שלום וברכה

תודה על הפניה האמיצה . חשפת פרטים אישיים מחייך ואתה מוכן להתמודד. זה מעורר הערכה.

משאלתך אני מבין שאתה מתבונן פנימה ומוכן להתמודד עם נטיות או רצונות גם אם לא נוח להתמודד עימם. זו נקודת כוח לצמוח ממנה.

ציינת שעברת תהפוכות בגיל ההתבגרות, אך לא ציינת מה הם היו. ייתכן שזה יכול להאיר את ההתמודדות שלך באופן טוב יותר. בכל מקרה אשתדל לענות לשאלתך ואם תרצה להוסיף – זכותך.

אתה מדבר על צפייה במראות בעיתיים, דבר שקשה לעמוד בו ואשר מציב נסיון קשה מנשוא.

אם הבנתי נכון יש כאן גם שאלה רעיונית כלפי הקב”ה – איך ייתכן שהעולם נברא עם נסיונות קשים כל כך שנדמה שאי אפשר לעמוד בהם. ובנוסף יש לך גם התמודדות מעשית עם הקשיים שציינת.

הבה נדון רגע בפן המעשי ומשם נמשיך.

אין ספק שיש סיבה ראשונית לכך שאדם מתפתה ונמשך לצפייה מעין זו וברור שלפעמים זה מתחיל מסקרנות נטו ומתגלגל משם למקומות אחרים. הסקרנות כשלעצמה היא נטויה מבורכת ובדרך כלל די בידיעה כללית כדי לספק אותה. הבעיה מתחילה כשההרגל נעשה קבוע ויוצר התנהגות לא בריאה ואף יכול להגיע להתמכרות.

הבעיה העיקרית בהתמכרות היא שהמכור מאבד שליטה על חייו במובנים מסויימים וזה יכול להגיע למצב של התנהגות שמזיקה לאדם עצמו כגון נקיטת פעולות שהם בניגוד לערכיו הבסיסיים וכנגד האינטרס שלו עצמו. ניקח את עניין ההתמכרות לסמים כדוגמה. בהתחלה האדם סתם מנסה מתוך סקרנות, בהמשך הוא הופך את זה להרגל, ולבסוף הוא מוצא את עצמו ללא שליטה בחייו, מבצע פעולות לא מוסריות או לא חוקיות, מאבד את מקום עבודתו, נכנס לחובות, וייתכן שאף משלם בבריאותו או בחייו עבור זה.

נהוג לומר שההתמכרות היא לא הבעיה אלא הפתרון. כלומר יש לאדם בעיה או קושי שהוא מתמודד עימם וההתנהגות המכורה היא סוג שחל פתרון או הקלה עבורו מהכאב הפנימי או הבעיה שעימה הוא מתמודד. זה לא תמיד נכון אבל פעמים רבות זה המקרה.

אינני יודע אם אתה מכור לצפייה הזו או שזו רק התנהגות זמנית, כך או כך הבה נבדוק את התוצאות של צפייה מרובה.

צפייה מרובה במראות אלו היא מתכון בדוק ליצר מוגבר . זה מחזור קטלני, העיניים רואות, הדחף מתגבר, נוצר הרגל ודפוס פעולה, וחוזר חלילה. אין ספק שאדם שהרגיל את עצמו לעוררות רבה יתקשה להתמודד.

בעיה נוספת בהרגל זה כמו כל התמכרות, היא העלאת סף הגירוי והקהיית הרגשות הטבעיים. כלומר , עם הזמן צריך גירויים חזקים יותר ויותר כדי לחוש משהו. זה נזק גדול לטווח ארוך בוודאי אם ברצונך לחיות עם אישה ולהקים משפחה. בנוסף, הדימויים שמסתובבים בראש בעקבות צפיה כזאת הם הרסניים כי הם מביאים למערכת היחסים ציפיות לא ריאליות ומסיחים את הדעת מיצירת קשר עמוק ואמיתי עם בת זוגך בעתיד.

 (חשוב לדעת אגב, שהרבה מהדברים שרואים שם הם לא ריאליים ולא שייכים למציאות, יש הרבה מניפולציות שיצרני התכנים הללו עושים כדי להגיע לתוצאה שהם רוצים וחבל להיחשף ולשגות בדמיונות שוא. זה שקר מוחלט ולא קשור עם המציאות.)

כל זה מוביל אותנו להבנה שייתכן והמקום שבו כדאי לך לרכז מאמצים הוא בהתנתקות מעניין הצפיה המרובה. הנזקים מרובים והמחיר גבוה מידי.

תשובתי לשאלתך היא אם כן, שהמצב הטבעי הוא דבר שניתן להתמודד עימו, כל זמן שאתה לא מכניס את עצמך לסחרור של עוררות ודמיון. הדבר שונה לגמרי מאוכל כי אדם שאינו אוכל נהיה רעב יותר ויותר והגוף חייב את זה להישרדותו, זאת לעומת הדחף להתרבות הנמצא באדם ואשר ביכולתו לעוררו ברצונו ולהביאו לשקט אם יחליט – על ידי הימצאות בסביבה ניטרלית. לא סתם אמרו חז”ל “אבר קטן יש בו באדם , מרעיבו- שבע, משביעו – רעב” כלומר דווקא ההתעסקות המרובה מגבירה את הרעבון, ואילו “הרעבה” כלומר המנעות מגירוי – מורידה את הדחף לפי רצונו של האדם.

.מקוה שזה עונה גם לשאלתך הרעיונית

מבחינה מעשית, אין ספק שהמצב הקיים שאתה מתאר אינו פשוט.

ייתכן שבמקביל להתמודדות שלך לבד עם הנסיון הזה וההחלטה לא לצפות  בכלל, שווה לך לעשות עוד משהו כדי לעשות צדק עם עצמך. אם מדובר בהתמכרות כדאי לבדוק השתתפות בקבוצת תמיכה לעניין הספציפי הזה. אין בזה בושה כי כולם נמצאים באותה סירה ונותנים תמיכה אחד לשני.

בנוסף שווה לבדוק בטיפול מקצועי את המצב הפנימי שלך באופן כללי. אין ספק שתמצא את עצמך במקום טוב יותר נפשית ורגשית, וזה יכול לעזור לך להבין את עצמך ולהתמודד טוב יותר עם המצב הקיים ועם החיים בהווה ובעתיד. בנוסף סביר שטוב יהיה לברר את עניין הקשיים שהיו לך כל שנות ההתבגרות אותם לא פירטת. ואז תקבל תמונה שלימה וכלים להמשך החיים.

הייתי ממליץ לך למצוא תחומי עניין ועיסוק שימלאו את זמנך וראשך , הכוונה שיהיה לך פחות זמן פנוי, חלל בחיים שמתמלא בצורה כזו באין לו מילוי אחר, אם תיצוק תוכן אמיתי לחלל זה יש סיכוי טוב שלא תיסחף שוב לדברים האלו.

אשמח לתת הפניות לכל הנ”ל אם תרצה בכך.

אני כאן אם תרצה לפנות שוב. הרשות בידך.

כל הכבוד על הפתיחות והרצון להבין להתמודד!

בהצלחה.

 יוסי

yodgreen@gmail.com