שלום רב לך שואל יקר.

שאלה גדולה מאוד שאלת. למעשה במובן מסוים כמעט כל ההוגים הגדולים עסקו בשאלה זו באופן כזה או אחר.

שורש השאלה שלך הוא למעשה מדוע העולם אינו מושלם – מדוע ברא הקב"ה בריאה שאינה שלמה.

רבו בכך התשובות אולם כולם סובבים סביב ציר אחד מרכזי, העולם אינו שלם ואינו מתוקן כי תפקידינו להשלים אותו.

החטא הינו חסרון (כפי שפירש אדוננו המהר"ל בכמה וכמה מקומות, ודוגמתו – אנכי אחטנה מידי תבקשנה; והייתי אני ושלמה בני חטאים) והחיסרון הינו המקור של העצב. לעומת זאת קיום המצוות משלים את האדם – מצוות עשה מוסיפות לו שלמות ואלו ציווי לא תעשה נועדו על מנת שאדם לא יפגע בשלמותו, ושלמות הינה השמחה האמתית.

תחשוב רגע על רגעי שיא של שמחה בחיים – נישואין, לידה של ילד. כל המקרים הללו הם רגעי שלמות ואף התפשטות ותוספת לאדם. לעומת זאת מקרים להיפך, חס וחלילה, מהווים את מקור העצב העמוק ביותר.

בשעה שאדם חש אי נוחות – שיעמום או תחושת חוסר תוחלת, הפיתוי הקל ביותר הוא להפיג אותה בהשתקעות בתחליף חושי של חטא. אולם תחליף זה מוגבל, ובסופו של דבר אדם מרגיש את הריקנות הגלומה בו. הבריחה אל החטא והשתקעות בו היא בריחה אל האין, ולעולם אינה מספקת.

העצב הקיומי עליו אתה מדבר שורשו מתחושת חסר של שלמות גבוהה אליה ביסודו ראוי האדם. הדרך האמתית להתמודד עם תחושת החסר הזו היא להכיר בשורשה העמוק, בכמיהה הנשקפת ממנה להפוך להוויה שלמה וגדולה יותר, ולהשתמש בה כמנוף לעשיה קונסטרוקטיבית.

במילים אחרות – הסיבה לעצב היא הריקנות, החטא מהווה תחליף זמני ועלוב וכשהשפעתו מתפוגגת העצב הופך עמוק יותר. הדרך היחידה להיחלץ ממעגל הקסמים הזה הוא להבין שהריקנות מקורה בחסר של תוכן אמיתי – של הליכה בדרכו של הקב"ה, של עשיית מצוות, חסד וטוב בעולם.

אני מאחל לך שתשתמש כראוי בתחושת החסר ותהפוך אותה למנוף לצמיחה וגדילה.

מקווה שתשובתי סייעה לך, האם יש לך צורך בהבהרות נוספות?

אשמח לשמוע ממך.

אליהו

[email protected]