דלג לתוכן
אני מנחת קבוצות לנוער בסיכון. בזמן האחרון בנות מעלות שאלות רבות בעניין מעמד האישה ביהדות ובעולם. מפריע להן מאוד שגם בעולם הנשים נחשבות כפחות (בקבלה לעבודה יעדיפו גבר..) האם יש דרך להסביר זאת?
שאלה נוספת בעניין ההיתר לגבר להתחתן עם כמה נשים. מדוע מותר אם זה פוגע באישה? איך התורה התירה משהו שיכול לגרום נזק והעובדה שאח”כ יצא החרם? אולי האישה היא כלי למלות את תאוות הגבר?
אשמח לשמוע תשובה טובה שתניח את דעתי ואז אוכל להעביר את הנושא כמו שצריך.
לשואלת שלום וברכה.
בראש ובראשונה יישר כוחך על עבודתך החשובה.
שאלה זו של מעמד האישה ביהדות הינה מורכבת וסבוכה, להלן אנסה לתמצת את דעתי בעניין. חשוב להדגיש אינני מתיימר להציג את “עמדת היהדות” (אינני יודע עם יש דבר כזה אודות עניין כלשהו בכלל) אלא את דעתי ודעתם של הוגים שאני מעריך.
לטובת הבנה ממצה של העניין בשעה שאנו באים לעסוק בנושא עלינו להבחין במורכבות הרבה ובמישורים השונים בהם אנו עוסקים. להלן אבקש להציע אבחנת יסוד המאירה את הנושא באופן הראוי, האבחנה היא בין שאלת מעמד האישה לבין שאלת ערך האישה.
כיוון שאיני מוצא עניין לגבב מקורות שמהם משתקפת עמדה חיובית במקורות התורניים כלפי נשים (אני סמוך ובטוח שגוגל יעשה עבודה טובה יותר ממני בעניין), אציין רק מקור אחד מרכזי וחשוב בעיניי. חשיבותו של מקור זה נובעת מכך שהוא אינו בגדר אמירה כללית ועקרונית אודות חשיבות האישה בתוך המערכת הזוגית, אלא כפי שנראה הוא משקף תפיסת עומק העומדת בבסיס המערכת ההלכתית כולה ולפיכך השלכותיה ניכרות במישורים הלכתיים שונים.
כידוע ההלכה מדריכה את האדם לראות באשתו חלק מעצמו והוויתו, הניסוח ההלכתי המשמש לכך הינו אשתו כגופו. הרמב”ם בהלכות אישות כחלק משאלת החובות ההדדיים של בני זוג זה לזו מונה את חובותיו של הגבר כלפי האישה אלו דבריו “ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז” (משנה תורה, הלכות אישות, טו,יט).
חשוב להדגיש, לא מדובר במליצה בלבד אלא בעמדת עומק אודות מהות הזוגיות, עמדה בעלת משמעות הלכתית לכל דבר ועניין. לפיכך לעניין התרת נדרים למשל, אשה נשואה יכולה למנות את בעלה שליח, ולבקש ממנו שכשיתיר לעצמו יתיר גם לה, כי אשתו והוא חטיבה אחת, שאשתו כגופו. ולחילופין בעל לא יכול לימנות לבית דין של שלושה להתיר נדרי אשתו, כיוון שאשתו כגופו (שו”ע רלד, נו). (וכן לעניין עדות, הדלקת נרות חנוכה, ועוד)
לכן בכל הקשור להערה האחרונה בשאלה הנוגעת לערך האישה “האם האישה היא כלי עבור הגבר”, העמדה העולה מהמקורות הינה חד משמעית ונוקבת – בשום פנים ואופן לא! על הגבר לאהוב ולכבד את האישה כגופו ואף למעלה מכך.
שאלת מעמד האישה לעומת זאת נוגעת למקומה של האישה במרחבי החיים השונים, הפרטי והציבורי גם יחד.
בכל הקשור למעמד ההלכתי-חוקי, כפי שמבואר בראשונים, התורה נמסרה לחכמים על מנת שיישמו את המטרות הרחבות שלה (ראו בית הבחירה למאירי, סנהדרין יז,ב ד”ה אין מושיבין בסנהדרין) והם אכן שיפרו את המעמד החוקי של האישה וחיזקו אותו מאוד (תקנת רבינו גרשום לא לשאת שתי נשים הינה המפורסמת שבהם, אולם היא אחת מיני רבים. סקירה ממצה אודות שורת התקנות והשינויים שערכו חז”ל במעמד האישה תמצאו במאמרו של הרב פרופ’ אליעזר ברקוביץ “מעמד האישה ביהדות” https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxuZWltb3RrZmFyZ2FuaW18Z3g6MmZlZWM4NTMwZWFjNTk0OQ ).
אולם בכל הקשור להלכות הנוגעות למעמד החברתי אין ספק שהדבר קשור במוסכמות החברתיות השוררות בזמן ובמקום הספציפים. האמירות וההלכות הממעטות את דמותן של הנשים נוגעות אך ורק לנשים דאז שהיו לא משכילות, והן לא רלבנטיות לנשים של היום. ישנם לא מעט הלכות כגון שפוסקים מאוחרים כבעל “ערוך השלחן” וה”משנה ברורה” קבעו שאינן רלבנטיות לנשים בתקופתנו (“ערוך השלחן” לעניין בדיקת חמץ ע”י נשים ו”משנה ברורה” לעניין לימוד תורה לנשים). אכן, יש עוד מקום לשינוי ולשיפור בעניין זה אולם עקרונית ניתן לומר שאנו במסלול הנכון.
נקודה חשובה ומרכזית שעלינו לשים אליה לב בכל הקשור לשאלת מקום האישה ותפקידה בחברה היא שאלת המתח בין שיוויון וצדק לבין התפרקות מוחלטת ואבדן דרך. לטעמי דווקא העמדה השמרנית מציעה אמירה חשובה בעניין.
הדור הראשון של הפמיניזם גרס כי מקור ההבדלים בין גברים לנשים נעוץ אך ורק בהבניה חברתית של מגדר. בהתאם ,המטרה המרכזית שזרם זה הציב הינה ביטול ההבדלים בין זכרים לנקבות מכל וכל. דבר זה עלול לגרום לתוצאות טרגיות כפי שאנו רואים בשאלת שירות צבאי קרבי לנשים, אשר העובדות מראות בבירור שהוא באופן כללי מזיק וגובה את בריאותם של בנות רבות, אולם למרות זאת יש פמניסטיות אשר נכונות להתעלם מהעובדות בשל רצונן ב”שוויון” אשר מתעלם מההבדלים הפיזיים הפשוטים בין זכרים לנקבות.
אין ספק שיש עדיין הרבה מגבלות לא מוצדקות על נשים, ואין ספק שיש מקום לשינוי ולהתקדמות בעניין (והעולם ללא ספק צועד לכיוון זה כחלק מצעידתו הכללית לקראת תיקון). אולם חשוב מאוד לזכור שההבדלים באורח החיים בין גברים לנשים לא נובע רק מממוסכמות חברתיות שונות אלא גם מביולוגיה שונה. מטבע הדברים העניין מורכב ומסובך, וקשה מאוד להבחין האם הבדל מסוים בין גברים לנשים נובע ממוסכמה חברתית או ממבנה ביולוגי שונה. אולם עלינו להיות ערים לכך שלפחות חלק מההבדלים נובעים ממבנה ביולוגי שונה וכל ניסיון להכריח אישה להתנהג כגבר בשם שוויון מדומה הינו עוול לא פחות מהפליה על רקע מוסכמה חברתית.
לכן עמדה שמרנית זהירה אשר נותנת מקום משמעותי יותר לאישה בחברה מחד, אולם לא מנסה לכפות עליה אורח חיים המנוגד לטבעה נראית לי מתאימה וראויה יותר.
אם יש צורך בהברות נוספות אשמח לעמוד לרשותך.
בברכה,
אליהו
בתאריך 8 בדצמבר 2016 בשעה 20:36, מאת אקשיבה <akshiva.mn@gmail.com>:
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
