שלום שואל יקר

ראשית אני מתנצל על העיכוב בתשובה, עומס שאלות באתר בימים אלה…

שנית, תרשה לי להביע את הערכתי על הרצון לבדוק את העניין מבחינה הלכתית ותורנית. זה אינו מובן מאליו שאדם או זוג בחייהם הפרטיים, באין רואה, מרגישים נאמנות לרצון ה’ ומוכנות לכופף את עמדתם לרצונו. אני בטוח שזה בסיס נפלא לזוגיות יהודית איתנה, ובניין בית מאושר, שמח ומלא באהבת ה’.

ולגבי שאלתכם: תורת ישראל רואה ערך עצום בילודה ובהבאת חיים לעולם. המצווה הראשונה בתורה עוסקת בכך, וכך מצווה הקב”ה את האדם לפני הכל – פרו ורבו ומלאו את הארץ. העברת המסורת בין הורים לילדיהם, העיסוק בחינוך הילדים, והרעפת האהבה הינם חלק משמעותי ביותר, אם לא הבסיסי, לתורה ומצוות.

זוהי אף מטרה מרכזית בחיבור בין איש לאישה, להביא לידי המשך והבאת פרי חדש של אהבה ואחוה לעולם. על ידי הבאת חיים חדשים הופכים הזוג להיות חלק ממעשה בראשית, שותפים לקב”ה במעשה הבריאה ומביאים נפש חדשה לידי מימוש.

לכן לפני כל דיון ספציפי חשוב להכיר, להפנים, ולחוש בכל נים ונים, הן שלכם כזוג והן כל אחד מכם לעצמו, את החשיבות של העניין לזוגיות שלכם ולמימוש מטרות חייכם.

נכון, לעיתים גם מול ערכים גדולים וחשובים אנחנו נתקלים בקושי יישומי. אם זה קושי כספי, אם זה קושי פיזי, קושי טכני, או אפילו לעיתים קושי ערכי המתנגש עם הערך הגדול. אך כאן בדיוק מגיעה נקודת הבחירה שלנו, היכולת להתגבר באומץ, ברצון ובנחישות על הקשיים ולממש את הערכים החשובים שלנו, את רצון האלוקים, את הדברים שלמענם אנחנו חיים.

אתגרי החיים בנויים בדיוק מנקודות בחירה אלו המעמידים את האדם בנסיון אישי ומקשים עליו לממש את ערכיו, כאשר האדם עומד מולם, נלחם ומתאמץ ומתגדל מהעמידה באותו נסיון.

תחושת הסיפוק בעמידה על עיקרון ערכי מול קושי, היא אחת מהתחושות הנפלאות ביותר שיכול האדם (ובוודאי הזוג) לחוות, ויש בכך התרוממות נפש גדולה והרחבת האישיות הנאבקת בהצלחה.

חשוב לי להוסיף שכל הריון צריך לבוא בשמחה בחשק וברצון, ואם רגשות אלו אינם מתעוררים באופן טבעי כדאי להשקיע על מנת לעורר אותם.

נוסף על כך, שאלתכם נוגעת בעניין נוסף. אתם מעוניינים “להתערב” בתהליך על מנת “לתכנן” את תחילת חייכם כזוג. אקדים ואומר, אין כל בעיה לתכנן את החיים. להפך, כך נדרש מכל אדם, כחיוב ולא כרשות, לתכנן ולדאוג לעתידו ולעתיד משפחתו. הרמב”ם כותב שעל אדם ללמוד פרנסה, לבנות בית ורק אח”כ לשאת אישה, מתוך הבנה שראוי לאדם להכין את העתיד בצורה ראויה. כך גם בכל צעד ושעל בחיינו אנחנו דואגים ומתכננים ומתערבים בתהליכים על מנת שהעתיד שלנו יהיה טוב יותר ומוכן יותר.

אלא שיש עוד משתנה בנושא שאל לנו לשכוח אותו והוא הביטחון בה’ שידאג לנו. ישנו גבול דק מאוד בין שכחת השגחת האלוקים ומחשבה שהכל תלוי בנו, לבין אותה דאגה אמיתית, נכונה ומחוייבת לעתידנו.

עלינו תמיד לזכור שאנחנו עושים השתדלות, חשובה, מוכרחת, אך יש מי שמנהל בעצמו את העניינים למעלה, והוא יוביל אותנו בדרך הנכונה לנו אם ננהג כראוי וכרצונו ולפי אמונתנו.

לצערינו, לא כל הזוגות זוכים להפקד מייד לאחר חתונתם, רבים רבים, רבים מדי, נאלצים לעבור מסכת ארוכה של צפיה, לעיתים טיפולים וכדומה עד לרגע שבו חובקים פרי בטן, וגם זוג רגיל לגמרי, לוקח לעיתים עד שנה של חיי זוגיות תקינים (לאחר מכן יש לפנות להתייעצות רפואית) עד להריון.

איני אומר ח”ו שאתם מאלו, חלילה. אלא שיש לקחת גם זאת בתוך מכלול השיקולים של החלטתכם.

חשוב לי עוד לפני הדיון ההלכתי, שתשימו את הנקודות הללו מול עיניכם, ותשקלו שוב בכובד ראש את הסוגיה.

ובעניין ההלכתי אשלח לך למייל באופן אישי את מה שלמדתי בנושא.

ושוב מלא הערכה על האכפתיות, הרצון והנאמנות לדעת ולהבין כיצד הקב”ה רוצה שננהג,

מאחל לכם בית מלא אור, שמחה וילדים

אשמח לדעת אם תשובתי סייעה, ואתם כמובן מוזמנים לפנות שוב בעת הצורך

בהערכה רבה

מיכאל