היי,
אני בחור ישיבה.
מזה תקופה אני מתמודד עם קושי ושאלות באמונה.
אני באמת לא רוצה לשאול. גם כי ברור לי שאני בסך הכל לא כל כך חכם ומן הסתם אני טועה.
וגם שבטבע שלי אני אדם שמאוד לא נהנה מוויכוחים ואני מעדיף לבלוע כל דבר ובלבד שלא להתווכח.
אני גם לא רוצה להישמע מתקיף ואו לעורר שאלות למישהו אחר שיקרא את הדף הזה.
אני בסך הכל מחפש תשובה.
כאן אשים כמה שאלות שמציקות לי.
1. מי אמר שיש…?!
2. הרי גם לנוצרי ברור שהוא צודק בדרך שלו וגם מוסלמי בטוח שהוא עושה את מה שנכון. גם ‘מזרחיסט’ (להבדיל?) חושב שהדרך שלו היא נכונה וגם חבדני’ק וכו’.
הטבע האנושי הוא “לא לעזוב את הלהקה” (החברה, המשפחה).
אבל כשאני כנה עם עצמי – מי אמר שבאמת הדרך שלי היא הנכונה?
(ובוא נודה בזה שאם הייתי נולד כנוצרי – מן הסתם לא רק שהייתי נשאר שם אלא גם הייתי שואל את אותם השאלות מהצד השני…
לפעמים אני תוהה אם המרצים המחזירים בתשובה היו נולדים כבודהיסטים או מוסלמים – יש סיכוי קטנטן שהם היו מדברים באותה הנחרצות עם השקפה שונה לחלוטין?).
3. המספר פאי הוא מספר לא רציונלי ואינסופי.
טור ארוך ארוך ארוך ארוך של מספרים עד אין סוף.
נניח שאני אעשה את הגימטריא של השם שלי ואז אחפש אותה בטור המספרים האינסופי הזה – אני אמצא אותו!
(הטור הוא אינסופי ואיפשהו נמצא שם המספר הזה…).
גם אם אני אכתוב את הכל הסיפור חיים שלי (או שלכם! או אפילו שניהם יחד!) – הגימטריא הזאת תופיע שם במספר האינסופי הזה (זה נכון ודי מרשים).
כי באינסוף אפשרויות יש באמת אינסוף אפשרויות…
אבל אם העולם הוא אין סופי בזמן שבו הוא קיים – אז כל הסדר שסביבנו הוא גם יכול להיות מקרה… לא?
(בדיוק כמו שזה מדהים למצוא את הגימטריא של הסיפור חיים שלי בטור מספרים אינסופי – אבל אם באמת נחפש בטור כזה אנחנו בסוף נמצא את מה שאנחנו מחפשים כי יש בתוכו אינספור אפשרויות.
אם כן גם ביקום שנניח קיים אינספור שנים או נצח או משהו אחר – גם שם בסוף יכול שתיווצר מערכת של חיים כמו שלנו… או שלא?).
4. נניח שאני אקח כוס עם צבע ואשפוך אותה על הרצפה באופן אקראי, ונניח שתצא איזו שהיא צורה מעניינת.
ואז בוא נאמר שאני אשאל מישהו האם הצורה הזאת מסמלת משהו והוא יאמר שזה קצת מזכיר את האות למ”ד.
ואז אני אבוא ואגיד: “וואו! סימן שמישהו ישב כאן וצייר את האות למ”ד הזאת! הרי מה הסיכוי שנשפוך כוס של צבע על הרצפה והיא תיצור צורה כזאת בדיוק?”
ואני אוסיף ואטען לו “כמה פעמים נצטרך לשפוך כוס כזאת של צבע ותצא כזאת צורה מושלמת של למ”ד? – אין כמעט אפשרות כזאת!
-אם כן חייב להיות שהלמ”ד הזאת נעשתה בכוונה ובתכנון!”.
כשלמעשה במקום למ”ד יכול היה להיות בכלל צורת אות חי”ת או נו”ן. (תמיד יהיה אפשר לומר “מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?!”).
(ולעניינו, אולי בכלל היינו יכולים להיווצר יצורים נמוכים, אפורים, עוורים, שמתקשרים זה עם זה בעזרת מחיאות כפים, מתגוררים בכוכב מרקיב שממוקם במערכת בלי שמש ואור ומים.
גם אז היינו אומרים “ואו! אנחנו בדיוק בגובה המתאים שלנו! נס! ובדיוק עם חמש כפות ידים כדי לתקשר כמו שצריך! נס!והצבע האפור שלנו בדיוק מתאים לסוג הקרקע שסביבנו! נס! ויש לנו מצח שקולט חום וממיר אותו לאנרגיה כדי שנוכל לחיות! נס!”.
הבנתם את השאלה…?).
5. מה אנחנו עושים עם מלא דברים שלא מסתדרים?
לדוגמא, בתכל’ס נראה שהעולם קיים הרבה יותר מששת אלפים שנה… (מהרבה עובדות פשוטות)
מה עושים עם זה?
(יש מנהג מגונה אצל רבים מאנ”ש שכשהמדע מתאים לנו אנחנו אומרים שהיהדות הקדימה את המדע, וכשהוא סותר אנחנו מתחילים לתרץ כל מיני דברים דחוקים.
לדוגמא, מה שאומרים שהשחיטה היהודית היא הכי מלאת רחמים שיש. ושפכו נהרות של דיו להוכיח שככה הבהמה הכי פחות סובלת ובדיוק בבהמות הכשרות העורקים בצוואר הם במקום שבו הם נחתכים הכי מהר, וההלכה היהודית היא שיא הרחמים וגו’.
אך במחילה מכבודם – שכחו ש”בן פקועה” מותר לאוכלו אבר מן החי בלא שום שחיטה כלל. ולפי ההלכה מותר לי לתלוש לו רגל בלי שום שחיטה ולאכול – זה רחמים זה?! (אני לא כותב את זה מצמחונות אלא רק מקשה על הסברא…).
6. איך אנחנו אמורים להיות בטוחים ולדעת (ולא להאמין כעוורים)?
(הרי אני מודע לכך שאני צעיר חסר ידע והשכלה ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. גם אם אני אחקור בפיזיקה ויחפש את הבורא ואז אסטרונומיה וביולוגיה והסטוריה ואנסה למצוא שיש בורא אני לא אצליח כנראה לעולם…).
7. אנחנו חיים היום בכלל בלי כל משמעויות התורה באמת, ועם זאת אנחנו עוצמים עיניים (מתוך נוחות?) ולא שמים לב להרבה נפקא-מינות:
א. עבדות. לפי התורה העבדות (“עבד כנעני”) היא דבר מקובל ופשוט. איך היום אני אגיב אם ימכרו אותי לעבד? ודאי שאני אתנגד! וגם אם ימכרו את העובד הסודני מהישיבה אני אתנגד (כמו כל מי שקרא את “אהל הדוד טום”..?).
מה עושים עם זה?
ואנחנו חיים לנו עם דמוקרטיה נחמדה ומנופפים מבלי משים בדברים שאנחנו בכלל לא יורדים לסוף משמעותם..?
ב. מעמד הנשים. אברך אחד דיבר נגד הפמיניסטיות וכו’ אז אמרתי לו שבלעדיהן אשתו לא היתה יכולה לעבוד והוא לא יכול היה לשבת וללמוד תורה בכולל. (במקום לענות הוא התעצבן עלי…).
אבל באמת מה?
ג. כולם כל כך מזדעזעים מטרור וג’יהאד ורק שאני לא מבין משהו;
על עממי הארץ נאמר בחומש שהם אכזריים כי הם מקריבים את בניהם למולך וכו’ (זה גם מופיע בתהילים איפשהו).
דעאש הורגים בני אדם וכל העולם מתחלחל מהאכזריות וכו’.
ואני שואל: הלא הם בטוחים שאלוהים שלהם ציווה אותם ע”י נביא להשליט את דת מוחמד בחרב (או להקריב ילדים למולך).
ואם כן הם בסך הכל עושים את מה שהאלוהים ציווה, ואיפה האכזריות?
וכבר שכחנו את אבי האומה שכבש את רחמיו וכמעט שחט את יצחק כי כך ה’ ציווה?!
(וזה באמת דבר לא נתפס בגדלותו מה שעשה אברהם כדי למלא את ציווי הבורא!!)
אך למעשה אם מחר יבוא המשיח אנחנו נלך ונהרוג את כל העמלקים.
האם זו לא תהיה אכזריות להרוג תינוקי עמלק קטנים?
(אני לא חושב שהייתי מסוגל לעשות דבר כזה… ובשורה התחתונה – מה ההבדל ביני לבין מחבל מתאבד? שנינו לשיטתנו מקיימים את ציווי הבורא…).
הייתי מוסיף והולך אבל נראה לי זה גם ככה יותר מידי…
אני לא יודע מי יקרא את זה אבל אני ממש מבקש שלא יווצר הרושם כאילו שאני בא לקנטר.
כי אני ממש לא.
אני הייתי מעדיף שהשאלות הללו לא היו באות אצלי אבל עכשיו לכשהן כאן – אני באמת רק רוצה להבין.
תודה לכם על הכל מראש!
2 תגובות
תגובה לשאלה 2 הוא עונה “כמו שכאשר אני מפעיל חשמל, אני לא מהרהר מה היה קורה אילו לא היה חשמל, או שהייתי גר בג’ונגל ומישהו היה משכנע אותי שיש חשמל, האם הוא היה מצליח? באלו טיעונים הוא היה משתמש? אם אני נהנה מזרם החשמל וחווה את פעולותיו, למה לתהות מה היה קורה אילו?”
סליחה כבוד הרב, זה בכלל לא דומה. כשיש לי חשמל אני שמח וכשאין לי חשמל אני מוגבל. משא”כ כשאני מאמין במסורת אבות אני או יכול ללכת עם זה לגן עדן (אם קבלתי מסורת יהודית) או לגיהנום (אם גדלתי בבית נוצרי. כמובן כ”ז לפי התפיסה היהודית)
לכן כמו שאני מסתכל על הנוצרי שלא שמע על היהדות שהוא חסר בזה שהוא חי את חייו ואח”כ ירקב באדמה או ילך לגיהנום (אם האמין בע”ז) וודאי היה עושה טוב לעצמו אם היה סקרן ומודע לתורת היהדות ומתגייר והיה חי חיי נצח, (על כל פנים אני הייתי מאד שמח בזה.) אם כן מאיזה סיבה אין לי לדון את התפיסה שלי אולי אני הטועה? אני רוצה הכי טוב בשבילי! בכלל לא נעים לי לחשוב איך שאני מגיע למעלה בסוף המשחק ואומרים לי “סליחה! נולדת במקום הקליפות והטעות והסט”א… היה לך אופציה ל”התגייר” לאמונה הנכונה. אבל עכשיו… מאוחר… אין לך השארת הנפש…
שואל יקר מאד.
תתעלם בבקשה מדימוי החשמל. הוא אכן לא מדויק. אני התכונתי לטעון טענה אחרת.
הקב”ה ברא אותנו עם שכל, והוא רוצה שנעבוד אותו עם השכל שלנו. אחד מהתכונות החשובות ביותר של האדם הוא השימוש במחשבה ובהסקת מסקנות. לא יתכן שהקב”ה יברא את האדם באופן שכל כלי השכל יתנגדו למושג אמונה, ומאידך הוא יצווה עליו להאמין. שים לב שהרמב”ם בפתיחת ספרו כתב “יסוד היסודות ועמוד החכמות” לומר לך, שהציווי באמונה אינו רק ציווי אלא הוא גם תואם לכללי השכל הישר.
נכון שאמונה היא נטייה דקה בנפש, ונכון שכפי שהארכתי בתשובה, חלק מהאמונה הוא החוויה האמונית ולא רק המחשבה. אבל חשוב לזכור ולדעת שהחוויה האמונית נבראה באופן שהיא לא סותרת את השכל הישר. הדגשתי את המילה ‘סותרת’, משום שלא כל כללי האמונה מתאימים מיד לשכל, אבל הם לא סותרים.
אין חפץ להקב”ה בכסילים, המתעלמים משכלם. בפרט לפי הרמב”ם שהאריך במורה נבוכים על גודל המעלה של השכל האמוני וכו’.
ממילא – אתה יכול להיות רגוע. לא ישאלו בן אדם שנולד בארץ ישראל, מדוע לא האמנת בדת שלא היה לו מושג כלפיה. אלא אם כן נצא מנקודת הנחה שהבורא הוא סדיסט הבורא יצורים בכדי ‘לתפוס אותם’ ולהעניש אותם. אם תתבונן – תיווכח לראות שהקב”ה הניח רמזים בבריאה המסייעים לאמונה [לא מכריחים אמונה! כיון שאז לא יהיה בחירה, אלא מסייעים], וכלפי אותם רמזים ניתן לפנות בטענות לאדם ולומר לו: מדוע לא פתחת עיניים ואיתרת את הרמזים, וכי חידת היקום מעולם לא הטרידה אותך?
אני התכוונתי באותה תשובה לומר לשואל, שהקב”ה לא מעונין שנלך כל ימינו תפוסי הרהורים ולבטים, ונחליף אמונות ודעות כמו גרבים. ועל כן הוא צייד אותנו בארגז כלים, המכיל רמזים מהבריאה על אמונה, מסורת אבות, ועוד.
וסתם לסיום, אעיר הערה שרבים שוגים בה. לא כל מי שלא מאמין ביהדות יורש גיהינום. אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח, שכלול בהם מנהגים בסיסיים מאד, הוא אף יורש גן עדן.
בהצלחה.
בניהו