שלום לך,

מאז שקיבלתי את פנייתך ועד שהצלחתי לפנות זמן בכל תקופת הלחץ הזו לאחרונה, ליווית אותי במחשבה בלי סוף,

הרגשתי שאת נמצאת בצומת מאוד לא פשוטה, מצד אחד רוצה מאוד להתקדש ולהזדכך ומצד שני, קופצות ועולות מחשבות לא פשוטות שסותרות לכאורה את הדרך שבה את רוצה לילך.

הדיסוננס הזה יכול לתסכל עד מאוד,

אני יכולה להבטיח לך יקירה, את לא לבד בהתמודדות הזו ובטח לא הראשונה שמתמודדת איתה,

העם היהודי, מעצם התהוותו מתמודד עם התופעה, של מאבק בין היצר הרע ליצר הטוב.

זו עבודת חיים של כולנו.

אנחנו כולנו מורכבים מחלקים שונים ומשונים, ואנו מכילים בתוכנו עולם קטן שיש בו הכל,

מטוב מוחלט ועד רע מוחלט, והשאלה הנותרת לאדם היא לבחור באיזה חלקים הוא מתמקד, מפתח, מעצים ואיזה חלקים הוא מנמיך, מחליש וממזער. אבל כדי להצליח הוא תחילה חייב לקבל את כל החלקים שמרכיבים אותו, להבין שכך ברא השם את האדם, על כל המורכבות שבו, שזה רצונו.

את מתארת קושי לחשוב תמיד בצורה טהורה, הייתי מנסה לברר מה זה תמיד? האם נדרש תמיד לחשוב בצורה טהורה, ואם כן, מה זו מחשבה טהורה? האם מחשבה שאין בה יצר על כל גווניו, היא מחשבה טהורה?

האם ייצר האכילה הוא פגום? ייצר התאווה הוא פגום?

כל היצרים הללו, נמצאים בנו מאחר והם משרתים תנועה מסוימת במציאות שנדרשת לאדם על מנת לחולל שינוי והכרח על מנת להתקיים, אם זה מצד האכילה הנדרשת לחיות הגוף, או מצד מצוות הפרו ורבו, שמאפשרת את המשך קיום המין האנושי.

וזו רק דוגמא קטנה ובולטת בתוך התאוות והיצרים הפועלים בתוכנו, והם עוד מגוונים, ושונים בסוגם ובעוצמתם מאדם לאדם. אבל הם קיימים, בהחלט, אצל כולנו בדר”כ.

ועכשיו, נוכל לגשת לנקודה, שאמנם תיארת במשפט אחד, אבל, למיטב הבנתי, עומד מאחורי המחשבות שטורדות את מנוחתך,

את מציינת שאת חווה אהבה נכזבת ושאינה אפשרית,

החוויה הזו היא חוויה כואבת, מאוד.

הרצון והעוצמה במחשבה להתחבר, להרגיש ולאהוב אדם אחר, וממול המציאות שאינה מאפשרת זו, בהחלט יוצרת טלטלה, קריעה בין דמיון פורה, מחזק, מרומם, משמח, מרגש ובין מציאות הפוכה, קשה ומנוכרת לכל הפנטזיה הזו, שנקראת אהבה לא ממומשת.

רק זה כשלעצמו, יכול לגרום למחשבות המתעוררות מעוצמת הרגש לכלות כל חלקה טובה, לא רק של קדושה, אלא של כל מחשבה ועשייה נורמטיבית, שכן, הקושי מלווה ועוטף אותך בכל רגע ורגע מהיום יום נמצא שם, נושם את התסכול ועולה במחשבה בין אם תבקשי את זה ובין אם לאו.

התחלת התהליך שלך צריך להיות לרצות לקבל בהבנה את המציאות לא ניתן לשנות, ואני יוצאת מתוך נקודת הנחה, שאם ציינת שהאהבה אינה אפשרית, אז כנראה שהיא אכן כך.

ואם לא ניתן לשנות את המציאות, אז מה התהליך הזה שעברת מלמד אותך, מה הוא נותן לך ואיזה מדרגה את יכולה לעלות בעקבותיו.

כמה כוחות יש באמתחתך על מנת להתמודד בהשלמה עם המהלך הכואב הזה, האם את מסוגלת לדמיין את העתיד שלך בנישואין לאדם אחר, האם את רוצה לבחור בעתיד אחר, יכול להיות מאוד שבשלב זה התשובה שלך תהיה שאין לך כוחות ושאינך מסוגלת לדמיין, וזה כל כך בסדר, וזה מראה בעיקר על החיבור הרגשי החזק שיש לך לאותה אהבה נכזבת, ויכול להיות שזה עניין של זמן ויכול להיות שתזדקקי לשיתוף עם דמות שתוכל להושיט לך עזרה ולאפשר לך לצמוח מתוך הקושי, תוך התבוננות פנימה לאדם החזק והמופלא שאת.

ועל מנת לחזק את התפיסה המתוארת מעלה, אני מציפה שאלה חשובה למחשבה,

מתי החלו המחשבות ה”טורדניות” הללו, משחר בגרותך או שמא מאז החל תהליך האהבה או האכזבה,

זו שאלה חשובה, ואני מניחה שרק את יכולה לדעת את התשובה,

בכל מקרה,

כאשר אני קוראת בין השורות את הרצון שלך להיות בעלת מחשבות טהורות יותר, אני בטוחה, ש”בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו”, זה אומר שהוא לא הולך בכוח, נגד הכיוון, אלא מוליכין, אותו,

תשתחררי מהחשש מעצם המחשבה, תקבלי את החלק המאוכזב שבך, הכואב, תטפלי בו, ובע”ה תראי את השינוי. הרבה מתוך מה שאת מתארת נובע מהפוקוס ומהרגשות הקשים שיש לך בעקבות המחשבות, מה שאנחנו שמים עליו זרקור-גדל,

לכן לא כדאי להאדיר את הדברים השליליים בחיינו ולראות בהם חזות הכל, לא לתת להם להגדיר אותנו, להתייחס אליהן בנינוחות, בסלחנות, בחמלה, לדון את עצמנו לכף זכות.

ההתעסקות בזה רק מפרה את המחשבות האלו, מציעה לך להניח לזה, להרפות, פשוט לא לעסוק בזה, אם חולפת בך מחשבה לא להתעסק איתה, והיא תחלוף, כמו שאורחים לא קרואים חולפים, אם נציע לאורחים הלא קרואים בית פתוח ספה וכיבוד הם יחזרו, אם נהיה אדישים אליהם הם לא יבואו לבקר יותר..

מאמינה ביכולת שלך להגיע לזה,

בהצלחה!!

שירה ח.

shironhasson@gmail.com