The Butterfly Button
מחפש תפיסה כוללת ליהדות ולתנ"ך שתתיישב על דעתי

שאלה מקטגוריה:

הגעתי לספר שלכם דרך ‘אוצר החכמה’, ומאד הזדהיתי עם הגישה שהובאה שם בנוגע לשאלות באמונה, לפיה [כפי שאני חוויתי את הדברים], אמונה היא עניין של בחירה בתפיסת עולם.

ובאמת, גם אני רואה כך את הדברים, כמענה לשאלות על התנ”ך שהתקשיתי בהם.
הבעיה שלי היא, שלדעתי הדת היהודית לא מסתפקת בכך שיחוו אותה כ’תפיסת עולם’, אלא דורשת ממאמיניה להאמין בכל מילה הכתובה בתנך כ’משה מסיני’, ולכן, למרות שאני באופן אישי מעדיף את תפיסת העולם היהודית על פני זו הכפרנית (למרות שאני חושב שיש לתפיסת העולם המדעית הרבה מה להוסיף ליהדות, כדוגמת היכולת להכיר בכך שכל אדם יכול לטעות, ואין בכך זלזול בגדלותו, ועוד ואכמ”ל), עדיין זה לא מועיל לי, כי מבחינת היהדות אם אני לא מאמין שכל מילה שכתובה בתורה – כולל ‘עד היום הזה’ ואולי גם ‘וימת משה’ – נכתבה ע”י משה רבינו, הרי שאני אפיקורס וייני יין נסך.
למעשה אני מתקשה בבעיה דו סטרית.
מחד, אני מסתבך קשות בסתירה בין המדע לתנ”ך בנוגע לגיל העולם. נשמע לי מופקע לחלוטין להאמין שהעולם קיים לא יותר מ6000 שנה, וכמדומה שאין שום מדען נורמלי שמאמין כך. בכל תחום אפשרי שניתן לבדוק את העבר, הנתונים מראים על הרבה יותר מעשרות אלפי שנים, ואין אפילו תחום אחד (!) שיש לו אולי איזשהו נתון שיכול להתפרש כביכול העולם לא היה קיים לפני 6000 שנה. [אגב, בנוגע לתירוץ שששת ימי בראשית הם לא ימים אלא תקופות, עי’ חגיגה יב. ‘מדת יום ומדת לילה’, ורש”י שם]. על שאלה זו אני עונה לעצמי – מה זה כ”כ משנה, עיקר המסר הוא שהעולם נברא ע”י אלוקים, אז הדברים נכתבו בצורה שהיתה נפוצה בזמנם, אבל ‘תפוס ת’עיקרון’…
ובכן, אין לי עם זה שום בעיה, אבל תיקח את זה גם ביחס לנושאים אחרים, ולגבי פסיקת ההלכה אנו לא מוכנים לזוז כמלוא נימה ממה שכתבו אנשים לפני 200 שנה, שהיו שטופים באמונות תפלות וכיו”ב.
בקיצור, עד כאן להיום,
מקוה מאד שתספקו תשובה שתניח את דעתי
תודה מראש.

תשובה:

שלום רב

אפתח בכך ששאלתך מאתגרת, כי אינך מסתפק בתשובות פשוטות או חד מימדיות, ואתה תוקף את הדברים מכל הכיוונים. אך מבחינתי, האתגר הזה הוא חיובי, שכן האמת תורה דרכה, ואם אנו מאמינים במשהו, וחושבים שהוא אמת, חייבת להיות דרך להעמיד את זה בפני הביקורת.

אני חושב שהבעיה שאתה נוגע בה אינה רק בעיה ספציפית, הבעיות הספציפיות הן השאלות הרגילות והנפוצות באמונה, אך השאלה שלך היא “מטא שאלה” הנוגעת בנקודת עומק, אתה בעצם אומר, מצד אחד, קשה עד בלתי אפשרי לאדם משכיל בימינו להאמין באופן פשוט בנוסח הדתי הפשטני של האמונה וזאת מהרבה מאוד זויות שחלק קטן מהן אתה מפרט כאן. בנידון דידן אינני רוצה להיכנס לשאלות פרטיות, אלא להתמקד בבעיה המהותית שהעלית. ומן הצד השני, מי שחושב שהאמונה תעגל פינות איתו טועה, האמונה אינה מעוניינת בכך שתאמין בה “באופן כללי”, האמונה בנויה כך שהיא מתארת סיפורים ותפיסות מסויימות כאמיתות שעל המאמין לקבלן כפשוטן וללא עוררין, ולכן תשובות “מתוחכמות” לשאלות הללו אינן הולמות את טיב האמונה, הדורשת, להבנתך לפחות אמונה “פשטית” בסיפורי התורה וחז”ל.

לפני שאנסח תשובה לשאלה, חשוב לי לתת את ההקשר: התשובה שאענה כאן לא מתיימרת להכיל ולהקיף את מלוא המענה לשאלתך, וזאת מסיבה פשוטה, ה”מטא שאלה” שאתה שואל זו בעיה עמוקה שללא טיפול שורש בהבנת האמונה אי אפשר לענות עליה, אבל זה בהחלט אמונה למבוגרים וזה דורש קצת תזוזה מהחשיבה הדתית הרגילה, של הגן ואולי גם של הישיבה, ובמובן מסויים זו לא תשובה ספציפית וחד פעמית, אלא מסע שלם שעליך לעבור בדרכך מאמונה תמימה לאמונה בוגרת. לא הייתי ממליץ לכל אחד לעבור את הדרך הזו, אך אדם כמוך שיש לו הבנה של הדת, המדע והיחס ביניהם, ככל הנראה יצטרך לעבור תהליך כזה כדי לקנות את אמונתו מחדש. בגלל זה אני שם כאן דברים שהם בבחינת ראשי פרקים, שאין מוסרין אלא לחכם ומבין מדעתו, ואתה תצטרך ללכת עם זה ולפתח את זה הלאה בחייך בדרך שמתאימה לך, אבל עליך להבין שזה תהליך ולא רק תשובה טכנית, כזו שבאה לפתור בעיה ספציפית.

אפתח בשאלה: בסיפור הבריאה מוזכר שהאור נברא ביום הראשון, ואילו השמש והירח נבראו רק ביום הרביעי. כלומר לפני היום הרביעי היה האור קיים אך לא היו לו נושאים, לא היו אובייקטים שמאירים. איך אם כן התקיים האור? אפשר לנסות לענות תשובה מדעית מתחום תורת היחסות, האומרת כי האור הוא יסוד כל הבריאה, שכן הוא המקור של המרחב זמן. ובכן, זוהי תשובה מתחום המדע המודרני המופשט, שלדעתי לא עונה דבר, כי המדע עצמו לא מצליח להסביר לנו את פשר התאוריות המורכבות שלו, הנוגעות ככל הנראה בסודות הבריאה שעוד לא פיענחנו. אך התשובה לדעתי היא פשוטה בהרבה, לא מדובר באור המוכר לנו, אלא במושג האור, האור כמיתוס, כמהות בעולם ולא בהכרח האור במובנו המדעי. כמדומה שעל בסיס זה נדרשת דרשת חז”ל על האור הראשון שגנזו הקב”ה לצדיקים לעתיד לבוא. זהו רק רמז לכך, שבעצם, הדרישה מהתורה שתהיה כפשוטה, כפי שאנו מבינים כיום את המושג פשט, הוא מוטעה מיסודו.

אשאל אותך כך: למה מתכוון אדם דתי כשהוא אומר שהתורה כולה היא מהשמיים ושכל התורה נמסרה מסיני כללותיה ופרטותיה, כולל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש. האם הכוונה כפשוטה? התשובה היא כן ולא. הכוונה כפשוטה, זה אומר שכל דבר שמתחדש בתורה הוא בעצם נמסר מהר סיני, הדבר לא נאמר כמליצה, אלא כאמת, אך לא אמת במובן המדעי האמפירי שאנו רגילים לחשוב דרכו כיום, כלומר שמשה כבר אמר בפיו חידוש זה לעם ישראל במעמד ההר, אלא זו אמירה שברובד המהות הוא אמת מוחלטת, זו באמת תורה וחלק ממה שנמסר למשה מסיני, אך האם יש לזה קשר עם מה שאנחנו מכירים כאמת מדעית? התשובה כאן תהיה שלילית. לכל הפחות, אין אחד מאיתנו שיודע מה משה קיבל ומה לא. במונחים פילוסופיים, זו אמירה שאינה בתחום המדע אלא בתחום המיתוס ולכן המשמעות שלה שונה מאמירה מדעית, אך אין זה גורע מאמיתותה.

כדאי לדעת, שפעם לא היתה בכלל הפרדה בין התחומים, כלומר לא היתה אמת מדעית במובן שיש לנו היום למול אמת מסוג אחר, אבל היום שמושג האמת המדעי הוא השולט אז ישנן שתי אפשרויות למאמין, או לדבוק באמונה כנגד השכל, ולטעמי זה לא מוביל לטוב, או לנסות להחזיק בתפיסה שניתן לקרוא לה תפיסה מרובדת, מלשון רבדים, ולתפוס שיש כמה שפות תודעה שכולן נכונות בתחומן, השפה המדעית נכונה בתחום החומר ואולי גם בחקר ההתנהגות, אך לא בתחום התודעה, שאין למדע בו יד ורגל, ועד היום יש מאמץ מדעי להכחיש את קיומה (אגב, למי שמוקסם מהמדע כדאי לדעת שעד היום המדע לא פתר את בעיית הגוף נפש ולהיפך, יש מדען ישראלי בשם אבשלום אליצור שהוכיח שיש דואליזם מוחלט ואי אפשר לעשות רדוקציה לצד התודעתי ולהתערבות הבוטה שלו בעולם החומר) לתודעה יש שפה אחרת, וגם יסודות החשיבה המתמטית והמדעית, וכל חשיבה באשר היא הם אינם רציונליים אלא הם מיתיים. לדוגמה, האקסיומה ש1+1 הם 2 היא אקסיומה שאין לה כל צידוק חיצוני, היא בעצם מושתתת על המיתוס. התפקיד של המדע מתחיל רק בשלב השני, כך גם בבעית הבריאה, האבולוציה מסבירה מה היה ברגע שהיה כבר חומר בסיסי, אך איך בקעה האנרגיה מן האין, את זה אין למדע כוח להסביר. תמיד כשמגיעים לתחום התודעה, או גם לתחומים אחרים שכלי המדע אינם תואמים לו, אנו זקוקים שם לשפה אחרת שתסביר לנו את המציאות.

אז מה משמעותה של אמירה בתחום המיתי? היא באה לספר אמת של התודעה. התודעה היהודית הקולקטיבית חוותה דברים באופן מסויים ואת זה היא מוסרת כאמת מוחלטת. זו לא חוויה סובייקטיבית שאין לה השלכה על המציאות, אלא אמת ממש, אבל בתחום אחר מאשר בתחום המדעי, האמון על פיצוח התהליכים החומריים ותיעוד שלהם, יש גם תהליכים תודעתיים שהאנושות עוברת והם ממשיים לפחות באותה מידה כמו העובדות היבשות של החומר. צריך להבין שאם אנו מגבילים את האמת שלנו רק לתחום העובדות היבשות אזי איבדנו את האמת של רבדים גבוהים יותר בתוכנו. החיים אינם מדע, הם הרבה יותר מזה והם זקוקים לשפה של משמעויות ולא רק לשפה של עובדות, ההסתמכות על השפה המדעית בלבד כפי שבמידה מסויימת קורה היום במערב, זו התנוונות של האנושות, אך האמת שאי אפשר לברוח מזה לחלוטין, עצם האנושיות מושתת על חשיבה כזו, נרצה או לא נרצה–

השפה התודעתית מדברת על מושגים שהם יסודיים לקיום האנושי- על טוב ורע, על אלוקים, שגם הוא אין לו כניסה כלל לתחום המדעי, שכן בדיוק כמו התודעה, הוא אינו חלק מעולם החומר גם אם הוא משפיע עליו, על מוסר, על רגשות, על המשמעות הרוחנית של איברים בגופנו, למשל הלב, על אהבה לא רק כהתזה של חומרים במוח אלא כתופעה אנושית שנותנת במידה רבה את המשמעות לאנושיות ולחיינו, על הילדים שלנו לא רק כפונקציה ביולוגית, על איש ואשה וכן הלאה. האמיתות האלו, שבלעדיהן האנושות פשוט איננה, אינן בכלל בתחומו הצר של המדע ובמה שנחשב היום חשיבה רציונלית ואמפירית, (ולכן גם ההצלחה של מדעי הרוח מוגבלת מאוד ומוטלת בספק לעומת ההצלחה הכבירה של המדע במדעים המדוייקים) אך כאמור, בלא יסודות האמת האלו אין אנושיות ומין אנושי וגם איננו יכולים להזיז את ידינו ורגלינו. האמת שבלא יסודות אלו אין גם מדע, בלי ההנחה הראשונית במתמטיקה כל הדדוקציות חסרות משמעות, והרי כל המדע בנוי על מתמטיקה. הוי אומר, המדע מלמד אותנו להשתמש נכון בעולם החומרי, הוא לא מלמד אותנו בכלל על החיים, גם לא על ההיסטוריה, ההיסטוריה היא סיפור, איך שהאנושות מספרת את עצמה ולא תצפית של עובדות, כך גם מכיר מדע ההיסטוריה של ימינו.

ההיסטוריה של האנושות היא הרבה יותר היסטוריה של התודעה מאשר של העובדות, הרבה מהסיפורים לא בהכרח היו בתחום העובדתי היבש וזה פחות מעניין, הם השפיעו באופן כביר על האנושות. הנטיה הפשטנית היא לומר אם כן שזהו שקר שהצליח, אך הנקודה היא שלא כל האמיתות נמצאות בעולם של העובדות היבשות, ישנן אמיתות ואף ישויות שאי אפשר לתפוס אותן בגבול המאוד מצומצם של התודעה המדעית, אך הן קיימות. כאמור, אלוקים והתודעה האנושית הם דברים אי אפשר בכלל לדבר עליהם בשפה המדעית, אך הם קיימים לא פחות מהעובדות היבשות של המדע, כנראה שאף יותר מהם.. ולכן המיתוס אינו חוויה פסיכולוגית אלא ניסיון למגע מסויים עם הדברים שנעלמים מהתחום העובדתי החומרי.

במידה רבה, האמת התודעתית היא בעצם מקיפה ושלמה הרבה יותר מהאמת המדעית. האמת המדעית מצמצמת מאוד את השגת החיים, ולכן אינה אמת שלמה. אם שפה מסויימת, לצורך העניין השפה המדעית האמפירית, משיגה רק חלק מצומצם מתוך המציאות, אזי היא אמת חלקית מאוד. הרי מהי אמת אם לא השגת היש? אפשר גם לומר זאת חריף יותר, האמת המדעית לא תשיג לעולם את העיקר, אלא רק את הטפל, היא לעולם לא תשיג את ה”למה” של חיינו, אלא רק את ה”איך”.

מושג האמת של התודעה אף הוא רחב בהרבה וכולל גם את תחום הדמיון. כדאי גם להבין שבעבר הרחוק, בזמן שהיתה נבואה, עולם העובדות ועולם התודעה באמת לא היה מנותקים זה מזה, וגם האמת והדמיון שימשו יחד, בלא שיעלוב השכל בדמיון, רק בעידן המאוחר צמצם הדמיון את עצמו מפני השכל, מתוך הכרה לא מדוייקת שהוא פחות מהשכל, אך בדמיון עצמו ישנן אמיתות שהשכל לא ישיג לעולם לבדו. אם כי הסכנה בדמיון גדולה, כל ניסיון עבודה זרה, ולמעשה גם עריות נמצא בתחום הדמיון, ובמובן מסויים צמצום זה של הדמיון הוא מה שקראו חזל ביטול יצרא דעבודה זרה. בהקשר הזה כדאי לעיין בספרו של משה רט “פנטזיהדות” שמסביר את זה בארוכה והוא עומד על כך שעולם העובדות גם כיום למעשה אינו מנותק מעולם הדמיון ומהתודעה שלנו, הוא פורס שם תובנות עמוקות בתחום הזה בדרך מעניינת ומקורית.

נשוב אם כן ליהדות, אנו מאמינים שמעמד הר סיני היה, אך מה הפירוש היה? הרי לפי האמת המדעית אין בכלל מובן למעמד כזה, הרי אלוהים אינו חלק מעולם החומר, בהכרח שצריך כלים אחרים ושפה אחרת בכדי לתפוס את עולם העובדות הלא חומרי. כך כל פרשת בראשית אינה בכלל מתחום ההיסטוריה אלא מתחום המיתוס בלבד. כך גם רבים מדברי חכמים. בתגובה לעזריה מן האדומים שערער מבחינה מדעית על תוקפם של דברי חז”ל ענה לו המהר”ל שדברי חכמים הם כולם פנימיות, כלומר לא בהכרח שהן מדוייקות עם העובדות החיצוניות כפי שאנו תופסים אותן כיום, אך נכונים מבחינה פנימית. כלומר מתארים אמת מהבחינה המהותית, ונובעים מתוך הבנה אמיתית של החיים ומשמעותם ובשל כך מהווים סיפור נכון.

כך גם בנוגע להלכה, זאת שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר מסיני זו לא אמירה מתחום המדע, הרי אנחנו יודעים שהשך והטז התווכחו על משהו ושכלם הוא שהמציא חידוש מסויים. אך זו אמירה בעלת משמעות מיתית, הכוונה באמירה הזו היא שהשתלשלות התורה כולה בכל הדורות היא בעצם המשך של ההתגלות שניתנה למשה בסיני, אך לא רק כרעיון כללי, אלא כאמת ממשית, זהו באמת המשך של התגלות סיני. (תתרגל שינוי במובן של המילה “באמת”..) כך גם בנוגע לסיפורי חז”ל, יש כאלו שמובאים בכמה גרסאות, האם זה אומר שאחד מהם טועה? הרי האמונה דורשת להבין שהכל אמת וזו סתירה לוגית, לא כן? אז בוא נצא מההבנה הילדותית שמבינה את המונחים אמת ועובדות כמה שהיה בפועל במציאות ותועד בוודאות.

היום אנחנו יודעים יותר מכל שהאמת אינה אחת, זו התפכחות גם של המודרנה והמדע מהאמת האחת שלהם, אך גם במובן היהודי יש בכך אמת גדולה, אין הכוונה שאין כל תוקף לאמת, אלא שאין לתודעה האנושית דרך להשיג את האמת המלאה על קיומה, התודעה היא כחרוט שאנו רואים רק את קצהו הצר, ולפיכך יש שבעים פנים לאמת, מה שאדם יכול להיות זה רק בדרך לאמת, להיאחז באמת שנמסרה לו ושהוא מכירה ככזו, שכן בלי שפה שנותנת לאדם משמעות ופשר בקיומו, אין האדם יכול לחיות ולפיכך הוא מוכרח להאמין, מוכרח להיאחז בסיפור מסויים אודות המציאות, אך הסיפור שהמדע נותן הוא דל מאוד, האבולוציה היא מיתוס ללא מיתוס, מיתוס מרוקן שחוץ מלנפץ אמיתות אינו נותן שום תועלת לאדם להבנת פשרו בעולם ופשר הקיום, ולהיפך, הוא יוצר זרע של פורענות וכאוס כי הוא מספר שכל האדם הוא מלחמת קיום שרירותית. אז מהו סיפור אמיתי יותר? סיפור הבריאה וההיסטוריה שהתורה מספרת לנו או הסיפור שהמדע מתיימר לספק?

אך מה בדבר אמת מוחלטת שהאמונה דורשת מהמאמין? האם ניתן לאדם משכיל להאמין בסיפורים שנשמעים לא אמינים, לפחות מנקודת המבט המדעית והרציונלית בת ימינו? אך שוב, אם הצלחנו לראות שיש פער בין מה שאנו תופסים כאמת מדעית – אמפירית, לבין המציאות עצמה, שהיא הרבה יותר מורכבת ורחבה, אנו כבר במקום אחר. אך הנקודה הקריטית היא כאמור, שהסיפור בעל המשמעות המיתית הוא לא רק רעיון נכון, אלא דרך לדבר ולפרש את המציאות, דרך שאינה מתייחסת רק לעובדות היבשות, אלא לחיים כמכלול הוליסטי. דרך פרשנות זו היא בעיני הרבה יותר אמינה, כי היא מקיפה את כל החיים ונותנת להם פשר.

זהו בעצם ההבדל בין האמונה התמימה שבעיני היא גם בסדר, כל עוד שאדם טוב לו איתה, לבין אמונה בוגרת, שהיא אמונתם של אלו שעברו את משוכת הכפירה ועם זאת השכילו לפתח בקרבם אמון בדת. אמונה בוגרת מתרגמת את האמיתות שנמסרות בדת נכון ולא מתפתה להעמיד את העולם על שפה אחת בלבד. ואז שבה ומעניקה לדברים תוקף של אמת. בעיני אדם שעבר תהליך כזה הוא “מתקדם” הרבה יותר מהמדען, או הרציונליסט, הבטוח בעצמו שעולמו עומד על יסוד חד ממדי. למעשה אותו מדען עומד בדיוק במקביל לאדם הדתי הפשטני, ולכן הוא מנגיד את הדת והמדע. ואני חושב שלא רק אותו מאמין רפלקטיבי מתקדם יותר, אלא באמת גם המאמין התמים מצד האמת לאמיתה יותר נאור מהאדם המדעי החד ממדי, משום שההסבר שלו לחיים ולעולם וממילא גם חייו בפועל, נאורים בהרבה, גם אם הוא לא רפלקטיבי והוא לא יצא החוצה לשאול את עצמו אם זה אמת, אך האופן בו הוא חי, המשמעות והערך שהוא מייחס לחיים הרבה יותר גבוה.

אך דברים אלו מייצרים קושי, מהי אמת המידה לאמת אם לא העובדות המדעיות? למה דווקא היהדות היא אמת ולא מיתוסים אחרים? אולי אחפש לי מורשת רוחנית ודתית אחרת ברחבי העולם? אז אומר לך מדוע אני מאמין ביהדות, אני מאמין כי המכלול של היהדות הוביל אותי לאמונה שיש כאן אמת, זה לא פרט זה או אחר, אלא מכלול מאוד רחב של מרכיבים, זה ראשית לכל רוחה של התורה, הבהירות של המסרים המוסריים ושל הבנת החיים, אך זו גם ההיסטוריה שלנו, היסטוריה כה ארוכה ויציבה עם כל התהפוכות החיצוניות, זה הפלא של דברי התורה ושל הנביאים, זה ההתקבלות הכה רחבה של התנ”ך באומות העולם, זו האמונה שלנו בגאולה ושיבתנו הפלאית לארץ אחרי אלפים שנות, זו מסורת היהדות הנעלה מכל מסורת אחרת שאני מכיר מבחינה מוסרית ומבחינת היכולת להסתכל על החיים במבט בהיר כל כך ועמוק, וכן, גם הסיפור ההיסטורי המאוד מוצק שלנו, החזון האלוקי- אין לי מילה אחרת, של אחרית הימים שהיהדות מציגה. אני חושב שבהסתכלות עם פרספקטיבה – הסתכלות פנורמית על היהדות ומשמעותה, מסריה הכה מוסריים וטהורים באופן שאין בכל מקום אחר, ההשפעה הכבירה שלה על האנושות כולה, ההיסטוריה המוצקה שלה, קשה מאוד שלא להשתכנע בכך. השפעת התרבות השלטת, העוצמה של המערב משכיחה מאיתנו הרבה פעמים מבט אמיתי ובלתי משוחד על החיים, ואצל מי שנולד לתוך זה, לבית יהודי דתי יש גם את הבעיה שזה בעינינו המובן מאליו, ואנו גם רואים את החסרונות שישנן, והם קיימים ואני לא מכחיש אותם, לעתים התפיסה של תופסי התורה נראית לנו כה מצומצמת ומקובעת, לעומת העולם בחוץ, כביכול, והדבר הזה מטעה מאוד. כל אלו סיבות לכך שלא נראה את הדבר הזה מול עינינו.

הדבר הזה הוא חלק מכאב שכל אדם בעל מבט רחב ועם זאת אמוני נושא כיום, היהדות כיום מסיבות רבות, שמרנות יתר, הפחד המתמיד מהחילון, ועוד סיבות, מצטיירת כמקובעת, חשוכה ופנאטית, אך זו לא האמת, ולפעמים כדאי להתבונן דווקא בדברים שאומרים אנשים שבאו מבחוץ, כמו אורי זוהר ז”ל, בספרים שחיבר, ואהוב עלי במיוחד הזמר מאיר אריאל ז”ל, שגם הוא שב אל יהדותו בסוף ימיו, שיש לו דברים כה חכמים ועמוקים לומר על היהדות ועל האנושיות בכלל, לפעמים דווקא הם המייצגים את הבהירות הגדולה של היהדות, כי הם הבינו וקלטו את השקר הגדול ששורר ברחוב, ואת האמת הגדולה שיש ליהדות לומר על החיים. אך אולי כדאי שנציץ מעט גם לתוך ארון הספרים היהודי ונראה את חכמתם העמוקה והפלאית של גדולינו בדורות האחרונים, אני חושב שהרבה מהצעירים החרדים כיום לא מכירים את משנתם ורעיונותיהם העמוקים והגדולים של גדולי החסידות, כבעש”ט, ר’ נחמן מברסלב, ועוד רבים, ובדורות האחרונים דמויות כמו הראי”ה, שבית המדרש החרדי הדיר אותו מסיבות שלדעתי לא רלוונטיות כיום, יש לנו ענקי רוח שהבינו לעומק עומק המציאות והחיים, ודווקא אנשים חילוניים שנפגשים עם היהדות עומדים לפתע המומים. וכשאנו מיטיבים להביט, אנו גם רואים אלו דמויות גדולות עומדות לנגד עינינו, אלו אנשים נאצלים החברה הדתית מעמידה למול המצב בחוץ, ואנו יודעים גם להעריך את זה, גם אם לא הכל מושלם, גם אם יש לנו ביקורת עליהם או על דבריהם ונראה לנו שאנו חכמים יותר. בסופו של דבר מי שנושא את היהדות בעולם אלו בני אדם, עם כל חולשותיהם ומשגיהם, הקב”ה נתן לנו מסרים איך לעבוד אבל השאיר לנו את העבודה. אני חושב שהיהדות זקוקה כיום לאנשים שמבינים את האור שביהדות, ויודעים להדגיש בה את הנקודות האלו, לראות את העיקר ולשים בצד את הקליפות של אי הדיוקים, כי אלו רק קליפות לחיים עמוקים ואמיתיים שמפכים בעם ישראל וביהדות.

אני מבקש להפנות אותך למבט של גדלות, אני חושב שהבעיות הללו של האמונה במידה רבה נובעות מצמצום המוחין, מהבנה לקויה של האמונה ושל העולם גם יחד שכולנו לוקים בה. עלינו לזכור, כי היהדות כשאתה מסתכל עליה מפרספקטיבה, גדולה בהרבה מהבעיות הללו, שהם בעיני כולם מוקשים של חשיבה דתית וגם אנושית לא מעובדת. אנו אמנם נמצאים בדורות של כפירה, בהם אנשים מבקשים להתעלם מקיומו של האל ושל משמעות החיים האמיתית, אך כל זה לא משנה את טיב החיים, ואנשי אמת עם מבט צלול רואים זאת היטב.

מה שאני מציע לך כאן – אומר זאת שוב – זה לא רק תשובות לשאלות, אלא דרך, סוג של מסע אמונה מחודש שמזמן אותנו לבחון את חיינו, ואת היהדות שלנו מחדש, לנסות לקרוא מחדש ולהבין את מסרי המקרו של התורה, ואת התשובות שלה לשאלות החיים. התורה מדברת בשפה מסויימת שעלינו ללמוד אותה, להעמיק בה ובכך יתגלו בפנינו אוצרות של חיים שלא הכרנו, גם בחינוך הדתי הרגיל, יש בו אמנם הרבה חזרה על מנטרות שאולי נכונות, אך בלי הבנה ופנימיות. אולי זה טיבו של חינוך ממסדי, אך אל לך להתרגש מכך, עליך לעבור בעצמך את המסע – מסע האמונה שאולי הוא הרה סכנות, אך התוצאה שלו היא היכרות מחדש עם היהדות ואמיתותה הבלתי נדלות. כך זה אצלי ואני מאמין שכך זה אצל כל אדם שחוקר בכנות ובמסירות את אמונתו ויהדותו.

בברכת הדרך

אריה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה מאירת עיניים!
    (אני מניח שהרב לא נכנס לדעת הראי״ה זצ״ל ביחס לאבולוציה, משום שהיא להבנתי מתעסקת ביחס בין האמונה למדע, וכאן הרב קודם עסק על מהות האמונה בגדלותה האמיתית)
    בכל אופן יישר כח ותודה רבה על הדברים שצריכים להישמע לעניות דעתי יותר במקומות התורה ובתי המדרש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
מאז שהתאזנתי אני פחות צדיק
לפני שלש שנים כשהתחלתי ישיבה גדולה הייתי בתקופה מאד לא מאוזנת בחיים שלי לילות בלי שנה סטרס גדול לחץ בעבודת השם בתפילה ובלימוד. היה נורא קשה המון לחץ ובילבול, מאז התאזנתי עשיתי תהליך עם עצמי ונרגעתי אבל מה שאני מרגיש שעבודת השם שלי כבר פחות טובה מאז שנרגעתי התפילות פחות...
בשביל מה הסבל בעולם הזה?
יש לי כמה שאלות באמונה שמתעוררות לי בתקופה האחרונה והחלטתי להעלות אותם כאן. תודה מראש על האפשרות לשאול ולקבל מענה, זו באמת זכות אדירה! אני אישה חרדית שחונכה בבית מאמין מאד, במוסדות מהשורה הראשונה ואני בהחלט מרגישה שהאמונה הבסיסית מושרשת בי כמו שצריך. אבל משהו בה התערער לי לאחרונה ב-2...
ספקות איומים באמונה שמטלטלים את חיי
אני חוזר בתשובה מלפני כ20 שנה, נשוי עם אישה טובה וילדים. במשך שנים הכל הלך למישרים ואז השטן נכנס. פתאום אני מוצא את עצמי משוטט במחשבות- מי אמר לך שכל זה נכון? אולי הכל בלוף? יום הצטרף ליום ומחשבה רודפת מחשבה ואני אומר לעצמי עזוב אתה מכיר את זה, תשחרר...
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה
*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה. אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה. עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם. אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר...
לא מצליחה להרגיש ביטחון כמו שאני רוצה להרגיש
תודה רבה על האפשרות לכתוב מהלב. התשובות מעמיקות ומכבדות וניכרת מחשבה והשקעת זמן רב בכתיבתן. לשאלתי, מאז ומתמיד האמנתי בהשם. לפני 5 שנים חליתי והתחלתי לקרוא ברכות השחר. מפרוץ המלחמה התחלתי בהתקרבות משמעותית שכוללת שמירת שבת מלאה, תפילות שחרית ושמע שעל המיטה, כיסוי ראש ובגדים צנועים, הקפדה על שעות הפרדה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן