The Butterfly Button
למה בציבור החרדי לא מלמדים ליבה?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה
אני נשוי כ8 שנים אני ואשתי יש לנו חילוקי דעות בהשקפת עולם וזה לא תמיד היה ככה,
הכרנו לא בשידוך למרות שאנחנו ממשפחות חרדיות רגילות אבל אנחנו יותר מודרנים..
אשתי מאד התחזקה עם השנים וכך נוצרו ביננו חילוקי דעות אבל ברוך השם זה לא פוגע באהבה שלנו אחד לשניה רק יוצר מתחים מדי פעם…
לפני כשנתיים היינו צריכים לשלוח תילד לתלמוד תורה בהתחלה רשמתי אותו לתת של החינוך העצמאי אבל אשתי בסוף לא הסכימה ורצתה רק חיידר פרטי.. עכשיו זה הכעיס אותי לא רק בגלל שאני צריך להתחנן לפניהם שיקבלו אותי ומסתכלים עליי בעין עקומה אלא בעיקר שלא מלמדים תילדים שום בסיס למקצוע בחיים לא מלמדים ABC בכלל ולא מתמטיקה.
הסכמתי בשביל שאשתי תהיה מרוצה בשביל המוסדות של הילדים להתלבש שחור לבן למרות שאני ממש לא סובל את זה וממש מתעב את זה שאני מרגיש חלק מעדר ולא כתוב בתורה שחולצה כחולה יש בה בעיה אבל איכשהו אני מסכים לזה למרות שקשה מאד לבנאדם ללכת ביום יום בסוג של תחפושת ואם משהו שהוא לא אוהב, אבל ממש קשה לי עם זה שהילד לא ילמד מקצועות חול.. אני רואה את עצמי ואת החברים שלי שלא לימדו אותנו כלום באנגלית ומתמטיקה שום דבר אפילו לא ABC בסיסי ואני רואה בזה פשע יש לי חברים שמתבזים בכל מיני עבודות ורובם בשכר מינימום וכו.. נכון יש מכללות לחרדים אבל זה קשה בטירוף בזמן שאתה כבר נשוי עם ילדים עובד קשה לפרנס את הבית להתחיל ללמוד מקצוע ולפני זה מכינה ששם בבת אחת צריך ללמוד אנגלית ומתמטיקה ועוד בשביל לעבור את המכינה בכדי להתקבל ללימודי תואר ובכל הזמן הזה יש לך חיי משפחה מלאים עם כל המשמעות של זה.. רוב מי שאני מכיר פרש כבר בלימודי המכינה לתואר למרות שמדובר בבחורים עם ראש טוב. יש לי חבר גרוש שכל המשכורת שלו הולך רק למזונות הוא התחתן מוקדם כמו שמקובל במשפחה שלו נולדו ילדים התגרש וזה המצב שלו ואין לו שקל בשביל לחיות אבל עם אחרי הישיבה היה לומד מקצוע בלי העול של זוגיות חיי משפחה שכר דירה וכו היה יכול לחיות בצורה הרבה יותר בריאה.
אז אני שואל למה למה צריך להיות ככה בציבור החרדי למה לגרום לילדים לחיות בחיי עוני לנצח? כן יש כאלו שרוצים להמשיך ללמוד תורה בכולל אשריהם ואשרי חלקם.. אבל לא נותנים אופציה למי שלומד בחיידר ואחרי זה בישיבות והוא לא ממשיך בלימוד כולל אחרי החתונה וישר מחתנים אותו בלי שלמד כלום בחיים למקצוע!
עכשיו הבן שלי לומד בחיידר ושנה הבאה עולה בעז"ה לכיתה א וזה מדאיג אותי קיים בציבור החרדי תלמודי תורה כמו חורב ועוד מקומות שכן לומדים שם את כל המקצועות ואני רוצה לשלוח אותו לשם אבל אשתי לא מוכנה בשום פנים ואופן ולא שמפריע לה שילמד גם לימודי חול נורמלים אלא בגלל הסגנון של ההורים ששולחים לשם היא טוענת שיש שם אמהות של ילדים שמתלבשות בחוסר צניעות והילדים שילמדו איתו יש להם מושגים מהבית של אינטרנט טלויזיה סרטים וכו.. אז מה אני אמור לעשות? אשתי אמרה שאפשר ללמד אותו שיעורים פרטיים בערב אבל חוץ מזה שאני לא מבין למה גם עול של שיעורים פרטיים אני צריך לשלם במקום שבלימודי חול שכן לומדים בחיידר כמו חשבון הכי בסיסי יכניסו לימודי ליבה נורמלים ושזה הכי בסיסי לחיים.. אני לא חושב גם שזה בריא לילד גם ללמוד אחרי הלימודים במקום לשחק עם ילדים. וזה מאד מדאיג אותי העתיד של הילד ומצד שני אשתי לא מוכנה שילמד במקום שלדעתה הוא פחות חרדי ובעייתי.
ובכלל אני לא מבין למה בציבור החרדי לא מלמדים ליבה? כל פעם שאני שואל אומרים לי תשובה אחרת לא לעניין ולא דיברתי על לימודי חול בישיבה אלא בחיידר שכבר לומדים קצת חשבון דקדוק וכו וגם הרי כתוב מפורש ברמבם:כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה וכו וכל מי ששאלתי אותו על דברי הרמבם ענה לי תשובה מתחמקת או תתשובה הרגילה שגדולי ישראל מבינים יותר ממך אז אל תשאל.. וגם בגמרא בקידושין רשום: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות. אז בציבור החרדי מקפידים על רוב דברי הגמרא אבל חוץ ללמדו אומונות

תשובה:

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר.

מרגש לקרוא את דבריך ואת הנכונות שלך ושל אשתך לבוא זה לקראת זו, לחיות יחד חיי אהבה ושלם חרף הפערים. זה לא מובן מאליו ויש בי הרבה הערכה לנוכח קריאה של שאלות מעין אלו המציגים מציאות מורכבת שיש בה יופי מיוחד משלו.

ובכן דבריך חשובים מאד, אתה מעורר שאלה חשובה מאד, הנושא בוער מאד, תמיד היו עסוקים בזה, אך בשנים האחרונות הנושא עולה לסדר היום יותר מתמיד. אני ינסה לעשות סדר בדברים, לנסות להבין את היחס העקרוני לדבריך, ואת היחס המעשי לדבריך, ומדוע החברה החרדית מתבדלת מלימודי ליב"ה.

ובכן, סיימת דבריך בדברי הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י) שכתב בחומרה רבה על מי שלומד תורה ולא עושה מלאכה ומתפרנס מן הצדקה. אך, הנה הרמב"ם אינו הפוסק היחיד, וראה מה שכתב על דברי הרמב"ם האלו מרן הבית יוסף (יו"ד סימן רמו): ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו, והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאם לא כן כבר היתה התורה בטלה ח"ו ועל ידי ההספקות יכולים לעסוק בתורה ויגדיל תורה ויאדיר. וכבר כתב והאריך הה"ר שמעון בר צמח בתשובותיו (ח"א סי' קמב – קמח) לחלוק על הרמב"ם ולסתור כל דבריו ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהציבור והביא כמה ראיות מהתלמוד והמדרשות, עכ"ל. וראה עוד תשובת הבית יוסף (אבקת רוכל סימן ב) והמהרש"ל בספר ים של שלמה (חולין פרק ג סימן ט) שכתב, שאם לא היו התלמידי חכמים מתפרנסים מתרומות הצבור, היתה התורה ח"ו משתכחת מישראל, כי אי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה לדון ולהורות הלכה למעשה לרבים ולהתפרנס ממעשה ידיו. וכן כתבו הש"ך והבית חדש ביורה דעה (סימן רמו סק"כ). גם בעל האור החיים בספרו ראשון לציון (סימן רמו סעיף כא) כתב, שבזמנינו שנתמעטו הלבבות והדעות, הלואי וילמד כל היום ויטיב לדעת את הדינים הנצרכים, ולכן יותר טוב שילמוד כל היום ויטול פרנסתו מאחרים. נמצא שגדולי הפוסקים הורו שלא כשיטת הרמב"ם בזה והלכה נפסקה שלא כמותו.

אך כל זה נאמר כלפי מי שמסוגל לעסוק בתורה כל היום, אך ודאי שמי שמתבטל ולא עוסק בתורה מוטלת עליו חובה לעסוק במלאכתו. כי אין היתר להתפרנס מן הצדקה אלא למען לימוד תורה ולא בכדי להתבטל, ובטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא.

אך צריך לחשוב מה כל זה אומר כלפי לימודי חול בבית ספר יסודי.

ובכן, אני לא סבור שדווקא לימודי חול בבית ספר יסודי הם הסיפור, הפער בין לימודי החול שלומדים בבית ספר יסודי ללימודי החול שלומדים בתלמודי התורה לא הם מה שיכוננו את היכולת של הילד שלך ללימודי מקצוע. יש פערים אמנם, אבל הפערים שיש מלימודי בית ספר יסודי לא הם אלו שגורמים לפער הלימודי הנצרך ללימודי מקצוע. הפער האמיתי שחסר הם לימודי המקצוע בבית ספר תיכון. כך שאם ילדך ילמד לימודי ליב"ה בבית ספר יסודי וילמד אחר כך בישיבה קטנה שאין בה לימודי חול, עדיין יהיה לו פערי לימוד גדולים אם הוא יצטרך ללמוד מקצוע. המקצוע היחיד שיחסר לו מאד אם הוא לא ילמד אותו בגיל צעיר זה לימודי אנגלית, לימודי שפה בגיל צעיר מקילים מאד לרכישת השפה, אך לימודי שפה אפשר לרכוש בחוג פרטי.

ובכן, הנושא של לימודי חול למען רכישת מקצוע בעתיד, יותר רלוונטי כלפי לימודי חול בגיל ישיבה קטנה, הפער העיקרי שנוצר הוא בגילאי התיכון בהם נוער חרדי לא עוסק כלל בלימודי חול, ולעומתם הנוער בחברות אחרות לומדים לימודי חול שהם הבסיס להמשך לימודי מקצוע. וכאן עולה השאלה, מדוע לא ללמוד לימודי חול בישיבות קטנות.

הצורך להתפרנס ולהכין את ילדינו לחיים תקניים מובן וברור, אך ברור לא פחות שאנו מצפים שילדינו יעסקו בתורה יומם ולילה, זו הייתה משאלת הלב של כל יהודי שבנו יצא תלמיד חכם. צריך לדעת שלימודי חול בגילאי התיכון מעמידים בסכנה עצומה את לימוד התורה, טבעי שילד יתחבר יותר ללימודי חול, לימודי חול יותר קרובים לאדם וטבע האדם שהוא מתחבר אליהם יותר, אם ילמדו לימודי חול בישיבות עלולים חלילה להפסיד תלמידי חכמים רבים של דור העתיד.

נכון, ההחלטה לא ללמוד לימודי חול מציבה אונתו בפני החלטה גורלית, אילו היו לומדים לימודי חול בישיבות קטנות הייתה יכולת לאנשים רבים להתפרנס בכבוד יותר. ההחלטה לא ללמוד לימודי חול גורמת לאנשים רבים לא לרכוש מקצוע לחיים וממילא להתפרנס יותר בקושי, אך למה רק החשש הזה יעמוד מול עינינו, מה עם החשש שמא נאבד את טובי המוחות, שימשכו יותר ללימודי חול חלילה, ונפסיד בכך את תלמידי החכמים של הדור הבא. הנושא הוא לא רק ביחס לדור שלם ולעתידו, אני חושב שבאופן אישי כל אבא יהודי שבנו בגיל ישיבה קטנה העומד לפניו שיקול אם לשולחו לישיבה שלומדים בה לימודי קודש בלבד, או גם לימודי חול, צריך לדעת ששליחה לישיבה שיש בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הרוחני. שליחה לישיבה קדושה שאין בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הגשמי, מה אם כן מוטל על יהודי לבחור, את הסכנה הגשמית או את הסכנה הרוחנית?

נכון, יש שלמדו בישיבות שלמדו בהם לימודי חול ונמשכו יותר ללימודי קודש ויצאו תלמידי חכמים גדולים. אך יש גם תוצאות שוות של אנשים שלמדו בישיבות קדושות וכשהם רצו לעסוק במלאכה הם ראו ברכה בעמלם. אני אישית מכיר אנשים שלמדו מקצוע אחרי שנות לימוד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, הם רכשו מקצוע במהירות והם עוסקים במלאכות מכובדות מאד. כך ששום דרך לא חוסמת אפשרויות. אך נכון, ברמה מסוימת אי לימוד לימודי חול בישיבות מקיימת קושי אחר כך בלימודי מקצוע וממילא ברכישת מקצוע. אך נכון באותה מידה ואף יותר מכך, שלימודי חול בישיבה קטנה חוסמת אפשרויות לעתיד של צמיחה רוחנית.

אי אפשר לומר שההחלטה לא ללמוד לימודי חול בישיבה קטנה הופכת את היכולת להתפרנס לנס. אפשר בדרך הטבע להשלים את הפערים הנגרמים מכך שלא לומדים לימודי חול בישיבה. יש רבים וטובים שמשלימים את הפערים ומתפרנסים בכבוד, וממילא ההחלטה ללמוד לימודי חול בגיל צעיר בשביל לרכוש מקצוע בגיל מבוגר אינה בגדר השתדלות המחויבת, ומאידך לימוד לימודי חול עשויים להטיל את מצבו הרוחני של הנער בסכנה. [יש אמנם יוצאים מן הכלל שיש להתאים עבורם מתכונת לימודים מיוחדת אך אנחנו לא עוסקים ביוצאים מן הכלל, לפי מה שאתה כותב נשמע שבנך ככל הילדים וממילא דינו כמו הכלל ולא כיוצאים מן הכלל].

בפתח דבריי כתבתי שהנושא שהעלית עולה היום לסדר היום יותר מתמיד וגם על כך חשוב לי להבהיר נקודה מסוימת, מדברים היום רבות על כך שלא בכל הדורות היה ריבוי של אברכים העמלים בתורה כל חייהם, נוהגים להעמיד במבחן את הנכונות של ההחלטה לשלוח את כולם לעולם האברכות, על פי המציאות שהייתה בדורות עברו. אך שוכחים לדבר על נושא נוסף, בדורות עברו לא היה צורך להשכיל בהשכלה אקדמאית בכדי לרכוש מקצוע כמעט, ומקצועות כאלו שהיה צריך לרכוש מקצוע עבורם באמת לא נעשו על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות, האוניברסיטה היה מקום שיהודי שומר תורה ומצוות היה מדיר רגליה ממנו. בדורנו רבו המקצועות שלמענם יש צורך ברכישת מקצוע, לשם כך צריך ללמוד לימודים אקדמאיים, נפתחו יותר ויותר מקומות של לימודי אקדמיה שממוענים גם עבור שומרי תורה ומצוות, נכון אמנם שזה מיקל את ההליכה אל האקדמיה, כי המקומות האלו לא דומים לאוניברסיטאות שהיו בדורות קודמים, אך מאידך בעיות מסוימות הקיימות בלימודים אלו לא נעלמו. הרוח הנושבת באותם מקומות הסותרות את השקפת היהדות לא פסקה. כך שהנושא הזה לא פשוט כלל ועיקר, אני לא בא כאן בדברי אלו לומר מה לעשות, אך מאידך כשדנים על לימודי מקצוע חשוב לזכור את הבעיה הזו, ולדון גם על צדדים אלו. הצורך להתפרנס הוא הכרחי, אך בכל הדורות היהודים עמדו על כך שהצורך הזה לא יגרע את המעמד הרוחני. בדורנו כמו בהרבה נושאים הקיצוניות תפסה לה מקום, המצדדים בעד יציאה להתפרנס שוכחים לעמוד על הבעיה שיש ביציאה לעבודה, והמצדדים נגד יציאה להתפרנס שוכחים כי הצורך להתפרנס הוא הכרחי, האמת נמצאת כמובן בבחינת כל הצדדים יחד, הצורך להתפרנס הכרחי, העולם החיצוני מסוכן, וכל אדם צריך לחשוב היכן הוא שם את עצמו, ולאן הוא מוביל את ילדיו, בכל הסיפור הזה.

יש נקודה נוספת חשוב לא פחות, מעבר לכל מה שכתבתי, אשתך צודקת, המוסדות בהם לומדים ללימודי ליב"ה הם מוסדות שבדרך כלל משתייכים לזרמים מודרניים יותר, בדרך כלל הבתים מהם מגיעים הילדים שלומדים שם פתוחים יותר, מכניסים לביתם תכנים שונים שלא מוכנסים לבית חרדי ממוצע, זה מתבטא בצורת לבוש ובהשתייכות בכלל. [כמובן יש תמיד יוצאים מן הכלל אני מדבר על הכלל], אתה צריך להחליט לאן אתה שייך, אם אתה מאמין בדרך החרדית, ואתה רוצה שילדיך יתחנכו בדרך הזו, תשלח את ילדיך למקום בו מחנכים בדרך הזו ובו נפגשים עם ילדים שהוריהם חושקים בדרך הזו, ולא למוסד בו ההורים מחנכים לדרך שונה מהדרך שמחנכים במחנה החרדי. אם אינך מאמין בדרך החרדית זה כבר עניין אחר.

ובנושא הזה בדיוק נראה לי שחשוב שתתמקד, נראה מתוך דבריך שהסיפור הוא לא רק לימודי המקצוע שאתה רוצה שילדיך ירכשו. קשה לך עם עוד כמה דברים בציבור החרדי. אתה כותב: 'הסכמתי בשביל שאשתי תהיה מרוצה בשביל המוסדות של הילדים להתלבש שחור לבן למרות שאני ממש לא סובל את זה וממש מתעב את זה שאני מרגיש חלק מעדר ולא כתוב בתורה שחולצה כחולה יש בה בעיה', ובכן, הציבור החרדי מתבדל, ההתבדלות הזו נובעת מהצורך לא להיטמע בתוך הציבוריות הישראלית, בעבר חיו בין הגוים, שם היה ברור מאד שצריך להתבדל, וכך תמיד היהודים לבשו לבושים ששונים מכולם. הגענו לארץ ישראל וכאן אנו מרגישים קצצת מוזר בהתבדלות הזו, ממי אנו מתבדלים? מאחינו היהודים? אך לצערי התשובה היא כן, יש צורך גדול להתבדל, הם טועים הם לא מקיימים מצוות הם מקיימים אורח חיים מאד שונה משלנו ויש צורך להתבדל מהם ולא להיטמע בתוכם. זה קשה זה מכאיב, חבל מאד שאנו צריכים להתבדל מאחינו בשרינו, אך מה אפשר לעשות, אם לא נתבדל חלילה יאבדו ממנו טובי הנוער. טבעו של אדם שהוא נמשך אחר העולם, ואם לא מתבדלים עלולים לנשור מן הנוער. דבר שקורה לצערנו גם עם ההתבדלות, אך קורה יותר לציבורים שהחליטו לא להתבדל ולהיטמע. ולכן השאלה אם צריך ללכת עם שחור לבן, או עם חולצה כחולה, היא לא שאלה של מצוה מן התורה או מדרבנן, אין שום בעיה ללכת עם חולצה כחולה, אך יש בהליכה עם חולצה כחולה אמירה השתייכותית, זה אומר לאן אתה שייך, מי שלא הולך בלבוש חרדי, הוא בדרך כלל גם לא חרדי, הוא משתייך לחברה אחרת. כך יש עוד כמה דברים שנהוגים בחברה החרדית, ואין בהם מעבר להשתייכות, אך ההשתייכות חשובה מאד. זה עוגן חזק הנותן יכולת לחיות חיי תורה ומצוות ראויים. השתייכות לחברה החרדית, מהווה מסגרת נאותה לקיום חיי תורה ומצוות ראויים.

אני חושב שראוי שתשב עם אשתך ותלבנו יחד את הנושאים האלו ואחרים. זה מאד יפה לשמוע שאתם מקיימים חיים מאושרים חרף הפערים שביניכם, אך אני חושב שנכון יהיה אם תנסו לקרב את עצמכם זה לזה גם בנושא הזה. אתם תיתקלו ביותר ויותר דברים שיפריעו לך או לה בהתנהלות בחיי המשפחה שלכם, אם אתם לא תמצאו דרך משותפת בדבר חשוב כל כך כמו זה.

אני חושב שאם תשלח את בנך לתלמוד תורה, ואת לימודי החול תשלים לו על ידי חוגים, תוכל ליהנות מכל העולמות. החשש שלך שילדך צריך לשחק ולא ללכת לחוגים במקום לשחק, הוא חשש מוצדק, אבל אפשר לקיים שניהם, הוא יוכל לשחק בימים בהם הוא לא ילך ללמוד לימודי חול. אפשר גם למצוא משהו באמצע, יש תלמודי תורה מצוינים שיש בהם לימודי חול ברמה מסוימת, נכון, לא לימודי ליב"ה אבל בהחלט רמה טובה, כך שהפער שתצטרך להשלים לבנך בחוגים לא יהיה גדול כל כך ויישאר לו פנאי גם לנוח ולשחק.

חשוב לדעת דבר מה נוסף, אנחנו לא מפסיקים ללוות את ילדינו בהיותם ילדים, בעזרת ה' תוכל אתה ואשתך ללוות את ילדיכם לתמוך בהם בעצה והכוונה גם כשהם יתבגרו. אני מכיר אנשים רבים שהצליחו לשרוד את הקושי של לימודי מקצוע בגיל מבוגר, עקב תמיכתם של הוריהם, בעצם הלימודים ובכל מה שהם יכולים לעזור להם להקל על המשא הכבד של חיי משפחה פרנסת הבית ולימודי מקצוע. ההבדל בין אלו שנתמכים על ידי הוריהם לאלו שלא הוא אדיר, כמובן שמי שרוצה יכול גם ללא תמיכה אך התמיכה חשובה ומקילה מאד על הקושי, כאבא שמבין בצורך הזה, תוכל אם בנך יזדקק לזה לתמוך בו ולעזור לו כשהוא יתבגר. כך תוכל לשלוח אותו כעת לדרך בה הסכנה הרוחנית פחות גדולה, עתידו הרוחני לא יסתכן [לפחות מצד המסגרת הלימודית בה הוא ילמד], ומאידך החשש שהוא יפסיד את עתידו ברכישת מקצוע לא תיפגם, אתה תוכל לסייע לו ולתמוך בו בדרך הזה באם הוא יצטרך לזה.

מאחל לך אושר ועושר נחת מילדיך וכל טוב

בהערכה

שלמה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. תודה רבה וישר כח גדול על ליבון העניין בצורה ברורה ובטוב טעם,

  2. אני מסכים עם חלק מהתשובה.
    אבל חולק על הטענה כאילו אפשר בקלות יחסית להתפרנס בכבוד כשמגיעים לגיל 30 בלי מקצוע…
    הרי בכל תחום בחיים, אנחנו מתנסים בהרבה אופציות וסוגי דברים עד ש"מוצאים את מקומינו", כך בלימוד תורה לומדים בתחילת חיי הישיבה כל מיני סגנונות של לימוד, עיון-בקיאות וכיו"ב, ובהמשך כל אחד מוצא את מסלולו.
    גם להבדיל בתחום המקצוע והפרנסה צריך להיות ככה.
    העניין הוא שכשמתחילים "להיחשף לעולם העשייה" בגיל 25-30, ומנסים תוך שנייה "למצוא את המקצוע ותחום העיסוק המתאימים", בלי ניסוי וטעייה, ובלי היחשפות והתנסות במגוון תחומי עיסוק-זה קשה מאוד בהרבה מקרים- ואני מדבר לצערי מניסיון…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להתנהל נכון מול בתי המתבגרת?
ראשית תודה גדולה על השירות והמענה המותאם לכל פונה והכל מתוך כבוד ורצון אמיתי לסייע ולתת הכוונה. שאלתי: בת מתבגרת חכמה וחריפה וגם מאתגרת..פעמים שהיא מספרת על רגשותיה והתגובות שלי פרקטיות מיד מחפשות פיתרון לבעיות ובעצם היא מבקשת שאקשיב לה ואז אני נכנסת למגננה. משהו נראה לא לא נכון איך...
תשובה חרדית לאדמו"ר מסאטמר
אני חוזר בתשובה בשנים האחרונות ברוך השם יתברך, ובתקופה האחרונה אני לומד את ליקוטי ויואל משה. הטיעונים שהאדמו"ר הגאון מעלה נראים חזקים ושלמים, וכאשר פניתי למרשתת לחפש תשובות, מצאתי דברים שרחוקים היו מלהשביע את דעתי. מסיבות ברורות, איני מחפש תשובה ציונית. יש לציין כי ניסיתי, אך אלו לא רציניות, לעניות...
השתייכות מגזרית לחרדי או לדתי לאומי
אני בחור ישיבה, ומתלבט לגבי ההחלטה שלי בנושא ההשתייכות המגזרית, האם עשיתי נכון. אשמח לעצה ממי שמכיר את שני הצדדים או שעשה תהליך של שינוי. גדלתי במשפחה דת"ל ולמדתי בישיבות דת"ל רציניות, ובגיל 26 עברתי לישיבה חרדית, כבר 7 שנים עכשיו. עברתי בעיקר בגלל שהתפעלתי מהמסירות לתורה של הציבור החרדי,...
אני לא אוהבת את ההשתייכות למגזר החרדי אבל גם לא לציבור אחר
גדלתי בבית חרדי לגמרי אך פתוח יחסית. אף פעם לא אהבתי במיוחד את ההשתייכות למגזר החרדי, למרות שהחיבור שלי לדת עצמה סביר (לא מאמינה ב-100% אבל בהחלט רוצה לשמור אורח חיים דתי, בעיקר מתוך אהבה והוקרה למסורת). אנסה לפרט את הדברים העיקריים שהפריעו לי (אולי לא תסכימו איתי שאלו בעיות...
איך יוצרים גבולות ומשמעת בלי לגרום לאוירה קשה בבית?
אני אמא ב"ה ל4 ילדים מתוקים הגדול שלי בן ארבע וחצי ואחריו הבת בת שלוש שעליהם בעיקר השאלה. לאחרונה לי ולבעלי יש אי הסכמות בנושא איך ליצור גבולות. הוא עושה זאת בכל מחיר גם אם זה להרים את הקול ולאיים…ולי מאוד קשה עם זה…כל האוירה בבית נעשית כבדה ולא נעימה...
האם בימי מלחמה אין מקום לחיזוק ותוספת לימוד בישיבות ובכוללים מתוך העקרון של תורה 'מגנא ומצלא'?
המסורת הליטאית רואה בלימוד התורה את התרומה הרוחנית העליונה לעם ישראל – "מגנא ומצלא". לימוד התורה נתפס לא רק כעיסוק אישי, אלא כשליחות למען העם, ובפרט בשעות משבר וסכנה. תפיסה זו משמשת כהצדקה לפטור משירות צבאי, מתוך האמונה שתלמידי הישיבות והאברכים מגִנים על העם בכוח התורה. אבל בימים אלה, כשעם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן