שואלת יקרה וחכמה.

קראתי את שאלתך, והתמוגגתי מחכמת ליבך, משאיפת ההתקדמות המקננת בך, מהרצון שלך לעשות את רצון ה' ולצמוח מתוכו וברוחו, ומהחיפוש הכן והמתמיד אחר הדרך הראויה בעבודת ה'.

השאלה עוד יותר נשאה חן בעיני משום 'ששאלת חכם חצי תשובה' אומרים רבותינו. השאלה שלך כבר טומנת בתוכה את ההכרה בחשיבות שני הצדדים

(היכן עובר הגבול, מה דרך הנכונה … שאם יש משהו בעולם הזה, כנראה שהקב"ה רוצה שנהנה ממנו …)

את ההכרה בחשיבות האיזון ביניהם

(הרי לא יתכן לשבת כל היום ורק ללמוד…, האם זה מסוכן להגזים מדי עם…) ,

ואת ההיכרות עם עצמך, עם אופייך, עם הרגליך, ואישיותך (מה על בילוי עם חברות שלא היה בשביל להשתחרר או לצורך נפשי…. אני מתפללת 3 תפילות ביום שעושות לי מאוד טוב, )

השילוב של שלושת המרכיבים הללו, אמורים לסייע לך לחפש את האיזונים הנכונים לך, ולתת לעצמך תשובה מדוייקת.

ציטוט המיוחס לנילס בוהר, פיזיקאי מוכשר שקיבל פרס נובל למוזיקה, והשפיע רבות על הפיזיקה במאה העשרים אומר כך:

“There are trivial truths and there are great truths. The opposite of a trivial truth is plainly false. The opposite of a great truth is also true.”

יש אמיתות טריוויאליות ויש אמיתות גדולות. ההיפך מאמת טריוויאלית היא שקר, ההיפך מאמת גדולה הוא אמת גם כן.

במתמטיקה יש אמיתות פשוטות וטריוויאליות. 2+2=4, זו אמת פשוטה וטריוויאלית, ומי שיאמר ההיפך, שזה שווה 5, הרי הוא משקר!

אך יהודי שלומד גמרא כל היום כבר יודע שהגמרא, והיהדות הרב אנפית המסתעפת ממנה מלאה במחלוקות גדולות ועמוקות. מצד אחד ניצבת עמדה גדולה ועמוקה, אך מולה, מתנגדת לה, אמת גדולה ועמוקה לא פחות. אין כזה דבר שצד אחד צודק והשני טועה לגמרי, וגם מי שמאמין בערך נכון עד מאד, צריך לשמור בלב ובמעשה אחוז מסויים של פתיחת צוהר לאמת העמוקה המנוגדת לו, ולראות איך הוא יכול לאזן ביניהם.

דווקא מקריאת מכתבך אני מבינה שאיני צריכה לדבר ולהסביר בשבח העמדות העמוקות שאת חותרת לשלב ביניהם. אנו רוצים לצמוח מבחינה רוחנית אך הקב"ה לא ברא אותנו כמלאכים אלא כבני אדם, עם צרכים גופניים ונפשיים, והם ה'כלי' המחזיק את העושר הרוחני שלנו. אם הכלי לא יקבל את הטיפול הנדרש לו לתחזוקו המלא באופן בריא, גם לא נוכל לצמוח מבחינה יהודית ודתית.

ודאי למדת כי קומת היהודי היא גבוהה מקומת האדם וניצבת מעליה. אנו קודם כל בני אדם עם צרכים, וכשאלו מסופקים באופן קשוב, בריא ולא מוגזם, הרי שנפשינו יכולה לצמוח ולהתענג על ה' ולהרחיב את קומת היהודי שלה.

לכן הצורך לשלב בין מלוי הצריכים הגשמייים, להתאוורר, לבלות מידי פעם, לאגור כוחות, הוא צורך בל יגונה, והאתגר איך לשלב אותו לצד פיתוח החיים הרוחניים הינו משימת חיים שתעסיק אותנו עד מאה ועשרים בעז"ה, ובתפילה שאכן נזכה לכך שתמשיך להעסיק אותנו. כי זה יהיה לנו אות וסימן שאנו חיים ובריאים ורוצים לעלות מעלה במעלות התורה והיראה. אז כיצד נפתח צוהר לצרכים של העולם אך לא צוהר-חלון גדול מידי, שכל רוח מצויה תוכל להכנס לתוך החדר ולהעיף כל מה שנמצא בתוכו, ולחולל בו נזקים?

חז"ל אומרים לנו בפרקי אבות פרק ו' סעיף ו' ש'מיעוט שיחה' הוא אחד מהקניינים שהתורה נקנית על ידם.

והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים.

ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במיעוט סחורה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט תענוג, במיעוט שנה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו…

לנו נראה במבט ראשון שכדי לקנות תורה עלינו למעט בדברים מסויימים ואולי אפילו להסתדר כליל בלעדיהם, לו רק נצליח. נדבר מעט כדי שכל זמנינו יהיה קודש לתורה ותפילה. אך הגאון מוילנא אומר דווקא ש'מיעוט שיחה' הינו צורך של לכתחילה, שיש להקפיד עליו ולא לוותר עליו. מחובתך לעצור להפוגה קצרה, של מיעוט שיחה, כדי לחזור ביתר מרץ ואנרגיה להמשך לימודך. כך תתקיים התורה בידך ותצליח לקנותה באופן מלא ותשמר את הלהט וההתלהבות בלימודה.

הנה כי כן, את מבינה יפה בחכמת ליבך ובאינטואיציה הבריאה שלך, שהפסקה ועיסוק בעולמות החול הוא נחוץ וחשוב מחד גיסא, אך גם מאתגר לבל נגלוש ונגזים בו מאידך גיסא. הקב"ה צווה אותנו בתורה 'וחי בהם', וחפץ שנתנהל באופן מאוזן ובריא . " אכול דבש, הרבות לא טוב" אומר לנו שלמה המלך, החכם מכל אדם בספר משלי כה' כז.

ההתענגות המוגזמת על החומר, על התענוגות, אפילו על הדברים הכי טובים ומתוקים שיש לעולם להציע לנו, עשויה בסוף לגרום לכך שנאבד את הטעם הטוב שלהם.

אני סומכת עליך, שעם הרצון האמיתי שלך לצעוד בדרך העולה בית קל, בוודאי תדעי לאזן בין קודש לחול, בין דאגה לצורכי בריאות גופך ונפשך, לבין התזונה הרוחנית לה זקוקה נשמתך. הקשיבי לנשמתך, לקול ה' המהדהד בתוכך, והיא תנחה אותך בדרך הישר בעז"ה.

בברכה,

ורדית

[email protected]