לתקווה
את טוענת שזה בא ממקום פמיניסטי, ומרצון “להשתוות לגברים”. אבל שואלת השאלה הבהירה היטב את הנקודה שלה – והתחברתי מייד כי אני יודעת שבעבר היתה לי טענה כזו. היא אמרה “אני צריכה דחיפות!” ואין בכך שום קשר לרצון ‘להשתוות לגברים’. כן, קשה הרבה יותר להכניס רוחניות בקניות לבית, או בקילוף ירקות, או בעריכת פשרה בין שני ילדים שרבים או במקלחת שלהם, וקל הרבה יותר לחוש רוחניות כשהולכים לבית הכנסת שלוש פעמים ביום. הפריע לי שאת מתייחסת אליה כאל מי שבאה מנקודה פנימית פסולה.זה לא! היא מבקשת חיזוק, ותוהה איפה החיזוק שלה. והגם שבימינו אשה יכולה לצאת לשיעורי תורה וכדומה, יש צורך לענות על השאלה איך בכל זאת אשה יכולה לזכות לדחיפה וחיזוק בתוך הבית פנימה.
ואגב, ה”דעות התורניות” שאת מזכירה בלימוד תורה לנשים זה רמב”ם מפורש בהלכות תלמוד תורה פרק א’, שאומר מפורשות ש”האשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה”. זה לא סתם “דעות”, זה הרמב”ם בכבודו ובעצמו.