שלום לך יקרה,
הכנות שלך, הרגישות והמבט פנימה שהביאו אותך לפנות עם השאלה, שובים לב. למעשה, הבעיה אינה שלך – לך טוב במצב הקיים, אבל חמותך חשובה לך, יש לך הרבה הערכה והכרת הטוב כלפיה, ואינך רוצה לפגוע בה. משום כך את תוהה כיצד לנהוג. על כך קבלי את הערכתי הגדולה.
שאלתך מורכבת מכמה חלקים, אשתדל להתייחס לכל אחד מהם:
– האם לכפות על עצמך קשר שאינך זקוקה לו כרגע?
– איך לא להיות בוטה ולא לדחות את חמותך בצורה פוגעת?
– זה את או היא? זה האופי שלך אשם או התפיסה שלה לגבי הקשר ביניכן? מי צודק ומי טועה?
– אז מה לעשות?
למעשה, לחלק גדול מן הדברים ענית כבר בעצמך. אלא שאינך בטוחה איך נכון לנהוג, ואת גם תוהה אם האופי שלך ‘אשם’ בכך ועליך לשנותו.
אילו חמותך היתה פונה אלינו עם השאלה, היינו מציעים לה לתת לך את המרחב שלך, להמשיך ולשדר קבלה ואהבה, ולקוות שבסופו של דבר תתגבש ביניכן מערכת יחסים נינוחה וקרובה.
אולם לא חמותך היא השואלת, ואין ביכולתנו להציע לה לנהוג אחרת. השאלה מה את יכולה לעשות בנוגע לכך.
ובכן, האם ניתן לכפות עליך קשר שאינך זקוקה לו? לא. קשר שאינך חשה אתו בנח, לא ייטיב עם אף אחד. הוא רק יעורר כעס פנימי ותחושת דחיה. אין טעם לדחוק בך לעשות זאת.
את כותבת בחכמה, שזהו המצב כרגע. את נשואה טריה. הצרכים שלך משקפים את מה שטוב לך כעת. לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות על טיב הקשר בעתיד ממה שמצטייר לך מהחודשים הראשונים של חיי הנישואין.
טבעי שאינך רוצה להכניס אנשים אחרים כרגע אל חייך. את עוד עסוקה בהעמקת הקשר הזוגי, וזו מלאכה הדורשת זמן, התכוונות, אנרגיות. גם קשרים אחרים נזנחים בתקופה זו – עם חברות, עם אחיות, אפילו עם ההורים הקשר הטבעי משנה גוון. כל מי שחיתן ילד או אח זוכר את ההסתגרויות של הזוג הצעיר בחדר בין הסעודות, את התחושה שהם לא רואים אף אחד אחר מלבד זה את זה… כי כן, בתקופה הראשונה של הנישואין נבנה הקשר בין בני הזוג, וקשה להתמודד עם גורמים נוספים.
את מכירה רק את הקשר עם אמך, שהוא פחות קרוב. הקשר עם חמותך זר לך, בפרט שאינכן מכירות עדיין זו את זו. משום כך את צריכה להבטיח שהקשר החדש הזה ייעשה בצורה שתשמור עליך. להכנס למשפחה חדשה, עם הרגלים חדשים, עם דפוסי קרבה אחרים, זה בהחלט יכול לאיים, אפילו אם הקשר ביניכם חיובי. בתקופה שבה כל כך הרבה דברים משתנים, הסטטוס המשפחתי, הנראות, חלוקת הזמן ותשומת הלב, היעדים, השאיפות, ואפילו שם המשפחה… הכל מקבל טוויסט עצום – אזי הדרישה להיות בקשר שאינך זקוקה לו אינה מתקבלת בברכה. את נורמלית. העובדה שאינך קופצת על המציאה אינה אומרת עליך שום דבר שלילי.
חמותך אשה מקסימה, וגם את עושה רושם של אדם טוב לב ומתחשב. אבל הקשר הזה מיותר לך כרגע, בהדגשה על כרגע. שתיכן עוד זרות זו לזו. זה לא קשור להיותכן נשים טובות ומקסימות (איזה שילוב נהדר).
אי אפשר לכפות קרבה, ובוודאי אי אפשר להציב ‘לוח זמנים’ מתי יקרה מה. קשר הוא דבר שנבנה, והוא זקוק לזמן, ולמאמץ של שני הצדדים. אולם כדי לבנות אותו נכון, אנחנו חייבים ללמוד את הגבולות של עצמנו. מתי אנחנו יכולים להקדיש זמן ולהתייחס (ואם כן, כמה זמן?), ומתי זה מכביד עלינו. אפשר בהחלט לסיים שיחה בנימוס באופן יזום כאשר את מרגישה שזה מעמיס עליך. אם את נשאלת שאלות שאינך מעוניינת לענות עליהן, את יכולה להתחמק ממענה. אינך חייבת לאמץ לך אותה לאם, או לראות בה חברה. חברות יש לך מספיק, ואמא יש רק אחת כמאמר החכם.
השתחררי מהתוויות, מאיך צריכים הדברים להיות. חמותך אינה כמו חמיות אחרות ואת שונה מכלות אחרות. את חדשה במשפחה וגם הם צריכים ללמוד מהן הרגישויות שלך, מהם הגבולות שלך. היא לא גידלה אותך ואינה יודעת. ‘כשאני חוזרת מהעבודה אני צריכה מנוחה…’, ‘כשאנחנו ביחד אנחנו לא עונים לטלפונים, תשאירו הודעה…’ אם היא נבונה די הצורך היא תבין. היא תלמד את היכולות ואת המגבלות שלך ותכבד אותם. אני מניחה שלא כל ילדיה שווים, וגם מידת הקרבה של כל אחד מהילדים אליה היא שונה. זה טבעי ולגיטימי.
– איך משדרים חוסר ענין בלי לפגוע? האם להיות מסויגת וקרירה?
להיות מסויגת וקרירה זה לא אופציה בשום מערכת יחסים. הסתייגות וקרירות הן דרך לשדר חוסר ענין במערכת ורצון לניתוק. והרי אינך רוצה נתק, אלא אוורור ומרחב. יש עוד דרכים להשיג זאת מלבד מסויגות וקרירות שהמחיר שלהן כבד – גם לצד השני וגם לך.
קרירות והסתייגות יוצרות דינמיקה משלהן ואין לך מושג היכן זה ייעצר. יתכן שחמותך לא תשיב לך באותה מטבע, אבל לא יהיה זה נבון לנצל את עבודת המידות שלה באופן כזה, וגם את אינך רוצה לעשות זאת, את כותבת זאת מפורשות. השקט שתשיגי אינו דבר נכון במסגרת משפחתית. אם מדובר ביחס שלילי – ברור שעליך לשמור על עצמך, אבל אם מדובר בקשר נעים שהוא קצת מעבר לאופי המסויג שלך, יש דרכים אחרות להבטיח שהוא לא יעיק עליך.
בין קרירות ומסויגות להיענות נלהבת יש מרחק ניכר, את יכולה לבחור נקודה על קו הרצף שביניהן, בלי לפחד שמא זה ילך רחוק מדי.
את חוששת שחמותך תכפה עליך קשר שאינך רוצה בו. את אדם בוגר. איש לא יכפה עליך משהו שאינך מעוניינת בו. חמות אינה אמא, אבל היא אמו של בעלך, ותהיה הסבתא של ילדייך. היא כעת חלק מהמשפחה שלך בדיוק כמו הוריך ואחייך. לא ניתן לחזור אחורה. זה חלק מעסקת החבילה. יש לה מקום בחייך, מקום מרכזי וחשוב.
כעת כשאת עוד בראשית הדרך, את יכולה לעצב את המקום הזה ברגישות ובחכמה, בצורה שתיטיב עם שתיכן ועם היקרים לכן.
מדוע היא רוצה בקשר? מדבריך עולה שיש לה קשר קרוב עם ילדיה. הקשר עמך לא אמור למלא חלל בחייה, אלא פשוט ביטוי לרצון שתהיי ותרגישי חלק מהמשפחה. אדם שמשדר זרות וריחוק אומר אמירה קשה על הצד השני.
אין צורך לכפות על עצמך קשר חונק. חמותך אינה מציבה לך כאן רף כלשהו שעליך להגיע אליו, אלא שאיפה שתרגישי אתה מספיק קרוב כדי שהקשר ביניכן יהיה לבבי וזורם. זה יקרה ממילא, באופן טבעי, אם תתמקדי פחות במה שהיא רוצה ממך, ותבני יחסים נעימים שמשדרים חיבה וקבלה. השאר יבוא מאליו, ללא מאמץ מיוחד מצדך או מצדה.
את חוששת שאם תבואי לקראתה היא תתן למחוות שלך פירוש מרחיק לכת, וזה מקשה עלייך להתאמץ, או ‘לזייף נחמדות’ כלשונך. משום כך חשוב שתהיי במגע קרוב עם עצמך, לראות מתי את עוברת יותר מדי את הגבולות של עצמך. נתינה שנעשית נכון – מביאה לשמחה ולרצון לתת עוד. נתינה חונקת – מביאה לדחייה ולמרחק. לא משנה מה היא מצפה ממך – עשי מה שנכון לך. זה ייטיב עם הקשר ביניכן הרבה יותר מקרבה כפויה.
– מי צודק ומי טועה?
מה זה משנה? אלו הנתונים שלך. הצדק לא יעזור לך במקרה זה. מערכת יחסים כוללת שני צדדים. הבחירה איך להגיב תמיד נשארת שלנו. תגובה נכונה, שקולה ומכבדת, תשפיע בדרך כלל גם על עמדתו של הצד השני.
– אז מה עושים?
אין מתכון קסם. יש לך כאן הזמנה לעבודה. אנשים שבאו אל חיינו מאתגרים אותנו לעבוד על עצמנו ולהרחיב את גבולות האני. כל אדם שאנו פוגשים בתוך מערכת יחסים משמעותית מביא אתו מדרגה חדשה בהתפתחות האישית שלנו. חמותך מציבה לך אתגר לא קל – קשר שאינך מעוניינת בו, שמנוגד לטבעך. לו היה זה בעלך ולא חמותך – היית מבינה שיש לך עבודת מידות לעשות. מן הסתם לא היית פוטרת את הענין ב’זה האופי שלי’, אלא מוצאת דרך להתגבר על הפערים ביניכם. חמותך כאן לקשר רב שנים. היא מאתגרת אותך – בעדינות, למזלך – לצאת מאזור הנוחות שלך, להכיר בעצמך צדדים חדשים ויפים, להתפתח ולגדול.
אין המשמעות של הדברים היא שתעשי דברים שקשים לך. כעת זה גם לא ממש הזמן. הפוקוס שלך מתמקד כרגע בבניית הזוגיות החדשה שלכם, ולגיטימי שקשרים אחרים יצטרכו לחכות. לא מדובר כרגע בקפיצות לרוחק, ובוודאי אינך צריכה לשנות את האופי שלך בכח. השינוי הוא כרגע ברמת התודעה, בהבנה שתצטרכי לצאת מעצמך וכן, להשקיע בקשר שמבחינתך הוא מיותר. החזיקי בראש את המטרה הגדולה, ציירי לעצמך את התמונה המשפחתית שאת רוצה לעצמך. ראי שם את בן זוגך, את ילדייך, את בני המשפחה המורחבת. איזה סוג מערכת יחסים את רוצה שתהיה ביניהם? ללא השקעה לא יהיה שם דבר. וזה נכון למשפחות הכי טובות.
כעת כל מה שנדרש ממך הוא לכבד, להעריך, כפי שאת כבר עושה, ולתת מקום לקשר נינוח שיתפתח במשך הזמן. כמה הוא יהיה קרוב – תחליטי את, עכשו ובכל תחנה בחייך לפי מה שיתאים לך. כאמור, איש לא יכפה עליך קשר שאינך מעוניינת בו. אבל בכל מקרה הוא יוכל להיות נעים, מכבד ואכפתי.
לפעמים מחוות קטנות עושות את העבודה. אכפתיות ניתן לשדר במגוון דרכים. עזרה בזמן שמתארחים, התייחסות לתאריכים חשובים, וגם שיתוף בדברים שלא אכפת לך לשתף. מה שאינך רוצה לספר – אינך צריכה לספר. אפשר להתעניין בכנות בילדים האחרים, לבקש מתכון, לשאול על מה שחשוב לה. שיחה של פעם בשבוע (אם אינה ממש ארוכה) היא דבר מקובל גם במערכות יחסים לא מדי קרובות.
הפעילי את הקסמים הטבעיים שלך ושדרי נחמדות ועניין. זה טבעי לך וזו מתנת שמים שלא כל אחד זוכה לה. גייסי את חוש ה’זיוף’ שלך. הוא יעזור לך לעשות את הדבר שנראה לך לנכון. ומה שתתני, תקבלי בע”ה בחזרה בגדול.
מאחלת לך חיים מלאי שלום ושלוה, ברכה ושמחה,
אורית
דלג לתוכן
תגובה אחת
וואו שאלה בדיוק בזמן. אני מתמודדת בדייייוק עם אותו הדבר!! לא פשוט..מאוד מתחברת לכותבת השאלה והלוואי שנלמד יותר איך לכבד ולהראות יחס מבלי לעבור את הגבולות של עצמנו ומבלי שיעברו את שלנו..