תשובה:

שלום וברכה שואל יקר.

מרגש לקרוא את דבריך ואת הנכונות שלך ושל אשתך לבוא זה לקראת זו, לחיות יחד חיי אהבה ושלם חרף הפערים. זה לא מובן מאליו ויש בי הרבה הערכה לנוכח קריאה של שאלות מעין אלו המציגים מציאות מורכבת שיש בה יופי מיוחד משלו.

ובכן דבריך חשובים מאד, אתה מעורר שאלה חשובה מאד, הנושא בוער מאד, תמיד היו עסוקים בזה, אך בשנים האחרונות הנושא עולה לסדר היום יותר מתמיד. אני ינסה לעשות סדר בדברים, לנסות להבין את היחס העקרוני לדבריך, ואת היחס המעשי לדבריך, ומדוע החברה החרדית מתבדלת מלימודי ליב”ה.

ובכן, סיימת דבריך בדברי הרמב”ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י) שכתב בחומרה רבה על מי שלומד תורה ולא עושה מלאכה ומתפרנס מן הצדקה. אך, הנה הרמב”ם אינו הפוסק היחיד, וראה מה שכתב על דברי הרמב”ם האלו מרן הבית יוסף (יו”ד סימן רמו): ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו, והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאם לא כן כבר היתה התורה בטלה ח”ו ועל ידי ההספקות יכולים לעסוק בתורה ויגדיל תורה ויאדיר. וכבר כתב והאריך הה”ר שמעון בר צמח בתשובותיו (ח”א סי’ קמב – קמח) לחלוק על הרמב”ם ולסתור כל דבריו ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהציבור והביא כמה ראיות מהתלמוד והמדרשות, עכ”ל. וראה עוד תשובת הבית יוסף (אבקת רוכל סימן ב) והמהרש”ל בספר ים של שלמה (חולין פרק ג סימן ט) שכתב, שאם לא היו התלמידי חכמים מתפרנסים מתרומות הצבור, היתה התורה ח”ו משתכחת מישראל, כי אי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה לדון ולהורות הלכה למעשה לרבים ולהתפרנס ממעשה ידיו. וכן כתבו הש”ך והבית חדש ביורה דעה (סימן רמו סק”כ). גם בעל האור החיים בספרו ראשון לציון (סימן רמו סעיף כא) כתב, שבזמנינו שנתמעטו הלבבות והדעות, הלואי וילמד כל היום ויטיב לדעת את הדינים הנצרכים, ולכן יותר טוב שילמוד כל היום ויטול פרנסתו מאחרים. נמצא שגדולי הפוסקים הורו שלא כשיטת הרמב”ם בזה והלכה נפסקה שלא כמותו.

אך כל זה נאמר כלפי מי שמסוגל לעסוק בתורה כל היום, אך ודאי שמי שמתבטל ולא עוסק בתורה מוטלת עליו חובה לעסוק במלאכתו. כי אין היתר להתפרנס מן הצדקה אלא למען לימוד תורה ולא בכדי להתבטל, ובטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא.

אך צריך לחשוב מה כל זה אומר כלפי לימודי חול בבית ספר יסודי.

ובכן, אני לא סבור שדווקא לימודי חול בבית ספר יסודי הם הסיפור, הפער בין לימודי החול שלומדים בבית ספר יסודי ללימודי החול שלומדים בתלמודי התורה לא הם מה שיכוננו את היכולת של הילד שלך ללימודי מקצוע. יש פערים אמנם, אבל הפערים שיש מלימודי בית ספר יסודי לא הם אלו שגורמים לפער הלימודי הנצרך ללימודי מקצוע. הפער האמיתי שחסר הם לימודי המקצוע בבית ספר תיכון. כך שאם ילדך ילמד לימודי ליב”ה בבית ספר יסודי וילמד אחר כך בישיבה קטנה שאין בה לימודי חול, עדיין יהיה לו פערי לימוד גדולים אם הוא יצטרך ללמוד מקצוע. המקצוע היחיד שיחסר לו מאד אם הוא לא ילמד אותו בגיל צעיר זה לימודי אנגלית, לימודי שפה בגיל צעיר מקילים מאד לרכישת השפה, אך לימודי שפה אפשר לרכוש בחוג פרטי.

ובכן, הנושא של לימודי חול למען רכישת מקצוע בעתיד, יותר רלוונטי כלפי לימודי חול בגיל ישיבה קטנה, הפער העיקרי שנוצר הוא בגילאי התיכון בהם נוער חרדי לא עוסק כלל בלימודי חול, ולעומתם הנוער בחברות אחרות לומדים לימודי חול שהם הבסיס להמשך לימודי מקצוע. וכאן עולה השאלה, מדוע לא ללמוד לימודי חול בישיבות קטנות.

הצורך להתפרנס ולהכין את ילדינו לחיים תקניים מובן וברור, אך ברור לא פחות שאנו מצפים שילדינו יעסקו בתורה יומם ולילה, זו הייתה משאלת הלב של כל יהודי שבנו יצא תלמיד חכם. צריך לדעת שלימודי חול בגילאי התיכון מעמידים בסכנה עצומה את לימוד התורה, טבעי שילד יתחבר יותר ללימודי חול, לימודי חול יותר קרובים לאדם וטבע האדם שהוא מתחבר אליהם יותר, אם ילמדו לימודי חול בישיבות עלולים חלילה להפסיד תלמידי חכמים רבים של דור העתיד.

נכון, ההחלטה לא ללמוד לימודי חול מציבה אונתו בפני החלטה גורלית, אילו היו לומדים לימודי חול בישיבות קטנות הייתה יכולת לאנשים רבים להתפרנס בכבוד יותר. ההחלטה לא ללמוד לימודי חול גורמת לאנשים רבים לא לרכוש מקצוע לחיים וממילא להתפרנס יותר בקושי, אך למה רק החשש הזה יעמוד מול עינינו, מה עם החשש שמא נאבד את טובי המוחות, שימשכו יותר ללימודי חול חלילה, ונפסיד בכך את תלמידי החכמים של הדור הבא. הנושא הוא לא רק ביחס לדור שלם ולעתידו, אני חושב שבאופן אישי כל אבא יהודי שבנו בגיל ישיבה קטנה העומד לפניו שיקול אם לשולחו לישיבה שלומדים בה לימודי קודש בלבד, או גם לימודי חול, צריך לדעת ששליחה לישיבה שיש בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הרוחני. שליחה לישיבה קדושה שאין בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הגשמי, מה אם כן מוטל על יהודי לבחור, את הסכנה הגשמית או את הסכנה הרוחנית?

נכון, יש שלמדו בישיבות שלמדו בהם לימודי חול ונמשכו יותר ללימודי קודש ויצאו תלמידי חכמים גדולים. אך יש גם תוצאות שוות של אנשים שלמדו בישיבות קדושות וכשהם רצו לעסוק במלאכה הם ראו ברכה בעמלם. אני אישית מכיר אנשים שלמדו מקצוע אחרי שנות לימוד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, הם רכשו מקצוע במהירות והם עוסקים במלאכות מכובדות מאד. כך ששום דרך לא חוסמת אפשרויות. אך נכון, ברמה מסוימת אי לימוד לימודי חול בישיבות מקיימת קושי אחר כך בלימודי מקצוע וממילא ברכישת מקצוע. אך נכון באותה מידה ואף יותר מכך, שלימודי חול בישיבה קטנה חוסמת אפשרויות לעתיד של צמיחה רוחנית.

אי אפשר לומר שההחלטה לא ללמוד לימודי חול בישיבה קטנה הופכת את היכולת להתפרנס לנס. אפשר בדרך הטבע להשלים את הפערים הנגרמים מכך שלא לומדים לימודי חול בישיבה. יש רבים וטובים שמשלימים את הפערים ומתפרנסים בכבוד, וממילא ההחלטה ללמוד לימודי חול בגיל צעיר בשביל לרכוש מקצוע בגיל מבוגר אינה בגדר השתדלות המחויבת, ומאידך לימוד לימודי חול עשויים להטיל את מצבו הרוחני של הנער בסכנה. [יש אמנם יוצאים מן הכלל שיש להתאים עבורם מתכונת לימודים מיוחדת אך אנחנו לא עוסקים ביוצאים מן הכלל, לפי מה שאתה כותב נשמע שבנך ככל הילדים וממילא דינו כמו הכלל ולא כיוצאים מן הכלל].

בפתח דבריי כתבתי שהנושא שהעלית עולה היום לסדר היום יותר מתמיד וגם על כך חשוב לי להבהיר נקודה מסוימת, מדברים היום רבות על כך שלא בכל הדורות היה ריבוי של אברכים העמלים בתורה כל חייהם, נוהגים להעמיד במבחן את הנכונות של ההחלטה לשלוח את כולם לעולם האברכות, על פי המציאות שהייתה בדורות עברו. אך שוכחים לדבר על נושא נוסף, בדורות עברו לא היה צורך להשכיל בהשכלה אקדמאית בכדי לרכוש מקצוע כמעט, ומקצועות כאלו שהיה צריך לרכוש מקצוע עבורם באמת לא נעשו על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות, האוניברסיטה היה מקום שיהודי שומר תורה ומצוות היה מדיר רגליה ממנו. בדורנו רבו המקצועות שלמענם יש צורך ברכישת מקצוע, לשם כך צריך ללמוד לימודים אקדמאיים, נפתחו יותר ויותר מקומות של לימודי אקדמיה שממוענים גם עבור שומרי תורה ומצוות, נכון אמנם שזה מיקל את ההליכה אל האקדמיה, כי המקומות האלו לא דומים לאוניברסיטאות שהיו בדורות קודמים, אך מאידך בעיות מסוימות הקיימות בלימודים אלו לא נעלמו. הרוח הנושבת באותם מקומות הסותרות את השקפת היהדות לא פסקה. כך שהנושא הזה לא פשוט כלל ועיקר, אני לא בא כאן בדברי אלו לומר מה לעשות, אך מאידך כשדנים על לימודי מקצוע חשוב לזכור את הבעיה הזו, ולדון גם על צדדים אלו. הצורך להתפרנס הוא הכרחי, אך בכל הדורות היהודים עמדו על כך שהצורך הזה לא יגרע את המעמד הרוחני. בדורנו כמו בהרבה נושאים הקיצוניות תפסה לה מקום, המצדדים בעד יציאה להתפרנס שוכחים לעמוד על הבעיה שיש ביציאה לעבודה, והמצדדים נגד יציאה להתפרנס שוכחים כי הצורך להתפרנס הוא הכרחי, האמת נמצאת כמובן בבחינת כל הצדדים יחד, הצורך להתפרנס הכרחי, העולם החיצוני מסוכן, וכל אדם צריך לחשוב היכן הוא שם את עצמו, ולאן הוא מוביל את ילדיו, בכל הסיפור הזה.

יש נקודה נוספת חשוב לא פחות, מעבר לכל מה שכתבתי, אשתך צודקת, המוסדות בהם לומדים ללימודי ליב”ה הם מוסדות שבדרך כלל משתייכים לזרמים מודרניים יותר, בדרך כלל הבתים מהם מגיעים הילדים שלומדים שם פתוחים יותר, מכניסים לביתם תכנים שונים שלא מוכנסים לבית חרדי ממוצע, זה מתבטא בצורת לבוש ובהשתייכות בכלל. [כמובן יש תמיד יוצאים מן הכלל אני מדבר על הכלל], אתה צריך להחליט לאן אתה שייך, אם אתה מאמין בדרך החרדית, ואתה רוצה שילדיך יתחנכו בדרך הזו, תשלח את ילדיך למקום בו מחנכים בדרך הזו ובו נפגשים עם ילדים שהוריהם חושקים בדרך הזו, ולא למוסד בו ההורים מחנכים לדרך שונה מהדרך שמחנכים במחנה החרדי. אם אינך מאמין בדרך החרדית זה כבר עניין אחר.

ובנושא הזה בדיוק נראה לי שחשוב שתתמקד, נראה מתוך דבריך שהסיפור הוא לא רק לימודי המקצוע שאתה רוצה שילדיך ירכשו. קשה לך עם עוד כמה דברים בציבור החרדי. אתה כותב: ‘הסכמתי בשביל שאשתי תהיה מרוצה בשביל המוסדות של הילדים להתלבש שחור לבן למרות שאני ממש לא סובל את זה וממש מתעב את זה שאני מרגיש חלק מעדר ולא כתוב בתורה שחולצה כחולה יש בה בעיה’, ובכן, הציבור החרדי מתבדל, ההתבדלות הזו נובעת מהצורך לא להיטמע בתוך הציבוריות הישראלית, בעבר חיו בין הגוים, שם היה ברור מאד שצריך להתבדל, וכך תמיד היהודים לבשו לבושים ששונים מכולם. הגענו לארץ ישראל וכאן אנו מרגישים קצצת מוזר בהתבדלות הזו, ממי אנו מתבדלים? מאחינו היהודים? אך לצערי התשובה היא כן, יש צורך גדול להתבדל, הם טועים הם לא מקיימים מצוות הם מקיימים אורח חיים מאד שונה משלנו ויש צורך להתבדל מהם ולא להיטמע בתוכם. זה קשה זה מכאיב, חבל מאד שאנו צריכים להתבדל מאחינו בשרינו, אך מה אפשר לעשות, אם לא נתבדל חלילה יאבדו ממנו טובי הנוער. טבעו של אדם שהוא נמשך אחר העולם, ואם לא מתבדלים עלולים לנשור מן הנוער. דבר שקורה לצערנו גם עם ההתבדלות, אך קורה יותר לציבורים שהחליטו לא להתבדל ולהיטמע. ולכן השאלה אם צריך ללכת עם שחור לבן, או עם חולצה כחולה, היא לא שאלה של מצוה מן התורה או מדרבנן, אין שום בעיה ללכת עם חולצה כחולה, אך יש בהליכה עם חולצה כחולה אמירה השתייכותית, זה אומר לאן אתה שייך, מי שלא הולך בלבוש חרדי, הוא בדרך כלל גם לא חרדי, הוא משתייך לחברה אחרת. כך יש עוד כמה דברים שנהוגים בחברה החרדית, ואין בהם מעבר להשתייכות, אך ההשתייכות חשובה מאד. זה עוגן חזק הנותן יכולת לחיות חיי תורה ומצוות ראויים. השתייכות לחברה החרדית, מהווה מסגרת נאותה לקיום חיי תורה ומצוות ראויים.

אני חושב שראוי שתשב עם אשתך ותלבנו יחד את הנושאים האלו ואחרים. זה מאד יפה לשמוע שאתם מקיימים חיים מאושרים חרף הפערים שביניכם, אך אני חושב שנכון יהיה אם תנסו לקרב את עצמכם זה לזה גם בנושא הזה. אתם תיתקלו ביותר ויותר דברים שיפריעו לך או לה בהתנהלות בחיי המשפחה שלכם, אם אתם לא תמצאו דרך משותפת בדבר חשוב כל כך כמו זה.

אני חושב שאם תשלח את בנך לתלמוד תורה, ואת לימודי החול תשלים לו על ידי חוגים, תוכל ליהנות מכל העולמות. החשש שלך שילדך צריך לשחק ולא ללכת לחוגים במקום לשחק, הוא חשש מוצדק, אבל אפשר לקיים שניהם, הוא יוכל לשחק בימים בהם הוא לא ילך ללמוד לימודי חול. אפשר גם למצוא משהו באמצע, יש תלמודי תורה מצוינים שיש בהם לימודי חול ברמה מסוימת, נכון, לא לימודי ליב”ה אבל בהחלט רמה טובה, כך שהפער שתצטרך להשלים לבנך בחוגים לא יהיה גדול כל כך ויישאר לו פנאי גם לנוח ולשחק.

חשוב לדעת דבר מה נוסף, אנחנו לא מפסיקים ללוות את ילדינו בהיותם ילדים, בעזרת ה’ תוכל אתה ואשתך ללוות את ילדיכם לתמוך בהם בעצה והכוונה גם כשהם יתבגרו. אני מכיר אנשים רבים שהצליחו לשרוד את הקושי של לימודי מקצוע בגיל מבוגר, עקב תמיכתם של הוריהם, בעצם הלימודים ובכל מה שהם יכולים לעזור להם להקל על המשא הכבד של חיי משפחה פרנסת הבית ולימודי מקצוע. ההבדל בין אלו שנתמכים על ידי הוריהם לאלו שלא הוא אדיר, כמובן שמי שרוצה יכול גם ללא תמיכה אך התמיכה חשובה ומקילה מאד על הקושי, כאבא שמבין בצורך הזה, תוכל אם בנך יזדקק לזה לתמוך בו ולעזור לו כשהוא יתבגר. כך תוכל לשלוח אותו כעת לדרך בה הסכנה הרוחנית פחות גדולה, עתידו הרוחני לא יסתכן [לפחות מצד המסגרת הלימודית בה הוא ילמד], ומאידך החשש שהוא יפסיד את עתידו ברכישת מקצוע לא תיפגם, אתה תוכל לסייע לו ולתמוך בו בדרך הזה באם הוא יצטרך לזה.

מאחל לך אושר ועושר נחת מילדיך וכל טוב

בהערכה

שלמה

sh4101199@gmail.com