The Butterfly Button
למה מרחקים אותי???

שאלה מקטגוריה:

אני רוצה לדבר על משהו שכואב לי מאוד.

גדלתי בקהילה חסידית קיצונית ושמרנית. כל השנים הייתי צדיק’ל. בחור חסידי טוב. למעשה עברתי הרבה קושיים ובעיות, סבלתי נורא, וזה גרם לי שהשתניתי ממה שהייתי, ולאט לאט נהייתי יותר מודרני.

אבל כואב לי מאוד למה כל החרדים מרחיקים אותי? כשאני נפגש עם אברך אז כל השיחה מסתובבת על זה שנהייתי מודרני ואני ‘חוטא’… למה??? למה לא יכולים לקבל אותי כמו שאני? הם רק גורמים שאתרחק עוד יותר ויותר מהדת…

חבל. אין מה לעשות. לצערינו הרב נהייתי מודרני, וכרגע אין שום אפשרות שאהיה שוב חרדי שמרני כמו שהייתי. חבל. אני צופה בטלווזיה. אני לובש דזינ’ס. אין לי יותר את הפיאות הארוכות. אני גולש באינטרנט הטמא. אני מבלה בבארים. אני לא שומר נגיעה. אני לא נזהר בקלה כבחמורה. חבל. אכן צער גדול על שכך נתגלגל המצב אצלי. אין מה לעשות. אני מבין שהיה טוב יותר אם הייתי עכשיו חרדי שמרני כמו שהייתי. אבל למעשה עובדה היא שאני עכשיו מודרני. אז מה??? לכן חייבים לרחק אותי? זה רק גורם שאעזוב יותר את הדת! אני רוצה ליהנות בשבת קודש בסביבה חרדית, אני רוצה להמשיך במצוות תפילין ותפילה, והם רק מרחקים אותי!!! למה צריכים לדבר תמיד על העבר, איך שפעם הייתי חרדי שמרני ו’נתקלקלתי’… למה תמיד מנסים ‘להחזירנו בתשובה’??? תעזוב! תן לי מנוחה! תן לי אהבה ותקרב אותי! אתם רק גורמים שאני לא מוצא את מקומי בין החרדים, ואני חייב ללכת עם חילונים ויוצאים בשאלה, כי רק הם מקרבים אותי…

למה עושים לי כן? תפסיקו לשפוט אותי כפי מה שהייתי בעבר, תקרבו אותי כפי מה שאני עכשיו, עם הדזינ’ס ועם הטלווזיה! אני לא מעוניין להשפיע על אף אחד לרעה חלילה! אדרבה, מעריך ומעריץ מאוד את אלה שכן מצליחים לחיות אורח חיים שמרני לגמרי כרצון השם! אבל למה מרחקים אותי? האם אתם אכן רוצים שלא אמצא את מקומי בין החרדיים ואסתובב רק עם חילונים ויוצאים בשאלה?

ועכשיו למעשה: מתי ואיפה אצליח למצוא חרדים שכן יקבלו אותי כמו שאני עכשיו, למרות שהשתניתי ממה שהייתי ונעשיתי מודרני? האם יש כאלה בכלל???

תשובה:

שואל יקר

ראשית סליחה על העיכוב במענה לשאלתך, שאלתך ויותר נכון זעקתך, היתה ראויה למענה מיידי, עיכובים בלתי צפויים גרמו את האיחור, ועמך הסליחה.

ריגשת אותי בדבריך היוצאים מן הלב, אינך מטיח דברים באיש, אדרבה, אתה משתפך בכיסופיך לעשות רצון השם בשלימות, אתה גם מכבד את החברה ממנה באת, אין לך עניין לשנות אותה, אתה רק יוצא בזעקתך “למה מרחקים אותי”…

והצעקה שלך נוקבת, נוקבת עד תהום, וגורמת לי לדמוע, למה? למה באמת? מדוע צעיר עם לב יקר כ”כ, רצון וכיסופים, לא יכול למצוא את מקומו בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות, רק בגלל שקשיים מונעים ממנו להיות “חרדי מושלם”. אז ראשית אני מצטרף לזעקתך.  בא נזעק יחד, בא נזעק עד יעלה קולנו מערב, וישמע תחנונינו מבוקר. עד יבא רועה הצאן, רחום וחנון, לרעות את הצאן הנותרות.

מכיוון ששאלת, אנסה לענות. לא כמצדיק, אלא כדן לכף זכות. אבל קודם כל נעשה סדר. בדיוק כמו שאסור לחלל שבת ומצווה להניח תפילין, חובה וזכות לקרב ולאהוב כל יהודי. ולא סתם לאהוב, אלא – אהבת לרעך “כמוך”. ומי שאוהב לזולתו כמו שאוהב את עצמו, כבר ימצא את הדרך איך לאהוב גם מי שלא נראה בדיוק כמוהו. [ישנה חובת תוכחה למי שנכשל בעבירות, שגם היא יסודה באהבת הזולת, שכחלק מהאהבה אליו נסייע לו בשמירת המצוות. אבל, מצוות ההוכחה היא רק אם התוכחה מועילה ובצורה המועילה, אבל למי שאין תועלת בהוכחה, אין מצווה להוכיחו, ולכן, אלו שאינם פורקי עול להכעיס, אלא יש להם קשיים והתמודדויות בשמירת תורה ומצוות, והתוכחה רק מרחיקה אותם, על כך נאמר “ולא תשא עליו חטא”, שהוא איסור להוכיח בצורה המכלימה ומרחקת, כך או כך מצוות הקירוב והאהבה לא פסקה כלל]. אם תסתכל בתניא פרק ל”ב, תראה איך שהוא מפרט, כי בכל מצב יש לקרב ולאהוב כל יהודי, גם מי שאינו שומר תורה ומצוות. וכך נהגו כל רבותינו מצוקי ארץ זכר צדיקים וקדושים לברכה, שאהבו וקירבו כל יהודי בכל מצב. ואם אתה בא מקהילה חסידית, הרי שזו במיוחד היתה דרכו של הבעש”ט ותלמידיו הקדושים, להאיר את אור הנשמה שיש בכל יהודי, למשל, להראות את המעלות המיוחדות שמאירות דווקא בבעלי עסקים שהיו עמלים קשה לפרנסתם, אף שהיו מדקדקים פחות במצוות מיושבי אוהל ותלמידי החכמים. ועוד הרבה כהנה וכהנה. כך שאם הדבר לא קורה כיום, אין זו דרך היהדות ולא דרך החסידות.

למרות זאת ננסה בדרך לימוד זכות, להבין למה בכל זאת החברה נוהגת כך. החברה החרדית בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, פיתחה צורת חיים חדשה בכדי להתמודד מול אתגרי התקופה של הציונות ומבול הכפירה העולמי בשנים שלפני ואחרי המלחמה. וכך התפתחה תרבות חרדית, של הסתגרות והתבדלות. בחינוך נפרד, במגורים בשכונות נפרדות, אברכי כולל שפחות יוצאים לעבודה ולשוק המשותף, ובצורת חיים מתבדלת עם קוד לבוש שונה ועוד. ההתבדלות הזו, היא לאו דווקא תורה מסיני, ולא כל השנים עם ישראל ששמר תורה ומצוות, היה נראה כך. זו צורת חיים שהחברה החרדית אימצה לעצמה ככלי התגוננות עם החברה הכללית בשנים שלאחר המלחמה. לפיכך, מכיוון – שההתבדלות החיצונית גם כן – הפכה לערך חשוב, שוררת הרגשה בקרב רבים שכל שינוי, גם חיצוני הוא פגיעה ביסודי הדת, למרות שאין שום עבירה ללכת עם מכנסי ג’ינס, אבל יש הרואים בכך סדק בחומת ההבדלה בין החרדי לבין מי שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה. זו הרוח השלטת כיום ברוב הקהילות החרדיות, ולכן, אולי, נמנעים מלקרב צעירים כמוך, לא בגלל ההתנהגות שלך ספציפית, אלא בשל הרוח הכללית, והחשש מלוותר על פגיעה בחומת ההתבדלות. לכן קשה להם לראות במי שלובש אחרת למשל, כעוד יהודי טוב, הם בהכרח מתייגים אותו למישהו ש”לא משלנו”, למרות שבעצם הוא יהודי טוב ואהוב בשמים כמוהם ממש, התרבות החרדית המתבדלת, מתקשה לראות בשונה ממנה, חלק מהעולם החרדי. אדגיש שוב, אינני חושב שמותר לפגוע, ואדרבה חובה מדאורייתא (חמורה יותר מאי לבישת ג’ינס) לאהוב ולקרב כל יהודי, אני מנסה ללמד זכות, למרות שלדעתי הדברים יכלו להתבצע בצורה אחרת יותר מכבדת.

אני מקווה גם שלא תוותר על רצונותיך ושאיפותיך הטהורות לעשות רצון אביך שבשמים, בגלל אותם שלא נהגו בך כראוי, זה קשה ומתסכל באמת, אבל בסופו של יום, אינך צריך להעניש את עצמך בגללם, אדרבה הם לא נהגו כראוי ולא אתה. רק אלוקים בשמים יודע את מסתורי הנפש, והוא יודע לשקול, כפי שכתב הרמב”ם, חבילות של מצוות השוות פחות ממצווה אחת קטנה שנעשית בקושי ובמסירות נפש. ובזוהר הקדוש (תרומה קנ) כתב “לית רעותא דיתאבד מקמי מלכא קדישא” – אין שום רצון טוב כיסופים וגעגועים שנאבדים מלפני המלך הקדוש הקב”ה. כל רצון טוב, למרות הכשלונות שלאחריו, עומד ונרשם לנצח באותיות של זהב לפני כסא הכבוד. אתה ורצונותיך שווים הרבה מכדי שתאבד אותם לטובת אותם מרחקים ודוחים.

נוסיף משהו, הנך יודע, כפי שכולנו יודעים, שבשנים האחרונות הרבה דברים משתנים. חומת ההתבדלות נסדקת, קשה להתבדל בתקופה של תקשורת חוצה גבולות, וכשהציבור גדול בממדים עצומים. אז לכן מחד גיסא, אדרבה אפשר יותר ללמד זכות על הנהגת ה”דוחים” בשמאל ואינם מקרבים, כי החשש גדול מאוד, דווקא בתקופה זו, מפני פרצות בחומה המבדלת. אך מצד שני, ישנם יותר ויותר קהלים, הנותנים מקום ואפשרויות לצעירים וצעירות המעוניינים לשמור על ערכי תורה ומצוות, יחד עם תרבות פתוחה יותר, ומתבדלת פחות. זהו אתגר משמעותי העומד לפתחנו בשנים אלו, למצוא את הדרך להבעיר את ערכי התורה ומצוות, בצורה שתשלב ותעודד התערות בחיי המעשה.

ולשאלתך איפה אתה כצעיר “מודרני” כלשונך, יכול למצוא מקום גם בקרב חרדים. ישנם כמה וכמה מסגרות וקהלים כאלו. אשמח להמליץ לך כפי שתרצה. אני באופן אישי שותף לקהילת צעירים כזו אשמח לשתף אותך.

הרבה הצלחה ומחכה לפנייתך

שרוליק

sruly.kush@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...
שופטת את עצמי דרך העיניים של אחרים
אני בחורה בת 21 ואני חושבת שיש לי מלא מעלות הבעיה שלי שאני לא מעריכה את עצמי נכון מאז ומתמיד נתנו לי את ההרגשה שאני לא בסדר וכך אני עד היום חושבת שלילי על עצמי איך אוכל לחיות את החיים שלי דרך העיניים שלי ולא דרך העינים של האחר ואוכל...
איך לשמור על עצמי כשאהיה בצבא?
האמת שאין לי מושג אם זה המקום לפנות אליו לשם שאלה כזאת כיוון שזה מקום להצפת נושאים שקשורים לציבור החרדי והשאלה שלי לא כל כך רלוונטית לציבור החרדי אז ככה אני חרדי למדתי במוסדות חרדיים קלאסיים עד גיל 15 מאז ועד היום מדדה בין ישיבות חצי יום לישיבות חוצניקיות חשוב...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן