מאת:

התפרסם בתאריך:

06/04/2016

אפשר להקים בית יהודי ממקום כזה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב!
ראשית אני מודה לכם על האתר המדהים,שמאפשר לעלות דילמות רגישות,ולקבל עליהן מענה מקצועי ברגישות גדולה.
ולשאלתי- אני בת 26 חרדית,אין צורך לתאר במילים מה זה רווקות,הצורך הרגשי והפיזי בקרבה ואהבה,ובכלל להקים בית ולעבור לשלב הבא,
לפני חודשיים הכרתי בחור שעל פניו,כבר בשיחת טלפון הראשונה הבנתי שאין שום סיכוי. אבל איכשהו יצא שדיברנו שיחה רצינית בטלפון,וכבר ראיתי אותו ממקום אחר לגמרי מתמונת המבט הראשונה.
השיחות הרבות בטלפון הפכו לפגישות ארוכות,בהתחלת הקשר הן היו ברמה גבוהה,שיחות אינטלקטואליות על החיים וכו'
והן הובילו לפגישות,מה שיצר חיבור רגשי.
לפני שאמשיך אציין שכל התקופה הייתי מאוד מודעת לעצמי,ובחרתי "לשחרר" ומתוך צורך רגשי לקשר ,לתת לדברים לזרום.
למרות שהיה לי קשה מאוד לקבל את המראה והשם שלו,והיו הרבה מאוד פערים בינינו של השקפות ותרבות,גיליתי שבאישיות שלו הוא הרבה יותר מימה שהוא נראה-מבין מקשיב,איש שיחה מעניין, מנתח מהלכים,שאיפות גבוהות מעצמו,ועוד הרבה….
במשך כל התקופה הנ"ל {כמעט שלושה חודשים},היו עליות ומורדות בקשר. הרבה פעמים הגעתי להחלטה שאין מצב להמשיך איתו ,אבל ברגע שהוא שלח הודעה או התקשר,היה לי קשה והקשר המשיך….
בפעם הראשונה שנפלנו בנגיעה נבהלתי מאוד מעצמי,למרות שלא אני הייתי היוזמת..לא התנגדתי.. לקחתי את זה מאוד קשה שהגעתי למקום הזה,ועדכנתי אותו בצורה ברורה מאוד שכאן זה נגמר!!!!! הוא לקח את זה מאוד קשה,אבל מבחינתי זה היה קו אדום! זה החזיק מעמד רק לשבוע,ואחרי שנרגעתי,יצרתי איתו שוב קשר. כרגע הקשר נמצא ברמה רגשית גבוהה מאוד,כמה שניסינו לשמור ולעשות סייגים זה עדיין קשה עד בלתי אפשרי.קשה לי מאוד אני מתלבטת והספק הזה מוציא אותי מדעתי.
קשה לי להגיע להחלטה רצינית בקשר ,בגלל שזה הגיע למקום כזה,שמבלבל רגשית.יוצר צורך רגשי ,ולא נותן לחשוב בצורה הגיונית,וממקום אובייקטיבי

מצד אחד אני מאוד רוצה לעזוב אותו,אבל קשה לי רגשית לעשות את זה. ולהיות שלימה עם ההחלטה,בלי להיכנס לאמוציות. כי אולי זה כן הוא?יש לנו אינטראקציה כזאת טובה,וככ הרבה ערכים משותפים. ועד שבניתי קשר כזה קרוב,פתאום עכשיו לעזוב הכול?
חשוב לי מאוד בקשר זוגי,קשר עמוק פתוח,וזורם. מפחיד אותי להתחיל מערכת יחסים חדשה, ולהתחיל הכול מחדש,כי מי אמר שאצליח להגיע עם מישו אחר לכזה קשר נפשי רגשי?
מצד שני מתחילת הקשר ראיתי וידעתי על הפערים הרבים שיש,כמו מראה סגנון השקפה ,ולמרות שהוא מאוד הראה נכונות להיפתח ולוותר עדייו זה קשה לי,זה כאילו שאני משנה אותו לטובתי ורוצה שיהיה אדם אחר.בסגנון של הבית,וברמה הרוחנית שלו.
האים אפשרי להיכנס לקשר רציני,ולהקים בית יהודי ממקום כזה?אחרי שעברנו קשר פיזי ונפשי ככ קרוב?
תודה מראש על התשובה.
כואבת ומבולבלת,
בת ישראל.

תשובה:

בת  ישראל יקרה.

 

נגע בליבי הכינוי שבחרת. כנוי שמעיד מי את. בת ישראל, שמושא שאיפתה הוא לדייק ברצון השם, ולשים אותו קודם לכל רצון אחר.

כתבת שאין צורך לתאר במילים מהי רווקות. הצורך הריגשי והפיזי בקרבה ואהבה. אכן, אין צורך לתאר במילים את המקום העמוק הזה, את הצורך המהותי.

ומול הצורך העצום, עלה כישלון. נפילה בנגיעה אסורה.

ותראי אותך. את מודעת לצורך הגדול שלך, ומודעת לאיסור וכאובה עליו כל כך. לא הייתי מוצאת מילה אחרת מלבד המסירות נפש שבכך. מוסרת את הנפש שלך, את הרצון שלך, את המקומות הזקוקים והכמהים בתוכך פנימה, אל רצונו יתברך.

וחשוב שתראי את זה כך.

ועכשיו, אחלק את שאלתך לשני חלקים.

א. הנפילה בנגיעה.

ב. ההתאמה.

 

אז ככה.

נפלתם. נכשלתם. זה מבהיל ומאיים, זה מבלבל ומסיח את הדעת.

אבל – ומה אם לא לכך נוצרה התשובה?

מגיל גן סיפרו לנו מהי חזרה בתשובה, מגיל בית ספר התחלנו לדפוק על הלב.

והאמת, שאני גיליתי מהי "תשובה"  לפני ארבע שנים בלבד, כשהיה לי רגע של נפילה בדבר מה, ופתאום, לראשונה, הבנתי את כל דברי המורות והמרצים שמזה שנים שמעתי ועמדו על יד דלת ליבי, ורק עכשיו קלעו. תשובה ברגע אמת, בלי להמתין ליום כיפור שיגיע.

עברתי שלב אחר שלב בחלקי התשובה, והאמנתי, כמו שאומר הרמב"ם בהלכות תשובה, בכל ליבי, שהחטא והכישלון  יוכלו להימחק, ללא הותר סימן ורושם.

וראי זה פלא. ראי זה פלא, תשובתי התקבלה. הרגשתי זאת בצורה מוחשית. גם עקבותיה של העברה נעלמו ונימחו ללא סימן.

הרב יונתן הבר בקונטרס "התשובה" שלו, כותב שחבל מאד שאיננו מלמדים את  הילדים, כבר בהיותם רכים, שעל כל חטא יש תשובה, והיא פשוטה משנוכל להעלות על דעתנו.

דלתי תשובה פתוחות, בטח לבת ישראל שכמותך.

 

ועכשיו לגבי ההתאמה.

תאוריה מסוייימת (של אברהם ליפשיץ ועוד) מדברת על ההבדל בין "אהבה" ל"התאהבות".

האהבה,

כך הוא אומר, היא דווקא למי שדומה לנו. שכן, אהבה מייצרת ביטחון, ביתיות, שלווה, יציבות.

לעומתה, התאהבות היא דווקא אל הזר, המלא מסתורין, השונה, שכן ההתאהבות זקוקה למשיכה שלי אל מה שאין לי. היא סוערת, מלאה עניין והתרגשות, ללא כל שגרה.

בכל בית בנוי היטב, זקוקה להיות גם אהבה יציבה, שקטה וקבועה עבור המשפחתיות, וגם התאהבות, עבור הקשר הזוגי.

 

אלא מה? השאלה למה אנחנו זקוקים יותר, וכמה אנחנו מסוגלים לשאת את השונה ולקבל אותו. לראות בכך אתגר להתאהבות שלנו, ומצד שני – למצא גם את תחומי ה"נחת" והמנוחה.

 

נראה, שבאותו אדם מצאת גם את החלקים המשותפים וגם את אלו הזרים.

זרות, אינה בהכרח צריכה להביא אותנו לשבירת מערכת יחסים. זה תלוי, כמובן, בערכים שלנו ושל זה שלצידנו, האם הם עולים בקנה אחד? האם יש בהם שיתוף, ונכונות לעבודה משותפת?

זרות יכולה להביא אותנו לאמת פנימית חסרת פשרות של מהם ערכי אמת ומהם תדמיות שאינן נחוצות.

זרות יכולה, לעומת זאת, גם למשוך אותנו למקומות זרים ורעועים.

אינני מכירה את האדם שאת מדברת עליו, ואותך – רק טיפ וטיפה, כך שאנני יכולה לומר מה אני רואה ביניכם, את זה תוכלי את לדעת  מתוך מודעות וראיה בהירה שלך, ודיוק פנימי.

אני ניסיתי, בכל אופן, להביא ולהעלות כיווני מחשבה שאיתם תוכלי לבדוק, לחפש ולמצא את עצמך ואת התשובה הפנימית והאמיתית לך.

ועבורה – שאי תפילה, בת ישראל יקרה שכמוך.

 

ואת , כמובן, מוזמנת להמשיך לשאול, אם תרצי.

תמר ע.

[email protected]

 

 

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן