The Butterfly Button
מי מצליח להאמין

שאלה מקטגוריה:

למה יש אנשים שלא מצליחים להאמין באלוקים ויש אנשים שמצליחים? וכולם צריכים לקיים את המצוות באותה מידה.

תשובה:

שואלת יקרה מאד.

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. אפפוני מספר טרדות והתחייבויות קודמות, אך דברי הרמב"ם בסוף מסכת ברכות: "כי יקר בעיני ללמד עיקר מעיקרי הדת והאמונה יותר מכל אשר אלמדהו", דרבנו אותי לשנס מתנים ולמצוא זמן לדון בשאלה שלך.

בשאלתך לא פירטת למה את מתכוונת שיש אנשים שלא מצליחים להאמין בה'. אני מנסה לתאר לעצמי למה התכוונת. אתן תיאור קצר, הממחיש את שאלתך, ולאחר מכן נתייחס לגופם של דברים. הבהרה- התיאור נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

ישנם אנשים החוששים מאד מעין הרע, כל שני וחמישי הם פוקדים 'מקובל' אחר ועורכים אצלו פדיון נפש. מלבד זאת כל ערב שבת הם משתתפים במעמד 'הפרשת חלה', בין לבין ב'סעודת אמנים'. כל ערב ראש חודש הם מצפינים לגליל לבית הקברות העתיק ומסיימים שם את כל ספר תהילים.

בצד השני של המתרס נמצאים הציניקנים. הם לא מאמינים בסגולות. להם לא ימכרו לוקשים. אוי לה לטלפנית שתנסה להוציא מהם כסף לכולל שעורך תיקון חצות. מבחינתם כל העיסוק בזה נע בין עבודת אלילים ופגאניות לבין פחדים וחששות טיפשיים.

כעת ניתן לתהות ולשאול – ונדמה לי שלזה את מתכוונת – האם שניהם אמורים להאמין במידה שווה? זה הרי לא יתכן. בעוד שהראשון שישמע בהרצאה של 'ערכים' על הדילוגים בתורה ועל סיפורי הגלגולים, הדברים ירגשו אותו עד מאד; השני יגחך בקול בזמן ההרצאה, ויראה בכל הדברים הללו אוסף של דמיונות בלתי מבוססים.

אך כל השאלה הזאת יכולה להישאל, רק אם נצא מנקודת הנחה שכולם חייבים להאמין באותו צורה, ולהגיע לאמונה באותו דרך.

מתוך עיון בדברי הראשונים נראה שכל אחד מהם הגיע לאמונה בדרך אחרת. בעוד שרבנו בחיי בספרו 'תורת חובות הלבבות' ביסס את מרבית חיובי האמונה על הכרת הטוב; הרמב"ם התבסס יותר על התבוננות בבריאה. אין דמיון בין האמונה של כוזרי לבין זו של בעל העיקרים. גם הרב סעדיה גאון והרמב"ן לא חלקו את אותו שדה ראיה.

אך הצד השווה שבכולם שהם האמינו בתורת משה רבינו, ובייחוד השם, ובערכי האמונה הבסיסיים.

הכרת האמונה נמשלה למסע. מה מסע למרות שהוא נעשה על ידי מספר אנשים, כל אחד חווה במסע חוויות אחרות, כך גם האמונה. כל אדם ואדם מורכב מסל ערכים שונה, ותפיסות שונות, ועל כן מוטל עליו למצוא את הנתיב הסולל את האמונה לליבו.

ברב סעדיה גאון מבואר שהקב"ה – בורא העולם – דאג לכך שמצוות האמונה לא תנגוד את השכל. ומשכך, מוטל על כל אדם למצוא את הדרכים שישכנעו אותו להאמין בעיקרי האמונה.

במילים אחרות, למרות השוני שבין האנשים, ועל אף הבדלי הגישות והמזג, מצות האמונה נמצאת בטווח ההשגה של כל אחד. [לפי חלק מהראשונים זוהי כוונת התורה בסוף פרשת ניצבים: כי המצוה הזאת .. לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. שמצות האמונה הינה ברת השגה לכל אחד]. אלא שהדרכים להשיגה משתנות בין אדם לחברו.

אין מצוה להאמין במיסטיקה. מי שמרגיש שהמיסטיקה לא מקדמת אותו באמונה, אין בכך חיסרון. אלא מוטל עליו למצוא אופנים אחרים שיעוררו אותו לכך.

רבי יעקב עמדין, בהקדמת פירושו לסידור, כותב שהנצחיות של עם ישראל חיזקה אותו מאד באמונה. ישנם כאלו שהסדר בבריאה משכנע אותם. וכן עוד כהנה וכהנה.

אני מאחל לך בהצלחה במסע האמונה, ומקווה שהמסע יהיה נעים.

אשמח לענות על כל שאלה, ולהפנות אותך לספרים במקרה הצורך.

בניהו.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ"כ הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן