שואלת יקרה ואהובה,

המילים הקצרות שסיפרת על עצמך סיפרו לי עליך רבות, על צעירה בעלת חוט שדרה, שעובדת על אישיותה הרוחנית, שלא מתנודדת ברוח פיתויי הזמן, לא נכנעת לזוללי זמן מיותרים, וממוקדת משימה, בוחנת ומבררת מה חשוב באמת לחיי נישואין בריאים, מאושרים ותורניים.

שימי לב שלא בכדי כתבתי את המילה 'תורניים' בסוף, למרות שאולי מפאת חשיבותה, היה מקום לתת לה את הבכורה. גם מורותינו היקרות לימדונו, כי קומת האדם נמוכה יותר מקומת היהודי, אך היא בסיס לה. דבריהן התבססו על החלוקה שעושה הכוזרי, המעמיד את עם ישראל בדרגה נעלה יותר משאר בני המין האנושי, אך זאת מעל לארבע הדרגות הנמוכות יותר, ומוכרות לנו כדומם, צומח, חי ומדבר (מין האדם).

מן העובדה שקומת היהודי ממוקמת בקומה נעלה וחשובה יותר, עולה גם כי יש קומות בסיסיות יותר שרק על גביהן ניתן לבנות את קומת היהודי, ולמלא את יעודינו הנשגב כעם סגולה.

בדיוק כפי שחירש ושוטה פטורים מן המצוות, ומצבי חולי פיזיים ונפשיים פוטרים את האדם מקיום מצוות לפרקים או באופן תמידי, הרי שכדי לקיים בית של תורה על אדני התורה והמצוות, צריך לבסס אדנים של זוגיות בריאה, תקשורת מיטיבה, ותכונות נפש מאוזנות. אין אדם ללא חסרון כמובן, ואין מי שפטור מן העמל לעבוד על עצמו, לדייק את עצמו, ולשייף את עוקצי תכונותיו. אך בגדול, תכונות בסיסיות, הנמצאות בקומת ה'מדבר', בקומה האנושית הכללית, הם מנבא טוב יותר ליכולת לבנות בית יהודי יציב שיתקיים עד עד, מאשר תמונת מצב 'רגעית' המשקפת מצב רוחני ברגע אחד נתון.

אין בכוונתי לאמר שהמצב הרוחני של אדם איננו חשוב, ואיני טוענת שאפשר בקלות להתגבר על כל פער דתי בין בני זוג. אך כן הייתי רוצה שתשימי על ליבך את העובדה שגם אם בעלך לעתיד יחיה בדיוק לפי אותן אמות מידה דתיות כשלך, הרי שאף אחד לא מבטיח לך, שזה ישאר כך לאורך כל חייכם. הבה נצא מתוך נקודת הנחה, שהיום אין לו טלפון חכם. מי יערוב לך שלא יהיה לו בעוד חודשיים או בעוד שנתיים טלפון כזה? האם תתגרשי בשל כך? נניח שהוא הולך עם פניו כבושות בקרקע, ולא מביט בפניה של אישה. האם יש לך דרך להבטיח כי במצב רוחני זה הוא יתמיד לאורך ימים ושנים?

לפיכך, מה שצריך כרגע לבחון אלו התכונות שעומדות בבסיס ההתנהגות המסויימת שבה הוא נוקט.

יותר חשוב לדעת אם הוא בחור פלרטטן באישיותו, 'שמתחיל' בחינחונים עם כל אישה או צעירה שנקרות על דרכו, או שהוא רק מקדים שלום באדיבות לכל אחד/ת.

רמת הכשרות שהוא נוקט בה, האם היא נובעת מזלזול בדברים שבקדושה, מהחשיבות המועטה שהוא מייחס למה שהוא מכניס לפיו, מטיפוס שמחפש תמיד את 'החיים הקלים' גם בעניני חול ועוד יותר בעניני קודש, או שהוא פשוט מבין בכשרויות, ויודע איפה צריך להחמיר ואיפה ניתן להקל. על מה חשוב להקפיד, ועל מה ניתן לוותר.

שימי לב שאנשים נוטים לעשות רציונאליזציה (הַנְמָקָה לְאַחַר מַעֲשֶׂה, מַתַּן הֶסְבֵּר שֶׁאֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לַמַּעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה) לבחירותיהם והעדפותיהם האישיות שנובעות מסך אישיותם ותכונותיהם. אדם עצלן, לא יאמר שהוא נמנע מפעולה מסוימת בגלל שהוא מתעצל, אלא בגלל שהוא 'חושב שהיא מיותרת'. מי שלא מקפיד על כשרות לא יאמר לך שהוא מזלזל בהלכות כשרות אלא יסביר למה אין צורך להקפיד על ענין זה או על ענין אחר. ולכן, חשוב לא רק להקשיב למילים אלא גם להכיר קצת יותר לעומק את האדם, להאזין למנגינה המשתמעת מדבריו, ולבחון את סך אישיותו ותכונותיו.

נראה משאלתך, שמתוך אינטואיציה בריאה, את מנסה לבחון את סך אישיותו, וטוב שכך. מדבריך עולה ששמת לב שהוא מתחשב וכנה מאד, שיש ביניכם תקשורת טובה, שהוא שומר על עצמו וקובע עיתים לתורה. יחד עם זאת הוא פתוח במידה מסויימת (לא התרשמתי מפערים גדולים מידי, ולא ממשהו קיצוני שלא יכול היה להתהוות בקלות גם אחרי החתונה).

את לא ילדה (בת 26😊) ומבינה כבר את החיים, והעובדה שמצאת מישהו בן גילך, שאת מרגישה איתו בנוח ויש לו תכונות אופי נוחות שאת מתרשמת שניתן יהיה לרוץ איתו למרחקים ארוכים, הרי שזהו ערך, מתנה של ממש, שלא תסולא בפז. תמשיכי לבדוק את אמינותו, האם הוא שמח בחלקו או 'מחפש' ומשווה עם אחרים את מה שיש לו, איך הוא מגיב בשעת כעס או אכזבה, כשדברים לא הולכים לשביעות רצונו, האם הוא מנהל סדר יום יהודי שמראה על מחוייבות ואחריות לחיים של תורה ועבודה, האם הוא יודע להקשיב, להכיל את המקומות הפחות מושלמים שלך, האם הוא מעורר בך רצון להיטיב איתו.

אלו שאלות שעליהן כדאי לתת את הדעת, ופחות על פרקטיקה מסויימת אם היא עולה בדיוק בקנה אחד עם ה'מושגים' שהבאת מן הבית, בפרט אם הוא חוצניק, ואולי מביא עימו אמות מידה אחרות קמעה ודיוקים אחרים בקיום מצוות.

את עיני לוכד המשפט שכתבת, "מפחיד אותי שאולי יש דברים מעבר שאני לא יודעת, שאם אדע זה יפריע לי, באורח חיים בעתיד, או ייצור איזה התנגשויות שיובילו לגירושין, זה מפחיד אותי כל כך".

אני כבר מבטיחה לך ברגע זה, שתגלי אחרי החתונה כל מיני דברים שיעצבנו אותך; שהוא לא שם את הכביסה בצורה שאת אוהבת, שהוא לא סוגר את הארון אחרי שהוא מוציא כוס, ושהוא מניח צלחת מלוכלכת בכיור, גם אם הוא כבר ריק והרגע סיימת לנקותו😊. לא רק שתגלו זה על זה כל מיני הרגלים שכל אחד מביא מהבית שלו, ועשויים להרגיז אחד את השני, הרי שגם לאורך זמן, את תשתני והוא ישתנה, ואוי ואבוי אם לא. את תתבגרי, תצברי תובנות על הדרך, והוא יגדל ויחכים ויחד תשכילו לראות שדברים שייחסתם להם המון חשיבות, מאבדים אט אט מחשיבותם, וערכים ומינונים אחרים באיזון שביניהם, יתפסו את מקומם וחשיבותם.

אגלה לך את הסוד לחיים טובים ומאושרים, סוד שלא כולם יודעים אותו.

מה שמבטיח איכות של חיי נישואין, זה לא העובדה שלא משתנים ונשארים באותו מצב כמו שהתחתנתי. גבר שמחפש באשתו רק את אותה אישה צעירה ויפה שאיתה התחתן, סופו לחוש מפח נפש כאשר היא תזדקן לנגד עיניו. אישה שתחפש בבעלה רק את אותו עלם צעיר שישב בכוילל מבוקר עד ערב, נדונה לצער ועוגמת נפש כאשר הוא יצא לדאוג למשפחתה לפרנסה ולצרכיה הרבים והמתגוונים.

מה שמבטיח את חיי הנישואין לאורך זמן הוא היכולת לספר לעצמינו סיפור חדש, ולכרות ברית חדשה עם אותו בן הזוג, גם עת השתנו הנסיבות. זה נשמע כמשימה טכנית פשוטה לכאורה. דברים לא הולכים לפי המתוכנן, אז אני מכניסה דיסקט חדש למוח, שאומר שאפשר לוותר מכאן והלאה על החלומות הקודמים, ואולי לחיות בהכחשה ביחס לשאיפות העמוקות והכמוסות ביותר שלי. אז לא היא.

לספר לעצמי סיפור חדש הוא לעשות בירור פנימי עמוק ומחודש, שידייק אותי איך אני ממשיכה להתכוונן ולצעוד לעבר אותה מטרה נעלה שעימה יצאת לדרך- לבנות בית בריא לה' ותורתו – אך עם כלי עבודה אחרים, הקיימים בסל שלי היום, ושעשויים להיות שונים ממה שהיו ברשותי לפני חמש או עשר שנים. להבין, שגם אנו כבר לא אותם אנשים שהיינו, בגיל עשרים, יש לנו נסיונות חדשים ואתגרים מחודשים, שתובעים מאיתנו הענות מחודשת ומדוייקת יותר לאתגרים העומדים בפנינו.

בימים אלו של אלול ותשובה, כדאי לעיין בדבריו של ר' נחמן מברסלב, אודות המושג 'תשובה על תשובה'.

מדבריו עולה שגם מי שבמצב רוחני גבוה, צריך בכל שלב לדייק את עצמו, לאתגרים הנדרשים ממנו בכל תקופה מחדש. לדבריו:

…"וצריך לאחוז תמיד במדת התשובה…שצריך לעשות תשובה על התשובה הראשונה, היינו על חטאתי – עויתי – פשעתי שאמר, כי עליו נאמר [ישעיהו כ”ט]: “בשפתיו כבדוני” – כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה’ – ‘ולבו רחק ממני’.

אפילו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה, אף על פי כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה. כי מתחילה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואחר כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות. נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, על שהתגשם את רוממות אלקותו:"

בחורה יקרה,

המשיכי בבדיקות שאת עושה שהן בהחלט בכוון הנכון. נסי להכיר עוד את תכונותיו של הבחור. בחני שמעשיו נובעים מתכונות נפש חיוביות. והקב"ה יהיה בעזרך בקבלת ההחלטה הגדולה ביותר בחייך.

מאחלת לך שתזכי לבנות בנית נאמן בישראל , בנין עד עד, בית יציב בריא רגשית וצומח ועולה מבחינה דתית ורוחנית.

שנה טובה ומתוקה

ורדית

[email protected]