The Butterfly Button
עד כמה למלא את חיי בדברי חולין ולהתנזר ממותרות?

שאלה מקטגוריה:

שלום רציתי לשאול שאלה שמציקה לי מאוד ברמה האישית כבר הרבה זמן,
מה הדרך הנכונה לחיות בה את חיינו בדרך התורה, עד כמה לערב את החול ועד כמה להתנזר ממותרות?
מה האיזון הנכון, מה רצון ה', הרי לא יתכן לשבת כל היום ורק ללמוד תורה, לקרוא תהילים, להתפלל?(אני מדברת מתוך מקום של אישה) והרי דנים את האדם בסוף ימיו עד 120 על כל דבר קטן, אז מה על בילוי עם חברות שלא היה בשביל להשתחרר או לצורך נפשי אלא בשביל להעביר את הזמן, זה בעייתי?
או לדוגמא השימוש באמצעי טכנולוגיה, האם זה גירויים שעלינו להתרחק מהם ולהשתמש רק בטלפון פשוט עם ס.מ.ס או כמו אלו המחזיקים בדעה שאם יש משהו בעולם הזה, כנראה שהקב"ה רוצה שנהנה ממנו ואז זה בסדר לראות סרטים(נקיים) או לבלות בקניות וכו'.
אפילו בזמן הפנוי, כל פעם יש לי דילמה בבחירה האם לקרוא ספר קריאה מעניין ללא שום קשר לרוחניות או לשבת וללמוד פרקי אבות למשל? שהרי על מה אדם מקבל שכר…
כמו כן האם זה מסוכן להגזים מדי עם הרוחניות והתורה, אני למרות שאני אישה ולא חייבת, אני מתפללת 3 תפילות ביום שעושות לי מאוד טוב, בנוסף מקפידה על תהילים יומי ולימוד יומי ובכל זאת כל זה מתנקז לאולי שעתיים ביום, כל השאר זה חול וחול ואז מתמלאת בי תחושת ריקנות וחוסר משמעות, כאילו אני מפספסת הון, מצד שני אני מפחדת ללכת לקיצוניות השנייה ואחר כך להגזים מדי והגיע למצב שהתורה זה עול, אז היכן עובר הגבול, מה דרך הנכונה?
תודה רבה.

תשובה:

שואלת יקרה וחכמה.

קראתי את שאלתך, והתמוגגתי מחכמת ליבך, משאיפת ההתקדמות המקננת בך, מהרצון שלך לעשות את רצון ה' ולצמוח מתוכו וברוחו, ומהחיפוש הכן והמתמיד אחר הדרך הראויה בעבודת ה'.

השאלה עוד יותר נשאה חן בעיני משום 'ששאלת חכם חצי תשובה' אומרים רבותינו. השאלה שלך כבר טומנת בתוכה את ההכרה בחשיבות שני הצדדים

(היכן עובר הגבול, מה דרך הנכונה … שאם יש משהו בעולם הזה, כנראה שהקב"ה רוצה שנהנה ממנו …)

את ההכרה בחשיבות האיזון ביניהם

(הרי לא יתכן לשבת כל היום ורק ללמוד…, האם זה מסוכן להגזים מדי עם…) ,

ואת ההיכרות עם עצמך, עם אופייך, עם הרגליך, ואישיותך (מה על בילוי עם חברות שלא היה בשביל להשתחרר או לצורך נפשי…. אני מתפללת 3 תפילות ביום שעושות לי מאוד טוב, )

השילוב של שלושת המרכיבים הללו, אמורים לסייע לך לחפש את האיזונים הנכונים לך, ולתת לעצמך תשובה מדוייקת.

ציטוט המיוחס לנילס בוהר, פיזיקאי מוכשר שקיבל פרס נובל למוזיקה, והשפיע רבות על הפיזיקה במאה העשרים אומר כך:

“There are trivial truths and there are great truths. The opposite of a trivial truth is plainly false. The opposite of a great truth is also true.”

יש אמיתות טריוויאליות ויש אמיתות גדולות. ההיפך מאמת טריוויאלית היא שקר, ההיפך מאמת גדולה הוא אמת גם כן.

במתמטיקה יש אמיתות פשוטות וטריוויאליות. 2+2=4, זו אמת פשוטה וטריוויאלית, ומי שיאמר ההיפך, שזה שווה 5, הרי הוא משקר!

אך יהודי שלומד גמרא כל היום כבר יודע שהגמרא, והיהדות הרב אנפית המסתעפת ממנה מלאה במחלוקות גדולות ועמוקות. מצד אחד ניצבת עמדה גדולה ועמוקה, אך מולה, מתנגדת לה, אמת גדולה ועמוקה לא פחות. אין כזה דבר שצד אחד צודק והשני טועה לגמרי, וגם מי שמאמין בערך נכון עד מאד, צריך לשמור בלב ובמעשה אחוז מסויים של פתיחת צוהר לאמת העמוקה המנוגדת לו, ולראות איך הוא יכול לאזן ביניהם.

דווקא מקריאת מכתבך אני מבינה שאיני צריכה לדבר ולהסביר בשבח העמדות העמוקות שאת חותרת לשלב ביניהם. אנו רוצים לצמוח מבחינה רוחנית אך הקב"ה לא ברא אותנו כמלאכים אלא כבני אדם, עם צרכים גופניים ונפשיים, והם ה'כלי' המחזיק את העושר הרוחני שלנו. אם הכלי לא יקבל את הטיפול הנדרש לו לתחזוקו המלא באופן בריא, גם לא נוכל לצמוח מבחינה יהודית ודתית.

ודאי למדת כי קומת היהודי היא גבוהה מקומת האדם וניצבת מעליה. אנו קודם כל בני אדם עם צרכים, וכשאלו מסופקים באופן קשוב, בריא ולא מוגזם, הרי שנפשינו יכולה לצמוח ולהתענג על ה' ולהרחיב את קומת היהודי שלה.

לכן הצורך לשלב בין מלוי הצריכים הגשמייים, להתאוורר, לבלות מידי פעם, לאגור כוחות, הוא צורך בל יגונה, והאתגר איך לשלב אותו לצד פיתוח החיים הרוחניים הינו משימת חיים שתעסיק אותנו עד מאה ועשרים בעז"ה, ובתפילה שאכן נזכה לכך שתמשיך להעסיק אותנו. כי זה יהיה לנו אות וסימן שאנו חיים ובריאים ורוצים לעלות מעלה במעלות התורה והיראה. אז כיצד נפתח צוהר לצרכים של העולם אך לא צוהר-חלון גדול מידי, שכל רוח מצויה תוכל להכנס לתוך החדר ולהעיף כל מה שנמצא בתוכו, ולחולל בו נזקים?

חז"ל אומרים לנו בפרקי אבות פרק ו' סעיף ו' ש'מיעוט שיחה' הוא אחד מהקניינים שהתורה נקנית על ידם.

והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים.

ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במיעוט סחורה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט תענוג, במיעוט שנה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו…

לנו נראה במבט ראשון שכדי לקנות תורה עלינו למעט בדברים מסויימים ואולי אפילו להסתדר כליל בלעדיהם, לו רק נצליח. נדבר מעט כדי שכל זמנינו יהיה קודש לתורה ותפילה. אך הגאון מוילנא אומר דווקא ש'מיעוט שיחה' הינו צורך של לכתחילה, שיש להקפיד עליו ולא לוותר עליו. מחובתך לעצור להפוגה קצרה, של מיעוט שיחה, כדי לחזור ביתר מרץ ואנרגיה להמשך לימודך. כך תתקיים התורה בידך ותצליח לקנותה באופן מלא ותשמר את הלהט וההתלהבות בלימודה.

הנה כי כן, את מבינה יפה בחכמת ליבך ובאינטואיציה הבריאה שלך, שהפסקה ועיסוק בעולמות החול הוא נחוץ וחשוב מחד גיסא, אך גם מאתגר לבל נגלוש ונגזים בו מאידך גיסא. הקב"ה צווה אותנו בתורה 'וחי בהם', וחפץ שנתנהל באופן מאוזן ובריא . " אכול דבש, הרבות לא טוב" אומר לנו שלמה המלך, החכם מכל אדם בספר משלי כה' כז.

ההתענגות המוגזמת על החומר, על התענוגות, אפילו על הדברים הכי טובים ומתוקים שיש לעולם להציע לנו, עשויה בסוף לגרום לכך שנאבד את הטעם הטוב שלהם.

אני סומכת עליך, שעם הרצון האמיתי שלך לצעוד בדרך העולה בית קל, בוודאי תדעי לאזן בין קודש לחול, בין דאגה לצורכי בריאות גופך ונפשך, לבין התזונה הרוחנית לה זקוקה נשמתך. הקשיבי לנשמתך, לקול ה' המהדהד בתוכך, והיא תנחה אותך בדרך הישר בעז"ה.

בברכה,

ורדית

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לאזן בין הרצון להרגיש טובה לבין השאיפה להתקדם ולגדול?
קשה לי למצוא תשובה שתסדר לי את המחשבות ותרגיע את המח שלי כי אני יודעת שזה שאלה שאיו לה באמת בסיס ולמרות זאת זה מטריד אותי באנו לעלום הזה כדי להיות מתוקנים יותר להיות קרובים לשם יותר להפוך לשלמים יותר מבחינה רוחנית אני כל הזמן בדילמה בין כמה אני חייבת...
נפשי רועדת וחנוקה מעבודת ה'
אפתח בדברים גלויים, ישרים וכנים: נפשי רועדת וחנוקה מעבודת ה'. והיא לא חנוקה בגלל שאני מעמיס עליי יותר מדי.. אם זאת הייתה הסיבה זה היה טוב הייתי מטפל בה ומפסיק להכביד עליי דבר ראשון אני בעל תשובה זכיתי — זכיתי לשוב אל אבי שבשמים בגיל שש עשרה וחצי, זכיתי להתקרב...
מה אפשר לצפות מאת ה’ רגשית?
תודה רבה על האתר המדהים הזה מתמודדת מאוד רגשית עם ה'. באה מרקע מאוד קשה ומורכב עם ערכים לא-עקביים משום מה – הרגשתי קשר עם ה’ יקר עד מאוד בימות התיכון. הגעתי לגיל ההתבגרות צינית, קשוחה, מאוד מתמודדת רגשית – ובית הספר ב"ה העניק לי חינוך נפלא, כולל הרגש עם...
אף אחת לא מתאימה לי – כי אני לא בטוח מי אני באמת
קודם כל תודה רבה על ההזדמנות והפלטפורמה, ממש משמח שזה עם ישראל שלנו. אני תלמיד ישיבה כמה שנים, ובשנים האחרונות עברתי תהליך של התחזקות, יותר מקפיד על המצוות, לומד תורה מתעניין יותר בעומק החיים ושאלות מהותיות. מה שבעיקר מטריד אותי זה ענייני הדייטים, אני מרגיש שהמצב הרוחני שלי לא מתאים...
לא רואה שזה עוזר לי לנסות סגולות והשתדלויות
יישר כוח על הפלטפורמה הזו לשאול שאלות באנונימיות ולשפוך את הלב. לעצם העניין. אני ממש אובד-עצות, מתמודד עם קשיים כלכליים ואחרים, דבר שגם גורם לי באיזה שהוא מקום לתמיהות באמונה. ויש לציין שזה לי תקופה ארוכה שהפסקתי.להתפלל מעבר לתפילות היומיומית החיוביות וכן לרוץ לרבנים לקבל ברכות. פעם הייתי קורא פרקי...
משבר זהות לאחר אובדן
רוצה לציין שזו לא הפעם הראשונה שאני נעזרת בכם, תודה רבה על כל העזרה והאוזן הקשבת… אני מגיעה מרקע משפחתי מורכב. ומאחר שכן, מעולם לא היה לי דוגמא אישית לחינוך ודרך רוחנית בחיים. בבית אפשרו לנו כמעט הכל: סרטים, אינטרנט פתוח וכו'. לא היה מי שישגיח עלינו הילדים. משכך, המקום...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן