשית גיל ההתבגרות וסופו ביום האחרון של החיים… זו גם הסיבה שבליל האמונה – ”ליל הסדר”, תיקנו לנו חכמים לספר את ההגדה בדרך שאלה ותשובה; “ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים, כולנו יודעים את [כל] התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים”. והחיוב הוא כל שנה ושנה מחדש.

בשורות הבאות אני רוצה לצאת עמך ל ‘מסע אמוני קצר’. טיבו של מסע קצר, הינו לתת כיווני מחשבה, ותן לחכם ויחכם עוד.

חלק א

האמונה איננה משתייכת למדעים המדויקים. כלומר, לדעת את לוח הכפל, אין זה נקרא אמונה – זוהי ידיעה. אין אפשרות להוכיח הוכחה מתמטית על קיומו של הבורא.

ולא מומלץ לנו לנסות להפוך את האמונה ל ‘תחום המדעים המדויקים’, כי היא אינה כזו, ומי שמנסה לעשות דבר כזה, כשהוא ייווכח בטעותו לא יהיו לו משאבים מספקים לענות לעצמו את התשובות האמתיות על שאלות באמונה. [ראה במורה הנבוכים, ח”ב פרק טז].

ומה היא הדרך להגיע לאמונה?

הרמב”ם בחיבורו ‘משנה תורה’ (הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה יב)כותב, וזה לשונו: “בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקדוש ברוך הוא בכל היצורים וכל הברואים, מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא, ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים, וכ”ש לאחת מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים שלא נתחברו בגולם כלל, וימצא עצמו שהוא ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר”.

ולכאורה צריך ביאור, מה תעזור התבוננות האדם בבריאה, איזה שכנוע שכלי נוצר בעקבות התבוננות זו?

ההסבר לכך הינו, שבני האדם הינם יצורים חושבים, ויצורים רגשיים. את האהבה שבין איש לאשה, ובין הורים לילדיהם, ובין אחים ורעים, לא ניתן להכניס לכלים מתמטיים קרים. עולם הרגשות הינו העולם שבסופו של דבר מנהיג אותנו, השכל מיועד לווסת את הרגשות, אבל בפועל אנחנו פועלים לפי הרגש. המילה רגש מעוררת מטבעה מחשבה מזלזלת מסוג של ‘טוב. רגשות הם לא שכליים, ולעיתים הם מטופשים ולא רציונליים, ולכן צריך להשליט את השכל על הרגש’. אך אין זה נכון, משום שבפועל אנחנו מתנהגים על פי הרגש. והשכל מנסה לשכנע את הרגש שיפעל על פיו, אך בסופו של דבר הרגש הוא המניע של הפעולות, ואוי לו לאדם שיפעל בלי רגש. משום שאדם כזה לא יוכל להעניק אהבה לאף אחד וימות כגלמוד, בודד, ומנוכר. יתרה מזו, אם נתבונן בעצמינו ניווכח לראות שכל מעשינו מושפעים מרגש. אדם הולך לעבודה כיון שהוא מבין בשכלו שעל ידי הכסף או המעמד שהוא יקבל שם, הדבר ישתלם לו ויהיה לו טוב. זהו רצון רגשי, והשכל רק משכנע את הרצון.

הרמב”ם בספר משנה תורה, רוצה ליצור את המצע הרגשי שעליו האמונה תקרום עור וגידים. היאך יוכל האדם קרוץ החומר להתרגש מהבורא הבלתי מושג והבלתי מורגש בחוש? על זה באה תשובת הרמב”ם, שמהבריאה הנך לומד על הבורא, וממילא תתרגש ותתפעל ממעשיו הנפלאים, ואז לבך יתעורר ויפתח לחשוב מחשבות אמונה.

לאחר שהלב נפתח, מגיעה האמונה בפועל. אמונה שמבוססת על קבלת אבותינו, שאמרו לנו שיש בורא שנתן תורה לעמו הנבחר. אבותינו ראו בעיניהם את גילוי ה’ ונתינת מצוותיו, ואמונה זו עברה בבסיסה ללא שינוי.

כאשר אני אוהב את אבי ואמי, אני לא מנסה לחשוב ‘מה היה קורה אילו הם לא היו אבי ואמי, האם גם אז הייתי אוהב אותם?’ משום שזו שאלה שאיננה במקומה. אני יודע ומרגיש את רגשות האהבה שלי כלפיהם, ומדוע לנסות להתחכם ולהתפלסף על רגשות מובנים אלו?!

אנחנו היהודים יודעים ומרגישים את מעמד הר סיני שבו נצטווינו לעשות מצוות. ממילא אין טעם להוגיע את הראש ולחשוב ‘מה היה קורה אילו לא הייתי מרגיש את מעמד הר סיני, והייתי נאלץ לגשש בחשיכה, לאלו מסקנות הייתי מגיע?’. אכן, יתכן שהייתי מגיע למסקנות אחרות, אבל מה זה אומר? זה אומר שכיום שאני יודע את האמת וחווה אותה, אני צריך לחשוב שהיא לא אמת?

נערוך סכום בינים קצר, ונמשיך בחלק ב’ של המסע.

אין הוכחה מתמטית שיש בורא (שאלה 1), אך האמונה בבורא אינה יכולה להיכנס לכלים מתמטיים, משום שהכלים המתמטיים מתארים גבולות, והבורא אינו מוגבל בשום רובד. במילים אחרות, הבורא אינו נכנס לשום כלי חשיבה אנושי, עקב כך שכלי החשיבה האנושיים מוגבלים, והבורא הוא בלתי מוגבל. האמונה בבורא בנויה על חוויה אנושית עמוקה והתפעלות הנפש המגיעה מעוצמת חידת היקום.

בכדי שלא תיווצר טעות, אדגיש. ברור שישנם כלים שכליים לאמונה, ולפי חלק מהראשונים חובה על האדם להשתמש בהם. אך הם מיועדים לסייע בבניית האמונה, בכדי שהשכל לא יתקומם מול הרגש, אבל בסיס האמונה הינו ברגש. ואם ישאל השואל, מה יעשה אדם שאינו חווה אמונה? שרגשותיו אינם משדרות לו אמונה? התשובה לכך הינה, שאם הוא יפקח את עיניו בעיון, הוא יכול למצוא לעצמו דברים מעוררי התפעלות, המייצרים את המצע לאמונה. אצל הרמב”ם וחובות הלבבות מדובר בפלאי היקום, אותך זה פחות מרגש (שאלות 3, 4, 6), יתכן שאותך ירגש ויפעים משהו אחר. אולי ההיסטוריה של עם ישראל [שריגשה מאד את היעב”ץ – ראה בפתיחת הסדור שלו], או דברים אחרים. אדרבה, חלק מחובת האמונה הינה למצוא את הפתיל ואת הניצוץ שמייצר אמונה, וכלשון הכתוב (ירמיהו ה, א): “שׁוֹטְט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם ־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם ־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ”.

כאשר אני חווה אמונה, המבוססת על מצע אמונה ומגובה במסורת מאבותיי, אני לא מנסה להתפלסף ולתהות מה היה קורה אילו לא היתה לאבותיי מסורת זו (שאלה 2); כמו שכאשר אני מפעיל חשמל, אני לא מהרהר מה היה קורה אילו לא היה חשמל, או שהייתי גר בג’ונגל ומישהו היה משכנע אותי שיש חשמל, האם הוא היה מצליח? באלו טיעונים הוא היה משתמש? אם אני נהנה מזרם החשמל וחווה את פעולותיו, למה לתהות מה היה קורה אילו?

חלק ב

כעת אנחנו ממשיכים במסע, ובצקלוננו תרמיל המכיל אמונה בקיומו של בורא העולם.

אותו בורא עולם ברא את העולם עבור מטרה מסוימת הידועה לו [בכוונה אני לא דן בענין זה של מטרת הבריאה, משום שאז אנחנו לא נסיים את המסע בקצרה]. לשם כך הוא הכין את עם ישראל שנבחרו על ידו, להתכונן לקבלת ספר ההוראות של הבריאה – התורה. כל המעיין ומעמיק בספר זה, יוכל למצוא גם את מוסר הבורא, וגם את סודות הבריאה. משכך חשוב לזכור, שעלינו לגשת לספר קדוש זה בדחילו ורחימו. להתאזר בענווה ולהאמין ולדעת שלא את כל אנחנו מסוגלים להבין.

מצוות התורה מתחלקות לשלשה חלקים מרכזיים [על פי חלוקתו של הרב הירש בספריו]: עדות, חוקים ומשפטים. משפטים – הם המצוות שדנות בסדר הציבורי, כמו כל הלכות טוען ונטען, גזל, אונאה, שכירות פועלים, ועוד. עדות – הם המצוות הסמליות שנועדו לעורר בנו רגשות חיוביים ולשלול מאתנו טעויות, כמו מצות קידוש, ציצית, תפילין, ועוד. והחוקים – הם המצוות שאיננו מבינים בשכלנו שאנו מקיימים אותם משום הציווי האלוקי, למרות שאיננו מבינים את טעם המצווה; כגון בשר בחלב, שחיטה, שעטנז, כלאים, ועוד.

אמנם גם במצוות שהם חוקים, מוטל עלינו לנסות לירד לפשר המצווה ומטרתה. אך בסופו של דבר עלינו לזכור שטעמי המצווה עדיין אינם גלויים לנו. חשוב לציין שגם במצוות המשתייכות לחלק המשפטים, ישנם חוקים שאינם מבינים לנו.

הבחנה זו חשובה מאד לענייננו. משום שאחת הטעויות הגדולות ביותר שעלולות לפקוד את לומדי התורה, הינה המחשבה שכל הדברים אמורים להיות מובנים לי. על האדם מוטל ללמוד את התורה ולעיין בה ולמצוא איזה לימוד הוא יכול להפיק מגדרי המצווה, גם אם הם אינם מובנים לו. מחשבה זו מצריכה ענווה וכפיפות דעת בפני הישות העליונה ממנו.

לאחר הבחנות אלו, הבה ונעמיק מעט בדברים שהטרידו אותך.

השחיטה היהודית – במדרש (בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מד) כתוב: “רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה אכפת ליה להקב”ה למי ששוחט מן הצוואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות”.

כלומר, חז”ל אומרים לנו בבירור שאל לנו לחפש ולהמציא טעמים, מדוע השחיטה הינה מהצוואר ולא מן העורף; אלא עלינו לדעת שהשחיטה היא ‘חוק’ שנועד לצרף את ישראל. הצירוף נעשה על ידי שהיהודים מתרגלים בכל אכילת בשר, להזכיר לעצמם שיש בורא לעולם שציווה, בלי לנמק [!], היאך לאכול את הבשר, ואנחנו פועלים על פיו. כמה קרבת ה’ ניתן להשיג על ידי מחשבה זו ‘אני עושה כי כך ציוני בוראי’! בלי התחכמויות ופלפולים!

בכדי שהמסע לא ייהפך למשא, ואריכות הדברים תהווה מעמסה, אציע לך לשוטט מעט באתר אקשיבה הנפלא, ששאלות ספציפיות כמו העבדות, מעמד האשה, ומחיית עמלק, נידונו בו לאורך ולרוחב ומזוויות שונות.

על העבדות אצטט את לשונו של הרמב”ם (עבדים פ”ט ה”ח): “מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה, חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה, וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד, ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו”ם עובדי ע”ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, וכן במדותיו של הקדוש ברוך הוא שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך”.

לאחר דברי הרמב”ם המרגשים הללו, אנו נוכחים לראות כיצד ‘אהל הדוד תום’ אינו מתקרב לצורת העבדות היהודית. לא נותר לנו אלא להתגאות בתורתנו הקדושה, שמיד אחרי מתן תורה, היא פותחת בהסדרת דיני עבדים. הלא דבר הוא! ראה בפירושו של הרב הירש על אתר שעמד על נקודה זו.

לסיום תשובתי אתייחס בקצרה לנקודה שהעלית בין שלל השאלות. והיא, המחזירים בתשובה ו’אנשים טובים מאנ”ש’ שלעיתים מסתייעים במדע, וברצותם שוללים אותו.

אותם אנשים פועלים מתוך רצון טוב ‘לשווק’ את היהדות ולמכור אותה לאנשים שאינם מכירים את היהדות. דרכם של אנשי שיווק שהם משתמשים לפעמים בנתונים לא מדויקים לגמרי, או שהם נכונים חלקית. ועל כן היחס לדבריהם צריך להיות שונה מהיחס הניתן לדברי חז”ל והנביאים.

למשל, הנושא של הדילוגים בתורה. אין מאמר חז”ל המציין זאת, ועל כן ניתן לראות שיטה זו כקוריוז נחמד. לא מעבר לכך. גם הטיעון על השחיטה והסבל וכו’ – יתכן שהם נכונים, אבל חז”ל לא כתבו אותם, ועל כן אין צורך להתעמק יותר מדי בטיעונים אלו. אם הם מחזקים אותך מוטב, ואם לא – הנח להם.

מאחל לך הצלחה במסע האמונה, ואשמח לסייע בכל שאלה.

בידידות רבה.

בניהו.

akshiva1234@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. תגובה לשאלה 2 הוא עונה “כמו שכאשר אני מפעיל חשמל, אני לא מהרהר מה היה קורה אילו לא היה חשמל, או שהייתי גר בג’ונגל ומישהו היה משכנע אותי שיש חשמל, האם הוא היה מצליח? באלו טיעונים הוא היה משתמש? אם אני נהנה מזרם החשמל וחווה את פעולותיו, למה לתהות מה היה קורה אילו?”
    סליחה כבוד הרב, זה בכלל לא דומה. כשיש לי חשמל אני שמח וכשאין לי חשמל אני מוגבל. משא”כ כשאני מאמין במסורת אבות אני או יכול ללכת עם זה לגן עדן (אם קבלתי מסורת יהודית) או לגיהנום (אם גדלתי בבית נוצרי. כמובן כ”ז לפי התפיסה היהודית)
    לכן כמו שאני מסתכל על הנוצרי שלא שמע על היהדות שהוא חסר בזה שהוא חי את חייו ואח”כ ירקב באדמה או ילך לגיהנום (אם האמין בע”ז) וודאי היה עושה טוב לעצמו אם היה סקרן ומודע לתורת היהדות ומתגייר והיה חי חיי נצח, (על כל פנים אני הייתי מאד שמח בזה.) אם כן מאיזה סיבה אין לי לדון את התפיסה שלי אולי אני הטועה? אני רוצה הכי טוב בשבילי! בכלל לא נעים לי לחשוב איך שאני מגיע למעלה בסוף המשחק ואומרים לי “סליחה! נולדת במקום הקליפות והטעות והסט”א… היה לך אופציה ל”התגייר” לאמונה הנכונה. אבל עכשיו… מאוחר… אין לך השארת הנפש…

  2. שואל יקר מאד.
    תתעלם בבקשה מדימוי החשמל. הוא אכן לא מדויק. אני התכונתי לטעון טענה אחרת.
    הקב”ה ברא אותנו עם שכל, והוא רוצה שנעבוד אותו עם השכל שלנו. אחד מהתכונות החשובות ביותר של האדם הוא השימוש במחשבה ובהסקת מסקנות. לא יתכן שהקב”ה יברא את האדם באופן שכל כלי השכל יתנגדו למושג אמונה, ומאידך הוא יצווה עליו להאמין. שים לב שהרמב”ם בפתיחת ספרו כתב “יסוד היסודות ועמוד החכמות” לומר לך, שהציווי באמונה אינו רק ציווי אלא הוא גם תואם לכללי השכל הישר.
    נכון שאמונה היא נטייה דקה בנפש, ונכון שכפי שהארכתי בתשובה, חלק מהאמונה הוא החוויה האמונית ולא רק המחשבה. אבל חשוב לזכור ולדעת שהחוויה האמונית נבראה באופן שהיא לא סותרת את השכל הישר. הדגשתי את המילה ‘סותרת’, משום שלא כל כללי האמונה מתאימים מיד לשכל, אבל הם לא סותרים.
    אין חפץ להקב”ה בכסילים, המתעלמים משכלם. בפרט לפי הרמב”ם שהאריך במורה נבוכים על גודל המעלה של השכל האמוני וכו’.
    ממילא – אתה יכול להיות רגוע. לא ישאלו בן אדם שנולד בארץ ישראל, מדוע לא האמנת בדת שלא היה לו מושג כלפיה. אלא אם כן נצא מנקודת הנחה שהבורא הוא סדיסט הבורא יצורים בכדי ‘לתפוס אותם’ ולהעניש אותם. אם תתבונן – תיווכח לראות שהקב”ה הניח רמזים בבריאה המסייעים לאמונה [לא מכריחים אמונה! כיון שאז לא יהיה בחירה, אלא מסייעים], וכלפי אותם רמזים ניתן לפנות בטענות לאדם ולומר לו: מדוע לא פתחת עיניים ואיתרת את הרמזים, וכי חידת היקום מעולם לא הטרידה אותך?
    אני התכוונתי באותה תשובה לומר לשואל, שהקב”ה לא מעונין שנלך כל ימינו תפוסי הרהורים ולבטים, ונחליף אמונות ודעות כמו גרבים. ועל כן הוא צייד אותנו בארגז כלים, המכיל רמזים מהבריאה על אמונה, מסורת אבות, ועוד.
    וסתם לסיום, אעיר הערה שרבים שוגים בה. לא כל מי שלא מאמין ביהדות יורש גיהינום. אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח, שכלול בהם מנהגים בסיסיים מאד, הוא אף יורש גן עדן.
    בהצלחה.
    בניהו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איזה ערך יש לאמונה שאסור לשאול עליה שאלות?
רציתי לשאול בנוגע לאיסור המובא בהלכה של קריאה בספרי מינים. לא פעם אנשים רוצים לבדוק את אמונתם ולכן מעיינים בצידו השני של המיתרס ולא דרך פילטר של אתרי חזרה בתשובה וכד’ (שהרי לא תמיד יודעים אם מביאים את הצד השני בצורה אמיתית ומדוייקת). ולא ברור לי, אם ההלכה מבקשת מהאדם...
אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
מאז שהתאזנתי אני פחות צדיק
לפני שלש שנים כשהתחלתי ישיבה גדולה הייתי בתקופה מאד לא מאוזנת בחיים שלי לילות בלי שנה סטרס גדול לחץ בעבודת השם בתפילה ובלימוד. היה נורא קשה המון לחץ ובילבול, מאז התאזנתי עשיתי תהליך עם עצמי ונרגעתי אבל מה שאני מרגיש שעבודת השם שלי כבר פחות טובה מאז שנרגעתי התפילות פחות...
בשביל מה הסבל בעולם הזה?
יש לי כמה שאלות באמונה שמתעוררות לי בתקופה האחרונה והחלטתי להעלות אותם כאן. תודה מראש על האפשרות לשאול ולקבל מענה, זו באמת זכות אדירה! אני אישה חרדית שחונכה בבית מאמין מאד, במוסדות מהשורה הראשונה ואני בהחלט מרגישה שהאמונה הבסיסית מושרשת בי כמו שצריך. אבל משהו בה התערער לי לאחרונה ב-2...
ספקות איומים באמונה שמטלטלים את חיי
אני חוזר בתשובה מלפני כ20 שנה, נשוי עם אישה טובה וילדים. במשך שנים הכל הלך למישרים ואז השטן נכנס. פתאום אני מוצא את עצמי משוטט במחשבות- מי אמר לך שכל זה נכון? אולי הכל בלוף? יום הצטרף ליום ומחשבה רודפת מחשבה ואני אומר לעצמי עזוב אתה מכיר את זה, תשחרר...
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה
*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה. אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה. עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם. אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן