שואלת יקרה!
שאלתך הכנה חשובה ומשמעותית מאוד, מה ה’ רוצה מאשה עקרה? מה תפקידה? כמה היא ‘שווה’? פשוט מדמיע ונוגע ללב. אנסה לעמוד על כמה נקודות שעוררת מתוך המקורות.
- מעמדה של אשה עקרה מול בעלה
לפני שנתיחס לסיפור המורכב של יעקב ורחל ולאה, אפשר כבר לשים לב לעוד שני סיפורים מפורסמים ופשוטים יותר בתנ”ך, סיפורם של אברהם ושרה והגר, [חומש בראשית פרשת לך לך, וירא] וסיפורם של אלקנה וחנה ופנינה [שמואל א, פרק א].
בשני הסיפורים הללו ניתן לראות כיצד מעלתה של האשה לפי צדקתה ומעשיה חשובה יותר ממעלתה של אשה ולדנית.
בסיפור של שרה אמנו, ניתן לראות בברור, שלמרות שאברהם כבר התיאש מללדת עוד ילדים לאחר שכבר נולד לו ישמעאל והיה נער בן 12 בנה של הגר אשתו השניה – שפחת שרה, לא סר חינה של שרה בעיניו, רק היא היתה נקראת אשתו כמו שהתורה מעידה: ‘וימהר אברהם האוהלה אל שרה’, ‘ויאמרו אליו איה שרה אשתך’, כי היא היתה חברתו ואשת בריתו למפעל הגדול של החסד והכרת הקדוש ברוך הוא בעולם, וזהו.
גם בסיפור של אלקנה ניתן לראות זאת, לאלקנה הצדיק היו שתי נשים, האחת חנה – אשה עקרה והשניה פנינה – אשה מרובת ילדים, פנינה היתה מצערת ומקניטה בחשאי את חנה, [והגמרא מסבירה שפנינה התכוונה לגרום לחנה להתפלל ולבכות כדי להוושע] וכאשר חנה נשברה ובכתה על מצבה, היה אלקנה מנחם אותה: וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים! מסבירים המפרשים שאלקנה ניחם אותה ואמר לה שאשה שיש לה בעל טוב ואוהב, זה עדיף לה מאשר שיהיו לה עשרה ילדים!
אמנם חנה לא הסכימה להתנחם ממנו, אבל ודאי רואים איך אלקנה לא זלזל בחנה כלל בגלל שהיתה עקרה, להיפך, נראה היה שהיא היתה חביבה עליו מאוד.
לאחר כל זה אפשר להבין שהסיבה שהקדוש ברוך הוא עשה שלאה תלד לפני רחל, היתה בגלל הנסיבות הקשות בהם קיבל יעקב את לאה לאשה, הרי הוא קיבל אותה ברמאות, אביה רימה אותו וגם היא בעצם רימתה אותו בכך שהתחתנה איתו ללא ידיעתו! ודאי היתה כוונתה של לאה הצדיקה לטובה ולשם שמים, אבל היתה זו גם סיבה ברורה שהיא תהיה שנואה על יעקב, עד כדי שחשב לגרשה, [- רמב”ן] לכן היה צורך שהיא תלד ותלד עוד ועוד, כדי שמעמדה כאם חצי מהשבטים יחזיר אליה את אהבתו של יעקב, עד שתהיה שקולה באהבתו אליה כרחל [רמב”ן ורד”ק]
גם בשנים אלו שלא היו לרחל ילדים, עדיין היתה רחל עיקרו של הבית, [כמו שמפרש המדרש רבה שם על המילים ‘ורחל עקרה’ – רחל עיקרו של בית] אלא שלאה, בזכות מעשיה הטובים ובזכות ילדיה שבלטו מקטנותם בחינוך טוב ובמידות טובות, זכתה גם היא באהבתו השלמה של יעקב ובהכרתו כי היא אשה טובה לו, צדיקה וראויה.
למדנו, שהאהבה בין הבעל לאשתו והזכויות של האשה בביתה על פי התורה, אינם תלויים כלל ביכולתה ללדת ילדים.
- אפשרויות הנשואין של אשה שאינה יכולה ללדת.
התורה מצוה את הגבר במצות ‘פרו ורבו’, כלומר, כל יהודי מצווה לישא אשה וללדת ילדים, ומוטל עליו להתחתן עם אשה שראויה ללדת כדי שיוכל לקיים את המצוה.
גם מי שכבר יש לו בן ובת והתאלמן או התגרש, מצווה עליו להתחתן בגלל ההלכה היסודית שעל איש לחיות עם אשה, בגמרא כתוב השרוי בלא אשה שרוי ללא שמחה, ללא תורה, ללא שלום, ללא ברכה, [גמרא יבמות דף סב, סג], והאשה נחשבת ‘מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו’ אך לאחד כזה כבר קל יותר לישא אשה שאינה יכולה ללדת, וודאי שגם לה ישנם כל המעלות הללו אם היא חיה עימו בשלום ושוררת אהבה ביניהם..
אפילו מי שאין לו כלל ילדים, כבר דורות רבים אין מתערבים כלל, ולא מונעים ממנו, לישא אשה שלא יכולה ללדת אם הוא חושק בה. כך כתוב בשלחן ערוך [אבן העזר סימן א]
ישנם נשים כאלו שמעדיפות להתחתן עם מישהו שכבר יש לו ילדים וכך לזכות לגדל יחד משפחה, או להנשא לבחור עקר ולאמץ ילד.
כיום, במקרים רבים, גם נשים שלא מסוגלות ללדת בצורה טבעית, יכולות לזכות בפרי בטן על ידי שיטות שונות כמו פונדקאית וכדו’, יש רבנים המתירים לעשות זאת כשיש צורך גדול לכך, וזה נותן עוד פתח לנישואין עם בחור, ישנם כמה מקרים ידועים כאלו בציבור הדתי והחרדי.
לסיכום, ודאי שהעקרות היא ענין משמעותי לנישואין, בגלל הרצון הטבעי לגדל משפחה ולחנך אותה בדרך טובה, אבל בכל זאת ישנם אפשרויות מגוונות בציבור הדתי והחרדי לישא אשה עקרה.
הדבר המיוחד ביותר הוא מאמר הנביא ישעיהו [נו] שדיבר מפורש בשם ה’ אל האנשים והנשים שלא יכולים להביא ילדים לעולם, כך כתוב שם: וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ, כִּי כֹה אָמַר ה’ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת:
כלומר, ישנה הבטחה מיוחדת לאנשים הללו שהם חשובים, יקרים ורצויים אצל הקדוש ברוך הוא, ואל להם להתיאש ממצבם, על הפסוק הזה מבאר אחד הראשונים, בעל ה’עקדת יצחק’: “כי ודאי עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים, על כן חרה אף יעקב ברחל כשאמרה הבה לי בנים כו’ (בראשית ל’) לגעור בה ולהשכילה בזה הענין הנכבד.
אני מקוה שעשיתי לך סדר, ומאחל לך הצלחה רבה בדרכך.
יוסף.
shyosefze@gmail.com
דלג לתוכן
תגובה אחת
שאלה חשובה ותשובה עוד יותר חשובה. הדבר נכון לא רק לגבי עקרות אלא לגבי נשים רבות במצבים שונים.