מזל טוב, כלה!

מברכת אותך על הגעתך לשלב הבא בחיים – ניהול קשר זוגי.

עד עכשיו לקחת חלק בהרבה מערכות יחסים: בקשרים חברתיים, קשרים עם מורה או בוסית, עם הורים ואחים או אחיות. בטוחה שחווית בקשרים הללו גם אהבה. במילים, במחמאות, בהבעות פנים ובעזרה הדדית. בעזרת ה’ בקרוב תזכי להוסיף נדבך על כל אלה ולחוות גם אהבה רומנטית.

ברוך ה’ נשמע שיש לך נטיות בריאות. באופן כללי זה מרגיש לך משהו טוב, ואפילו את חשה קצת תשוקה, אבל לצד זה יש לך חששות. והחששות הללו הם מאד טבעיים לאור העבודה שעוד לא חווית זאת בעצמך. היה מוזר אם לא היית חוששת בכלל.

דוחפים אותך להתלהב אבל את חוששת להתאכזב

בואי נפריד: לא חייבים להתלהב ומותר גם קצת להתאכזב

אנחנו אנשים שונים עם תגובות שונות. אחת צורחת במגלשה בפארק המים והאחרת לא. מי יותר נהנית? לא יודעת. האחת כשהיא מתלהבת דופק לה הלב והיא מזיעה, והשנייה מדברת כמה שעות רצוף בטלפון את אותם דברים. מספר סוגי הכלות הוא ממש כמספר הכלות. אין איזשהו דגם או מודל עם תקנון התנהגות לכלה המאושרת. את לא אמורה להיות מעופפת ולא מאוהבת. רק מה שאת באמת. אם ההתלהבות תבוא בהמשך – נחמד. ואם לא – גם טוב. מה שחשוב הוא שאת נשארת קשובה לעצמך, שהסיפור הזה מרגיש לך טוב באופן כללי ואין נורות אזהרה אדומות שמאותתות שמשהו לא תקין. נשמע לי ממך (תחליטי אם אני צודקת) שאת בתחושה כללית חיובית וסקרנות מהולה בחששות סבירים.

לגבי החשש מאכזבות, רק מי שאין לו ציפיות – אין לו אכזבות. ולמי מאיתנו אין ציפיות מזוגיות? אנחנו מאחלים לעצמנו את הטוב ביותר. וגם אם אנחנו לא מגלים את זה בקול אפילו לעצמנו, יש לנו איזשהו ציור עמום של מה שאנחנו מצפים. אני משערת שגם אם כלפי חוץ את שומרת על איפוק כדי לא להתאכזב – בפנים שוכנת לה איזו פנטזיה מתוקה, או לפחות תפיסה ראשונית על מה זה רומנטיקה ואיך היא אמורה להתבטא. וזה טוב שיש לך כיוון. חלק מזה בודאי יתגשם ואולי אפילו יצא יותר טוב משדמיינת, אבל הגיוני שתהיינה גם אכזבות קלות. כאלה שמזכירות לנו שלא אנחנו מנהלים את העולם, ושיש עוד דרכים וגישות ותפיסות שיש להן מקום חוץ מהתמונה הספציפית שאני ציירתי. נסי לבוא בראש פתוח וסקרן לבאות, עם כמה שפחות קשיחות והצהרות, וכמה שיותר אמונה שהאושר לא טמון בכמה מהציפיות שלי התממשו, אלא בכמה אני בוחרת להתעצב ולגדול דרך החיים המשותפים.

שימי לב לקשר בין חוסר ההתלהבות שלך לפחד מאכזבה. להתלהבות יש תנועה, היא זורמת, לעומת זאת הפחד מקפיא ומשתק. זה בלתי אפשרי באותו רגע גם להתלהב וגם לפחד. זה מנגנון חכם שמנוהל על ידי פחד מאכזבה ואומר: אל תתלהבי כדי שאחר כך לא תתאכזבי.

אז מה לעשות עם זה? כלום, פשוט לחכות. טבעי שאת חוששת ממצב שעדיין לא חווית, וטבעי גם שהחשש הזה מונע ממך כרגע להתלהב כפי שהסביבה מצפה ממך. מותר לך להרשות לחשש להיות שם כל עוד הוא שם, ובבוא הזמן הוא יפנה את מקומו לרומנטיקה שאת נכספת אליה. המפגש האמיתי עם חיי הזוגיות יפוגג את הפחד שלך ויפנה מקום להתלהבות. ואל תחשבי שאת מפסידה משהו. יש כאלה ש’מבזבזים’ את הרומנטיקה על תקופת הפנטזיות שלפני, ויכול להיות שאת שומרת אותה לאחרי.

איך זה יהיה בחיים האמיתיים?

אני לא יודעת. כל זוג רוקם ביחד מיקס משותף של שני אנשים. בתגובות מתואמות אחד עם השנייה מתעצב בינכם קשר ייחודי משלכם. עם המילים, האווירה והדינמיקה שמתאימים לכם. אצל כל זוג זה קצת שונה. אין אפשרות לתאר בפרטים איך בדיוק בדיוק זה אמור להיות כי זה לא אמור להיות בצורה זו או אחרת. מה שאתם יוצרים – זה מה שיש לכם.

אבל אי אפשר להתעלם מהקווים המשותפים. גברים ונשים מתפקדים במערכות יחסים רומנטיות באופן דומה וחוצה תרבויות. הנטיות הן אותן נטיות. לגבר בריא יש את האינסטינקטים הטבעיים שלו. וכך גם לאשה. גם אם היא הייתה שמורה קודם וגם אם כבר ראתה הכל – היא אישה עם אינטואיציות ושאיפות נשיות מהקשר. אני משערת שאם היו מנחיתים גבר ואשה על אי בודד – הם היו מוצאים את הדרך אחד אל השני והתוצאה הייתה יחסית דומה לזוג שבאי הסמוך… עם שינויים קלים של טאצ’ אישי.

אהבה מהסרטים

אני מבינה ממך שאת רוצה לדעת אם מה שאת רואה בסרטים או אצל חילונים משקף את הזוגיות החרדית. אינני יודעת לאיזו קהילה את שייכת, ובעניין הזה בכל קהילה יש סטנדרטים שונים, אבל בגדול יש אהבה ורומנטיקה בריאה בזוגיות החרדית, משום שזה טבוע במפגש של זכר ונקבה. לפעמים הביטויים החיצוניים שונים, כמו שכל תרבות יוצרת לה צורת ביטוי משלה אבל הרומנטיקה בהחלט קיימת.

אז מה שונה? אכן, יש הבדלים עקרוניים בין רומנטיקה חרדית לרומנטיקה חילונית, אבל הם פנימיים.

1. פעמים רבות בסרטים שולטת הוליוודית ריקנית שלא משקפת את חיי היומיום הבריאים. מתקבל הרושם שאהבה נוצרת מאד בקלות ולא נרכשת על ידי השקעה. כמעט ולא צריך להתאמץ בשבילה,

אין נפילות וקימות ואין חוסר הסכמה שאחריה מגיעה השלמה. נראה כאילו אם רק מצאנו את האהוב הנערץ – אז הכל מושלם ופועל איזה קסם והכל מתואם באופן ששניהם מאושרים. כחרדים, אנחנו יותר מאמינים שכדי להגיע לזוגיות מאושרת לטווח ארוך זה כרוך בליטוש האישיות שלנו ועבודת המידות דרך הקשיים.

2. לזוג חרדי סטנדרטי שלא נחשף באופן אינטנסיבי לתכנים רומנטיים אין דגם שבלוני לרומנטיקה. בני הזוג פחות נדרשים למלא משבצת שכבר ידוע מה אומרים בה ואיך מתנהגים בה. לא שמו להם בפה את המילים שאמורים להגיד ואת הדרך שבה אמורים לבטא אהבה. הזוג יוצר, בונה, מעצב משפר, משנה ומשכלל את זה ועם הזמן זה מקבל צורה וגוונים. מאחר ואין דגם מוטבע מראש לחיקוי – אז בהתחלה דברים יכולים להיות קצת גמלוניים או מהוססים, אבל אני סומכת על האינסטינקטים שלכם, וחשוב מאד שגם את תבואי כשאת סומכת באופן מלא שהגבריות של בעלך תוביל אותו לפעול כמו גבר בריא באופן שייהנה אותך מאד.

3. הגישה החילונית רואה את הזוגיות כמקום לסיפוק הצרכים הפיזיים והרגשיים של בני הזוג, ולכן, במקרים רבים היא מתקיימת רק כל עוד הצרכים הללו באים על סיפוקם. יש הרבה דגש על האם אני מקבלת את צרכי באופן מספק בקשר. בגישה כזו, החכמה היא למצוא את האדם הכי נכון עבורי שמספק לי הכי בקלות את מה שאני צריכה ורוצה, ושהכי קל לי איתו. וגם עדיף לא לקשור את עצמי להתחייבות כל עוד אני לא בטוחה שזה אכן מתאים לי. בנוסף, עדיף לדחות את החתונה עד שנרגיש שאנחנו מכירים זה את זו עד הסוף. במסגרת זה יש גם עידוד להתנסות ולחוות מספר סוגי קשרים עד למציאת האחד והיחיד. ורק אם מצאתי את האביר והתאהבתי – אתחתן.

4. הגישה החרדית לעומת זאת רואה בעצם הקשר הזוגי אידיאל בפני עצמו. זוהי מיניאטורה של היחסים בין הקב”ה לעם ישראל. קשר קדוש ששכינה שורה בו. אנחנו קודם כל מאמינים שצורת החיים הנכונה היא מבנה משפחתי של גבר ואשה נשואים. וכשמרגישים בשלים לעבור לשלב הזה, מחפשים את הדמות המספיק מתאימה להקמת האידיאל הזה. מישהו שנראה שמתחשק לי לעבוד איתו, שיש אפשרות לצלוח איתו את אתגרי החיים ולחיות כשותפים טובים לעבודת ה’ מתוך אהבה ושמחה וסיפוק אישי. בנוסף, הגישה החרדית רואה את הנישואים בהקשר רחב יותר של בנית בית בישראל וחלק מהקמת משפחה. הנישואים אצלנו מאוחדים עם המעבר למגורים נפרדים, עם הבאת ילדים לעולם וגידולם. נולדת כאן משפחה בעם ישראל. לא סתם שני פרטנרים שמסתדר להם כרגע בחיים לבלות יחד. כך נתפסת הזוגיות כחלק מעבודת ה’. היא מצווה. הקב”ה במרכז הבית ולא רק האושר הרגעי שלנו. בדומה לבית המקדש, “הוא יבנה בית לשמי”.

במילים אחרות, בזוגיות החרדית יש המון מקום לרומנטיקה כתבלין נפלא לזוגיות שמבוססת על ערכים, אך הרומנטיקה היא לא ערך בלעדי שעומד בפני עצמו. ובאופן פרדוקסלי, דווקא זוגיות שמושתתת על בחירה ערכית, מחוייבות ונכונות להשקעה עשויה להיות מצע להתפתחות ויצירה של יחסים רומנטיים מעולים.

האם החששות מעידים על חוסר בשלות לנישואין?

אכן את עוד לא בשלה. וגם אם תחכי עוד כמה שנים כנראה שלא תהיי בשלה. מה כבר יכול להשתנות בך בשנים הללו? את לא תהיי בשלה עד שלא תתנסי ותחווי זאת בעצמך. אישה שעדיין אין לה ילדים היא בדרך כלל לא בשלה להורות מהסיבה הפשוטה שעדיין אין לה ילדים. ומהרגע שיש לה – היא מתאימה את עצמה למציאות החדשה והופכת לאמא, ובמשך הזמן גם לאמא בשלה. כמו שאת תהפכי לאשה ולאורך כל החיים תתעצבי כאשה יותר ויותר בשלה לנישואים בתהליך שלא נגמר.

מזל טוב, יקרה, שתזכי לבנות בית נאמן בישראל, ורק שמחות!

חני